קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב–2012
[מס' כ/384; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' כ"ט, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אורי מקלב:
אם כך, אנחנו מגיעים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב–2012 – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת רחל אדטו, גם היוזמת וגם ממלאת-מקום של יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ. בבקשה, גברתי.
רחל אדטו (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, בשם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, אני מתכבדת להציג בפניכם את הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב–2012, שהוגשה על-ידי חברי הכנסת רחל אדטו ודני דנון, וזאת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
מטרת הצעת החוק המונחת בפניכם היא להגביל את חשיפת הציבור בישראל לפרסום המציג דימויי גוף רזים באופן קיצוני, לשם צמצום הסיכון של התפתחות הפרעות אכילה בקרב הציבור בישראל.
בעת הדיון בהצעת החוק בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שמעה הוועדה מומחים שעמדו על הקשר שנמצא בין הצגת דימויי גוף רזים במדיה, בפרט בפרסומות, לבין התפתחות של דימוי גוף עצמי נמוך, וכתוצאה מכך התפתחות של הפרעות אכילה.
בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע כי פרסומת שמופיע בה דוגמן, דהיינו אדם שהצטלם לשם שימוש בדמותו לצורך פרסום, קידום או ייצוג מוצר, שירות או מותג, לא תופק ולא תוצג אלא אם כן הדוגמן המציא לפרסומאי שהפיק את הפרסומת, ולמפרסם שהפרסומת למוצר, לשירות או למותג נעשתה לפי הזמנתו, אישור תקף מרופא שלפיו הוא אינו בתת-משקל. האישור יישמר על-ידם למשך תקופת ההתיישנות. הבסיס לאישור תקף של הרופא יהיה חישוב מדד מאסת גוף המקובל בעולם – BMI – על בסיס נתוני משקל חלקי גובה בריבוע. תת-משקל נקבע כערך BMI הנמוך מ-18.5 לבגירים, כמקובל בארגון הבריאות הבין-לאומי, או בערך הנמוך מהקבוע בתוספת לגבי קטינים בהתאם לגילם.
בנוסף, מוצע לחייב כי בפרסומת שנעשה בהכנתה שימוש בעריכה גרפית – "פוטושופ" – להצרת היקפי הגוף של דמות האדם המוצגת בה, תופיע בהבלטה הבהרה כי נעשה שימוש בעריכה גרפית. ההבהרה תהיה תנאי להצגת הפרסומת בידי המפרסם שהזמין אותה, ובהכללת ההבהרה יהיה מחויב גם הפרסומאי שמפיק את הפרסומת, שנדרש גם לשמור את הצילומים המקוריים שעל בסיסם נעשתה העריכה הגרפית למשך תקופת ההתיישנות. בכך יובטח כי הציבור הצופה בפרסומת יהיה מודע לכך שהיקפי הדמות המוצגת בה אינם טבעיים.
מאחר שמטרת הצעת החוק הינה להגן על הציבור בישראל, החובה להציג אישור תקף שהדוגמן אינו מצוי בתת-משקל ולכלול הבהרה לעניין עריכה גרפית להצרת היקפים – ה"פוטושופ" – לא יחולו לגבי פרסומת שעולה ממנה, וכן מהדרך שבה היא משודרת או מפורסמת, כי היא אינה מיועדת לציבור בישראל. חריג זה מתייחס הן לפרסומת שמיועדת לציבור מחוץ לישראל ואינה משודרת בישראל, והן לפרסומות שאינן מיועדות לציבור בישראל אך עשויות להיות זמינות בישראל, כגון פרסומות בכתבי-עת מחו"ל שנמכרים גם בישראל. ההוראות האמורות לא יחולו גם על פרסומות שמטרתן אינה מסחרית ויש עניין ציבורי בפרסומן.
יום התחילה של הצעת החוק נקבע ל-1 בינואר 2013, והוראותיו יחולו לגבי פרסומות שצולמו או נערכו בעריכה גרפית לאחר יום התחילה. אפשרות של מועד תחילה מאוחר יותר נקבעה להוראות בדבר דרישת אישור תקף כתנאי לפרסומת, והמועד יהיה שנה ממועד כריתתו של הסכם לצילום פרסומות, ובלבד שההסכם נכרת לפני יום פרסומו של החוק המוצע.
יצוין כי בהצעת הנוסח שמונחת בפניכם חלו שינויים לעומת הנוסח שאושר בקריאה הראשונה, במטרה להבטיח את המידתיות של הצעת החוק. כתוצאה משינויים אלה מתמקדת הצעת החוק במטרה של הגנה על הציבור בישראל, אך אינה פוגעת באפשרות העיסוק של הדוגמנים, אם במסגרת דוגמנות מסלול ואם במסגרת פרסומות שאינן מיועדות לציבור בישראל.
הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגות, ואני קוראת לכם לאשרה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
זה הנוסח של יושב-ראש הוועדה.
היו"ר אורי מקלב:
את לא תשכחי את עדי ברקן, שנמצא פה.
רחל אדטו (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
לא, יש הרבה שותפים.
היו"ר אורי מקלב:
אני שמח שזה – – –
רחל אדטו (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
כדי שאני לא אעלה פעם נוספת, אני אומר את זה כבר עכשיו, ברשותך.
זה הנוסח של יושב-ראש הוועדה, ועכשיו אני חייבת את הנימה האישית שלי. אם אני צריכה להגיד על משהו "שהחיינו", זה שהחיינו על הרגע שאני עומדת כאן ומגישה את זה. מי כמוך, היושב-ראש, ער למה שקרה מאז הזמנת אותי להשתתף בדיון בוועדה שאתה עמדת בראשה, הוועדה לפניות הציבור, ובכך חשפת אותי – לא בפעם הראשונה, אבל חשפת אותי לעומק הבעיה הכל-כך גדולה של הפרעות אכילה במדינת ישראל. באמת, מאותו יום, מאותה ישיבה, ולכן זה כל כך מדהים שדווקא אתה יושב-ראש בישיבה שבה אנחנו מביאים את זה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית – – –
היו"ר אורי מקלב:
כנראה יש השגחה שזה נופל במשמרת שלי.
רחל אדטו (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
כן, בהחלט. בהחלט, יותר ראוי מזה אין. ברשותך, חבר הכנסת מקלב, שהצעתי לו להשתתף בהצעת החוק יחד עם דני דנון – לא רצה, אף שהוא תומך – אתה יכול לומר את הנימוק שלך, אבל – – –
היו"ר אורי מקלב:
גם הסברתי למה. בוועדה גם הסברתי למה. אמרתי שלא רציתי לקלקל לכם את הצעת החוק. כי אם אני אתמוך בזה, מה כבר יסבירו בדימויים – למה זה נעשה. לכן חשבתי שאת באמת יכולה, שיש לך את היכולת – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – –
היו"ר אורי מקלב:
– – וגם את הדימוי הנכון כדי להוביל כזאת הצעת חוק, והנה הצלחת.
רחל אדטו (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
כן. אז לכן אני בהחלט חושבת שזה נהדר שאתה כאן.
אני רוצה לומר שכל מסע גדול מתחיל בצעד אחד קטן. להגיע היום לעמוד כאן ולעשות את הצעד הקטן-גדול הזה במלחמה במחלה הכל-כך קשה הזאת, מחלת האנורקסיה, שכמה שנכנסתי לתחום הזה בשנתיים האלה, הבנתי כמה התהום פה אדירה וכמה תיבת פנדורה הזאת פותחת עוד דלת ועוד דלת. לא די שהמחלה היא חשוכת מרפא כמעט, אין מקומות אשפוז, וכל כך הרבה גורמים משפיעים עליה. הבנות האלה – וחלק מהחולים האלה מתים, וזה גורם תמותה כל כך משמעותי בגילים הצעירים, ובכל שנה 1,500 בני-נוער במדינת ישראל נכנסים למעגל הזה; פשוט מחלה שאנשים לא מבינים את עומק הבעיה שלה. לכן, מבחינתי זה רגע מדהים לעמוד כאן ולהיות כאן.
לא היה פשוט להגיע לרגע הזה, ולא היה מתאפשר לעשות זאת אלמלא שיתוף פעולה וסיוע של הרבה אנשים, רבים וטובים, ואני בהחלט חייבת לומר את התודה ובהחלט מרגישה צורך אמיתי לציין אותם. אנחנו נתחיל בחבר הכנסת פואד בן-אליעזר, שהיה שר התמ"ת בזמנו והיה השר הממונה. כשהגשנו את ההצעה ודיברתי אתו, הוא אמר: אל תדאגי, החוק הזה יעבור. בינתיים הוא לא שר התמ"ת, אבל מה שהוא הבטיח – עזר, ובהחלט מגיעה לו תודה. יחד אתו – מנכ"ל המשרד שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, שנשאר במשרד, תמך ועזר לנו.
תודה מיוחדת לשר המשפטים יעקב נאמן, שבחוכמתו הרבה ובניסיונו הוא הצליח לנווט גם בדרכים שמלכתחילה נראו לנו דרכים חסומות. הוא הצליח לפתוח את הדרכים האלה ולאפשר לנו לעבור. עמו עזר לנו עורך-הדין גלעד סממה, יועץ שר המשפטים, שליווה במקצועיות ובהרבה רצון טוב והביא אותנו לקדם את החוק, למרות הקשיים הבאמת-משמעותיים שהיו לנו; ללשכה המשפטית של הכנסת בראשות עורך-דין איל ינון ואנשי הצוות של הלשכה, שישבו בדיונים ארוכים ורבים על מנת לקשור קצוות. תודה מיוחדת לעורכת הדין נועה בן-שבת, היועצת המשפטית של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שעמלה אתנו שלב אחר שלב, למרות הקשיים הרבים, על מנת להביא את תהליך החקיקה לסיומו המוצלח; וכמובן – למנהלת ועדת העבודה וילמה מאור, ומזכירות הוועדה מעיין, אתי וענת, אשר סייעו כרגיל בסבר פנים יפות, וכמובן ברצון טוב. וכמובן, כמובן – יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חיים כץ, אשר בנמרצותו ובדרכו סייע, דחף ועודד.
עדי ברקן, לך מגיעה תודה מיוחדת. בזכות החזון שלך, ההכרה, ההבנה, הבנה של גודל הבעיה והתיקון שצריך היה להיעשות, הדבקות שלך במטרה והעיסוק הבלתי-פוסק שלך לקדם את המודעות למלחמה באנורקסיה, הביאו אותנו לעמוד כאן היום ולהגיד "שהחיינו" על זה שאנחנו מעבירים את החוק. ממש תודה והערכה.
תודה גם לפרופסור יעל לצר, חוקרת ראשית בתחום זה, אשר סייעה לנו רבות לבסס את הבסיס המדעי להוכחת הקשר בין עולם הפרסום להפרעות אכילה. יש לי צורך לומר שאלמלא הבאנו את הבסיס המדעי, המחקרי, על-ידי עשרות מחקרים, לא היינו מצליחים לשכנע שבאמת זה דבר מוצק. תודה לד"ר איציק וורגפט, יושב-ראש העמותה לטיפול בהפרעות אכילה.
עכשיו אני רוצה באופן חריג להגיד – לא אומרים את זה הרבה, אבל אני רוצה להגיד באופן חריג תודה רבה לכלי התקשורת במדינת ישראל. הם התחילו את החוק הזה בליווי מאוד ציני; קראו לו "חוק הדוגמנות", "חוק ה'פוטושופ'", מתוך ציניות רבה. אבל במשך השנתיים מאז החל העיסוק, התקשורת, שהיא כל כך – בסופו של דבר התהפכה ותמכה, והביאה לעלייה אדירה במודעות. זה מה שגרם לשינוי במודעות למחלה, ואני חושבת שקשה לי מאוד להעריך איך בכלל היינו נראים אם לא היתה לנו התמיכה הבלתי-פוסקת בכל כלי התקשורת של המדינה. הם עשו את השינוי. הם הביאו לידי זה שיש תמיכה לא רק של הציבור, אלא הורים וילדים פתאום מדברים על אנורקסיה, מבינים מה זה אנורקסיה, ובהחלט זה חלק מזה. התודה היא באמת לתקשורת.
ותודה לעשרות החולים שתמכו בנו ולמשפחות. תודה מיוחדת לעוזרי חן ממן, ובעיקר לליעד גלהר, אשר במהלך השנתיים האחרונות לא השאיר אבן אחת בלתי הפוכה על מנת להביא את החקיקה הזאת לידי סיומה המוצלח. הידע העמוק, המסירות והעבודה הבלתי-נלאית שלך, ליעד, תרמה להביא את החוק לידי סיומו המוצלח, ובאמת כל הכבוד ותודה רבה.
כמו שאמרתי, אני בהחלט נרגשת, אני בהחלט שמחה, ואני מודה על התמיכה.
אנחנו מביאים את זה להצבעה בקריאה שנייה, ואני מניחה שגם שלישית. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה מיוחדת לך, חברת הכנסת רחל אדטו, באמת על הדבקות והאמונה בהצעת החוק הזאת, והנה הגענו היום, עכשיו, להצבעה.
דבר ראשון, ניגש להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב–2012. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 32
בעד סעיפים 1–7 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–7 נתקבלו.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים.
אם כך, אם אלו התוצאות, אנחנו נוכל לעבור לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 33
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק זו, שאושרה גם בקריאה שנייה וגם בקריאה שלישית, תועבר לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה לכל העוסקים והתומכים בחוק זה.