קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012
[מס' כ/401; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ז, עמ' ; חוב' י"א, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אורי מקלב:
הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012, קריאה שנייה וקריאה שלישית – יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יצחק הרצוג, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט דוד רותם. בבקשה, אדוני.
יצחק הרצוג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012. הצעת החוק היא מיזוג של שתי הצעות חוק פרטיות, שיזמו חבר הכנסת עתניאל שנלר וחבר הכנסת זבולון אורלב.
הצעת החוק עוסקת במתן צווי הגבלה נגד סרבני וסרבניות גט, ומטרתה להביא לקיום יותר פסקי-דין של גירושין ולקצר את תקופות סרבנות הגט, הפוגעות פגיעה קשה בחירותם של נשים וגברים כאחד. הצעת החוק באה על רקע הניסיון בשטח, המלמד כי בתי-הדין הרבניים ממעטים להטיל צווי הגבלה. אף שאין חולק שהמטרה ראויה, הצעת החוק והפשרות שהיא משקפת עוררו מחלוקות רבות באשר לדרך הנכונה להשגת המטרה, ואלו נדונו לעומקן בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שאישרה לבסוף את הנוסח שלפניכם.
אני חייב לומר בשיא הכנות שזה אחד המהלכים היותר-נכונים ויותר-חשובים בסוגיית סרבנות הגט והסוגיה של סבל לא יתואר שעוברות נשים בכל הסוגיות של קבלת גטין בבתי-הדין הרבניים.
חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין), התשנ"ה–1995, מסמיך את בתי-הדין הרבניים להטיל על סרבן גט צו הגבלה במטרה להביא לקיום פסק-הדין לגירושין. החוק מגדיר מהו צו הגבלה וקובע הוראות בעניין הדיון במתן הצו, הערעור עליו וכו'. צו הגבלה יכול להגביל זכויות שונות המנויות בחוק, וביניהן יציאה מן הארץ, עיסוק במשרה על-פי דין, החזקת חשבון בנק והחזקת רשיון נהיגה. במקרה חמור יכול בית-הדין הרבני להורות בצו הגבלה אף על הגבלת חירות באמצעות מאסר. הסמכות להטיל צווי הגבלה נועדה לתת לבית-הדין כלים יעילים לאכיפת פסקי-דין המורים על גירושין.
כיום קובע החוק כי 30 יום לאחר מתן פסק-דין לגירושין, על בית-הדין הרבני לדון במתן צו הגבלה, אך מתברר שבמרבית המקרים בתי-הדין הרבניים אינם מקיימים מיוזמתם דיון במתן צווי הגבלה, בוודאי לא 30 יום לאחר מתן פסק-הדין. אם אפשר, בבקשה, זה מפריע.
הצעת החוק, שזכתה לתמיכה ולמחויבות של הנהלת בתי-הדין הרבניים ולהסכמת הממשלה כולה, מציעה מחד גיסא להאריך את התקופה עד לקיום הדיון במתן צווי הגבלה ל-45 יום, עד הדיון בסידור הגט, ועוד 45 ימים לדיון במתן צו הגבלה – בסך הכול תקופה מרבית של 90 ימים מיום מתן פסק-הדין ועד שיתקיים דיון במתן צו הגבלה, אם הגט לא סודר קודם לכן, כמובן. לטענת בתי-הדין הרבניים תקופה זו מאוזנת ונכונה יותר הן מבחינת האפשרות לבחון סיכוי לשלום-בית בין הצדדים והן מבחינת מצבת הדיינים.
מנגד, הצעת החוק קוצבת את הזמן למתן ההחלטה בעניין מתן צו ההגבלה, דהיינו תוך 21 יום מיום הדיון בעניין; קובעת מועדים גם לדיוני מעקב אשר יהיה על בתי-הדין הרבניים לקיים עד שיינתן הגט, דהיינו דיון מעקב בתוך 90 ימים אם ניתן צו הגבלה ובתוך 45 ימים אם לא ניתן צו הגבלה; וקוצבת מועדים גם לדיון בערעור ולמתן החלטה בערעור כדי למנוע סחבת בהליכי הגירושין, דהיינו הדיון בערעור יתקיים בתוך 60 ימים מיום הגשתו, וההחלטה בו צריכה להינתן בתוך 30 ימים או בתוך 60 ימים מיום הדיון, לפי העניין.
הצעת החוק קובעת גם שהגשת ערעור לא תעכב אוטומטית את ביצוע צו ההגבלה, וכי לשם עיכוב ביצועו תידרש החלטה מפורשת ומנומקת של בית-הדין הרבני הגדול.
בנוסף, הצעת החוק מבהירה כי החובה לקיים דיון במתן צו הגבלה במועד האמור חלה כאשר מדובר בקביעה של בית-הדין הרבני שעל איש לתת גט לאשתו, ולא חלה לגבי פסק-דין שכל מהותו מתן תוקף להסכם גירושין שנעשה בין הצדדים.
חשוב להדגיש, אדוני היושב-ראש, שהוועדה החליטה שלא להבחין בין סוגי פסקי-הדין לגירושין – אם הפסק נוסח בלשון כפייה, חובה, מצווה או המלצה להתגרש ואם בלשון אחרת. בכך קיבלה הוועדה את עמדתה של הממשלה בעניין זה.
הצעת החוק כוללת סעיף שמחייב את שר המשפטים והנהלת בתי-הדין הרבניים לדווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט אחת לשנה במשך חמש שנים על יישום החוק, על מתן צווי ההגבלה וביצועם, וכמובן על קיום פסקי-הדין של גירושין. הדיווח הראשון יימסר לוועדה בחודש יולי השנה.
אציין כי הכנסת החליטה, לפי המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט, לפצל מהצעת החוק סעיף שביקש להטיל על הנהלת בתי-הדין הרבניים להקים מערכת מיוחדת לפיקוח ומעקב אחר מתן צווי ההגבלה. פיצול הסעיף נעשה מטעמים תקציביים, והוא מונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט כהצעת חוק נפרדת שעברה בקריאה ראשונה.
בסופו של דבר – ואני מסיים – החליטה הוועדה לקדם את הצעת החוק בנוסח שלפניכם, המשקף איזונים שזכו לתמיכה ולמחויבות של שר המשפטים ושל בתי-הדין הרבניים, אשר נכונים גם להקים מערכת לפיקוח ולמעקב, בכפוף להשגת התקציב הדרוש לכך, והכול במטרה להביא לצמצום תופעת סרבנות הגט.
לסיום, אני מבקש להודות קודם כול למציעים, לחבר הכנסת עתניאל שנלר ולחבר הכנסת זבולון אורלב, שהוציאו מים מן הסלע בנושא מאוד מאוד קשה וסבוך; לחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט, ובראשם לחבר הכנסת דוד רותם, היושב-ראש, שלא נמצא כאן; למנהלת הוועדה דורית ואג, לייעוץ המשפטי של הוועדה; ולכל מי שעשו במלאכה, כולל משרד המשפטים ושר המשפטים, כדי להתמודד עם סוגיה חברתית קשה וכואבת. תודה רבה.
אני מבקש מהמליאה לתמוך בחוק בקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
לא, לא, יש עוד רשות דיבור.
היו"ר אורי מקלב:
רשות דיבור, כן? בבקשה. יש הסתייגות דיבור או רשות דיבור? בבקשה, חבר הכנסת זבולון אורלב. יש עוד מי שקיבל?
קריאה:
יש הסתייגות לעתני שנלר.
יצחק הרצוג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, זה רק הסתייגויות – – –
קריאה:
יש הסתייגות.
היו"ר אורי מקלב:
הסתייגויות דיבור.
קריאה:
לא, לעתני יש הסתייגות. לעתני יש ממש הסתייגות.
היו"ר אורי מקלב:
בבקשה. חבר הכנסת שנלר, בבקשה, שתי הסתייגויות.
עתניאל שנלר (קדימה):
לא, לא, לא.
היו"ר אורי מקלב:
לא, לא, לפי הסדר. חבר הכנסת עתני שנלר – אוקיי, אנחנו נבדוק אם עדיין הוא מסתייג או לא. בינתיים, בבקשה, אדוני.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
לא, יש לו רשות דיבור גם בלי זה.
היו"ר אורי מקלב:
היום זה כבר לא הסתייגות דיבור, היום זה רשות דיבור.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אין לו הסתייגויות. אין לו הסתייגויות.
היו"ר אורי מקלב:
בבקשה.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מביט על הצעת החוק – שיזם גם חבר הכנסת עתניאל שנלר, ואני מברך אותו על כך – ואני שמח שהטיפול בהצעה חשובה זו הסתיים סוף-סוף. לא בקלות אנחנו מעבירים את החוק. הרבה מאוד דיונים נדרשו כאן, והרבה מאוד מוכנות לפשרה של כל אחד מהצדדים, כפי שציין גם מציג החוק, חבר הכנסת יצחק בוז'י הרצוג.
בסופו של דבר הצלחנו להוסיף – אני מקווה שנצליח הערב להוסיף לספר החוקים תיקון המחייב את דייני בתי-הדין הרבני לבחון בכל 90 יום את ההתקדמות של תיק הגירושין ולשקול להטיל על הצד הסרבן סנקציות המוכרות בחוק.
אני באופן אישי מצטער שהדיינים לא משתמשים מספיק בסמכויות המוענקות להם להטיל סנקציות.
אני שמח לא בגלל שמדובר כאן בסופה של דרך שבה אני מביט לאחור, רואה את המסע השלם ומשוכנע שלא יכולנו לעשות אותו טוב יותר. האמת היא שיכולנו לעשות אותו טוב יותר. לו היה הכוח בידי, החוק הזה היה הולך רחוק יותר ומקל על ייסורי מסורבות ומסורבי הגט בשעותיהם הקשות, ללא פשרה, בצורה חדה וברורה. אבל, כידוע, חוק הוא פשרה. בלתי אפשרי שרק אחד יקבע את עמדתו האישית.
המליאה אישרה את המלצות ועדת החוק לפצל מהחוק הצעת חוק נוספת שיזמתי, שכל עניינה הקמת מערכת מחשב דיגיטלית שתבטיח את מימוש החוק הנוכחי שנאשר הערב, באופן שסדר-היום של בתי-הדין יכלול גם את חובת הדיון כפי שנקבעה בחוק זה. עם השלמת ההסדרה התקציבית של הנושא, בעלות של כ-800,000 ש"ח, נוכל להביא לקריאה שנייה ושלישית גם את החוק הזה.
אדוני היושב-ראש, חז"ל קבעו במסכת גטין ובמסכת יבמות את הכלל הידוע: "משום עיגונא אקילו בה רבנן" – לצורך התרת עגונות משתדלים להקל. הכוונה היא שכאשר סכנת העיגון מרחפת מעל, מקלים בדין: מפשטים פרוצדורות, מקלים בדיני עדות ומקבלים ראיות שבדרך כלל אינן קבילות. הדקדוק הקפדני של ההלכה בתחומים מקבילים יודע להגמיש את עצמו בתחום העגונות, שבו נדרשת רגישות גדולה מאוד והתייחסות מיוחדת למקרה הפרטני, גם על חשבון הפרוצדורה הרגילה.
נאמנים לרעיון זה, ביקשנו בהצעת החוק הזאת לייצר עבור מסורבות ומסורבי גט – וחשוב להדגיש שלא מדובר רק במסורבות, יש גם מסורבי גט – פרוצדורה משפטית טובה יותר; לייצר עבורם פרוצדורה מוצלחת יותר, כזאת שאינה קיימת באף תחום אחר, גם לא בבתי-המשפט הרגילים. הפרוצדורה שהחוק שלנו מציע מייצרת מעקב המעוגן בחוק, מעקב מצד הדיינים הבוחנים בכל 90 יום את התקדמות תיק הגירושין שבו נקבע כי על הזוג להתגרש. מעקב כזה, אם יוקפד עליו, לא יאפשר עוד לתיקי הגירושין ליפול בין הכיסאות, או במקרה השכיח יותר – בין השולחנות של בתי-הדין הרבניים.
אומנם מעשה הגירושין הוא חורבנו של התא המשפחתי. אדם המגרש את אשתו – כפי שאמרו חז"ל, "אפילו מזבח מוריד עליו דמעות". ובכל זאת, כתיבת גט ומסירתו היא מצווה מהתורה. כאשר בני-הזוג מגיעים למצב שבו חייהם הזוגיים עלו על שרטון והקרע ביניהם אינו ניתן לאיחוי, הגירושין לא רק שהם מותרים – הם מצווה ממש. לעתים, לא רק שבית-הדין ממליץ עליהם או מצווה עליהם; פעמים בית-הדין אף מחייב או כופה עליהם.
הזכרתי שנדרשנו כאן לפשרה, ואכן כך היה הדבר. עד היום, על-פי החוק, נדרש בית-הדין לקבוע מועד לסידור גט וכעבור 30 יום לקיים דיון אחד ויחיד שמטרתו היא לבחון אם ניתן גט ואם יש מקום להטיל סנקציות. בהצעת החוק שלנו הדיון הראשון יתקיים לאחר 90 יום, ולא 30. התפשרנו על המועד הראשון לקיום הבדיקה כדי להרוויח מנגנון קבוע – וזה הדגש, מנגנון קבוע – שבו בכל 90 יום בית-הדין בוחן את התיק מחדש ושוקל הטלת סנקציות על הצד הסרבן. אלא שלמעשה, אדוני היושב-ראש, על-פי עדויות שהגיעו אלינו, דיון בתום 30 יום מעולם לא התקיים. מעולם לא התקיים. בתי-הדין פירשו את נוסח הסעיף הדורש מהם בדיקה בתום 30 יום כהוראה לא מחייבת. הנוסח שהבאנו, חברי חבר הכנסת עתניאל שנלר ואני, מחייב את הדיינים בצורה מאוד ברורה לערוך את הבדיקה, וללא כל צל של ספק, הפשרה מבחינה זו היא פשרה טובה. ויתרנו על זכות תיאורטית שלא כובדה מעולם והרווחנו מנגנון פרקטי, חזק ומוצלח.
מבחינתי מדובר בתחנה חשובה במסע, אך ממש לא אחרונה. הצעה נוספת שהגשתי, והצלחתי להעביר בקריאה ראשונה ואמשיך לקדם עד להפיכתה לחוק, מבקשת להקים, כפי שציינתי, מערכת מחשב בבתי-הדין הרבניים שתעזור ותשפר את המעקב אחר התקדמות הדיונים. באופן זה לא רק תהיה מוטלת על הדיין חובה לבדוק את התיק בכל 90 יום, מערכת אוטומטית, בין שירצה הדיין, בין שלא ירצה הדיין, תשלח לו בפועל התראות במועדים המתאימים כדי לתזכר אותו על כך שהתיק שבו הוא דן טרם הסתיים. באופן זה לא יוכלו עוד להתקיים תיקים לא מטופלים. השילוב של חובה על-פי דין עם מנגנון בקרה ממוחשב יבטיח טיפול נאות בכל תיק ותיק ללא יוצא מן הכלל. אני סומך גם על סיועו של מר גלעד סממה, עוזר שר המשפטים, וגם על תמיכתו של הרב דיכובסקי, מנהל בתי-הדין הרבניים, כדי לקדם את מנגנון הבקרה הזה.
אני מקווה שהמנגנון שהצענו מתוך פשרה בין הרצונות שלנו, חברי הכנסת, מצד אחד, לרצונותיהם של דייני בית-הדין הרבניים – וחשוב היה להגיע להסכמות – הוא מנגנון המביא לידי ביטוי את העיקרון של "האמת והשלום אהבו". מצד אחד הצלחנו להביא לשיפור אמיתי שהיה נדרש בבתי-הדין, ומצד שני, לא תוך שבירה שלהם או כיפוף ידיים אלא מתוך הידברות ובשלום. לכן, אני מאמין ומשוכנע שהתיקונים החשובים שהחוק שלנו מביא אתו יכובדו על-ידי בתי-הדין והנהלתם.
לסיום, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות למרכז רֶקמן באוניברסיטת בר-אילן – –
יצחק הרצוג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
רַקמן.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אני מודה לך. אני מודה לך. אני עוד זכיתי להכירו כנשיא האוניברסיטה וכמי שתרם לאוניברסיטה תרומה חשובה. פרופסור עמנואל רקמן. – – על היוזמה והייעוץ בכל הסוגיות הקשורות למעמד האשה בכלל וזכויותיה בבתי-הדין הרבניים בפרט. אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד החוק.
הואיל ולא אעלה לאחר שהחוק יעבור, אני גם רוצה להודות ליושב-ראש הקבוע, חבר הכנסת דודו רותם, למנהלת הוועדה, שכועסת עלינו שהשעה מאוחרת, דורית ואג, לייעוץ המשפטי, תמי סלע וכל החברים שעזרו בניסוח החוק. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה רבה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת עתניאל שנלר, בבקשה. לאחר מכן נעבור מייד להצבעה. אפשר להתחיל מייד בתודות.
עתניאל שנלר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בבוקר בשעה 11:00 בערך התייצב אדם בשם יהודה – אני לא אגיד את שמו המלא, שם המשפחה מתחיל בחי"ת – מבאר-שבע בבית-הדין ונתן גט לאחר שנה וחצי בבית-הסוהר. הוא סירב לתת גט לאשתו הרבה חודשים, הרבה שנים, ואתמול הוא נתן אחרי שבית-הדין במקרה הזה פעל. הוא אמר לו שהוא חייב לתת גט – לא ביצע; הפך את זה לכפייה – לא ביצע; הכניס אותו לבית-סוהר, והנה כי כן, היום, הערב, אשתו משוחררת, אשתו לשעבר, והיא רשאית להינשא ולהקים את משפחתה מחדש.
על רקע דוגמאות כאלה פנתה אלי גברת בתיה כהנא, מנהלת ארגון "מבוי סתום", שהוא ארגון העוסק בנושא של מסורבות גט, וביקשה ליזום את אותו חוק שדיברו עליו ארוכות, ואינני מתכוון להלאות את הכנסת בפרטים, כי נדמה לי שהדברים נשמעו.
אזכיר רק שתי נקודות עקרוניות שחשוב לזכור: החידוש הגדול של החוק הזה הוא שאין יותר מצב של הכרעה ואחר כך תסתדרו. קבע בית-הדין שצריך לתת גט – הוא לא יעזוב את הזוג עד שיהיה גט. יותר לא צריך להתחנן לבצע את פסק-הדין. זו הוצאה לפועל; באנלוגיה לבית-משפט, זאת מערכת הוצאה לפועל. אין מערכת אחרת. זאת הערה אחת.
ההערה השנייה מהותית מאוד בעיני, ואני רוצה לומר את זה לשבחם של הדיינים, ובראש ובראשונה לשבחו של נשיא בית-הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב עמאר. אילו היינו לוקחים חוק כזה האומר לבית-המשפט האזרחי איך הוא צריך להתנהל, תוך כמה זמן לכתוב פסק-דין, הרי זה לא היה עובר אפילו את מזכיר ועדת שרים לחקיקה. אם היינו אומרים לבית-המשפט העליון: אתה חייב לשבת על כל ערעור בתוך 60 יום ולגמור בתוך 21 יום, לתת תשובה, אין סיכוי שזה היה עובר. רק גדלות נפש של אותם דיינים, שמבינים את האסון הנוראי, החברתי, היהודי, המוסרי של סרבניות הגט – והסכימו לשתף פעולה ולייצר חוק שמטיל עליהם את כל המגבלות. אני חושב שזה פריצת דרך עצומה ודוגמה איך בית-הדין הרבני מראה אבן דרך, רמזור לתפיסת המשפט הנהוגה בישראל, שלמחוקק יש מקום להגיד, לדרוש, לחוקק עד כמה השירות המשפטי צריך להגיע לאזרחי המדינה. אני חושב שזה התערבות חשובה, והיא פריצת דרך.
אני רוצה עוד משפט קטן ואז להודות. אני חושב שתנאי להשלמת החוק הזה הוא השלמת החקיקה של חברי חבר הכנסת זבולון אורלב. החוק המשלים של מערכת אכיפה אוטומטית שתציב את הדיונים – היא חיונית למעקב על מנת להגיע למצב שבאמת פסקי-הדין יתממשו כולם.
אני רוצה לומר שכשאני עסקתי בחוק הזה יחד עם חברי ראיתי לעיני רוחי לא את הכנסת. לא ראיתי גם את הדיינים. לא ראיתי אף אחד. ראיתי רק את עיניהם הזולגות של הזוגות המבקשים להתגרש והמערכת לא סייעה להם בכך.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לחברי חברי הכנסת על שיתוף הפעולה, ובראש ובראשונה חבר הכנסת זבולון אורלב על שיתוף הפעולה; לארגון "מבוי סתום" והעומדת בראשו, עורכת-הדין בתיה כהנא-דרור, שעושה עבודה מצוינת; אני רוצה להודות במיוחד, ואני מדגיש את זה גם בקולי, לאיש אמיץ שצריך לקבל את כל הגיבוי של הבית הזה, לנשיא בית-הדין הרבני הגדול, שלקח על עצמו הרבה מאוד הכרעות לטובת הצלה או עזרה למסורבות הגט. הדיינים עצמם היו שותפים בכתיבת החוק הזה. הם ישבו יחד אתי, הדיינים עצמם; אני רוצה להודות למנהל בתי-הדין הרבניים, לרב דיכובסקי; אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה דוד רותם וממלאי-מקומו – גם לחבר הכנסת הרצוג, גם לחבר הכנסת מיכאלי באחד הדיונים; למנהלת הוועדה, כמובן; ליועצת המשפטית, לתמי סלע. יש לנו מזל, לכנסת, שיש לנו את תמי סלע.
אני רוצה להודות במיוחד לחברת הכנסת עינת וילף, שעזרה לנו מאוד בסיום החוק להתגבר על לא מעט מכשולים – ועשית את זה בעזרה עצומה של עורך-דין גלעד סממה, שידע לעשות את זה בשום שכל, בתבונה, בעדינות וברגישות. וגם אלה שלא קיבלנו את דעתם בקבלת ההכרעה – לד"ר פרץ ממשרד המשפטים, שעושה מאמצים גדולים מאוד לשמור על החקיקה. ובסוף גם, כמובן, לעוזרי הנאמנים יונתן יאבור ויוני חזיז.
אני מסיר את ההסתייגויות לחוק ומצטרף לחוק. אשמח אם הכנסת תקבל אותו בשתי הקריאות הבאות. תודה רבה.
היו"ר אורי מקלב:
אוקיי. תודה רבה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. אם כך, אנחנו עוברים להצביע על הצעת החוק ללא הסתייגויות, לפי נוסח הוועדה.
הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012, קריאה שנייה – הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 36
בעד סעיפים 1–5 – 11
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 11, מתנגד אחד, אין נמנעים. לפיכך, הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 37
בעד החוק – 9
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 9, מתנגד אחד, אין נמנעים.
עתניאל שנלר (קדימה):
מי המתנגד?
היו"ר אורי מקלב:
רואים אותו הכי גדול – הנה המתנגד בכבודו ובעצמו. הוא נמצא למעלה, יש סימון אדום. זה לא כל כך מצוי, שהיושב-ראש מתנגד.
בעד – 9, מתנגד אחד, נמנע אחד. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק בתי-דין רבניים – חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 7) אושר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.