קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/447).] (קריאה ראשונה) היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת יריב לוין ועתניאל שנלר – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, לרשותך עשר דקות. יריב לוין (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע"ב–2012, הצעה משותפת שהוגשה על-ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר ועל-ידי. ההצעה הזאת באה למעשה לקבע את שני העקרונות המרכזיים והחשובים ביותר, ככל שהדברים קשורים למימון הוצאות בחירות, לגיוס תרומות לצורכי בחירות, והם העקרונות של שקיפות ושוויוניות. חברות וחברי הכנסת, שורה ארוכה של חוקים והוראות חוקקה הכנסת, שכל תכליתם להבטיח את העובדה שתהליך גיוס התרומות ומימון הבחירות ייעשה באופן שוויוני וייעשה באופן שקוף, בדרך שתסכל ותמנע את האפשרות שיקום אדם, או תקום קבוצת אנשים, בין מקומיים ובין זרים, ולמעשה תקנה בכסף מושבים בכנסת ישראל, אם מדובר במושב של חבר כנסת בודד שמתמודד במסגרת פריימריס או בחירות מקדימות במפלגה, או חמור מכך אפילו, סיעה שלמה או כמה סיעות כאלה. ההוראות האלה, שחלות הן לעניינן של מפלגות והן לעניינם של מתמודדים באופן אישי, בתהליכים של בחירות מקדימות, קובעות ומחילות חובות של גילוי ודיווח בזמן אמת ובאופן רציף על זהות התורמים, וכוללות הגבלות הן על תקרת ההוצאות, הן על סכומים שאפשר לגייס והן על הסכום שאפשר לגייס מתורם יחיד. כל זה כדי למנוע את כל אותם מצבים שתיארתי קודם. יתר על כן, ההוראות האלה גם כוללות מגבלות נוספות, למשל איסור מוחלט על קבלת תרומות מתאגידים, כדי לנסות ליצור, עד כמה שאפשר, הפרדה בין הרצון לאפשר את קיום ההליך הדמוקרטי וההשתתפות הרחבה בו, גם מבחינת הזכות להיבחר, ולא רק לבחור, לבין הרצון למנוע שהדבר הזה ינוצל לרעה. גברתי היושבת-ראש, כאשר נקבעו כל אותן הוראות, כמו שקורה לא אחת בחקיקה, מסתבר שלא חשבו על הכול, ומסתבר שאנחנו עדים בזמן האחרון לתופעה – ואני אקרא לילד בשמו – ששמה "יאיר לפיד", אדם שפעם אחר פעם מאתגר את שלטון החוק, מאתגר את עקרונות היסוד שעל-פיהם המערכת הדמוקרטית במדינת ישראל פועלת, ולא רק היא, על-ידי כך שהוא מחפש, מוצא ומנסה גם לנצל פרצות – נכון, אף אחד לא חשב מראש שהן תיתכנה, ויותר מכך, אף אחד לא האמין ולא העריך שמישהו ינסה בצורה כזאת לנצל אותן. זה התחיל עם השערורייה שבה יושב אדם על כיסא מגיש החדשות במהדורה המרכזית של מדינת ישראל, ומנהל משם, או במקביל, קמפיין עם אג'נדה פוליטית. זה נפסק רק כשכנסת ישראל נאלצה להתחיל לחוקק חוק כזה, ונכון, לא צריך חוק, כי זה הרי ברור, אבל מסתבר שבמקום שזה לא כתוב, יש מי שחושב שאפשר לעבור. זה נמשך עם סוגיית הלימודים; שוב, דבר כל כך ברור, שאי-אפשר לעשות דוקטורט כשאין לך ההשכלה הבסיסית המתחייבת. אז היתה פרצה, ובפרצה הזאת מישהו עבר, וכאשר אותו אדם עבר בפרצה הזאת לא נמצא מי שיחסום אותה ומי שיעצור אותו, ושוב נדרשה כאן התערבות, והדבר נעצר. והנה, פעם שלישית קורה אותו הדבר, והפעם בסוגיית המימון. הרי איך ייתכן שאדם ינהל קמפיין בחירות בהיקף ארצי ויסתיר את מקורות המימון שלו, ינסה לגייס או ישמור לעצמו את הזכות והאפשרות לגייס כספים בדרך שאסורה לכל אחד אחר, בדרך שעוקפת את כל ההוראות שלשמן נקבעו מגבלות, גם על חברי כנסת שמתמודדים בבחירות מקדימות וגם על מפלגות? אז נכון, גברתי היושבת-ראש, שטוב היה לו הדבר הזה לא היה מתעורר. נכון שלעשות חקיקה כאשר הדבר מתעורר בקונטקסט מסוים זה לא תמיד הכי נוח. אבל מה הפתרון? לאפשר לזה פשוט להתקיים? להגיד לאדם: הצלחת למצוא פרצה אז תיכנס בה? ובדרך להגיע לסכנה שהוא ואחרים ישבו כאן בכנסת הבאה כאשר הם נשלחו לכאן במימון במיליוני דולרים על-ידי גורמים עלומים שאיש בציבור אינו יודע מי הם? זה יכול להיות? זה ייתכן? את זה אנחנו מבקשים למנוע באמצעות הצעת החוק הזאת. היו הערות לא מעטות על הנוסח שהובא לקריאה הטרומית, וכבר בעת הדיון בקריאה הטרומית הדגשתי שנעשה כל מאמץ להגיע לתוצאה שתבטיח שקיפות, שוויוניות, במינימום מטלות ופגיעה וצעדים שעלולים להתפרש כהצרה כזאת או אחרת של הזכות להיבחר. ואכן, לעומת הנוסח שאושר בקריאה הטרומית נמצאה הדרך להחיל את ההוראות האלה בלי לכפות על אדם באופן מיידי להתאגד כמפלגה. והצעת החוק המונחת לפניכם לקריאה ראשונה שונה באופן מהותי מזו שהובאה בקריאה הטרומית, בכך שהחובה המיידית להתאגד כמפלגה הושמטה ממנה. כמו כן נעשו התאמות והוראות שונות כדי להבטיח שהתוצאה הסופית תהיה כזאת שאדם יוכל לפעול בחופשיות, לגייס כספים, להתמודד באופן שוויוני, ועם זאת – שוב, כפי שאמרתי קודם – תוך הקפדה מלאה על שקיפות ציבורית מלאה של התרומות, של גיוסן ושל זהות התורמים, ותוך קביעת מגבלות לגבי תקרת הוצאה ולגבי תקרת תרומות, שימנעו מצב שבו תהיה קנייה, הלכה למעשה, של סיעה, מפלגה או חבר כנסת בכנסת הבאה ובאלה שאחריה. אנחנו נידרש, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, לשורה ארוכה של נושאים מורכבים שמצריכים עדיין פתרונות נקודתיים כפי שהם מפורטים בדברי ההסבר להצעת החוק. יש כאן סוגיות שמחייבות האחדה של ההוראות ביחס להוראות שקבועות לגבי מתמודדים בפריימריס ולגבי מפלגות, כדי שהתוצאה הסופית תהיה אחידה ותהיה שוויונית. את הדברים האלה אנחנו נעשה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ונגיע בסופו של דבר לתוצאה מאוזנת, ראויה, שתבטיח שהבחירות תתקיימנה באופן תקין, שקוף, ובדרך שתשמור על טוהרו של בית-המחוקקים. תודה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת יריב לוין. להצעת החוק הזאת נרשמו דוברים, וראשון הדוברים – חבר הכנסת שלמה מולה. לאחר מכן יסכם את הדיון חבר הכנסת שמציע במשותף עם חבר הכנסת יריב לוין את הצעת החוק. דב חנין (חד"ש): מה הולך פה? אני נרשמתי לדיון הזה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: שמך לא מופיע, אבל אתה יודע, חבר הכנסת דב חנין, אני אתן לך את רשות הדיבור מייד לאחר חבר הכנסת שלמה מולה. אז תישאר אתנו במליאה. בבקשה. שלמה מולה (קדימה): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, יש בהחלט איזה הגיון בהצעת החוק של יריב לוין. יריב לוין (הליכוד): ועתניאל שנלר. שלמה מולה (קדימה): אמרתי – יש היגיון בהחלט בהצעת החוק של עתני ויריב לוין, וזה נכון שבישראל יש בעיה של רסיסי מפלגות, יש בעיה של אי-יציבות שלטונית, ואני חושב שאם הבית הזה היה רוצה לעשות את הדבר הנכון, הוא היה צריך לייצר איזה תהליך של רפורמה בכלל, רפורמה פוליטית, בכל המערכת הפוליטית. מה העניין הזה של אחוז ההצבעה על תהליך רישום מפלגות, כל שאלת הפריימריס – האם זה נכון או לא נכון – כל שאלת ייצוג נשים במפלגות. כל השאלות האלה היו צריכות להישאל בצורה אמיתית, לא רק רסיסי – דברים מסוימים. זה נכון, יש כאלה שאומרים שכדי למנוע איזה תהליך, אולי, של השחתה מסוימת, או אי-דיווח מסוים, כדאי שהמפלגה או מישהו שמכריז להקים מפלגה ידווח. זה לא השאלה בכלל, זה לא שאלת הדיווח. השאלה בסופו של דבר – יש גם כן שאלת ייצוג נכון, הזכות להיבחר ולבחור, הזכות להיבחר או לרשום מפלגה כדי להתמודד, וכן הלאה. אבל אני רוצה להגיד לך, ידידי הטוב יריב, הגישה חייבת להיות גישה מרחיבה יותר, שכדאי באמת לראות את הפתרון של האי-יציבות השלטונית שיש. לפעמים אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה מפלגה בת שלושה חברים בכנסת סוחטת את ראש הממשלה, או מפלגה בת חמישה חברים מאיימת להפיל את הממשלה בצורה כזאת או אחרת. אני חושב, כל השאלה הזאת, שאלת הרפורמה במערכת הפוליטית, היא חיונית לישראל. מותר, 60 שנה אחרי. לכן אני חושב, הצעת החוק הזאת היתה צריכה להיות נדונה בתהליך הזה, ואז, כשאתה שואל את כל השאלות – איך נרשמים למפלגה, מה קורה לאדם הפרטי, מי מגייס כסף, מי מממן – לכן אני, למשל, חושב, בסיטואציה הקיימת היום, כשיש 51% נשים בישראל – יש מפלגות שבכלל לא קיימות נשים – אשה לא יכולה להיות בהן חברת כנסת, למשל בש"ס, למשל באגודת ישראל. אז אנחנו שואלים את השאלה הזאת: איפה שאלת הייצוג הנכון? זה לא רק – אני חושב, לפעמים, תדע לך – הסיפור של הייצוג הנכון; הייצוג ההולם והנכון של האזרחים, של הקבוצות, הרבה יותר משמעותי מהצעת החוק שלך, בעיני לפחות. ולכן, אני לא נגד החוק. אבל אנחנו שוכחים כאן, שליחי הציבור, שבאנו לכאן לייצר גם איזו יציבות שלטונית. ואנחנו לא ממלאים את חובתנו, לא ממלאים את תפקידנו. צריך – אולי כדאי לחשוב איך אנחנו מייצרים רפורמה פוליטית מפלגתית נכונה למען יציבותה של הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת שלמה מולה, שהינך גם סגן יושב-ראש הכנסת. כמו שהבטחתי, חבר הכנסת דב חנין, גם לך תהיה זכות הדיבור. נעמיד לרשותך שלוש דקות, ומייד לאחר מכן אחד היוזמים, חבר הכנסת עתניאל שנלר כמובן, יבוא ויסכם את הדיון. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין, שלוש דקות לרשותך. דב חנין (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, אמרתי כבר בחוק הקודם ש-bad cases make hard law. יריב לוין (הליכוד): הפוך. דב חנין (חד"ש): hard cases make bad law. נכון, חבר הכנסת לוין, כמובן. hard cases make bad law. זה קרה גם בחוק הקודם, זה קורה גם בחוק שלנו. לזכותו של חבר הכנסת לוין צריך לומר שהוא, בהגינותו, אומר לנו כאן – אמר את זה גם בקריאה הטרומית ואומר את זה גם בקריאה הנוכחית ואומר את זה לאורך כל הדרך – שהחוק הזה בא בעקבות רצונו של יאיר לפיד להתמודד לבחירות לכנסת. אני, כמו שאמרתי גם קודם במליאה, אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת: אני רחוק מיאיר לפיד כמרחק השמאל מן המרכז הפוליטי. וזה מרחק גדול. אבל אני מתנגד לחוקים עקומים שנועדו להגביל זכויות וחירויות יסוד של אזרחים בישראל. הזכות להתמודד בבחירות היא זכות יסוד. מזה אנחנו צריכים להתחיל. אני בעד שקיפות, חבר הכנסת לוין. אבל, חבר הכנסת לוין, איפה השקיפות צריכה לחול? השקיפות צריכה לחול – והיא חלה – בזמן מסע הבחירות. בזמן מסע הבחירות כל מפלגה צריכה לנהל את הוצאותיה באופן מאוד מדוקדק. גם אם יאיר לפיד מגייס כרגע כסף ומגייס כרגע תרומות – אין לי מושג אם הוא עושה כן – גם אם הוא מגייס תרומות, אבל הוא רוצה להוציא את התרומות האלה בזמן מערכת הבחירות – הוא צריך להתכבד ולדווח על כל אגורה שתוצא בזמן הבחירות, מאיפה היא הגיעה. הוא לא יוכל לתרום למפלגתו – גם אם הוא מגייס אלפי שקלים או מאות אלפי שקלים – הוא לא יכול לתרום למפלגתו או לרשימה שהוא יקים מעבר לאותו סכום שמותר ממילא בחוק. כך שאתם באים ליצור פה הגבלות לא מידתיות, לא נכונות, קיצוניות, שמתחילות מאותה נקודה מסתורית שבה הודיע אדם ברבים – בעל-פה או בכתב – על כוונתו להתמודד בבחירות הבאות לכנסת. הנקודה המסתורית הזאת היא נקודה – כמו שאמרתי לך, חבר הכנסת לוין – שיכולה להתרחש גם בין אדם לאשתו – – יריב לוין (הליכוד): לא, לא – – – דב חנין (חד"ש): – – מכיוון שלפי הפרשנות – – – יריב לוין (הליכוד): לא, לא – – – דב חנין (חד"ש): לא, לא, לפי הפרשנות זה בהחלט יכול להיות ברבים – – – יריב לוין (הליכוד): לא נכון. דב חנין (חד"ש): כן נכון, חבר הכנסת לוין. ולכן הרעיון הזה הוא רעיון מוטעה ולא נכון. אם כבר לייצר מנגנוני שקיפות בקשרים בין הון לשלטון, בואו תטפלו במנגנוני השקיפות איפה שהם באמת נדרשים. למשל, יש היום בישראל עיתון יומי שמופץ בחינם. ישנה טענה שהעיתון הזה נתרם על-ידי בעל הון מארצות-הברית – זו הטענה – לטובת ראש הממשלה ולטובת מפלגתו, חבר הכנסת לוין. את זה צריך לחקור, את זה צריך לבדוק, את זה צריך להגביל, עם זה צריך להתמודד. פה יש בעיה שאיננה בעיה תיאורטית של "אולי", "באם", "בואו נגן", "בואו נבטיח שקיפות". אתם מדברים על שקיפות? תתכבדו ותייצרו שקיפות אצלכם בבית. תודה רבה. אנחנו כמובן מתנגדים לחוק הזה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. אני חושבת שאפשר היה להבין את זה גם מהדברים שלך. אבל גם את המובן מאליו – מישהו אמר – צריך לומר באופן ברור. כמובן עכשיו יבוא ויסכם את הדיון אחד ממציעי החוק, חבר הכנסת עתניאל שנלר. בבקשה. עתניאל שנלר (קדימה): גברתי היושבת-ראש, השרים, חברי חברי הכנסת, אני חושב שיש הזדמנות דווקא על הבמה הזאת כאן ועכשיו להתחיל בברכה חזקה מאוד לכל אותם אזרחי ישראל שכשאנחנו דנים כאן הם נמצאים במתח סביב השפלה הדרומית שלנו. ועל כך – לחזק אותם. אני רוצה להתייחס בקצרה רבה מאוד. חבר הכנסת דב חנין – – דב חנין (חד"ש): מודה. עתניאל שנלר (קדימה): – – אתה צודק, יש זיהוי בין הרבה אמצעי תקשורת לכל מיני אנשים אחרים, לכל מיני מפלגות. אני מתקשה לראות מי מזדהה אתכם, כי אני לא קורא ערבית, לכן יותר קשה לי. אבל לכל אמצעי תקשורת יש בוודאי הכלי שלו. כנראה זה חלק מהדמוקרטיה. מעניין שגם אתה, חבר הכנסת דב חנין, לא מתנגד לחוק. אתה רק אומר: אני רוצה שתעשו דברים יותר גדולים מזה, אני רוצה שנעשה – כמו שאמר חבר הכנסת מולה – רפורמה יותר גדולה, לעשות את הדברים יותר בהרחבה. לא סתם טען חבר הכנסת מולה שצריך לעשות רפורמה פוליטית. אבל הוא לא טען שום טענה נגד החוק, הוא רק אמר: אני רוצה חוק יותר כולל. ובצדק לא טענת נגד החוק, כי כולם מבינים שהחוק הוא חלק משלם, אבל הוא טוב, מתוך חלק משלם טוב יותר. על מה מתבסס החוק? על ארבע נקודות קצרות שאני רוצה לחדד אותן בדקה וחצי שיש לי: אזרחי ישראל רוצים הפרדה בין הון לשלטון. נקודה. וזו דוגמה בולטת להפרדה בין הון לשלטון: שלא בעל הממון יקבע מי ישב כאן בחדר הזה, בחדר החשוב הזה, בכנסת ישראל. אזרחי ישראל מבקשים שקיפות. אי-אפשר יותר, באצטלה של פוליטיקה, לשים מסך מול הציבור. כן – שקיפות, כפי שכולם יודעים מה היו ההוצאות האישיות של הלשכה שלי לגבי השנה, השנה שעברה ושנה לפני כן, כי כך ראוי שהיא תהיה בדמוקרטיה. גם מי שמתמודד לכנסת ומתכוון להתמודד צריך לשמור על שקיפות. הציבור הישראלי רוצה שוויון בפני החוק. כולנו רוצים שהחוק ייתן שוויון בין אלה שמתמודדים היום ומתמודדים מחר והתמודדו אתמול. כל הציבור רוצה בקרה על הפעילות הפוליטית. החוק נותן את כל ארבע הרגליים הללו: את הרגל של ההפרדה בין הון לשלטון, רגל השקיפות, השוויון והבקרה. לכן, חברי חברי הכנסת, הרי כולם יודעים שהחוק הוא טוב, בין שאתה בקואליציה בין שאתה באופוזיציה, למעט מעטים מאוד, שגם הם מתקשים עם החוק. לכן החוק הזה הוא חלק מתיקון המערכת הפוליטית של מדינת ישראל. אני רוצה להודות מאוד על היוזמה של חבר הכנסת לוין, ולהגיד לך תודה שרתמת אותי לכך. אני מאוד שמח שאנחנו מתקנים כך שלא יוכלו לגנוב את דעת הקהל בבחירות. גנבת דעת היא כמו גנבה אחרת – היא אסורה מדאורייתא. והחוק שלנו ימנע גנבת דעת. אני מקווה שכולנו נצביע בעד החוק החשוב הזה. תודה רבה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת עתניאל שנלר. אנחנו כבר עוברים להצבעה על הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע"ב–2012. קריאה ראשונה. בבקשה, חברים, אנחנו עוברים להצבעה. קריאה ראשונה. דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת ברכה הצביע במקום ג'מאל. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תיכף אני אקריא את התוצאות, ואני גם אציין לפרוטוקול. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע"ב–2012, לוועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: בעד – 29, נגד – 4, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה את הקריאה הראשונה. הודעה לפרוטוקול: חבר הכנסת מוחמד ברכה מודיע שבטעות הוא הצביע במקום חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. זה נרשם בפרוטוקול, חבר הכנסת ברכה. הצעת החוק תחזור לוועדת הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.