קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 103), התשע"ב–2012
[מס' כ/424; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר שלמה מולה:
הנושא הבא הוא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 103), התשע"ב–2012 – לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה. בבקשה, אדוני, הבמה לרשותך. יש הסתייגויות של חברת הכנסת עינת וילף.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
בתמיכה, כן, בהחלט.
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברת הכנסת, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני מליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 103), התשע"ב–2012, הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת זאב בילסקי, ושל חמד עמאר, חבר ועדת הכלכלה.
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו עוסקת בהסדרת נוהל שקיים בצורה לא מוסדרת, שכולם מכירים אותו – נקרא נוהל 6, אותו נוהל שבו מודבקות על רכבים מדבקות שמהוות כתובת טלפונית לכל נהג או אזרח הולך רגל שראה, חזה בעבירת נהיגה או בנהיגה פרועה, וזו הכתובת לדווח על אותו אדם, למקום עבודתו בדרך כלל, שכך וכך נעשה.
כאמור, עניינה של הצעת החוק בדיווח על עבירות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שהועמדו לרשותם על-ידי מקום עבודתם וכן על תקינותם של אותם כלי רכב. בהתאם לחלק י' לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, מחויבים תאגידים שונים, כפי שאפרט מייד, להעסיק קצין בטיחות שהוסמך בידי הרשות שמונתה לעניין זה במשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים. תאגידים אלה, המכונים "מפעלים" בלשון התקנות, הם חברות שברשותן כלי רכב מסוג ובמספר כמפורט בתקנות, בעל רשיון מוביל כהגדרתו בחוק שירותי ההובלה, התשנ"ז–1997, משרדי הסעות וכן רשויות מקומיות שבבעלותן אוטובוס. קצין הבטיחות מוסמך, בין היתר, לפקח על אופן נהיגתם של עובדי אותם תאגידים, ובכלל זה לוודא כי הם ממלאים אחר הוראות דיני התעבורה וכן לפקח על תקינות כלי הרכב שברשותם, ולעדכן את מנהלי המפעל בדבר כל ליקוי שמצא, בין בכלי הרכב ובין בהתנהגותם ובכשירותם של הנוהגים בהם.
כדי לסייע לקצין הבטיחות למלא את תפקידיו לפי התקנות, קבעה הרשות בשנת 2005 נוהל שעניינו מעקב אחר תלונות המתייחסות לנהיגת נהגים המועסקים על-ידי התאגיד – נוהל מס' 6. הנוהל האמור קבע, בין היתר, כי כל תאגיד המעסיק קצין בטיחות לפי התקנות מחויב לסמן את כלי הרכב שברשותו במדבקה הכוללת פרטי התקשרות לצורך דיווח על אופן נהיגתם של עובדי התאגיד.
אף שלפי התקנות נוהל זה מחייב את התאגיד ואת קצין הבטיחות המועסק על-ידיו, לא כל הוראותיו נוסחו כהוראות מחייבות, וחלקן מהוות המלצה בלבד. כמו כן לא נקבעה סנקציה בשל הפרת הוראות הנוהל.
בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות לעגן בחקיקה ראשית את ההוראות בנושא זה, אך אלה לא צלחו. הצעת החוק המונחת בפניכם נועדה לחייב את אותם תאגידים שהזכרתי בראשית דברי, המעמידים כלי רכב לרשות עובדיהם, לרבות עובדי קבלן המועסקים אצלם, להפעיל מערכת לדיווח ומעקב שתאפשר לציבור לדווח על עבירות תעבורה ועל תקינותם של כלי הרכב.
הצעת החוק תחול, אם כן, על התאגידים שציינתי בראשית דברי, ככל שהם מעמידים רכב לרשות עובדיהם, ומכאן שהיא לא תחול על חברות הליסינג המשכירות כלי רכב לחברות אחרות ועל חברות להשכרת רכב המשכירות כלי רכב למי שאינו עובד שלהן.
לפי המוצע, תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב שתכלול שירות טלפוני ותאפשר דיווח על עבירות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות אותו תאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וכן מעקב אחר דיווחים אלה. המערכת תפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה, ותכלול גם מענה אנושי שיפעל בימי העבודה ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, במשך עשר שעות לפחות ביום, בין 06:00 ל-22:00, וביתר השעות יופעל מענה אוטומטי. ואולם בתאגידים הנותנים שירות לציבור לאורך כל שעות היממה יפעל מענה אנושי בכל אותן שעות.
לצורך הדיווח כאמור מוצע לחייב כל תאגיד לסמן את כלי הרכב שברשותו במדבקה שיצוינו בה פרטי ההתקשרות עם המערכת. שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה מוסמך להתקין תקנות לעניין המדבקה והפרטים שיצוינו בה, לרבות מספר טלפון מקוצר שיקל על הציבור למסור דיווחים למערכת.
עוד מוצע, כבוד היושב-ראש, לקבוע כי הדיווחים שיועברו באמצעות המערכת יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או לגורם אחר שעמו התקשר התאגיד לצורך הפעלת המערכת. קצין הבטיחות יקבל דיווחים אלה ויידרש לברר אותם, וכן לפעול לפי נוהל פנימי שיקבע התאגיד כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו בו בעצמם ובין שהרשו לאחר לנהוג בו.
משה גפני (יהדות התורה):
איך יבררו את זה? עכשיו מישהו ירצה לגרום נזק לשני – הוא הולך למדבקה – – – הוא, יש לו אתו סכסוך אחר. הוא יתקשר והוא יגיד: האיש עבר באור אדום. מה אז יהיה? איך אני מברר?
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני מניח – – –
עינת וילף (העצמאות):
– – – קצין הבטיחות – – –
משה גפני (יהדות התורה):
כן, ומה?
עינת וילף (העצמאות):
– – – וקצין הבטיחות יכול – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
חברת הכנסת וילף, פשוט מאוד: כמו בכל דבר בחיים, אנשים לא טיפשים, ואם מישהו מתלונן על מישהו פעם ראשונה, ויש רק מילותיו, תלונתו נסמכת רק על מילותיו – אז זו תלונה מסוג מסוים; ואם היא ראשונה. אבל אם הוא מצלם, אם זו עבירה שתועדה במצלמה, והיום כולם מסתובבים עם מצלמות, ואם זה עבירות שחוזרות ונשנות ממקומות שונים – אני מניח שלא ירוצו וישעו את העובד על התלונה הראשונה, שתהיה תלונה ערטילאית, אנונימית, נסמכת רק על אמירה כזאת או אחרת. ואם שניים שאין ביניהם קשר ראו את הדבר?
תראו, אנשים שרוצים להזיק לאנשים קיימים כל הזמן, ויש להם אמצעים נוספים. אנחנו בחוק הזה לא מכוונים אל הרוע שבעולם, אלא לאחריות של אנשים ושל אזרחים טובים. ואם נראה – והכנסת תבחן – שההצעה הטובה הזאת פתחה פתח לנקמנות, להתחשבנות, להצקה, להטרדה, לכל דבר שהיא לא התכוונה אליו מראש, אז – ועדת הכלכלה קיימת. ואם ועדת הכלכלה תהיה עסוקה, נעביר את זה לוועדת הכספים. זה קורה מדי פעם.
כדי לעקוב אחר יישום הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, מוצע להסמיך את השר להתקין תקנות גם לעניין חובת התאגיד לערוך דוחות תקופתיים ולמסור אותם לגורם שייקבע בתקנות, ובלבד שלא יימסר מידע אישי על הנהגים.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית החליטה הוועדה לערוך שני תיקונים בנוסח הצעת החוק. האחד – בנושא העונשין, שכן סעיף העונשין הכללי בפקודת התעבורה קובע ענישה חמורה יחסית על הפרת הוראות הפקודה. לפיכך הוחלט כי העובר על הוראות החוק המוצע, דינו קנס בסכום שלא יעלה על 14,400 ש"ח.
עניינו של התיקון השני הוא החרגת גופים ביטחוניים, מגן-דוד-אדום ומערך הכבאות מתחולת החוק המוצע, שכן חברי הוועדה השתכנעו כי הדבר נדרש בשל אופי פעילותם המיוחד של גופים אלה. בהקשר זה אציין כי לגבי יחידות במשרד הביטחון ושלוש חברות ביטחוניות, כמפורט בהצעת החוק, הוחלט להחריג רק כלי רכב מסוימים שברשות גופים אלה, שבשל מעורבותם בפעילות ביטחונית אין להחיל עליהם את הוראות החוק המוצע לפי החלטת הגורם המוסמך במשרד הביטחון.
בטרם אסיים את דברי אבקש, כבוד היושב-ראש, לומר כי להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות, על-ידי חברת הכנסת עינת וילף, המבקשת לקבוע כי מערכת לדיווח ומעקב תפעל לאורך כל שעות היממה, כולל מענה אנושי. אני סבור כי הצעות אלה הן מרחיקות לכת ואין לקבלן, שכן להבנתי ההסדר שהתקבל בוועדה – – –
עינת וילף (העצמאות):
אבל יש החלופי.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
החלופי כן, דיברתי על – כל היום, כל הזמן מענה אנושי. על זה.
עינת וילף (העצמאות):
זה בסדר, זה מוסכם.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – – שכן להבנתי ההסדר שהתקבל בוועדה משקף איזון ראוי בין הצורך לשפר ככל האפשר את הנגישות לדיווח באמצעות מערכת לדיווח ומעקב כפי שמוצע, לבין הצורך שלא להכביד יתר על המידה על גופים שאינם נותנים שירות לציבור לאורך כל שעות היממה.
כבוד היושב-ראש, במהלך החקיקה – גם בוועדה – נדונה השאלה של סימון רכבם של חברי הכנסת. הוועדה דנה, נתנה את דעתה על כך והחליטה שגם חברי הכנסת רכבם יישא את המדבקה. גם לאחר סיום החקיקה היו פניות רבות, מכל הכיוונים ומכל הצדדים, עם טיעונים רבים, כולל הטיעון המרכזי, שהוצג באופן כללי על-ידי חבר הכנסת גפני, שחברי הכנסת הם מטרה מאוד – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא לא לא, אתה הצגת את זה באופן כללי; על בסיס הטיעון הכללי הזה, ייחדו אותו ומיקדו אותו לגבי חברי הכנסת, וביקשו להחריג את חברי הכנסת בטענה שחברי כנסת הם מטרה נעה לנקמנות של יריבים, של אנשים שלא אוהבים את דרכם של חברי הכנסת וסתם אנשים שמשעמם להם.
אני חושב שחברי הכנסת, ברגע שהם מחילים חובה על העם, כמעט כולו, צריכים סיבה מאוד מאוד מיוחדת, ממשית, כדי להחריג את עצמם. ונכון יהיה הדבר שסדר הדברים יהיה שחברי הכנסת, כאמור, יהיו כלולים ותחול עליהם אותה חובה והם ישמשו דוגמה גם בנהיגתם וגם בקיום החובה.
ואם – כמו שדיברנו על ההגנה השוטפת של הכנסת על הציבור הכללי – אם נראה שחברי הכנסת הפכו מטרה לחצי ביקורת שהיא ביקורת לא מקובלת – לא הביקורת – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – – אתה נאיבי.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני נאיבי.
שכיב שנאן (העצמאות):
הוועדה בדקה מה היעילות של – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
תאמין לי, דברים שלוקחים – לא מחזירים. חוק חסינות חברי הכנסת – עוד מעט נבטל אותו. לא צריך, בשביל מה?
משה גפני (יהדות התורה):
יהיו חברי כנסת שעם המדבקה הזאת לא יוכלו לנסוע למאה-שערים. שלא תהיה אי-הבנה.
שכיב שנאן (העצמאות):
צריך להחזיר את זה פעם נוספת לוועדה, לעשות את ההחרגה, ועכשיו נצביע נגד – – –
משה גפני (יהדות התורה):
יהיו חברי כנסת שלא יוכלו לנסוע שם.
קריאה:
אני רציני.
משה גפני (יהדות התורה):
יהיו חברי כנסת שלא יוכלו לנסוע – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
חברים – – –
היו"ר שלמה מולה:
או לחברון, לחלופין. יהיו חברי כנסת שלא יוכלו לנסוע לחברון. גם זו אפשרות.
משה גפני (יהדות התורה):
גם אפשרות.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
טוב, אין משמעת קואליציונית בהצבעה על חוק זה.
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא מדבר בכלל על משמעת קואליציונית.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא, אני אומר – – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – – יש רוב לתמיכה בזה – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני לא מסוגל להצביע על חוק כזה, שמחיל חובה על השכן שלי – –
משה גפני (יהדות התורה):
לא, אני רק מסביר לך – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – כשאין לי סיבה מיוחדת להסביר לו למה לא תהיה מדבקה על הרכב שלי יום אחרי.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
בהיגיון הזה צריך – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אתה יודע מה, אני גם לא מפחד מתלונות שווא. אתה יודע כמה תלונות שווא מגישים על כל אחד מאתנו שאנחנו אפילו לא יודעים? כל היום הכתבים האלה מקבלים כל היום פקסים ואימיילים ואס.אם.אסים שאתה עשית ככה ואני עשיתי ככה והיא עשתה ככה.
משה גפני (יהדות התורה):
אגב – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדם שנוסע ולא עובר באדום, ולא חוצה קו לבן, ועוצר בעצור – שישלחו. זה רק יעלה את הרייטינג. אני לא חושש. אבל אם תיווצר בעיה – – –
משה גפני (יהדות התורה):
לגבי חברי הכנסת אף אחד לא מחכה למדבקה הזאת.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
נכון.
משה גפני (יהדות התורה):
באופן קבוע העיתונאים – – – אני עושה, לא עושה – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני אומר לך, לא שנהגתי לא בסדר – אני יצאתי מהכנסת ולא הספקתי לחגור חגורה; קיבלתי אימייל מאזרח שראה אותי. הרי מזהים אותנו. בניגוד לאזרחים, שצריכים מדבקות, אותנו מזהים, והוא העיר לי – – –
שכיב שנאן (העצמאות):
– – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
מה?
שכיב שנאן (העצמאות):
גם אם יזהו אותך ואתה שם מדבקה – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני שם כי אני רוצה, בחוק שאני מחוקק, להוות דוגמה, ולא לחשוב שאני מתחמק מזה ולא לחשוב שחברי הכנסת הם מורמים מעם. ממה אנחנו חוששים?
שכיב שנאן (העצמאות):
חלילה – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
מה יקרה? נניח שמחר, אחרי המדבקה שתהיה על הרכב שלך, יהיו 100 תלונות נגדך שהן תלונות שווא. מה החשש? מה החשש? מה החשש? אני הייתי פה או לא הייתי פה.
משה גפני (יהדות התורה):
את חברי הכנסת מזהים בלי מדבקה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אנחנו, חברים, המדבקות – – –
קריאה:
– – –
היו"ר שלמה מולה:
טוב.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
– – – המדבקות עלינו מודבקות מראש.
שכיב שנאן (העצמאות):
– – –
היו"ר שלמה מולה:
חוק מיותר, אבל לא משנה. טוב, מאה אחוז, אדוני, אנחנו – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני רק – שנייה – – –
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
חברי הכנסת, אני מקווה שהצעת החוק המונחת בפניכם תסייע בהטמעת נורמות נהיגה ראויות בקרב נהגים רבים הנוהגים בכלי רכב שהועמדו לרשותם על-ידי מקום עבודתם ותביא לצמצום הקטל בדרכים.
אני מבקש מכם להצביע – אני מבקש – יחד עם חברי הוועדה בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ולדחות את ההסתייגות שפירטתי.
מובן שהצעת החוק, על אף ההתרגשות כאן, במליאה הטובה הזאת, לא היתה מגיעה לשלב הזה ללא היוזמה והדחיפה והעקשנות של חברי הכנסת זאב בילסקי מקדימה וחמד עמאר מישראל ביתנו, שבאמת הם את הנושא של בטיחות בדרכים – במיוחד חמד עמאר, שגם עומד בראשות ועדת המשנה שעוסקת בעניין בוועדת הכלכלה – עסקו ודחפו, אני רק הייתי ממש, במקרה הזה, שחקן עזר. הם אלה שהובילו את המהלך, וכמובן, יחד עם הצוות המופלא של ועדת הכלכלה, בראשות מנהלת הוועדה, הגברת לאה ורון, והיועצת המשפטית אתי בנדלר, ושאר חברי – ואיתי, יקירנו, שליוו את כל הכנת החוק ושינויי הסעיפים, וכמובן גם הצוות האישי שלי – לבנת נזרי, אלעד זמיר ודרור נאור. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הסבלנות שלך.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני.
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
סליחה?
עינת וילף (העצמאות):
לא ציינת שיש תמיכה – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
ההסתייגות המסוימת שלך תיכנס.
היו"ר שלמה מולה:
לחלופין. מאה אחוז. רק שנייה. להצעת החוק הזאת יש הסתייגות של חברת הכנסת עינת וילף. אני מבקש ממך לבוא להציג את ההסתייגות; יש לך עשר דקות, ומייד אחרי זה אנחנו נלך להצבעה. יש שתי הסתייגויות. יש שתי הסתייגויות, הסתייגות אחת ואחר כך הסתייגות לחלופין, וכנראה הממשלה ויושב-ראש ועדת הכלכלה מבקשים לתמוך בהסתייגות לחלופין. בואו נשמע את חברת הכנסת וילף שמסבירה לנו – אני מוכרח להגיד שאני – – –
עינת וילף (העצמאות):
30 שניות; לא לדאוג. זו הצעת חוק מצוינת, ואני מברכת את חברי זאב בילסקי וחמד עמאר על העבודה שנעשית. בברכתם גם הוספתי הסתייגות אחת שנועדה לעשות את זה כל שעות היממה, שמוסכמת עלי, והיא נדחית, אבל יש הצעה לחלופין, שבעצם מבטיחה כשכאנשים מתקשרים הם לא יקבלו נתב שיחות, הם לא יקבלו את התפריטים המעצבנים בסגנון: לדיווח על אור אדום הקש 1, לדיווח על קו לבן הקש 2. פשוט הם יקבלו מענה אנושי מייד. ההסתייגות הזאת, שמוגדרת חלופין להסתייגות 2, נתמכת. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז. חברת הכנסת עינת וילף, האם את מבקשת שאנחנו נצביע על שתי ההסתייגויות הראשונות שלך, או ישר על ההסתייגות – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא, היא תמשוך את ההסתייגות שלה, ורק את זאת היא משאירה.
היו"ר שלמה מולה:
אוקיי, מאה אחוז. אז אנחנו נעבור להצבעה על ההסתייגות לחלופין של הסתייגות מס' 2.
קודם כול אני מבקש להצביע על שם החוק. אין הסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 29
בעד שם החוק – 6
נגד – 3
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר שלמה מולה:
בעד – 6, נגד – 3. לכן שם החוק התקבל כנוסח הוועדה.
אנחנו ממשיכים להסתייגות לסעיף 1, הסתייגות של חברת הכנסת עינת וילף. נא להצביע. בבקשה. החלופין – אנחנו מצביעים על החלופין, סעיף מס' 2.
משה גפני (יהדות התורה):
זה מענה אנושי?
עינת וילף (העצמאות):
לא, שלא יהיה נתב שיחות במענה.
הצבעה מס' 30
בעד ההסתייגות – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות לחלופין של חברת הכנסת עינת וילף לסעיף 1 נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
אם כן, בעד – 8. לחלופין – הסתייגות מס' 2 התקבלה.
אנחנו עכשיו מצביעים על סעיף 1 עם ההסתייגות. בבקשה.
הצבעה מס' 31
בעד סעיף 1 – 7
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר שלמה מולה:
אם כן, בעד – 7, נגד – 1. סעיף 1 התקבל, עם ההסתייגות.
עכשיו אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 2, כנוסח הוועדה. אנחנו מצביעים. בבקשה.
הצבעה מס' 32
בעד סעיף 2 – 7
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיף 2 נתקבל.
היו"ר שלמה מולה:
בעד – 7, נגד – 1. סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל.
לכן אנחנו עוברים לקריאה שלישית. אדוני, האם אתה מסכים – – –
כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
כן.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה.
הצבעה מס' 33
בעד החוק – 6
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 103), התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר שלמה מולה:
בעד – 6, נגד – 1. החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 103), התשע"ב–2012, התקבל ונכנס לספר החוקים.
אנחנו מברכים את המציעים. אני מבקש להזמין את בילסקי לברך בשם היוזם, גם היוזם השני.
זאב בילסקי (קדימה):
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. אני רוצה לסכם בשביעות רצון – גם אלה שלא הצביעו, אני מברך אותם. שנתיים של מאבק – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – – ההתלהבות שלך, אבל לא מהחוק הזה.
זאב בילסקי (קדימה):
אני יודע, אבל – – – מאבק חסר פשרות. מי שהתחילה ויזמה את כל הרעיון הזה זו העמותה של "אנשים באדום", אנשים שכל אחת ואחד מהם שילם את המחיר היקר מכול: קרובי משפחתם נהרגו בתאונות דרכים, על לא עוול בכפם, תאונות שהיה אפשר למנוע אותן, תאונות שיכול להיות שאילו נלחמנו יותר היינו מצליחים למנוע אותן. ניסו וניסו, ובכנסות הקודמות לא הצלחנו, וברוך השם, עכשיו, עם היושב-ראש הדינמי והצעיר של ועדת הכלכלה, הצלחנו, חבר הכנסת עמאר ואנוכי, יחד עם תמיכתה של עינת וילף, שלמדתי מהחוק הזה כמה שהיא, כשהיא מחליטה על משהו, לא יעזור שום דבר, ואנחנו הצלחנו להביא את זה.
זה חלק ממאבק כולל של הכנסת בתאונות דרכים. צר לי על אותם דברים של חברי הכנסת באופן אישי, אבל מאחר שבירכנו על המוגמר, בירכנו. אני חושב שאנחנו לא מורמים מעם, אנחנו חברי כנסת, כמו כל אחד, המדבקה שלי הושמה כבר לפני חצי שנה על האוטו שלי ותמשיך ותישא בגאווה את אותו מספר, כך שאם אני לא נוהג כראוי אפשר להתלונן עלי.
אני רוצה, אדוני, להודות – אני רוצה להודות קודם כול ליושב-ראש הוועדה, ידידי כרמל שאמה-הכהן, שלמרות כל הלחצים שהיו עליו – ולא פשוט, כי כשהקואליציה הזאת לוחצת, אללה יוסתור, זה כל כך קשה, זה לא כל כך קל – ועמד בלחץ. אני רוצה להודות מקרב לב לאשה שלקחה את כל התסכולים שלי בשנה האחרונה בכנסת, ועשתה את זה בגאון ובגאווה רבה, לאה ורון, מנהלת הוועדה. זאת ההזדמנות – אם מדי פעם הטונים עלו, אני מבקש ממך סליחה, עשית את עבודתך ובסופו של דבר הצלחנו להגיע לכאן. אני רוצה להודות לאתי בנדלר, ולך, איתי, שהיית על הניסוחים המשפטיים, שמרת על כבודה של הוועדה וגם נענית לכל הלחצים שלי; לא יודע איך הצלחת לעשות את זה, ועשית את זה בכבוד רב. ולך, חמד עמאר ידידי הטוב, תודה רבה על השותפות, ומי ייתן ונחסוך אפילו נפש אחת בכך שהצלחנו במאבק, וזה שווה את הכול.
היו"ר שלמה מולה:
רק שנייה, אדוני. רק רציתי להודיע שחבר הכנסת כרמל שאמה הצביע בהצעת החוק אך הצבעתו לא נקלטה. אני לא משנה את ההצבעה, ורק לפרוטוקול.
אתה יכול להישאר, כי הצעת החוק הבאה היא שלך.