קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק יידוע בדבר הסכנות בשימוש בטלפון נייד, התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3408/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים לחקיקה, רבותי. השר המשיב הראשון הוא השר להגנת הסביבה. הוא אינו נמצא כאן, ולכן צריך לומר לו שבגלל היעדרות חברים אחרים מהממשלה, אנחנו קיצרנו היום בשאלות שהבאנו בפני השרים. הם נמצאים בחוץ-לארץ. בדרך כלל אלה שרים שנמצאים פה בזמן ומשיבים באופן קבוע על כל שאלות חברי הכנסת. הצעת החוק הראשונה היא של חברת הכנסת ברקוביץ, והיא מוזמנת לעלות לדוכן. רק להזעיק את השר המשיב. כבוד שר המשפטים, אדוני יכול להשיב? כי אם לא יהיה פה השר, אני לא מפסיק את הישיבה. אם לא יהיה השר, אנחנו נצביע מייד אחרי זה, בלי תשובת ממשלה. גאלב מג'אדלה (העבודה): מספיק שכמעט הפסקנו אתמול. היו"ר ראובן ריבלין: להפסיק – אם היה צריך להפסיק, עשית בדין. קודם כול, כל החלטה שלך היא החלטה שצריך לקיים אותה. גאלב מג'אדלה (העבודה): לא, זה היה חבר הכנסת וקנין – – – היו"ר ראובן ריבלין: בסדר גמור, אותו דבר. כל אחד מהסגנים פועל רק למען ההליכים התקינים וכבודה של הכנסת. אני מברך אותם, חבר הכנסת מג'אדלה. אני מודה לכם על פעולתכם, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, חבר הכנסת וקנין ושאר הסגנים. חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ, לרשותך עשר דקות תמימות, ולאחר מכן אנחנו עוברים מייד להצבעה אם לא תהיה תשובת ממשלה. בבקשה, גברתי. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני שר המשפטים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק בדבר יידוע הציבור על סכנות בשימוש בטלפון נייד נולדה בעקבות הודעתו של ארגון הבריאות העולמי שהשימוש בטלפון נייד עלול לגרום למחלת הסרטן. כניסתם של המכשירים הסלולריים לישראל והיקף חדירתם הינם מהגבוהים בעולם המערבי, אדוני היושב-ראש. אנחנו גם בזה מספר אחת. המכשירים הסלולריים הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו, עד שלעתים נדמה כי הם השתלטו על החיים שלנו כליל. הם מעדכנים אותנו לגבי מצב חשבון העובר-ושב, מאפשרים לנו להתעדכן בתוצאות משחקי כדורגל, לצפות במהדורה המרכזית, לרכוש במכונת שתייה, לשלם על החנייה, לנווט בין סמטאות העיר העתיקה, לספור קלוריות, להתעורר בבוקר, להיות זמינים ומוכנים כמעט לכל תרחיש, ובעתיד כנראה גם לעשות בדיקות דם ושתן – האם יש לנו לחץ דם, האם יש לנו סוכרת. בנוסף, הם משמשים גם כדי לדבר. קשה יהיה להפריז בחשיבותו של המכשיר הסלולרי ובמקום שהוא תופס בחיינו. מבוגרים וצעירים כאחד, מכל שכבות החברה, כולנו קשורים לסלולרי, כאילו מעולם לא חיינו בלעדיו. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, פעם, כשבן-אדם היה מאבד ארנק, הוא היה עושה – איפה הארנק? היום, אם הוא מאבד ארנק, זה פחות קריטי, ובלבד שהוא לא איבד פתאום את הטלפון הסלולרי שלו. כל מי שלרגע מרגיש שהוא לא לידו, עולמו חרב. תרבות התלות הזאת משכיחה מאתנו את העובדה שמדובר בסופו של יום בלא יותר מטלפון – חפץ, מוצר טכנולוגי שעולה לכולנו הרבה מאוד כסף בבעלות ובעלות השימוש החודשית בו. לצד היתרונות והמעלות של הסלולרי, ישנם חסרונות לא קטנים. חיסרון אחד גדול שעליו עלינו לתת את הדעת – ההשלכות הבריאותיות שעלולות להיווצר משימוש לא נכון במכשיר לטווח ארוך. כפי שציינתי בראשית דברי, לאחרונה הודיע ארגון הבריאות העולמי כי מחקרים מדעיים מצביעים על כך שהשימוש בטלפון הנייד עלול לגרום למחלת הסרטן, ואף ייתכן כי אנו עדים לפגיעה מתמשכת ובלתי הפיכה בגנים של המין האנושי. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני חשבתי איך זה שאנחנו לא מספיק קוראים על הנושא הזה – לא בעיתונים. זה לא נחשף עדיין מספיק, כמו שבזמן האחרון, בלית ברירה, בשנים האחרונות חשפנו את הפגיעה מעישון סיגריות. אני חושבת, ככה עם עצמי, שהיום המפרסם הגדול ביותר בעצם זה חברות הסלולר, וקצת קשה לבוא כל שנייה וליידע את הציבור או להזהיר אותנו מפני סכנות הקרינה שקיימות. מחקרים רבים מוכיחים קשר ישיר בין שימוש במכשיר טלפון נייד לבין היווצרותם של תאים סרטניים כתוצאה מהקרינה הבלתי-מייננת הנפלטת בעת השימוש בו. מחקר בין-לאומי שנערך ב-16 מדינות, וביניהן ישראל, בהובלתה של פרופסור סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, מצא כי קיים קשר ישיר מובהק בין שימוש בטלפונים ניידים להתפתחות גידולים סרטניים ושפירים בבלוטת הרוק בקרב משתמשים בטלפון נייד. בתקופה של חמש שנים ויותר נצפתה עלייה של 34% בסיכוי לפתח גידול בצד שבו נהגו המשתמשים להחזיק את הטלפון הנייד. אנחנו יכולים להתנהג כאילו זה לא שייך לנו ו"לי זה לא יקרה", אבל כולנו – כולל אתה, כולל כל חבר כנסת שיושב פה – אנחנו מחוברים לטלפון ולא מספיק מודעים לזה. אני חייבת לומר שמשרד המשפטים, אדוני שר המשפטים, התנגד, או לא כל כך אהב, את ההצעה, אף שהיא עברה בוועדת שרים, כי – הטענה היתה שזה עוד לא הוכח ב-100%. ואני לא רוצה לחכות שזה יוכח ב-100%, כי אם זה היה מוכח ב-100% אז יכול להיות שבכלל היינו אוסרים פרסום של הטלפונים הניידים. בינתיים אנחנו עדיין מאפשרים לפרסם את המכשירים החדשים ואת הדור הראשון, השני, השלישי והרביעי. מטרת החוק הינה להגביר את המודעות בדבר הסכנות הבריאותיות החמורות העשויות להיווצר כתוצאה משימוש מוגבר בטלפון נייד. החוק מציע כמה צעדים על מנת ליידע את הצרכנים בדבר הסכנות הטמונות בשימוש מופרז במכשיר ולעודד צריכה נכונה ושימוש נכון במכשירי סלולר, בעיקר – תשימו לב – בקרב ילדים עד גיל 16. בכלל זה החוק מחייב את חברות הסלולר לפרסם וליידע את ציבור הרוכשים בדבר הסכנות המיוחדות בקרב הגילאים הצעירים. אתם יודעים שאני – אנחנו כולנו עדים לכך שיש מין תחרות בין ההורים מי האבא או האמא הטובים שרכשו לילד שלהם בן השבע אייפון. הילדים היום מסתובבים בבית-הספר עם אייפון. זה מכשיר יוצא מן הכלל, הוא באמת עוזר לכולנו בחיי היום-יום ואנחנו נורא מחוברים אליו, אבל איפה האחריות של אותם הורים? למה הם לא מבינים שכשילד קטן מחזיק את הדבר הזה הוא מבשל לעצמו את המוח? איפה ההורים האלה? הם יודעים, אבל הם לא מספיק יודעים. ובגלל זה, הצעת החוק הזאת – אני חושבת שהיא אחת ההצעות החשובות ביותר שוועדת השרים קיבלה לגביה החלטה ביום ראשון הזה להעביר, ואני מקווה שאנחנו נעביר אותה בהקדם, כמה שיותר מהר. שימוש מושכל משמעו הפחתת הסיכון של היווצרות, התפתחות מחלות כתוצאה מקרינה בלתי מייננת. אני רוצה להגיד שאחד הדברים החשובים שיהיו עכשיו – בהצעת החוק הזאת – הוא שלא יהיה שימוש בילדים עד גיל 16 בפרסומת עצמה. עכשיו אנחנו כולנו רואים פרסומת של אחת החברות שילדים בני שנתיים, שנה, מסתכלים על אייפוד וכל אחד משחק בו. ואללה, איזה יופי, איזה נחמד, ילד בן שנה וחצי מסתכל על אייפוד והוא בוחר לו במה הוא משחק, מה הוא רוצה לראות. מה קורה? עד כמה כסף משכיח את העתיד של הילדים שלנו במדינה הזאת? זה לא יקרה אחרי שהצעת החוק הזאת תעבור. לא יהיה שימוש בילדים עד גיל 16 בפרסומות. הפרסומות לילדים עד גיל 16 לא יהיו, לא בתוכניות לילדים ולא בז'ורנלים לילדים ולא בכל מדיה אחרת שקשורה לילדים. היו"ר ראובן ריבלין: בואי נעביר את זה, יאללה. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש – – – היו"ר ראובן ריבלין: המטלה היא על חברות הסלולר. יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): המטלה על חברות הסלולר. אנחנו הולכים – – – היו"ר ראובן ריבלין: גם יצרני הטלפונים או רק חברות הסלולר? יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): חברות הסלולר. היו"ר ראובן ריבלין: שידביקו, כמו בסיגריות, שהדבר מסוכן – – – יוליה שמאלוב-ברקוביץ (קדימה): נכון. הם לא רק – הם כבר היום מדביקים. אבל פה יש משהו יותר חמור: בטלוויזיה, כשהם יפרסמו את הטלפונים ואת הפרסומות המאוד-מאוד יפות שלהם, יהיה כתוב בצד למטה: אזהרה, טלפון, פלאפון פולט קרינה. זהו, זאת ההצעה, זו בשורה. פשוט בשורה. ואני רוצה להגיד שכמה חברי כנסת שותפים אתי, יוזמים; הם לא מצטרפים – הם יוזמים, ואני רוצה להגיד את שמותיהם: אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הפנים, אופיר אקוניס, רוברט אילטוב, אורי מקלב, יואל חסון, שלמה מולה, אורלי לוי אבקסיס יקירתי, שנמצאת כאן אתנו, פאינה קירשנבאום, נחמן שי, יריב לוין, משה גפני. מטובי חברי הכנסת במשכן הזה חתמו על הצעת החוק הזאת. אני רוצה להודות לכולם, ואני מאוד מקווה שאנחנו נעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית בתוך חודש ימים. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. אין פה עניין שמישהו צריך לתת להם שירות. פה מדובר באזהרה. זה דבר שהוא מטיל חובה, ולא יוצר זכויות כלשהן לבעלי אינטרס אחר.