קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3262/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנו ממשיכים בסדר-היום. חבר הכנסת ניצן הורוביץ יעלה ויבוא לנמק את הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי. שר התחבורה נמצא בשליחות, לכן ישיב במקומו השר ליצמן.
חבר הכנסת הרצוג הצביע נגד או בעד החוק הקודם – הצעת החוק של חבר הכנסת עפו אגבאריה – אף שהוא מקוזז, לכן הוא מבקש להודיע שאם הצבעתו השפיעה, הרי שהוא חוזר בו מהצבעתו. הואיל והיא לא השפיעה, אני לא משנה את ההצבעה, אבל אני מודיע שחבר הכנסת הרצוג הודיע שהוא מקוזז. בבקשה.
השר מיכאל איתן:
אתה לא יכול לשנות את ההצבעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק במאה אחוז. השר איתן אומר שאני מודיע מה שאמר הרצוג; אני לא יכול לשנות את ההצבעה, גם אם היא משפיעה. היזהרו, חברי הכנסת, אומר השר איתן, וזה טוב לגבי הרבה נושאים, כפי שאומר השר איתן. המקוזזים, שלא יצביעו. בבקשה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, צר לי ששר התחבורה לא נמצא להשיב, כי הוא ומשרדו הם שלא מאשרים את קיום התחבורה הציבורית בשבת על-פי סמכותו. בסמכותו לאשר זאת, כפי שכבר אישר במקומות מסוימים, מועטים מאוד, והוא יכול לעשות את זה יותר. מדוע צר לי ששר התחבורה לא נמצא? כי אז הייתי שואל אותו האם הוא בעצמו נוסע בשבת או לא. מי שישיב לי בהצעה זו – אמרת שזה יהיה השר ליצמן – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הורוביץ, השר ליצמן לא משיב מפני שהוא מתנדב או משהו; הוא משיב בשם הממשלה, אז אתה יכול לשאול את כל הממשלה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
השר ליצמן הוא עקבי; הוא לא נוסע בשבת, לא באוטובוס ולא באוטו ולא בטקסי. הוא לא נוסע בשבת. הוא היה רוצה שגם אני לא אסע בשבת, אבל אני נוסע בשבת. אלא מה? שר התחבורה נוסע בשבת, נוסע באוטו שלו בשבת לאן שבא לו, וזה בסדר, אבל מדוע הוא מונע מאנשים שאין להם אוטו לנסוע בשבת? זאת הצביעות, זאת האטימות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הורוביץ, אני לא צם ברמדאן. האם ראוי שאני אלך ברמדאן באום-אל-פחם עם פלאפל ביד ובקבוק יין? אני לא צם ברמדאן.
ניצן הורוביץ (מרצ):
ההשוואה כאן ממש לא נכונה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז זה מצוין.
ניצן הורוביץ (מרצ):
הפלאפל שאתה הולך אתו באום-אל-פחם כדי לעצבן את הערבים ולשים להם אצבע בעין לא דומה לשירות חיוני שצריך לפעול באופן רצוף בכל מדינה מתוקנת.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
השר ליצמן ודאי מכיר את העיר חיפה, העיר השלישית בגודלה במדינה, שבה יש תחבורה ציבורית בשבת מאז ומתמיד. מה, אין קריית-ויז'ניץ – הוא לא ויז'ניץ, הוא גור, אבל לא משנה – אין ויז'ניץ בחיפה? חסידים שגרים בחיפה הם פחות חסידים או חרדים מחסידים שגרים בירושלים? אז מה אם יש תחבורה ציבורית בחיפה? למה זה צריך להפריע לדתיים? לא צריך להפריע.
למי זה מפריע? מפריע לי. האמת, אדוני, אני חייב להיות כן: זה לא מפריע לי באופן אישי, כי גם לי יש אוטו, אז גם אני נוסע בשבת, אבל לאנשים שאין להם רכב, לאנשים שלא יכולים לנסוע בשבת, וזה היום החופשי שלהם – הם לא יכולים לנסוע לשום מקום. אני מדבר על זקנים, ואני מדבר על ילדים, ואני מדבר על סטודנטים, ואני מדבר על חיילים, ואני מדבר על אנשים שאין להם רכב, ואני מדבר על אנשים שאין להם כסף, ואני מדבר על כל אותם אנשים שהיו רוצים לנסוע בתחבורה הציבורית אבל לא יכולים בגלל הצביעות הזאת שנקראת סטטוס-קוו.
עכשיו, יש גם גישה שמגיעה מכיוון אחר – כי עיקר החוק, עיקר הבעיה בעיני כאן היא הכפייה הדתית – אבל יש גם גישה של התנגדות לעניין עקב מה שנקרא שמירה על זכויות עובדים. אז אני רוצה להגיד משהו בעניין שמירה על זכויות עובדים, ואני אגיד את זה כסוציאליסט: השירות החיוני שנמנע מתושבי מדינת ישראל בגלל הכפייה הדתית הזאת פוגע בזכויות עובדים. הכפייה שמשיתים עלינו לשלם סכומים שערורייתיים למוניות, כי אין תחבורה ציבורית בזול, תחבורה של שירות טוב, היא הפגיעה האמיתית בזכויות העובדים. העומס שנגרם בכבישים, תאונות הדרכים, כל השירותים שהם תלויי רכב שפתוחים בשבת כי אין תחבורה ציבורית ואנחנו נוסעים ברכב – בשירותים האלה לא עובדים עובדים?
ואני פונה מכאן לחברתי חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שהכריזה על התנגדותה – בגלל הצורך להתחשב בעובדים: הרבה יותר עובדים עובדים בשבת משום שאין תחבורה ציבורית; זה האבסורד. ברגע שתהיה תחבורה ציבורית ירד העומס בכבישים, ירדו תאונות הדרכים, ירד הזיהום – הרבה פחות דברים שתלויים ברכב לא יהיה בהם צורך, כי אנשים ייסעו בתחבורה ציבורית, והרבה פחות אנשים יעבדו ביום המנוחה מאשר במצב הנוכחי.
לכן ארגוני חברה תומכים בהצעת החוק שלי. לכן ארגוני סביבה – כולם, התנועה הסביבתית כולה תומכת בחוק הזה. לכן ארגוני רווחה תומכים בחוק הזה.
יש כאן שירות חיוני. וממש כפי ששירותים אחרים פועלים במדינת ישראל, והמדינה שלנו, אדוני היושב-ראש, הרי לא עוצרת בשבת – יש מי שלפעמים טומנים את ראשם בחול ואומרים: טוב, שבת. כן, אבל הכול ממשיך לעבוד בשבת, כי ככה זה, מדינה לא עוצרת יום בשבוע. בית-חולים עובד בשבת; המשטרה עובדת בשבת; מגן-דוד עובד בשבת; ורדיו וטלוויזיה עובדים; ומסעדות עובדות בשבת; וחברת החשמל עובדת בשבת; ושירותי המים עובדים בשבת; ואספקת המזון עובדת בשבת; והמון אנשים עובדים בשבת בעבודות שונות ומשונות, כי ככה זה במדינה מודרנית – היא עובדת שבעה ימים בשבוע.
עכשיו תגידו: אבל צריך יום מנוחה; וצריך אפילו יום מנוחה בעל צביון יהודי – אפילו פה אני מסכים. אני כן תומך במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואני בא לעניין הזה מגישה ציונית, אבל לא בדרך הזאת. לא בדרך של כפייה אטומה, שרירותית, חסרת פשר. אפשר לדבר על הסדרים חלופיים, למשל בחוק הזה – אפילו בהצעת החוק הזאת אנחנו למשל אומרים ששכונות מסוימות יהיה אפשר לפטור, ששכונות דתיות – שלא יעבור שם אוטובוס, שלא יפריע לאנשים. מאה אחוז.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
אנחנו למשל אומרים שהתדירות של הקווים, שתדירות של הקווים – חבר הכנסת גפני, אתה מפריע לי. אני שומע את זה עד כאן.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גפני, פה לא ועדת הכספים, יקירי. פה אדם מדבר בתורו.
ניצן הורוביץ (מרצ):
– – – תדירות של קווים מסוימים אפשר להוריד – – –
נסים זאב (ש"ס):
– – – השבת – – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
– – – אפשר להוריד.
קריאה:
– – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
אני לא רוצה להטריד את חבר הכנסת גפני, אבל אולי חבר הכנסת גפני לא יודע שבשבת הכבישים היום אצלנו, במדינת ישראל, פקוקים ממכוניות. כל מרכזי הקניות, כל אתרי הבילוי, שפת הים, מרכזי ספורט, פארקים – תורים. אתם לא יודעים, חברים, כי אתם לא נוסעים בשבת. אתם שומרים שבת, יושבים בבתיכם, אבל הפרהסיה הציבורית שלנו היא חופשית, ובשבת המכונית, בהיעדר תחבורה ציבורית – הכול מלא מכוניות, הפקקים, כל מגרשי החנייה, הכול מפוצץ ממכוניות בשבת. אתם פשוט לא יודעים, אז אני אספר לכם; אתם פשוט לא יודעים, אתם לא נוסעים בשבת, אז אתם לא יודעים.
אבל מה? זה, הכול נחלתם של אלה שמחזיקים ברכב. ואני אפילו לא מדבר על כמה עולה הדלק, ואיזה רעש זה עושה, והעשן, וכל הסיפורים האלה. אני מדבר על הדבר החברתי הבסיסי, שאדם לא יכול להיות מקורקע יום וחצי לביתו פעם בשבוע כי אין שירות מינימלי של תחבורה ציבורית.
עכשיו, אדוני, לגבי השינוי, כי אנשים אומרים: מה, ממילא החוק הזה לא יעבור, בשביל מה לבלבל, הרי החרדים פה שולטים, ויש סטטוס-קוו והסכמים קואליציוניים. אני – אתה יודע, השבוע ציינו 20 שנה למותו של ראש הממשלה מנחם בגין. האיש ישב כאן 30 שנה כמעט באופוזיציה; כמעט מוקצה. כל מה שהוא האמין בו, כל מה שהוא לחם עליו, כל מה שהוא ייצג – הרי היה שלטון, היו ימי מה שנקרא שלטון מפא"י – בזו לו, ביזו אותו, אמרו: בחיים לא תצליח ולא תגיע, וזה, והגיע היום, וכל מה שהאמין בו הגיע לשלטון על גלי אהדה עצומים.
זאת אומרת, זה שהיום, חברות וחברים, אני פה במיעוט, והצעת החוק תידחה, ויגידו שאין טעם כי ממילא הרוב יוריד את זה, זה ממש – ממש – לא מפחיד אותי ולא מזיז לי כלום. בדיוק כמו שאמרו על חוק טל – אמרו – אמר את זה השופט גרוניס בדעת מיעוט: איך נגייס את החרדים? הנה, פסל בג"ץ את חוק טל, ותאמין לי, אדוני, שמבחינת הרגישויות הפוליטיות פה אני חושב שחוק טל הוא הרבה יותר רגיש מהסיפור שאני מביא כאן בפניכם. והסיפור של חוק טל ישתנה, והסיפור של התחבורה הציבורית ישתנה, כי זה שירות חיוני, ואני גם אגיד הלאה – ויהיו פה נישואים אזרחיים, כי המצב זה בדיוק אותו מצב – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לנישואים אזרחיים הם לא מתנגדים, דרך אגב.
ניצן הורוביץ (מרצ):
לנישואים אזרחיים הם מתנגדים ומתנגדים.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – – אתה טועה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
מתנגדים, כי זה פרינציפ עבורם. כי זה פרינציפ.
היו"ר ראובן ריבלין:
בשבילם – – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
כי זה הססמה הריקה והחלולה של אותו צביון. עכשיו, אני האחרון שיטיפו לי פה על צביון – אני בעד צביון יהודי, אבל לא בדרך הזאת. הנימוקים האלה רק מרחיקים מהיהדות, ומרחיקים מאתנו אנשים שאולי היו כן רוצים לשקול את הדברים, כן מוכנים להשתלב במסגרת של צביון יהודי, אבל ברגע שזה הצביון היהודי, שכופים עלי בדברים שהם נטולי כל קשר למציאות, רק מרחיקים אותי מהעניין.
ולכן, בדיוק כמו בנישואים – אדוני היושב-ראש, מאות אלפי ישראלים לא יכולים להינשא, לקיים את זכות האזרח הבסיסית להינשא בארצם. אבל לא רק הם בוחרים להדיר רגליהם מהרבנות. המון המון זוגות שכן יכולים להתחתן כאן בוחרים שלא לעשות את זה, לא לתת גושפנקה לממסד החרדי, לממסד הרבני, משום שהוא ממסד כופה. כי בכפייה – כי בכפייה משיגים רק את התוצאה ההפוכה.
ואדוני, לסיכום העניין: כמו חוק טל, כמו תחבורה ציבורית, כמו נישואים אזרחיים, כמו גיור, כמו חינוך – המדינה הזאת היא מדינה יהודית ודמוקרטית, והיא מדינה חופשית. ולא תצליחו, לא תצליחו, לא תצליחו להחזיק את אזרחי מדינת ישראל תחת הסד הזה. הסד הזה הולך ונשבר, האזרחים נוכחים בשרירותיות, באטימות, בשקר ובזיוף שמאחורי מה שמכונה סטטוס-קוו – סטטוס-קוועץ' – ואני מקווה שהוא יעבור מן העולם במהרה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. תהיה לך היכולת גם להשיב לשר. כבוד השר ישיב בשם הממשלה. לא במקום שר התחבורה, אלא בשם הממשלה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אוקיי.
נסים זאב (ש"ס):
גם החמור – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב – –
נסים זאב (ש"ס):
גם החמור – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – אתה לא סומך על ליצמן? אני לא מבין.
נסים זאב (ש"ס):
אני – – – הפרעתי לו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אורבך, חבר הכנסת אורבך, במידה רבה הרבנות היא – לגבי רבים מהאנשים כמוה כנישואים שהם לא על-פי טעמם.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא אומר נישואים אזרחיים, חלילה, אבל – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – אני מקריא את התשובה של שר התחבורה.
היו"ר ראובן ריבלין:
דרך אגב, אדוני השר, להורוביץ אני רוצה רק לומר שמבחינת הסטטיסטיקה, 80% מאזרחי ישראל, שלא כולם שומרים שבת, רוצים להקפיד על הנישואים, אבל זה לא אומר – על נישואים אזרחיים אני יכול להסכים אתך בדרך כזאת או אחרת, אבל אני מוכרח לומר שרוב היהודים הנמצאים בישראל, שאינם שומרים תרי"ג מצוות, לפי הסטטיסטיקה, מבקשים להקפיד על ברית המילה ועל נישואים; על-פי רצונם, לא מתוך כפייה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
כי ברית המילה זה לא בחוק – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני – – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
– – – זה בדיוק – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
ניצן, תן לי לענות, ניצן.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת, זה רשום בחוק העדות. חוק העדות הוא החוק שהביא לכולנו. בבקשה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, אני מקריא את התשובה שהשר כץ הכין לי, ואחר כך אני מבקש ברשותך להוסיף עוד משהו.
החוק המוצע מבקש לאפשר פעילות סדירה של תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי. הצעת החוק מאפשרת לקבוע חריגים, שבהם אפשר להגביל את התחבורה הציבורית בקו שירות מסוים או את הפעלתו בתדירות נמוכה יותר, מתוך התחשבות ברגשותיהם של תושבי השכונות הדתיות.
האיסור על הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי הוסדר בפקודת התעבורה ובתקנות בהתאם להחלטת ועדה ציבורית אשר דנה בנושא באופן מקיף. כחלק משמירת הסטטוס-קוו בישראל, אשר מהווה קו מנחה ליחסי דת ומדינה, הוחלט שלא להפעיל תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי. הפרת ההסדר עלולה לפגוע בסטטוס-קוו ולעורר מחלוקת קשה בציבור.
נוסף על כך, הביקוש הנמוך הצפוי לשימוש בתחבורה הציבורית ביום המנוחה השבועי אינו מצדיק את הנטל הכלכלי הגבוה של עלות שכר כפולה מהרגיל בהפעלה ביום המנוחה השבועי ואת הפרת הסטטוס-קוו.
לפיכך עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק. זו התשובה של השר.
אדוני חבר הכנסת ניצן הורוביץ, לי יש פלא גדול; אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה, ואני הייתי שמח אם אדוני יוכל לעזור לי בהבנת המקרה. אני זוכר, היתה פעם קואליציה, מי שלא שכח – מרצ, מפלגת העבודה, יהדות התורה, אם אני לא טועה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בקווי היסוד היה כתוב – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – ש"ס גם?
אילן גילאון (מרצ):
ספרדים שומרי תורה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
ולא ראיתי – לא יוסי שריד, ולא שולמית אלוני, בתקופתם – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, היה סעיף – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – אף אחד לא הציע לשבור את הסטטוס-קוו – –
היו"ר ראובן ריבלין:
ליצמן, ליצמן – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – אף אחד לא. למה אתה פתאום עכשיו – מפני שיש – מתכוננים לבחירות כרגע כאן?
היו"ר ראובן ריבלין:
ליצמן, הייתי פה. היו שלושה שרים ממרצ.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
איפה הייתם אז?
היו"ר ראובן ריבלין:
בקווי היסוד נאמר שלא יפגעו בסטטוס-קוו.
מרינה סולודקין (קדימה):
ישראל בעלייה הציעה – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
ואני רוצה להבין, אדוני, תסבירו לי למה אתם, רק כשיושבים בקואליציה – אני הייתי מציע ליושב-ראש הכנסת שיעשה פעם אפשרות שהקואליציה תצביע אי-אמון באופוזיציה. גם זה צריך להיות פעם אחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני עומד על כך שחברי כנסת יכולים לשנות את דעתם מפעם לפעם.
אילן גילאון (מרצ):
מרוב שישבנו בקואליציה שנה אז אנחנו בהחלט – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
איפה הייתם? איפה הייתם בזמנו?
אילן גילאון (מרצ):
נזכרנו פתאום.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
שנים הייתם בקואליציה. יוסי שריד היה שר חינוך מצוין. לא ראיתי שהוא הרגיש שצריך לחלל שבת. הוא הבין – סטטוס-קוו, סטטוס-קוו.
אילן גילאון (מרצ):
– – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
חבר הכנסת הורוביץ, יש לי עוד שאלה אחת, וזה יותר רגיש, אבל אני אשאל אותה. מאיזה כוח אנחנו שולטים בארץ-ישראל? מי החליט שזה שלנו? מי החליט שכאן זה הארץ שלי? אולי אנחנו בכלל כובשים? כי יש פסוק בתורה: כי לך אתננה ולזרעך אחריך. ארץ-ישראל – ה' הבטיח, זה שלנו. אתה לא יכול – אתה לא יכול לבוא ולהגיד: זה אני מקבל, ועשרת הדיברות, שבת אני לא מקבל. לא הולך יחד. אי-אפשר לעשות את זה לחצאין; או שאתה מכיר שארץ-ישראל שלנו, שאנחנו לא כובשים, זה באמת שייך לנו – בכוח התורה. איפה זה כתוב? מי החליט? בתורה כתוב שזה שלנו. בכוח הזה אנחנו הולכים כל הדורות, שזה שייך ליהודים, ואתה לא יכול להגיד – בשבת.
אגב, נמסר לי שבסקר שנעשה בחיפה, חבר הכנסת הורוביץ – ממוצע הנוסעים זה ארבעה נוסעים באוטובוס. זה הסקר שכבר נעשה בחיפה.
ולכן, אדוני, מעבר לכל הדברים, חד-משמעית, השבת שמרה עלינו, אנחנו נשמור את השבת, ולא יעזור לאופוזיציה, ואני מקווה שביום מן הימים, חבר הכנסת הורוביץ, אתה עוד תחזור בתשובה. תודה רבה.
קריאה:
בעזרת השם.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, חבר הכנסת הורוביץ, זכותך להשיב שלוש דקות. לא נראה, אם גם נקיים דיון של שעות על שעות, שהורוביץ ישכנע את ליצמן, ואני מוכרח לומר באותה נשימה, לא נראה לי שליצמן ישכנע את הורוביץ.
ניצן הורוביץ (מרצ):
קודם כול, אני שמח על ההשקפה הציונית שביטא השר ליצמן, זה בהחלט היה טון מרענן, אז הנה, אתה רואה, אדוני, בכל זאת דברים כן משתנים.
השר מיכאל איתן:
זה הכול מהתורה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
הכול מהתורה. אני רוצה, באמת, להתייחס לדברים שאמר כאן היושב-ראש.
חיים כץ (הליכוד):
ניצן, אם לא היית עולה – אלי ישי היה בחוץ. עכשיו יש לך עוד אחד.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אין שום בעיה. גם חשוב שאלי ישי ישמע את הדברים.
היופי בדברים הוא כשהם אינם בכפייה. וציין באמת היושב-ראש את הדוגמה של יום כיפור. באמת יום ייחודי במינו. אין בעולם כולו יום שבו כל תושבי המדינה, רוב האזרחים, פשוט, בלי חוק, בלי כפייה, עושים את העניין, לא נוסעים באוטו, מתוך התחשבות, מתוך אהבה, מתוך תחושה של קרבה. הזכיר אדוני, למשל, מנהגים כמו ברית-מילה, או אני אוסיף – בר-מצווה, או טקסי חתונה. ברגע שאין כפייה – הרי אין חובה, אדוני, בחוק, לעשות ברית-מילה. למה רובנו נוהגים כך? מתוך מסורת, מתוך כבוד. אבל אני מבטיח לך, אדוני, דבר אחד: ברגע שאתם תעשו כאן חוק שמחייב ברית-מילה, או מחייב לשבות ביום כיפור, אז אתה תראה שיעמדו כאן אנשים ויגידו שזאת כפייה, והם יגידו את זה בצדק. הדרך להתמודד עם הדברים היא באמצעות שכנוע, ובאמצעות חינוך, ובאמצעות אהבה והסברה, ולא באמצעות כפייה.
ואני, וכששואלים אותי, כשבא מישהו כמו השר ליצמן, שאני מאוד מכבד אותו, ומדבר על הקשר שלנו לארץ, אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, שמדינה יהודית היא לא מדינה דתית, היא לא מדינת הלכה, ויהדות, כמו שאני רואה אותה, היא הרבה מעבר לדת, היא היסטוריה, והיא תרבות, והיא שפה, והיא קשר לארץ, והיא משפחה, והיא מסורת, והיא כל כך הרבה דברים אחרים.
זה, הדבר הזה, שתלוי כאן, והתמונה של האיש הזה, שנמצאת כאן – הוא לא היה דתי, הוא לא היה חרדי, והוא היה חוזה המדינה.
נסים זאב (ש"ס):
אבל הוא הקים משפחה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
והוא הקים משפחה. ואני רוצה להגיד לכם, חברי חברי הכנסת, שאם אנחנו ניקח את היסוד הזה, של מדינה יהודית ודמוקרטית, ונשים אותו בסד של כפייה דתית, אנחנו בראש ובראשונה נגרום עוול למושג הזה של יהודית ודמוקרטית. אנחנו נרוקן אותו מן התוכן.
וביחס לקואליציה, שהזכיר השר ליצמן, הקואליציה של העבודה ומרצ וש"ס ויהדות התורה, אותה קואליציה של יצחק רבין, שעשתה דברים גדולים בארץ הזאת – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
זה היה אצל ברק.
ניצן הורוביץ (מרצ):
– – עשתה דברים גדולים בארץ הזאת.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
היה אצל ברק.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אני רוצה לחזור לקואליציה של יצחק רבין.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
זה היה אצל ברק. יוסי שריד היה בקואליציה של ברק, לא אצל רבין.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אני רוצה להגיד לך, שאותה קואליציה, של יצחק רבין, הלכה בדרך הנכונה, וחיזקה את החינוך, וחיזקה את זכויות האדם, ופעלה למען שלום, ובכך חיזקה יותר מכל דבר אחר את היסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אני שאלתי אותך על ברק, אתה עונה לי על רבין. תענה לי על ברק.
ניצן הורוביץ (מרצ):
ומי שהולך בדרך האחרת, של כפייה, של התנחלות, של חינוך מתבדל, הוא זה שפוגע יותר מכל אחד אחר בקשר שלנו למקום הזה וביסוד היהודי הדמוקרטי שאנחנו רוצים להנחיל.
ולכן אני קורא לכם, חברי הכנסת, לראות את התמונה הגדולה, לראות את התמונה הרחבה, להתחשב בכל אותם אנשים שזה שירות חיוני בסיסי עבורם, להתחשב בבעיות החברתיות, להתחשב בסביבה, להתחשב בעובדים, ולתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. תם הדיון, ואנחנו עוברים להכרעה בעניין זה.
בבקשה, רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי – אתה מתכוון ליום שבת ב"יום המנוחה השבועי" – התשע"א–2011 – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 10
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 35
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשע"א–2011, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשרה בעד, נגד – 35, אין נמנעים. אני מודיע שהצעת החוק לא עברה.
אני לא הצבעתי נגד החוק בגלל הקואליציה, אני הצבעתי כי כך אני חושב. תודה רבה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זה תמיד כך?
היו"ר ראובן ריבלין:
אצלך זה תמיד כך.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – מי מצביע נגד הקואליציה?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אני לא הצבעתי בגלל הוראת הקואליציה, אלא מתוך חופש.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני אף פעם לא עושה את זה בגלל הקואליציה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד חבר הכנסת ניצן הורוביץ אמר: אם מכריחים אותך – אתה תתנגד. אז אני אומר שלא הכריחו אותי, לכן התנגדתי.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, את זה לרותם אמרתי. בוודאי, גם אם היתה הצבעה אישית אני הייתי עושה כך. כן, תודה רבה.