קטע מדברי הכנסת

DOC 23,947 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון – הגבלת מיסוי), התשע"ב–2011 [הצעת חוק פ/3587/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואל חסון) היו"ר אורי מקלב: אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת החוק של חבר הכנסת יואל חסון – הצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון – הגבלת מיסוי). ישיב השר יעקב נאמן בשם שר האוצר. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, השרים, ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, ראיתי את ראש הממשלה בזמן הדיון הקודם על הצעת החוק בעניין הבחירות, ראיתי את ראש הממשלה מהנהן בראשו. ראיתי אותו מסכים על כל מלה שחבר הכנסת לוין אומר. יריב לוין (הליכוד): אנחנו מאותה מפלגה. יואל חסון (קדימה): בסדר גמור, בוודאי. ראש הממשלה – – – יריב לוין (הליכוד): זה לא כמו אצלכם בקדימה, שיש – – – יואל חסון (קדימה): ראש הממשלה, כשמדובר בעניינים פוליטיים, כשמדובר בהישרדות, הוא מאוד – איך אמרת, אדוני ראש הממשלה – אתה מאוד יעיל פעיל. אתה מאוד יעיל פעיל כשמדובר בך, כשמדובר בצרכים שלך, אדוני ראש הממשלה, כשמדובר באינטרסים הפוליטיים שלך. אתה יעיל פעיל, אדוני ראש הממשלה. אבל יש לי בקשה אליך, בנימין נתניהו: האם אתה מוכן להיות יעיל פעיל עבור הציבור הישראלי? האם אתה מוכן להיות יעיל פעיל בהורדת המס על הדלק, שעלה באופן חד-משמעי בתקופתך בעשרות אחוזים? אז נכון, הדיון הקודם מאוד עניין אותך. מאוד עניין אותך. ואני אגלה לך סוד, ראש הממשלה, הדיון הנוכחי מעניין את הציבור הישראלי הרבה יותר. כי זה קיומי עבורו. זה יומיומי עבורו. זה באמת מה שעומד מולו. כן, ראש הממשלה, קיבלת כרגע עצה מיועציך לעזוב את האולם, לא לשמוע. אז אני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה, חילקנו עכשיו, באישור יושב-ראש הכנסת, גרף מפורט שמתאר את עליית המס מאז שאתה, בנימין נתניהו, ראש ממשלה. אנחנו רואים שאתה העלית את המס על הדלק. אדוני היושב-ראש, כמו שחילקתי לחברי הכנסת אני רוצה לחלק גם לך. זה הגרף. היו"ר אורי מקלב: אבל לא להציג את זה. יואל חסון (קדימה): לא, אני לא מציג. זה הגרף. היו"ר אורי מקלב: יש לי כבר, יש לי. תודה. יואל חסון (קדימה): הגרף מציג באופן חד-משמעי – הגרף מציג באופן חד-משמעי כיצד בנימין נתניהו, בנימין נתניהו באופן אישי, אחראי לעליית מחירי הדלק במדינת ישראל. כל הסבר אחר, ראש הממשלה, זה הונאה של הציבור. אז באים, אומרים היום שזה קשור לעליית המחירים הכללית בעולם, חומרי הגלם. זה שקר מוחלט. כל מי שאומר את זה משקר לציבור. זה שקר מוחלט, אני – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – מי היה – – – קריאות: – – – יואל חסון (קדימה): ב-2009 זה הייתם אתם. זה החלטה שלכם, זה התקציב שלכם. 2009 זה אתם. 2010 זה אתם. 2012 זה אתם. 2011 זה אתם. אתם אחראים להעלאת מחיר הדלק – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): מי היה ב-2008 – – – יואל חסון (קדימה): בשנת – אני אגיד לך בדיוק – חבר הכנסת רותם אל תפריע לי. אדוני היושב-ראש, תגן עלי. דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – יואל חסון (קדימה): ראש הממשלה, אל תקום ותלך. תיתן תשובה לדבר הזה. אני מבקש ממך, ראש הממשלה, תיתן תשובה לציבור, אדוני ראש הממשלה, ואל תברח ממתן תשובות. אל תברח מכל אותם אלה שמגחכים אבל בתוך לבם יודעים שאתה זה שמטיל את המס על הציבור הזה. אתה, בנימין נתניהו, שבורח עכשיו מהדיון הזה, אתה אחראי לכל הדבר הזה. ואני רוצה לומר לכם באופן חד-משמעי וגמור: כשעלתה חבית דלק 150 דולרים, מה שהיא לא עולה היום, הדלק לא הגיע ל-8 שקלים ויותר. היום זה נמצא על 8 שקלים ויותר כי מרכיב המס, מרכיב המס, עלה באופן דרמטי – כמעט 56%. עכשיו תראו, אני אומר לכם – אני אומר לכם, חברי הקואליציה, תראו, אם הייתי יודע שיש סיכוי – – – עינת וילף (העצמאות): אבל הנתונים שלו לא תומכים במה שאתה אומר. יואל חסון (קדימה): בבקשה. עינת וילף (העצמאות): הנה, 45% היה ב-2010; 50% ב-2002; 44% ב-2003; 44% ב-2004; 44% ב-2005 – – – יואל חסון (קדימה): גברתי, יש פה נתון ברור; בשנות הכהונה של הממשלה הזאת – זה 2009, 2010 ו-2012 – אפשר לראות ב-2009 – 56%. בהשוואה ל-2008, שהיה 38% – – – עינת וילף (העצמאות): – – – יואל חסון (קדימה): גברתי, זה לא משנה, ככל שהמחיר עולה – חברת הכנסת וילף, תשמעי – – מגלי והבה (קדימה): היא רואה מה שהיא רוצה – – – יואל חסון (קדימה): – – את יכולה למצוא תירוצים לתמיכה שלך או להתנגדות שלך בחוק. עינת וילף (העצמאות): לא, לא תירוצים. אני אומרת – – – מגלי והבה (קדימה): היא רואה מה שהיא רוצה – – – היא רוצה עצמאות – – – עינת וילף (העצמאות): – – – יואל חסון (קדימה): אינני מסכים אתך. מה שאני טוען הוא חד-משמעי וברור: ב-2008 ממשלת קדימה העבירה לנתניהו את המפתחות. ב-2008 היא העבירה מיסוי של 38%. ב-2009 נתניהו הפך את המיסוי ל-56%. זאת עובדה, גברתי. עינת וילף (העצמאות): – – – המיסוי ירד – – – מגלי והבה (קדימה): תלמדי את העובדות – – – יואל חסון (קדימה): אז מאה אחוז, אז אני בא ואומר – את יודעת מה? אני אלך אתך, חברת הכנסת וילף: הדלק עכשיו עלה? תורידו את המס. עינת וילף (העצמאות): – – – יואל חסון (קדימה): אז זה מה שאני מבקש. זה מה שאני – בסוף – – – עינת וילף (העצמאות): אתה לא יוכל לטעון את כל הדברים – – – יואל חסון (קדימה): אבל אין מה להיכנס לכל מיני פלפולי הסברים – – עינת וילף (העצמאות): אז אל תכניס – – – יואל חסון (קדימה): – – בסופו של דבר אני אומר דבר פשוט, דבר פשוט וחד-משמעי: היום עלות הדלק הגבוהה – והמס הגבוה, שהוא יחד, הוא מביא את מחיר הדלק למחיר שהציבור אינו יכול לעמוד בו. עכשיו, אנחנו לא המדינה הראשונה שמקזזת ומורידה ומסבסדת את מחירי הדלק. בארצות-הברית, אם האמריקני הממוצע היה משלם את עלות הדלק באמת – אני אומר לך, לא היה נשיא ארצות-הברית אחד שהיה נבחר. ואני אומר לכם, לציבור, אני אומר לציבור הישראלי: אני שמעתי השבוע, חברי חברי הכנסת, שיש קבוצה במדינת ישראל שמקימה היום קבוצת מחאה על עליית מחירי חטיפי השוקולד – ה"פסק זמן". על זה יש קבוצת מחאה, כי ה"פסק זמן" נורא יקר במדינת ישראל. נכון, "פסק זמן" הרבה יותר יקר במדינת ישראל. "מרס", אגב, גם בארץ וגם בחו"ל, הרבה יותר זול, ואולי גם יותר טעים – – נחמן שי (קדימה): אבל הוא לא כחול-לבן. יואל חסון (קדימה): – – אבל על ה"פסק זמן" אפשר לוותר. "פסק זמן" זה מותרות. יקר לך? תקנה משהו אחר. הדלק זה לא מותרות. הציבור הישראלי חייב – חייב לקום ולתת קריאה ולהגיד: עד כאן. והבית זה, אם הוא לא יהיה קשוב לאנשים בחוץ, אם הוא לא יהיה קשוב לכל אלה שעומדים אל מול הפייה ומסתכלים על השעון הזה, שרץ, בתחנת הדלק, ולא מאמינים עד איפה זה יגיע, אם אנחנו לא נהיה קשובים לאנשים האלה, אנחנו בסופו של דבר נשלם על כך את המחיר, ובצדק. עכשיו, יש כאן חלוקה – כמו תמיד, אתם לא מסתכלים עניינית, חבר הכנסת שאמה. אתם מסתכלים מה פוליטית נכון לכם. פוליטית. עכשיו, בוא אני אגיד לך – – יריב לוין (הליכוד): ואתה? ואתה? יואל חסון (קדימה): – – אתה, חבר הכנסת שאמה, ולוין, ופיניאן, ווילף, וכולכם, יודעים שהמס הזה הוא בלתי אפשרי. יריב לוין (הליכוד): – – – יואל חסון (קדימה): אתם יודעים שהמס הזה הוא בלתי אפשרי, אתם יודעים שזה לא בסדר, אתם יודעים שזה לא נכון – אתם חיים בתוך העם הזה, ואתם יודעים. אתם עושים מעשה? מה עשיתם? חבר הכנסת שאמה, הצעת הצעת חוק שאם היא תעבור – היא תעבור אולי בעוד כמה חודשים, והריאליות שלה היא הרבה יותר נמוכה מהריאליות של הצעת החוק הזאת. אני בא ואומר, אדוני, אני בא ואומר דבר מאוד-מאוד פשוט: אנחנו צריכים להגביל את אחוז המס, את הבלו. אנחנו חייבים להגביל אותו באופן חד-משמעי. נוסף על כך – חבר הכנסת שטרית ידבר – הוא לא ידבר, כי זה רק תשובה והצבעה, אולי ייתנו לך, אני מקווה – אני אומר, חבר הכנסת שטרית העלה עוד מראש – חבר הכנסת שטרית עוד אמר מראש – שהתופעה הזאת, של מס על מס – בלו ואז מע"מ, עם הבלו יחד – אין יותר מזה עוול, עוול אמיתי לציבור. דחילק, דחילק, איזה רוע. איזה רוע יש לכם, בספסלים האלה, עד כדי כך אתם מנותקים? דוד רותם (ישראל ביתנו): לא, אנחנו רוצים שאתם תיבחרו. יואל חסון – – – יואל חסון (קדימה): איזה רוע יש לכם, חבר הכנסת רותם, איזה רוע יש לכם כלפי הציבור? אין לכם טיפת חמלה? טיפת חמלה אין לכם? רחמים על האנשים שכאילו יש להם אופציה אחרת – לא ראיתי שפיתחתם פה תשתיות עצומות של תחבורה ציבורית, שאפשר לשים את הרכב בחנייה – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): הציבור יראה כמה אתם – – – יואל חסון (קדימה): אתם – אני אגיד לך מה הציבור רואה: הציבור רואה את הנתונים האלה, הציבור רואה את הנתונים האלה. כולם רואים את הנתונים האלה. אלה הנתונים האמיתיים, שמוכיחים שב-2008 קיבלתם ממשלה עם 38% מס, והעליתם את זה ל-56% בשנה אחר כך. זאת האמת. אלה הנתונים. זאת האמת שמולה עומד היום הציבור ורואה את הנתונים. הוא לא רואה שום דבר אחר. זו האמת. תסתכלו על זה היטב. זאת האמת. אל תשקרו לציבור, אל תשקרו לציבור, כי הציבור לא קונה את זה ולא מאמין. ולכן, אם היתה בכם טיפת אמת, אם היה לכם אומץ ציבורי, אם לא הייתם מפחדים מאימתו של ראש הקואליציה ואימתו של ראש הממשלה, הייתם מצביעים עם מה שהמצפון שלכם אומר: להוריד מייד, מייד, את מחיר הדלק לציבור הישראלי. להוריד מייד ל-30% – – – היו"ר אורי מקלב: תודה. יואל חסון (קדימה): משפט אחרון – הפריעו לי, משפט אחרון. ושימו לב, חברי הכנסת, מה אמרתי בהצעת החוק שלי? בהצעת החוק שלי אמרתי – העברתי את הכוח אלינו; חבר הכנסת שאמה, תקשיב – העברתי את החוק אליך. בהצעת החוק שלי כתוב במפורש שאם הממשלה תרצה להעלות את המס מעל 30% – זה מגיע לוועדת הכנסת – לכנסת זה מגיע, אליך או לכספים. זה מגיע אלינו, לחברי הכנסת, אנחנו אלה שצריכים לקבל את ההחלטה הזאת, והממשלה לא יכולה להשתמש בדלק ככלי לגיוס הון לתקציב ולכיסוי גירעונות ולתשלומים של הקואליציה. ולכן אני אומר לציבור הישראלי, בשורה התחתונה, אדוני היושב-ראש, "פסק זמן" זה בסדר, בלי דלק אי-אפשר. בלי "פסק זמן" אפשר, בלי דלק אי-אפשר. אל תסכימו, אל תיתנו לדבר הזה לקרות, אל תיתנו לדבר הזה לקרות – – היו"ר אורי מקלב: תודה. יואל חסון (קדימה): – – אל תסכימו להונאה הזאת של הציבור, ואל תקנו את כל השקרים האלה, שזה תלוי בהתפתחויות העולמיות. 8 שקלים ויותר כל אחד מאזרחי ישראל משלם, כי בנימין נתניהו – וממשלת נתניהו העלתה את מס הבלו לרמה הכי גבוהה שהיתה אי-פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. בשם שר האוצר, השר יעקב נאמן? קריאה: הצבעה, הצבעה. היו"ר אורי מקלב: השר מנחם – השר בני בגין, בבקשה. כן. ציינו 20 שנה, להבדיל בין חיים לחיים, בין חיים למתים. בבקשה. השר זאב בנימין בגין: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אם יותר לי, למרות החשש בהנעה על-ידי חברה כלכלית, אני מציע שניטול פסק זמן מן הנאום הנלהב של המציע, בין השאר על-ידי התייחסות, אדוני היושב-ראש, לטעות – על-ידי התייחסות, אדוני היושב-ראש, לטעות הקטנה בלי משים אשר טעית, ואני רואה בה הענקת סגולה לאריכות ימים, ורק אספר שזה קורה לעתים ואני גם כן רגיל לכך. אבל אוכל אולי לספר לך שלפני שנים רבות כבר, אני קיבלתי דף, מכתב, אני זוכר אותו עוד בנוסח הישן, "סטנסיל", מהסתדרות העובדים הלאומית, אשר נוהגת בכל שנה ושנה לציין את יום מותו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, ד"ר בנימין זאב הרצל. וקיבלתי את ההזמנה השנתית, וקראתי כך, לאט-לאט: האזכרה תיערך ביום כ' בתמוז, בחלקת הקבר של ד"ר בנימין זאב בגין. ואני ראיתי בזאת סגולה. עד היום, עובדה, עד היום, זה 30 שנה, הארכתי ימים. נכון. אז הנה לכם. היו"ר אורי מקלב: מאחלים לך עוד הרבה אריכות ימים. השר זאב בנימין בגין: תרגיש נוח, אדוני היושב-ראש. יואל חסון (קדימה): מה זה שייך לנושא? רוני בר-און (קדימה): זה טעות. זה לא בנימין זאב, זה זאב בנימין. השר זאב בנימין בגין: כך היה כתוב, אתה צודק. חבר הכנסת בר-און יודע את המבואות והמוצאות בכל דבר ודבר, וגם בסדר הנכון של שמי. יואל חסון (קדימה): אולי תתייחס למה שמטריד את הציבור? היו"ר אורי מקלב: אין סבלנות, יואל? השר זאב בנימין בגין: אתה רואה, אני פשוט ניסיתי – חבר הכנסת חסון, אני ניסיתי בכל זאת, כמו שאומרים אצלנו הילדים: תרגיע. זה נושא חשוב, אבל ככה, בהתלהבות כזאת, אני מציע בכל זאת להיות – – – שלמה מולה (קדימה): – – – השר זאב בנימין בגין: לא, לא שמעתי. שלמה מולה (קדימה): אני אומר, אלה שצורכים דלק, אזרחי ישראל, הם לא רגועים – – – היו"ר אורי מקלב: מה שנקרא: כולם מתודלקים. השר זאב בנימין בגין: הכול, הכול נכון. עכשיו אני מבקש גם, בכל זאת, אני – לא, אני לא שומע מכאן. מאיר שטרית (קדימה): אמרתי שאתה לא רוצה להוסיף דלק למדורה. השר זאב בנימין בגין: לא, לא. רק בלו לדלק. אבל לא הוספנו בלו לדלק. אני מבקש קודם כול – – – אריה ביבי (קדימה): השאלה, אם דיברת עם הרצל על הדלק. לא, זהו, כי אתה מדבר אתנו על הרצל. חשבתי שתדבר אתו באותה הזדמנות על הדלק. השר זאב בנימין בגין: לא, לא, אני פשוט, אני ניסיתי, התייחסתי במידה מסוימת, רציתי גם להרגיע את היושב-ראש, שמא הוא חושש שפגע בי כשטעה בשמי הפרטי וייחס אותי לנפטר. מכל מקום – – – היו"ר אורי מקלב: מה שנקרא: יש מנחם. השר זאב בנימין בגין: יש, יש. כן, כן. טוב, אני רק מציע חברי הכנסת, בכל זאת, לחיות קצת יותר את המציאות, מעבר להתלהבות. מדינת ישראל איננה המדינה היחידה שבה על מחיר הדלק נוסף גם בלו וגם מס ערך מוסף. אני ראיתי את הנתונים, במקרה, אני חושב, אפילו הבוקר, ויש מדינות, מדינות באירופה, שבהן המחיר הכולל של הדלק – כלומר, המחיר היסודי בשער בית-הזיקוק, ואחר כך תוספת הבלו ותוספת מס ערך מוסף – המחיר הכולל עולה על המחיר שמדובר עליו אצלנו. אנחנו לא ממציאים שום דבר, ואפילו לשיטתך, חבר הכנסת חסון, אם כך הדבר בשיטה לגיוס כסף מן הציבור, זה כך נהוג, וגם היו לכם נציגים במשרד האוצר עד לפני שלוש שנים. אני מבקש להביא את התשובה, אם אני זוכר נכון מנאומו של חבר הכנסת חסון, בשם הרעים והמנותקים, חסרי טיפת החמלה והרחמים, חסרי טיפת האמת והאומץ הציבורי – זה מה שאני שמעתי לפני דקות אחדות – ובשם כל אלה אני מבקש להביא את תשובת שר האוצר, תשובת משרד האוצר; ואני לא אכחד ממך, אדוני היושב-ראש, שהתמצאותי בנושא זה היא מוגבלת ולכן אני אביא את הדברים בשם כותביהם. הממשלה מתנגדת להצעת החוק. חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש"ט–1949, קובע מנגנון לאישור צווים המטילים מכס, מסי בלו ומס קנייה, או מגדילים את שיעור המסים האלה על-ידי ועדת הכספים של הכנסת, וזאת בתוך חודשיים מיום פרסום הצו ברשומות. תכליתו של ההסדר האמור לאפשר פיקוח של הכנסת על החלטות הממשלה להטיל מסים מבלי לפגוע ביכולתה של הממשלה לפעול ביעילות ומבלי שניתן יהיה לסכל את התוכנית לגביית מס על-ידי צבירת מלאים, כפי שאני אסביר בהמשך. על-פי ההצעה, לעניין הטלת בלו על דלק החל משיעור מסוים יוחל כאמור מנגנון שונה, המחייב אישור מראש של ועדת הכספים לכל העלאה. אוסיף בסוגריים שלא מדובר עכשיו על שינוי בבלו. תוספת המחיר נובעת מתוספת המחיר בשער בתי-הזיקוק – – – קריאה: – – – השר זאב בנימין בגין: לא? קריאה: – – – השר זאב בנימין בגין: טוב. בסדר, אם צריך, אני אחזור בי. על-פי הנטען נועדה ההצעה למנוע הטלת שיעור מס בלתי מידתי על הדלק ככלי לגיוס כספים לאוצר המדינה על-ידי הממשלה. דא עקא, שבניגוד לנטען בהצעת החוק, שיעורי המס המוטלים על דלק בישראל הם מידתיים, משקפים את העלויות הנובעות מההשלכות השליליות של השימוש בדלק, וכל הפחתה דרמטית בשיעורים אלה תביא להגדלת היקף השימוש בדלק ולהגדלת היקף ההשלכות השליליות כאמור. זאת ועוד, מאחר שגם היום דורש החוק אישורו של כל צו המגדיל את שיעור הבלו על-ידי ועדת הכספים של הכנסת בתוך חודשיים מיום פרסומו, ובפועל במרבית המקרים מאושרים הצווים, לא יהא ביישום הצעת החוק כדי להביא בפועל לשינוי בשיעורי הדלק ויהיו לה השלכות שליליות אחרות, כדלהלן. משמעות קבלת ההצעה היא – חבר הכנסת חסון, כפי שאתה ודאי מבין – כי חברות הדלק יוכלו להיערך מבעוד מועד לקראת ההעלאה הצפויה בשיעור הבלו על-ידי רכישת מלאים גדולים של דלק בשיעור הבלו הנמוך, ועל-ידי כך להימנע מתשלום תוספת מס שבו היו אמורות להתחייב על חשבון הקופה הציבורית; ואילו הצרכנים הפרטיים, אשר ישלמו את המחיר המלא הכולל את תעריף הבלו המעודכן, לא יזכו להקלה כתוצאה מקבלת ההצעה. קבלת ההצעה תביא לטענות אפליה מצד סקטורים עסקיים נוספים ולפריצת סכר הבקשות מצדם לשינוי מנגנון אישור הצווים להטלת מס על מוצרים רבים אחרים. מיותר לציין כי לשינוי מנגנון אישור הצווים לעניין הטלת מסים על כלל המוצרים יהיו השלכות תקציביות רחבות היקף, הן בשל העיכובים בהליכי האישור והן בשל תכנוני מס, ואף עשויות להיגרם הסטות חדות בפעילותו התקינה של השוק. קיים קושי לאמוד את עלותה התקציבית של ההצעה, ואולם בהתחשב בהשלכות הרוחב אשר תוארו לעיל ניתן להעריך את הפסד ההכנסות הצפוי במאות מיליוני שקלים חדשים בשנה. אומדן זה מתבסס על ההנחה שייגרם עיכוב של כחודשיים לפחות באישור כל צו. מוסיפים בסוגריים כי ממוצע סכום הגבייה הנובע מתיקוני החקיקה לענייני מכס, בלו ומס קנייה בשנים 2009 ו-2010 הוא כ-1.4 מיליארד שקלים בשנה, וההנחה כי צבירת המלאים הצפויה תביא להפחתה נוספת בגבייה. אני מודה שוב, אדוני היושב-ראש, שמזמן לא קראתי בפני הכנסת דברים שבמידה כה עמוקה אינני מתמצא בהם. לא חשבתי שהטקסט הזה הוא עד כדי כך מרתק, אבל חזקה עלי מצוות חברי שר האוצר – אני פוטר אותו על-ידי כך מנוכחות במליאה ברגע זה, והוא ודאי מסייע רבות לעם ישראל בדיונים אחרים. אציין לעניין זה כי אנחנו עכשיו מצויים בשפל באבטלה, ב-2011 היה, שלא היה כמוהו ב-32, ל"ב, לב השנים האחרונות, ולכן כדאי ששר האוצר ימשיך בפועלו החשוב במשרדו. לאור האמור לעיל אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לשר זאב בנימין בגין. זכות תגובה לדברי השר לחבר הכנסת רוני בר-און, שר האוצר לשעבר. עד שאתה תעלה, חבר הכנסת בר-און, אני רוצה לברך – ביציע הציבור נמצאת קבוצה של 127 תלמידי בית-הספר "בליך" ברמת-גן – ובתוכם גם פיני, בנו של חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן – אשר הגיעו לכנסת ישראל לטקס קבלת תעודת זהות. אני מברך אתכם. השר מיכאל איתן: – – – היו"ר אורי מקלב: יכול להיות שהם הגיעו היום לקבל את זה. אנחנו לא אחראים על הטקסים. זה מה שנאמר. תודה רבה. בבקשה. רוני בר-און (קדימה): אדוני היושב-ראש – – – היו"ר אורי מקלב: שלוש דקות לרשותך, אתה ודאי יודע את התקנון החדש. רוני בר-און (קדימה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה גם לחבר הכנסת חסון, שאפשר לי להבהיר את הנקודה. אני הבנתי מהשאלות של הגברת וילף – חברת הכנסת וילף – ועוד כמה חברי כנסת, שהם החמיצו פה את הנקודה. המחיר של הדלק עצמו, מחיר הבנזין, משתנה כתוצאה ממחיר חביות הדלק בעולם, ועל זה השליטה שלנו, לעת הזאת, היא מצומצמת. יכול להיות שיש כל מיני אנשים שיש להם מחשבה שהם יכולים לשלוט במחירי הדלק בעולם באמצעות איזה ספקטקלים, אבל בוא נקווה שזה לא יקרה. עכשיו, תראי, אם תסתכלי על הגרף הזה – אני אקח אותך דווקא למקום שנוח לך ולי לדבר עליו – השנה היא 2002. שר האוצר הוא המשנה, היום, לראש הממשלה, שר האוצר סילבן שלום, שנלחם במצב גיאו-פוליטי בלתי אפשרי. כלכלה מושפעת מתקופת טרור שטרם היתה כדוגמתה במדינת ישראל. הצרכים הם ענקיים. יחס החוב–תוצר עובר את ה-100%. ובאמת, והמשק כמעט משותק, לא בגלל מה שעושה שר האוצר, בגלל מה שעושה הגיאו-פוליטיקה. ואז מדינת ישראל – בתקופה הזאת שהיא באמת נחנקת – על מחיר ליטר דלק של בערך 4 שקלים, גובה 50% מסים, 2 שקלים. אי-אפשר להתווכח עם הרעיון המסדר שעמד ביסוד הדבר הזה, כי ממשלה שהצמיחה שלה בנסיגה ושהיכולת שלה לגייס כסף היא כמעט בלתי אפשרית נוכח מצב יחס החוב–תוצר שלה, צריכה להביא מן היקב ומן הגורן. ואת זה יכולים להבין גם אזרחים שניצבים מול פיית השפיכה של הדלק למכלים שלהם. עכשיו, תראי, צעקתם "לא" על התקופה שלי, על 2007–2008. ב-2007 מחיר ליטר דלק – – עינת וילף (העצמאות): – – – רוני בר-און (קדימה): שנייה, אני מייד אשיב לך. – – היה 5.5 שקלים. מזה אנחנו גבינו 2.30 שקלים. ב-2008, שמעתי לידך את חבר הכנסת רותם מזדעק על מחיר הדלק. הוא רק שכח שהיינו במשבר גלובלי, עולמי, שלא היה כדוגמתו, ומחיר חבית הדלק האמיר ל-200 דולר החבית – תסתכלי כמה זה היום. למרות זאת גבינו רק 38%, רק 2 שקלים ו-30 אגורות על ליטר, שמחירו היה 6.20 – לא בגללנו, בגלל המשבר. היום, המחירים הם הרבה-הרבה יותר נוחים, הרבה-הרבה יותר סולידיים. למה ממשלת ישראל צריכה ב-2009, במחיר חבית של 5 שקלים, לקחת לכיסה 2.80 שקלים? למה? על מה ולמה? למה היא צריכה, בשנת 2010, על ליטר דלק שעולה 6.50 שקלים, להכניס לכיסה 3 שקלים? ולמה – צריך לומר בסוגריים: על-פי ההערכה, על-פי הערכה – בשנת 2011, במחיר דלק 7.30 שקלים – היום זה כבר יותר, לכן אני מדבר על הערכה – היא צריכה להכניס 4 שקלים לכיסה? עכשיו, לו יתואר שכנגד התשלום הזה היו ישירות משקיעים בתשתיות, בדרכים, בתחבורה ציבורית, בכל מה שנועד לחסוך את הזיהום, ואת הנסועה – נסועה בסמ"ך ובעי"ן, עומס הרכבים על הכביש – אפשר היה לדבר על זה; אפשר היה להתווכח על זה. פה זה פשוט נראה – אני אומר לך ביושר, אני לא מטהר את עצמי מהחלטות קשות במסים ובשיקולים כלכליים – זה שוד בצהרי יום. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת רוני בר-און. רבותי, יש בקשה של 20 חברי כנסת להצבעה שמית. אנחנו נקיים הצבעה שמית. גברתי מזכירת הכנסת, נא להתחיל בהקראת השמות. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) דורון אביטל – בעד נינו אבסדזה – בעד רוחמה אברהם-בלילא – בעד עפו אגבאריה – אינו נוכח רחל אדטו – אינה נוכחת יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אורי אורבך – אינו נוכח זבולון אורלב – נגד דוד אזולאי – אינו נוכח אריאל אטיאס – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דניאל אילון – נגד רוברט אילטוב – אינו נוכח דליה איציק – אינה נוכחת מיכאל איתן – נגד אריה אלדד – אינו נוכח טלב אלסאנע – אינו נוכח זאב אלקין – נגד חיים אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – אינו נוכח אורי אריאל – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח אריה ביבי – בעד זאב בילסקי – בעד היו"ר יצחק וקנין: לא, סליחה, זאב בגין. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) זאב בנימין בגין – נגד בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח מיכאל בן-ארי – אינו נוכח דניאל בן-סימון – אינו נוכח רוני בר-און – בעד אבישי ברוורמן – בעד מוחמד ברכה – אינו נוכח אהוד ברק – אינו נוכח אילן גילאון – בעד זהבה גלאון – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת מסעוד גנאים – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אברהם דואן – אינו נוכח אברהם דיכטר – בעד דני דנון – אינו נוכח ניצן הורוביץ – בעד יצחק הרצוג – אינו נוכח דניאל הרשקוביץ – נגד מגלי והבה – בעד עינת וילף – נגד יצחק וקנין – נגד נסים זאב – נגד אורית זוארץ – בעד חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח ציפי חוטובלי – נגד דב חנין – אינו נוכח יואל חסון – בעד ישראל חסון – אינו נוכח שי חרמש – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח רוברט טיבייב – בעד שלי יחימוביץ – בעד משה יעלון – נגד אליהו ישי – אינו נוכח איתן כבל – אינו נוכח אמנון כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח יעקב כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח ציפי לבני – בעד לימור לבנת – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – נגד עוזי לנדאו – נגד סופה לנדבר – אינה נוכחת גאלב מג'אדלה – אינו נוכח מנחם אליעזר מוזס – נגד שלמה מולה – בעד שאול מופז – אינו נוכח משה מטלון – אינו נוכח אברהם מיכאלי – נגד אנסטסיה מיכאלי – נגד אלכס מילר – נגד סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד דן מרידור – נגד משולם נהרי – נגד אורית נוקד – אינה נוכחת לאה נס – נגד סעיד נפאע – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואל חסון (קדימה): הוא ברח. ראש הממשלה ברח. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) חנא סוייד – בעד מרינה סולודקין – בעד גדעון סער – אינו נוכח גדעון עזרא – אינו נוכח חמד עמאר – נגד ציון פיניאן – נגד יוסי פלד – אינו נוכח יוחנן פלסנר – בעד עמיר פרץ – אינו נוכח אברהים צרצור – אינו נוכח פניה קירשנבאום – אינה נוכחת איוב קרא – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת דוד רותם – נגד ראובן ריבלין – אינו נוכח כרמל שאמה-הכהן – אינו משתתף בהצבעה יובל שטייניץ – אינו נוכח מאיר שטרית – בעד נחמן שי – בעד סילבן שלום – נגד יוליה שמאלוב-ברקוביץ – בעד שלום שמחון – אינו נוכח ליה שמטוב – נגד שכיב שנאן – נגד עתניאל שנלר – אינו נוכח רונית תירוש – אינה נוכחת היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אנחנו חוזרים על ההצבעה לאותם חברי כנסת שלא הצביעו בהצבעה הראשונה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) עפו אגבאריה – אינו נוכח רחל אדטו – אינה נוכחת יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אורי אורבך – נגד דוד אזולאי – אינו נוכח אריאל אטיאס – אינו נוכח רוברט אילטוב – אינו נוכח דליה איציק – אינה נוכחת אריה אלדד – אינו נוכח טלב אלסאנע – אינו נוכח חיים אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – אינו נוכח אורי אריאל – אינו נוכח זאב בילסקי – בעד בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח מיכאל בן-ארי – בעד דניאל בן-סימון – אינו נוכח מוחמד ברכה – אינו נוכח אהוד ברק – אינו נוכח זהבה גלאון – אינה נוכחת גילה גמליאל – נגד מסעוד גנאים – אינו נוכח משה גפני – נגד משה גפני (יהדות התורה): אני לא מבין למה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) אברהם דואן – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח יצחק הרצוג – אינו נוכח חנין זועבי – אינו נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח דב חנין – בעד ישראל חסון – אינו נוכח שי חרמש – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח היו"ר יצחק וקנין: רבותי, רק רגע, מזכירת הכנסת. עליזה בראשי, ויושב-ראש ועדת הכספים, ומרכז הקואליציה, אנא מכם. נא להמשיך. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) אליהו ישי – אינו נוכח איתן כבל – אינו נוכח אמנון כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח יעקב כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח סופה לנדבר – אינה נוכחת גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שאול מופז – אינו נוכח משה מטלון – אינו נוכח סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח אורית נוקד – אינה נוכחת סעיד נפאע – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח גדעון עזרא – אינו נוכח יוסי פלד – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח אברהים צרצור – אינו נוכח פניה קירשנבאום – אינה נוכחת איוב קרא – נגד מירי רגב – אינה נוכחת ראובן ריבלין – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח שלום שמחון – אינו נוכח עתניאל שנלר – אינו נוכח רונית תירוש – אינה נוכחת היו"ר יצחק וקנין: רבותי, יש מישהו מחברי הכנסת שנמצא באולם ולא הצביע? אין. אם כן, רבותי, הסתיימה ההצבעה. נא להביא את התוצאות, רבותי. אם כן, רבותי, הצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון – הגבלת מיסוי), התשע"ב–2011, להלן תוצאות ההצבעה: נגד – 36, בעד – 25. אם כן, הצעת החוק לא נתקבלה.