קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק איסור מימון טרור (תיקון מס' 13) (הכרזה על חבר בני-אדם זר כארגון טרור ועל אדם זר כפעיל טרור), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/659).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר שלמה מולה:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק איסור מימון טרור (תיקון מס' 13) (הכרזה על חבר בני-אדם זר כארגון טרור ועל אדם זר כפעיל טרור), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. את הצעת החוק יציג השר משולם נהרי במקום שר המשפטים. בבקשה, אדוני. להצעת החוק הזאת יש גם כמה נרשמים, אם יהיו כאן – ידברו, אם לא, אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני השר.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005, בשני עניינים הקשורים למנגנון ההכרזה בישראל על ארגוני טרור זרים ועל פעילי טרור זרים, כדי לתת מענה למחויבותה של ישראל למאבק בטרור לא רק בתחומי מדינת ישראל אלא כחלק מהמאמץ הבין-לאומי בנושא זה. פרק ב' לחוק איסור מימון טרור מסדיר את מנגנון ההכרזה בישראל של ארגון טרור זר ושל אדם שהוא פעיל טרור, בעקבות קביעה שנעשתה מחוץ לישראל.
כיום, סעיף 2 לחוק קובע כי ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי מוסמכת להכריז על אדם זר שהוא פעיל טרור, או על חבר בני-אדם זר שהוא ארגון טרור, לאחר שהוכרזו בידי גורם מוסמך של מדינה זרה או בידי מועצת הביטחון של האו"ם, ובתנאי שלוועדת השרים היה יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר הוא אדם שהיה פעיל טרור, או כי אותו חבר בני-אדם זר הוא ארגון טרור.
מנוסח החוק הנוכחי עולה כי יש צורך להביא בפני ועדת השרים מידע נוסף על הגוף המועמד להכרזה כדי לבסס יסוד סביר שכזה. בעניין הכרזות שבוצעו על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם עלה קושי ממשי להביא בפני ועדת השרים מידע נוסף שכזה, משום שהמידע המופץ למדינות השונות על המוכרזים הוא מוגבל, משיקולי ביטחון וסודיות. בעיה זו מקשה על מדינת ישראל להכריז על ארגון טרור ופעילי טרור כנדרש בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם ולמחויבות ישראל במישור הבין-לאומי.
לפיכך מוצע לקבוע כי לגבי ההכרזות שנעשות על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם תהיה ועדת השרים רשאית לאמץ את ההכרזה ללא תנאי נוסף, בהתבסס על הליך הבדיקה המקיפה שקדמה להכרזה על-ידי מועצת הביטחון. יודגש כי התיקון המוצע מוגבל להכרזות שנעשו על-ידי מועצת הביטחון בלבד, ולא יחול על ההכרזות שנעשו על-ידי גורמים מוסמכים אחרים, בשל מעמדה הבין-לאומי של מועצת הביטחון והשקיפות החלה לגבי מנגנוני ההכרזה במסגרתה, אשר מבטיחות כי נעשה הליך בדיקה ואימות ראוי בטרם החלטה על הכרזה.
מגבלה נוספת הקיימת כיום בנוסח החוק מצמצמת באופן ניכר את יכולתה של ועדת השרים להכריז על פעילי טרור זרים – יחידים, להבדיל מארגונים – לאחר שהוכרזו בידי גורם מוסמך זר.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מה עם פעילי טרור ישראלים?
השר משולם נהרי:
תיכף נגיע לזה. שילוב סעיפי החוק אינו מאפשר להכריז על אדם שהוכרז עליו שהוא פעיל טרור זר אם הוא שייך לארגון שישראל הכריזה עליו "ארגון טרוריסטי" לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח–1948, או ההגנה 1945, אלא "התאחדות בלתי מוכרת" לפי תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, אלא אם כן הוא מעורב בביצוע מעשה טרור מסוים.
כדי לפתור מצב זה מוצע לקבוע כי הגדרת "אדם שהוא פעיל טרור" תחול על אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז, בין אם ההכרזה בוצעה לפי חוק איסור מימון טרור, לפי הפקודה למניעת טרור או לפי תקנות ההגנה. תיקון זה יאפשר לוועדת השרים להכריז על פעיל טרור זר גם אם הארגון שהוא משויך אליו הוא ארגון שהוכרז בהכרזה פנים-ישראלית. בהקשר זה יובהר כי הכרזה על יחיד כאמור, יכול שתבוצע רק על אדם שאינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל, אשר גוף מוסמך בין-לאומי הכריז עליו ככזה.
עוד יצוין כי הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א–2011, אשר כבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת, מחילה הסדרים חלופיים לנושאים שונים הקשורים למאבק בטרור, ובין היתר אמורה להחליף את חוק איסור מימון טרור. אולם, לאור דחיפותו של התיקון הדרוש מוצע לתקן כבר עתה את חוק איסור מימון טרור, כל עוד הוא עומד בתוקפו וההכרזות נעשות מכוחו. בהמשך ישנה כוונה לאמץ תיקון זהה גם בנוסח חוק המאבק בטרור לכשיושלם.
נוכח האמור מבקשת הממשלה מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, כבוד השר בשם שר המשפטים. אנחנו ממשיכים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת אורי אריאל – איננו. הדובר הבא הוא חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – יעקב כץ, ואחר כך – מיכאל בן-ארי, אם יהיו. בבקשה, אדוני, גם לרשותך שלוש דקות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדובר בארגון טרור וארגון טרור זר. השאלה היא מה הוא ארגון טרור זר, אבל לפני שאני אגש לשאלה הזאת אני רוצה להזכיר שאנחנו בחודש אדר. בחודש אדר אנחנו חוגגים את ניצחון הרוח של מרדכי הצדיק ואסתר המלכה מול המן הרשע, שביקש להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן ביום אחד.
השר משולם נהרי:
וטף.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
גם טף. נכון.
השר משולם נהרי:
טף ונשים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
טף ונשים ביום אחד.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אבל תזכור תמיד שמי שהצילה את העם היהודי היתה אשה.
היו"ר שלמה מולה:
נכון, אסתר המלכה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני הזכרתי אותה – מרדכי ואסתר המלכה.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
לא, אבל מי שהצילה היתה אשה.
השר משולם נהרי:
ומי ששלח אותה – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מי ששלח אותה היה מרדכי הצדיק. היא יעצה לעשות צום שלושה ימים ועם ישראל קיבל את העצה.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
הוא הודיע לה שהולך להתרחש אסון גדול, אבל היא אמרה לו: לך אסוף את כל היהודים בשושן.
השר משולם נהרי:
היא היתה בפרונט.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
והיא עשתה את מה שצריך.
השר משולם נהרי:
היא היתה בפרונט.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
היא גם היתה בעצם האשה שם, המנהיגה בשושן. תזכור.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני לא חש צורך – – –
השר משולם נהרי:
היא סובבה את הראש.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני לא חש צורך להתווכח בעניין – – –
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אפשר להתווכח.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, כי אצלנו אין מלחמה בין גברים לנשים. אסתר המלכה צדיקה בדיוק כמו שמרדכי הצדיק צדיק.
השר משולם נהרי:
אין הדרת נשים. אין הדרת נשים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
רק בעולם המודרני, ששם האשה הפכה לכלי, ששם מבזים את האשה ומשתמשים בה וזורקים אותה, שם יש מלחמה של הנשים כדי להחזיר את מעמד האשה. אצלנו האשה היא מלכה – "אשת חיל מי ימצא"
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
על מה בדיוק אתה מדבר? על מה אתה מדבר בדיוק? אני לא שמתי לב שמשתמשים בי וזורקים אותי.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, לא דיברתי עלייך. לא דיברתי ממך. אמרתי: יש עולם, יש עולם – – –
עינת וילף (העצמאות):
אנחנו פשוט לא יודעות – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, לא, לא דיברתי מכבוד השרה. אדוני יצטרך להוסיף לי מהדו-שיח הזה.
היו"ר שלמה מולה:
הדו-שיח הוא מעניין, גברתי השרה, אבל אני מבקש לאפשר – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
שיהיה ברור וחד-משמעי, אני אמרתי שישנו – – –
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
– – –
היו"ר שלמה מולה:
אין ויכוח, אין ויכוח שיש בהחלט הדרת נשים, אדוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא אצלנו.
היו"ר שלמה מולה:
מה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא אצלנו.
היו"ר שלמה מולה:
טוב, אפשר להתווכח על זה – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, לא, רק בעולם שרצה לשנות את בריאתו של בורא עולם ולהגיד שאשה היא גבר וגבר הוא אשה.
היו"ר שלמה מולה:
אני בכל זאת אתן לך את הזמן.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אצלנו לכל אחד יש מעמד. אם אדוני יכול להוסיף לי, כי עוד לא התחלתי.
היו"ר שלמה מולה:
אני נותן לך את שלוש הדקות המלאות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תודה רבה לך.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אני נראית כמו גבר? אני נראית כמו גבר, חבר הכנסת אייכלר?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מי מדבר נגד השרה? אני דיברתי שיש עולם ששם הגבר הוא אשה ואשה היא גבר. השרה היא אם בישראל, כל הכבוד.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
לא, אבל אני אם בישראל וגם שרה וגם חברת כנסת וגם הכול.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אבל אדוני היושב-ראש לא ייתן לי עוד פעם שלוש דקות.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
חבר הכנסת אייכלר, הוא לא מפעיל לך את השעון ממילא.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בדיוק.
היו"ר שלמה מולה:
חבר הכנסת דודו רותם, מאחר – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תנו לי לפתח את הרעיון הפשוט, הוא רעיון קיומי.
היו"ר שלמה מולה:
רק שנייה, אדוני. גברתי השרה, אם תרצה להתערב אני אאפשר לך להתערב, אבל אני מבקש לאפשר לו לדבר.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
טוב, תודה רבה, אדוני.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בבקשה. שוב, לא התכוונתי לשרה. דיברתי על אותו עולם שיש שם מלחמה בין נשים לגברים. אצלנו לא.
עכשיו לגבי אסתר המלכה ומרדכי הצדיק. הם היו במצב בלי צבא, בלי מדינה, ואמרו להשמיד אותם, והקדוש-ברוך-הוא עזר להם בנס שבתוך הטבע עם תהליכים – נקרא לזה היום מדיניים. והיום, אחרי אלפי שנים, אנחנו עומדים שוב בחודש אדר ושוב עומד צורר באותה פרס, אותה אירן, ואומר להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. ושוב אנחנו עומדים עם כל כלי הנשק, עם המטוסים, עם הפצצות החכמות, בלי שום יכולת למנוע ממנו ליצור נשק גרעיני. לא אנחנו ולא האמריקנים ולא הסובייטים ולא אף אחד אחר. לא. אי-אפשר. אבל הקדוש-ברוך-הוא יכול. אם אנחנו נזכה לעשות ימי תפילה וצום כמו שאמר מרדכי הצדיק, כמו שיעצה אסתר המלכה למרדכי הצדיק ומרדכי הצדיק עשה, יכול הקדוש-ברוך-הוא להפיל את אחמדינג'אד ולהפיל את כל הרשעים ולעשות שם "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
טוב, תודה רבה, אדוני. האמת היא, לפי שיטתך אנחנו צריכים לפרק את זה, אבל – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, לא מפרקים את צה"ל, כמו שלא מפרקים את המטבח. כשצריך לאכול צריך לבשל, אבל לדעת שאם הקדוש-ברוך-הוא, אם השם לא ישמור עיר, שווא שקד שומר.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה. תודה. גברתי השרה, את רוצה להתערב? בבקשה, אני אאפשר לך להגיד. בהחלט, בהחלט, בהחלט.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אני גבר?
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, גברתי. בכל זאת, זה חשוב מאוד. בבקשה.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
תודה. אני לא אוריד את הז'קט.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, גברתי. אני לא אגביל אותך, אבל את – – –
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
לא, לא, אני לא אאריך, אני לא אאריך. אני יודעת שזמנם של חברי הכנסת קצר. אני גם לא אוריד את הז'קט כדי להוכיח שאני לא גבר, אבל אני אומר, כי אני לא רוצה פה ליצור פרובוקציות, אני אומרת דברים רציניים.
אני בכל זאת רוצה לומר לחבר הכנסת אייכלר באמת עניין רציני. כשאני הערתי קודם – קודם כול, אני מתנצלת שהפרעתי לך, כי לא היתה לי כוונה להפריע, כמובן.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא התכוונתי אלייך.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
לא, לא, אני יודעת, אני יודעת, אבל בקריאת ביניים לגיטימית באמת – אני מקווה שלא לקחת את זה באופן אישי, אבל כן באופן קבוצתי; אני אומר את זה אולי כך. כי כשאתה לא התכוונת אלי באופן אישי גם אני לא התכוונתי אליך באופן אישי, אבל בכל זאת שנינו מתכוונים כל אחד לעולמו של השני.
כשאני הזכרתי את אסתר המלכה ואמרתי שהיא היתה זאת שהצילה את עם ישראל מידי האירנים של אז, הממלכה הפרסית של אז, כמובן, ממלכת פרס – ואתה צודק בהשוואה. אני עשיתי אותה בדיוק בשבוע שעבר בדרום-אפריקה, כשהופעתי שם בקהילה היהודית. בדיוק דיברתי על זה. בעוד שלושה שבועות חג פורים, והזכרתי את זה.
ואכן, אסתר המלכה היתה לא רק זאת שהצילה. היא היתה המנהיגה מעבר לזאת שהיא הצילה. זה לא במקרה, ככה היא בדיוק לחצה על המתג הנכון, בטעות היא עברה. איזו אשה שם לחצה על המתג, יצא שהיא הצילה. היא היתה המנהיגה והיא היתה זאת שפקדה ואמרה: לך וכנוס את כל היהודים. כנוס בכ"ף, למי שלא יודע. לא מבחינת קנס אלא מבחינת לכנס. אני לא יודעת אם כל אחד יודע אז אני מבהירה. לך וכנוס את כל היהודים בשושן כדי שכל היהודים – שושן היתה מקום ענק, זה לא היה איזה שכונה כאן – כדי שכל היהודים יהיו יחד ואפשר יהיה באמת להציל אותם. היה לה שכל, היתה לה מנהיגות, היא היתה מנהיגה. צריך לזכור את זה.
למה צריך לזכור את זה היום ולמה זה חשוב? משום שמי שאומר שאשה, התפקיד שלה הוא באמת – אנחנו מכבדים אותה, כמו שאתה אומר, ואצלנו היא מלכה ואצלנו היא בבית, אבל יש נשים שלא רוצות להיות רק בבית, לא רוצות רק שיכבדו אותן בבית. מי שרוצה בזה, זה בסדר. אני לא מכריחה אף אשה ללכת לעבוד וללכת ולעשות קריירה. לא זו כוונתי. מי שבוחרת בזה, זכותה.
היו"ר שלמה מולה:
אבל רצוי שתעבוד.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
לא, כן, אבל תשמע. אבל יש נשים שרוצות אחרת. יש נשים שרוצות לצאת לעבודה, יש נשים שרוצות לעשות קריירה, יש נשים שרוצות להיות מורות לא רק בחצי משרה אלא רוצות לעסוק בזה יותר ויש נשים שרוצות להיות עורכות-דין ויש נשים שרוצות להיות רופאות ויש נשים שרוצות להיות מדעניות ויש נשים שרוצות להיות בשורה ארוכה מאוד של מקצועות. או פוליטיקאיות. יש נשים שרוצות להיות חברות כנסת, יש נשים שרוצות להיות שרות. יש לנו פה את חברת הכנסת ד"ר עינת וילף שיש לה קריירה מקצועית משלה קודם שנכנסה לכנסת. היא לא באה לכנסת להיות פוליטיקאית. יש לה קודם לזה קריירה מקצועית משלה.
עינת וילף (העצמאות):
– – – להיות פוליטיקאית.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
לא, לא, בסדר. זה לא דבר פסול בעיני, כידוע לך. אבל יש לה קריירה מקצועית משלה קודם שבאה לכנסת בכלל. זה בשבילה בכלל מסלול נוסף. אין בזה שום פסול שנשים יעשו גם דברים אחרים. לזה היתה כוונתי.
ואתה אומר: יש נשים שרוצות להיות גברים. הכינוי הזה או ההגדרה הזאת – באמת, אנחנו, נשים דעתניות, נשים משכילות, נשים שבוחרות במקצועות – שלומדות, שמשכילות, שמגיעות לתפקידים רמי מעלה בשוק ההון, בבנקאות – תראה כמה נשים יש היום שמנהלות בנקים, שנמצאות בשוק ההון בתפקידים בכירים, אפילו בשירות המדינה – החשבת הכללית היא אשה, ועוד כהנה וכהנה. אז מה, הן גברים? אלה נשים שהן בעצם גברים? או רוצות להיות גברים? איזה מין אמירה זאת, הרב אייכלר? אתה הרבה יותר חכם, הרבה יותר מתוחכם – אני מכירה אותך – מאשר לומר אמירה כזאת. אמירה אומללה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני דיברתי גם על גברים שרוצים להיות נשים.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
עזוב, זה עניין אחר. זו אמירה מסוג אחר, שאני חושבת שגם היא אמירה לא במקומה, מאוד לא במקומה. אני מסתייגת ממנה מכול וכול.
אבל להגיד על כל הנשים האלה, הנשים הטובות, הנהדרות, רופאות, שבאמת מוסרות את נפשן, עובדות משמרות, לילה ויום, מצילות חיים – –
היו"ר שלמה מולה:
שופטות בית-משפט.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
– – שופטות; להגיד עליהן שאלה נשים – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הוא לא דיבר על זה.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
דיברת. אמרת: מי שלא נמצאות בבית – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא אמרתי את זה.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אמרת. זה מה שאתה אומר, זה הסבטקסט שלך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
הסבטקסט – – –
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
זה הסבטקסט שלך. אתה יודע בדיוק מה אתה אומר: אלה נשים שרוצות להיות גברים. אז מי אלה הנשים האלה שרוצות להיות גברים? אולי תסביר לנו. אנחנו נשים שרוצות להיות נשים, שיש לנו ילדים, ואנחנו מגדלות ילדים ומשפחה, וגם עושות דברים נוספים, לתפארת מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, גברת. האמת היא, תראו איך אנחנו התגלגלנו – אנחנו בדיון על נושא של ארגוני טרור והכרזת חבר בני-אדם כארגון טרור, והגענו לעניין של מעמד האשה. ובכל זאת, אלה חיינו.
בבקשה, אדוני, חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, אם תרצה בכך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני רוצה להגיב על – – –
היו"ר שלמה מולה:
אדוני, אנחנו כרגע בהמשך דיון. אנחנו לא נקיים את – – –
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, משנכנס אדר מרבים בשמחה. "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", וזה בדיוק – השרה נכנסה למין תחושה כזאת של אי-הבנה מוחלטת. אנחנו עדיין לא ביום פורים, כבוד השרה, אני רוצה לומר לך – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
– – אנחנו רק נכנסנו לחודש אדר. אבל יכול להיות ששמחת פורים ואווירת פורים גם כן קצת משפיעה על כולנו.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
ונהפוך הוא.
נסים זאב (ש"ס):
כן, ונהפוך הוא, ובדיוק את הבנת הפוך, את ההיפך ממה שהוא אמר.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
ברור.
היו"ר שלמה מולה:
טוב – – –
נסים זאב (ש"ס):
את קיימת את המצווה החל ברגע הזה.
היו"ר שלמה מולה:
מאחר שיש לו אפשרות של הודעה אישית, אחרי ההצבעה על החוק הזה – – –
נסים זאב (ש"ס):
לא צריך באמת עכשיו לעשות פולמוס מהדבר הזה. באמת.
היו"ר שלמה מולה:
– – – יאללה, בואו נמשיך. תאמר את דבריך, אדוני.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – –
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כשמדברים על טרור – טול קורה מבין עיניך. אנחנו מדברים על טרור זר. תגיד לי, איפה כל חברי הכנסת הערבים היום? לאן הם נסעו? לקטאר – לקטר, לקטרג על עם ישראל? אז יושב-ראש הרשות הפלסטינית האשים את מדינת ישראל, כרגיל, במחיקת כל סממן ערבי, אסלאמי, נוצרי. מי שהכחיש את השואה, אדוני היושב-ראש, ומומחה בדברי בלע ושנאת ישראל, עליו אני לא – אין לי שום תמיהה. אבל כשאחמד טיבי, הוא וחבר מרעיו, המסיתים והמדיחים של מדינת ישראל, יוצאים במשלחת כדי להיות "חברו יחדיו" – זה דבר בלתי נסבל. אני אומר לך, אני לא מבין כמה אנחנו יכולים לספוג מכות מאנשים שיושבים פה בבית הזה, ומנצלים את המעמד שלהם בבית הזה, להסית ולהדיח בכל הזדמנות.
אני רוצה להזכיר לכולם: המחדל שלנו, כאשר אחרי מלחמת 67' נתנו לפלסטינים למחוק ולהרוס את כל ההיסטוריה בהר-הבית. נכון, משה דיין נתן לווקף את האפשרות, אמר לו "תפאדל", נתן לו את המפתחות של הר-הבית, אבל הם ניצלו לרעה את המצב, ואנחנו יודעים את כל ההרס והחורבן של בית ראשון ובית שני, כל ההיסטוריה שלנו, שזה שם. העניין של הר-הבית, שהוא המקום המקודש ביותר לעם ישראל מזמן דוד ושלמה, בית-המקדש שנהרס, ועליו נבנה מה שנבנה שם – אנחנו רואים שהפלסטינים ניסו במשך השנים – ומדינת ישראל לא עשתה שום דבר כדי לעצור אותם.
היו"ר שלמה מולה:
נא לסיים. בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
אז בוודאי – היום אפשר להכחיש. מה עשו בהר-הזיתים, אדוני היושב-ראש?
היו"ר שלמה מולה:
נא לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
50,000 מצבות הם ניפצו, מתוך 70,000, והשתמשו במצבות לגדרות. מה היה בכותל המערבי? כולנו זוכרים, בימים הראשונים, את צואת החמורים שהיתה שם. המקום הכי מקודש לעם ישראל – טימאו וחיללו אותו. ועכשיו אנחנו שומעים את דברי הבלע של יושב-ראש הרשות הפלסטינית – –
היו"ר שלמה מולה:
משפט אחרון בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
– – שהוא מחפש את השלום – "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה".
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה. אני רוצה לבקש מחברי הכנסת, יש לנו אורחים מאוד נכבדים שמחכים למעלה ביציע האורחים להצעת חוק הפוליו. אני מבקש מאוד – אני אקפיד מאוד על הזמן. אני אפשרתי לשרה לימור לבנת להתערב בדיון, חשבתי שזה חשוב. אני מבקש מהדוברים הבאים – הדובר הבא הוא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. בבקשה, אדוני. אחרי זה אנחנו עוברים להצבעה ישר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אנחנו מדברים פה על הצעת חוק איסור מימון טרור – –
היו"ר שלמה מולה:
כן.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – הכרזה על חֶבֶר בני-אדם – או חָבֵר?
קריאה:
חֶבֶר.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
חבר בני-אדם זר – איך העברית פה? – כארגון טרור, ועל אדם זר כפעיל טרור. רבותי, למה ללכת לזרים? למה ללכת לזרים כשהם פה? כשהם פה, כשמזדמן להם, שכשהם לא מתחבקים עם קדאפי, או כשהם לא רצים לקטאר, או כשהם לא עולים על המטוס של אבו מאזן, אז הם פה, בתוך הכנסת, מעוז קדמי של האויב.
אני רוצה להזכיר – דיברת על חבר הכנסת אחמד טיבי, שכשגלעד שליט היה בשבי אמר: אם אתם תטפלו באסירים שלנו, אנחנו נטפל בגלעד שליט, ולא מזמן שר שיר הלל ושבח – איך הוא אמר? אין ערך נעלה יותר מאשר ה"שהדה", ה"שוהדה", הווי אומר – ולא כמו שהוא ניסה לאחר מכן להתחמק, כשהוא עושה כהרגלו. הדברים היו ברורים ופשוטים – הדברים אמורים כלפי אלה שרוצחים ילדים.
אני רוצה להזכיר שבימים האלה מלאה שנה לרצח המתועב והנפשע של משפחת פוגל, של ההורים אודי ורות והילדים הקטנים. להזכיר את יואב, ילד בן 11, את אלעד, ילד בן ארבע, ואת התינוקת בת שלושת החודשים. אלו השוהדה, הם השוהדה, הם – הרוצחים. אין דבר יותר משובח מזה – טבח של ילדים. שכחנו את הרצח של ילדים במיטותיהם בקיבוץ מיצר, במושב אדורה, שם נרצחה ילדה בת חמש במיטתה, וכאן בכנסת עומדים, מהללים ומשבחים את המרצחים האלה, ואנחנו מדברים על אדם זר כפעיל טרור? הם פה בתוכנו, אז עד שאנחנו מגיעים לזרים, בואו נטפל במחבלים שנמצאים פה, שמצפצפים עלינו – –
היו"ר שלמה מולה:
טוב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – מצפצפים עלינו. משפט אחרון, אדוני.
היו"ר שלמה מולה:
לא, יש לך עוד זמן.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אה, יש לי עוד זמן. הם נוסעים לקטאר – נוסעים לקטאר, כמו שאמר ידידי חבר הכנסת זאב, זה לא רק לקטרג עלינו, זה כדי לפעול כנגד מדינת ישראל. יש חוק ירושלים – שירושלים מאוחדת, וזו לא רק פעילות נגד – זו פעילות ממש נגד החוק. להביא כספים זרים כדי לכבוש את הארץ מידינו.
היה צריך מישהו לעצור אותם, מישהו לחקור אותם, מישהו לזמן אותם לחקירה, אבל כמו שאמרתי בנאום הקודם שלי, יש פה העדפה לטמון את הראש בחול. כי אנחנו – איך אומרים – אנחנו דמוקרטים.
היו"ר שלמה מולה:
בבקשה, אדוני.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
דמוקרטיה מתאבדת. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו נחכה עד שתגיע למקומך.
נא להצביע. בבקשה.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור מימון טרור (תיקון מס' 13) (הכרזה על חבר בני-אדם זר כארגון טרור ועל אדם זר כפעיל טרור), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
אכן, בעד – 11, אין מתנגדים. הצעת חוק איסור מימון טרור (תיקון מס' 13) (הכרזה על חבר בני-אדם זר כארגון טרור ועל אדם זר כפעיל טרור), התשע"ב–2012, עברה בקריאה הראשונה. היא תעבור להמשך דיון לוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה.