קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – אשפוז כפוי למי שלוקה בהפרעה נפשית), התשע"ב–2012
[הצעת חוק פ/3896/18; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת רחל אדטו)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להמשך החקיקה. אנחנו עוברים לחברת הכנסת רחל אדטו, שתבוא ותציג את הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – אשפוז כפוי למי שלוקה בהפרעה נפשית). גברתי, בבקשה.
רחל אדטו (קדימה):
תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רק רוצה לראות אם המשיב פה. המשיב הוא שר הבריאות. רבותי, אנשי הממשלה, השר התורן הוא המשנה. שר הבריאות צריך להשיב פה על הצעת חוק. אם הוא לא יהיה, נעבור מייד להצבעה. האם שר הבריאות מתכוון לבוא ולהשיב? אוקיי. את מדברת ומייד אחרי זה נצביע.
רחל אדטו (קדימה):
אין שום בעיה, תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני עומדת כאן היום בחיל ורעדה, לא לבד מאחורי הדלפק. יש לצדי ומאחורי אלפי הורים אשר אני משמשת להם לפה, אלפי הורים אשר יש להם בנות חולות באנורקסיה המסרבות לקבל טיפול. מאחורי עומדים גם רופאים מטפלים אשר ידיהם קשורות, מאחר שאינם מסוגלים לטפל בבנות אנורקטיות על סף מוות. מאחורי עומדת גם המערכת המשפטית, אשר מעת לעת נאלצת לדחות בקשה לאשפוז חולה גוועת, מאחר שעל-פי החוק הקיים היום לא ניתן לאשפז אותן בכפייה.
אני עומדת כאן וגם משמשת פה לגברת באומן, לגברת שושנה, אשר בנותיהן מסרבות לקבל טיפול למרות מצבן הקשה. אני כאן בשמו של מר יגאל גליק, אשר לפני מחצית השעה צלצל ללשכתי להביע תמיכה בחוק, וסיפר על בתו שנפטרה לא מזמן ועל כך שהצעת החוק הזאת היתה יכולה להציל את חייה.
בשם כל אלה עומדת כאן היום אני ומבקשת את תמיכתכם בתיקון חוק טיפול בחולי נפש, או לחלופין: החוק להצלת חייהן של בנות הסובלות מאנורקסיה קשה.
רק לסבר את האוזן – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד שר הבריאות הגיע, זה בסדר. בבקשה.
רחל אדטו (קדימה):
להמשיך?
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט, בהחלט. אני שומר לך על הזמן, אל תדאגי. אם תצטרכי עוד כמה דקות, תקבלי.
רחל אדטו (קדימה):
אוקיי, אין בעיה. אני רק רוצה לסבר את האוזן קצת, להביא להבנה על מה אנחנו מדברים. מחלת האנורקסיה הינה מחלה של העידן המודרני. 1% מכלל האוכלוסייה של בנות צעירות במדינת ישראל ובעולם סובלות מאנורקסיה, מכל המגזרים, ביניהן בנות ערביות, בנות חרדיות, בנות ששייכות לכל המגזרים בחברה הישראלית. 5% מקבוצת הגיל הזאת של הבנות הסובלות – 5% מתוכן נפטרות. זה גורם תמותה מספר אחת בקבוצת הגיל של בנות צעירות בגיל 15–24. אני חוזרת: גורם תמותה מספר אחת בקבוצת הגיל של הבנות הצעירות – יותר ממחלות הסרטן, יותר מתאונות דרכים, בנות מתות מאנורקסיה.
במהלך השנה האחרונה נפטרו בביתן 22 בנות אשר היו מאושפזות ב"תל-השומר" אך עזבו את האשפוז בניגוד לרצון הרופאים ובניגוד לרצון המשפחה. הן היו שם, הן קיבלו טיפול, סירבו להמשיך את הטיפול, הלכו הביתה ונפטרו. 22 בנות במהלך השנה האחרונה.
החוק בישראל מתיר אשפוז כפוי רק במקרים שבהם חולה נפש מהווה סכנה לעצמו – תעזור לי, אני ממש לא יכולה כך לצעוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, השרים וחברי הכנסת, מי שרוצה לדבר – יצא לאכסדרה. לא יכול להיות מצב שבו – דרך אגב, את באמת שומרת על כבודם של הדוברים, את לא מפריעה, לכן אני עוזר, כי רבים באים ועולים ומתלוננים על כך שמפריעים להם, ורק אני ומי שיושב למעלה רואה איך הם מפריעים כשאחרים מדברים. רבותי, מי שלא רוצה לשמוע את הדברים וחושב שהוא יכול להצביע בלי לשמוע, שיפנה את האולם. אי-אפשר לדבר, בוודאי לא בעמידה. חבר הכנסת ברוורמן, נא לא לעמוד עם הגב לחבריך, אדוני.
רחל אדטו (קדימה):
החוק בישראל – אני צריכה את הקול של גפני – החוק בישראל מתיר אשפוז כפוי במקרים שבהם חולה נפש מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו, וזה המקום היחיד בחוק שלפיו מותר לאשפז אשפוז כפוי. רופא פסיכיאטר מחוזי, כאשר מוגשת לו בקשה היום, יכול להורות על אשפוזו של חולה הנפש, על אשפוז כפוי של חולה הנפש, כאשר הוא התרשם והשתכנע כי החולה מהווה סכנה לעצמו. בין היתר, הרופא הפסיכיאטר המחוזי צריך להשתכנע כי לחולה הנפש אין שיקול דעת. הצעת החוק הנוכחית מוסיפה לחוק הקיים של חולי הנפש – חוק טיפול בחולי הנפש – גם את האנורקסיה כהפרעה נפשית. ולכן, מאותו רגע שניתן יהיה להוסיף את ההפרעה הנפשית – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הרצוג, חבר הכנסת ברוורמן, חברת הכנסת יחימוביץ, רבותי, שומעים אתכם עד כאן. תדברו בחוץ. למה לכם להפריע לחברת הכנסת אדטו? בבקשה.
רחל אדטו (קדימה):
הצעת החוק הנוכחית מוסיפה לחוק הקיים, לחוק לטיפול בחולי נפש, את האפשרות לקחת את האנורקסיה כהפרעה נפשית, כפי שהיא מופיעה היום בספר, להוסיף אותה לרשימה של מחלות הנפש, ובכך לאפשר לפסיכיאטר המחוזי להתייחס גם להפרעה נפשית – גם לאנורקסיה – כמחלת נפש, כאשר במצבים שהחולה או החולָה מסכנים את חייהם ניתן יהיה להתייחס באותה מידה כמו לחולה נפש שמסכן את עצמו או את סביבתו.
עכשיו, השאלה שנשאלתי כמה פעמים היתה כיצד הפסיכיאטר המחוזי יודע אם המצב הוא מצב מסכן חיים, אם זו חולה אנורקטית במצב קשה. לכך יש תשובה, על-פי קריטריונים רפואיים מאוד מדוקדקים, מה זה מצב מסכן חיים. לא צריך להיות על זה ויכוח, לא צריך להיות קושי. הוא בקלות יכול לקבל את רשימת הקריטריונים שאנחנו נוסיף בחקיקה, ואז הוא יוכל לקבל את אותה החלטה, ואת שיקול דעת שלו להפעיל גם על אותן חולות אנורקטיות.
הצעת החוק הזאת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הרצוג, זה נורא.
רחל אדטו (קדימה):
הצעת החוק הזאת נוגעת ל-30 בנות מדי שנה. אנחנו מדברים על 30 בנות מתוך המעגל הענק של חולות באנורקסיה. רק 30 בנות אמורות, לפי הערכות הרופאים, להגיע לידי החלטה על אשפוז כפוי. כלומר, המדרון החלקלק בסוף הדרך נוגע ל-30 בנות כל שנה, שעליהן יצטרך הפסיכיאטר המחוזי להכריז על אשפוז כפוי. לכן, אין פה סכנה שהחוק הזה יכפה על הרבה בנות ויכניס הרבה בנות למחלקות סגורות בניגוד לרצונן.
עכשיו, אנחנו שואלים שאלה אחרת, שגם היא שאלה שנשאלת – יש פה שני ערכים: הערך של קדושת החיים מצד אחד, בהתנגשות עם ערך של יכולת האדם או זכותו של אדם על גופו. אלה שני ערכי יסוד, ובמקרה הזה יש כאלה שאומרים שאולי יש פה התנגשות של ערכים, למה אנחנו מתערבים בשיקול הדעת של אותה בחורה שאומרת: אני לא רוצה שתגידו לי להתאשפז ואני לא רוצה שתגידו לי לקבל טיפול. התשובה הזאת, במקרה הזה היא שכאשר אנחנו מדברים על שני ערכים – על זכות האדם על גופו, במקרים של החולות באנורקסיה קשה הן מאבדות את שיקול דעתן. זה לא שיש להן שיקול דעת, שהיא אומרת: אני בוחרת כך. כי במקרים שהמחלה כל כך קשה, על-פי הספרות הרפואית היא איבדה את שיקול דעתה. היא יכולה לעמוד מול המראה, שוקלת 25 קילוגרם בלבד, להסתכל על עצמה ולומר: וואו, כמה אני שמנה, אני צריכה להמשיך לרדת במשקל. היא פשוט לא מכירה במציאות, היא לא רואה את המציאות. היא מאבדת את שיקול הדעת, בדומה לאותו חולה נפש שהחוק היום מתיר לאשפז אותו באשפוז כפוי.
ולכן, העובדה שהן איבדו את שיקול דעתן בשלב הזה של המחלה מתירה לנו, במאבק בין שני הערכים המתנגשים – קדושת החיים מצד אחד וזכות האדם על גופו – לומר שבמקרים של החולות הקשות האלה אין להן יכולת לשפוט, אין להן הכרת המציאות, אין להן שיקול דעת, ולכן קדושת החיים במקרה הזה גוברת על הזכות שלה על גופה.
הצעת החוק שמונחת כאן היום לפניכם עוסקת בדיני נפשות. זהו פיקוח נפש אמיתי ומיידי. הצעת החוק הזאת תיתן כלי בידי הרופאים המטפלים למלא שליחותם לרפא. הצעת חוק זו תיתן תקווה להורים ולמשפחות אשר רואים את בנותיהם גוועות מול עיניהם כאשר קצרה ידם מלהושיע. כאשר אני אומרת "גוועות מול עיניהם", אלה בנות שהחליטו להתאבד על-ידי הרעבה עצמית, שזה מוות אכזרי וקשה.
זאת ההזדמנות שלי להודות מעל במה זו לוועדת השרים לחקיקה, אשר הכירה בחשיבות החוק להצלת חיים והחליטה לתמוך בו. בראש ובראשונה אני רוצה – תודה לשר המשפטים יעקב נאמן, אשר בניסיונו ותבונתו הרבה הביא את הצעת החוק לידי קריאה טרומית. זו ההזדמנות גם להודות לרב גפני, אשר נחלץ ועזר ותמך גם הוא בהבאת החוק למצבו היום. תודה אחרונה היא לד"ר איתן גור וד"ר וורגפט, שניהם רופאים אשר עזרו בכל הניסוחים הרפואיים ובכל המידע הרפואי שהבאתי כאן היום, וכמובן לכל אותן משפחות שלא פוסקות לתמוך ולבקש שנביא את החוק הזה לידי סיום, כך שיהיה להן אור בקצה המסדרון הכל-כך חשוך. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, במסגרת הביקורים של תלמידי בתי-ספר מכל הארץ המגיעים לכנסת כדי לראות בפעולתה של הדמוקרטיה הישראלית כאן, בכנסת ישראל, הוא הפרלמנט של ישראל, אנחנו מארחים היום ילדי בית-ספר – תלמידים – מלב-השרון, מהמושבים משמרת וחרות, וביניהם בנו של חבר הכנסת דני דנון, סגן יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש ועדת העלייה והקליטה. ברוכים תהיו, בנות ובנים.
רבותי חברי הכנסת, ישיב כבוד שר הבריאות השר ליצמן על הצעתה של חברת הכנסת אדטו לגבי נושא אשפוז כפוי של אנשים החולים באנורקסיה. כבוד השר, הממשלה מסכימה?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
היא קיבלה עשר דקות, זאת אומרת אני צריך להתנגד?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, היא קיבלה עשר דקות משום שזה על הקווטה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, היות שיש לי עשר דקות, אני מבין שאני אמור להתנגד. מה התקנון?
היו"ר ראובן ריבלין:
היא יכולה לדבר עשר דקות אם זה על חשבון הקווטה של הסיעה שלה. זה לא העניין אם הממשלה מתנגדת או לא. אם היא מסכימה, היא רוצה להסביר את זה, ויש לסיעה שלה כמה הצעות חוק שהיא יכולה להעלות כל שבוע, היא קיבלה את הקווטה מהסיעה. זה אפילו לא נתון לשיקול דעתנו, לא של הממשלה, ויותר מזה, אפילו לא של הכנסת.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נושא הטיפול בלוקים בהפרעות אכילה קשות כמו אנורקסיה הוא נושא מורכב. אני חושב שהחוק הזה מיותר. לדעתי לא צריך חוקים לזה, אבל היות שוועדת השרים אישרה את זה, הממשלה תומכת. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
כבוד השר הודיע על הסכמתו, אין אחד מחברי הכנסת שמתנגד להצעת חוק זו, ולכן אנחנו נעבור להצבעה. רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – אשפוז כפוי למי שלוקה בהפרעה נפשית), התשע"ב–2012 – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? המציעה – חברת הכנסת רחל אדטו.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 40
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – אשפוז כפוי למי שלוקה בהפרעה נפשית), התשע"ב–2012, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, 40 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – אשפוז כפוי למי שלוקה בהפרעה נפשית), התשע"ב–2012, של חברת הכנסת רחל אדטו, עברה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כדי להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה.