קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) (קרן לתועלת הציבור והוראות לעניין חברה לתועלת הציבור), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/656).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: סעיף 6 בסדר-היום: הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) (קרן לתועלת הציבור והוראות לעניין חברה לתועלת הציבור), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל, בשם שר המשפטים. השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: איך זה גבוה, מי היה פה לפני? היו"ר יצחק וקנין: דב חנין. השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: ידעתי שזה מישהו גבוה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מביא את הצעת החוק בשם שר המשפטים, כך שאני מקריא את ההצעה ככתבה וכלשונה: הצעת החוק נועדה בעיקרה להסדיר מעמדה ופעילותה של קרן לתועלת הציבור. בנוסף להוראות המיוחדות לעניין הקרנות שולבו בהצעת החוק מספר תיקונים נוספים שיחולו על חברות לתועלת הציבור בכלל, בין אם המדובר בקרנות ובין אם המדובר בחברות לתועלת הציבור אחרות, וכן תיקונים עקיפים דומים לחוק העמותות, התש"ם–1980, לעניין עמותות. קרן לתועלת הציבור היא חברה לתועלת הציבור, והיא, ככלל, גוף מימוני המגייס משאבים ומעמידם לרשות ארגוני המגזר השלישי. נוכח הטענה כי מיעוטן של קרנות ישראליות נובע בין היתר מהעובדה שאין בדין התייחסות מיוחדת למעמדן ופעילותן של קרנות, ועל מנת לעודד את הפילנתרופיה, מוצע לקבוע כלי נוסף לפעילות במסגרת פילנתרופית – קרן המיועדת למטרה זו בלבד. על-פי ההערכה, פעילות הקרנות המתמקצעות בגיוס כספים ומשאבים מהציבור תקל ותוזיל את גיוס התרומות למגזר השלישי, ובכך תגדיל את סך המימון העומד לרשותו של המגזר השלישי לביצוע פעילותו החיונית. כמו כן, ככלל, לארגוני המגזר השלישי יהיו כתובות ברורות למקורות מימון, וכללי החלוקה יהיו גלויים ונהירים. יודגש כי הקרן נועדה להוות כלי תאגידי נוסף לאלו הקיימים כבר היום לרשות ארגוני המגזר השלישי, וכי אף אם מתקיימים בחברה לתועלת הציבור התנאים המוצעים לעניין, היא לא תהיה מחויבת לבקש הכרה כקרן לתועלת הציבור. על-פי המוצע, ייקבעו שלושה סוגים של קרנות לתועלת הציבור: קרן משפחתית לתועלת הציבור, קרן בניהול פרטי לתועלת הציבור וקרן בניהול ציבורי לתועלת הציבור. ההוראות הרלוונטיות לקרנות יחולו בשינויים המחויבים גם על קרנות זרות, שהן חברות חוץ לתועלת הציבור. מוצע לחייב את הקרנות לחלק בכל שנה לכל הפחות שיעור מסוים משווי נכסיהן, וכן להגביל את הקרנות בהוצאות שהן רשאיות להוציא לניהולן ולפיקוח על הגופים שהן מממנות, על מנת להבטיח שמירב כספי הקרנות אכן יופנה למימון גופים ללא כוונת רווח. בנוסף, הקרנות יחויבו בקיום משטר תאגידי משוכלל, כאשר סוג הקרן משליך על מידת השקיפות והממשל התאגידי שמוצע לקבוע. כן מוצע לקבוע כי בנוסף לדיווחים החלים על חברות לתועלת הציבור, הקרנות תחויבנה להגיש לרשם ההקדשות דיווחים שנתיים לעניין הקריטריונים שלפיהם חולקו כספיהן, ולעניין רשימת הגופים שלהם חולקו הכספים, בשינויים המחויבים בין סוגי הקרנות השונים. עוד מוצע להסדיר את המעבר של הקרנות בין סוג אחד למשנהו ולקבוע סנקציות על אי-עמידה בהוראות המיוחדות שמוצע לקבוע לקרן. לסיכום, יצוין כי הסדרת פעילותן התקינה של קרנות לתועלת הציבור, יש בה כדי לתרום לביטחונם של התורמים לקרן שכספם ישמש, בעיקרו, למטרות שלשמן נתרם. באופן נגזר, תוכלנה הקרנות לגייס כספים ביתר קלות. יוזכר כי הוראות החוק המוצעות לעניין קרנות לתועלת הציבור גובשו בהמשך לדיונים שהתקיימו בשולחנות העגולים – שהוקמו בהחלטת ממשלה מס' 3190, מפברואר 2008 – שנועדו לחיזוק היחסים בין הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי וליצירת שיח מתמשך בין שלושת המגזרים. נוכח כל האמור מתבקשת הכנסת הנכבדה לתמוך בהצעת החוק האמורה בקריאה הראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לצורך הכנתה לקריאה השנייה וקריאה שלישית. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר סילבן שלום. רבותי, אני פותח את הדיון בהצעת החוק. ראשון הדוברים, חבר הכנסת דב חנין – – קריאה: – – – היו"ר יצחק וקנין: – – מוותר. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – איננו. חבר הכנסת נסים זאב מוותר? או – – – השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: תגיד לי, יגיע היום שחבר הכנסת נסים זאב יוותר? נסים זאב (ש"ס): לא, אני ויתרתי – פעם – בחוק הקודם. השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: – – – נסים זאב (ש"ס): – – – השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: – – – היו"ר יצחק וקנין: לפני כן הוא ויתר, אבל – – – השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום: אין דבר כזה. לא ראיתי את זה מעולם. ביום שאני אראה את זה, יבוא המשיח. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כבוד השר שהיה נוכח פה ראה שבחוק הקודם ויתרתי, למרות שהיה לי מה לדבר שם, והיו לי גם השגות. אבל אני בנושא הזה רוצה יותר הבהרה, ואני אגיד לך למה אני מתכוון. אני מבין שהחוק בעצם בא לקבוע מצב שאסיפת כספים וכולל הקדשות – כפי שאתה אמרת – שלא יהיה מצב שרוב הכסף שגובים מהציבור יהיה לצורך הנהלים הפנימיים של אותו ארגון או אותה עמותה. אני רוצה לדעת אם זו הכוונה – אדוני השר, אני מבקש שתשמע אותי, כי לי זה חשוב. כי ישנם אולי ארגונים או עמותות שהם בעצם אוספים כספים, ורוב הכסף הולך לניהול הפנימי שלהם – זה משכורות עתק של מנהלים וסגני מנהלים, ועובדים כאלה ואחרים, והחלק הקטן ביותר נשאר אולי לצורכי הציבור. ולכן, החוק בא בעצם לקבוע שצריך לתת דוח מפורט לגבי הכספים שנאספים, והמטרות שלשמן נאספו הכספים – האם הם הלכו לייעודם או לא הלכו לייעודם. אז אני רוצה להבין מה הקשר בין גביית כספים להקדשות, או פירות שבאים מהקדשות – איך זה עובד. זו סוגיה מאוד רצינית, מאוד רחבה, ואני לא חושב שמישהו פה נתן את הדעת, ויש לזה פה השלכות, איך שאני מבין, והדברים לא ממש נהירים ולא ברורים לי. ואני באמת רוצה שחברי הכנסת ייתנו את דעתם, ולא בהינף יד רק יצביעו על החוק הזה. והשר בכלל לא שומע אותי, רק דבר אחד הוא אמר: שהוא לא מאמין שאני ויתרתי. אז אני אומר לך: אני גם מוותר. אני אפילו לא גומר את השלוש דקות שלי. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני הכרזתי שהוא אחרון, אבל אני אאפשר לך. אני אאפשר לך. לרשותך שלוש דקות. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עניין חלוקת התקציבים לעמותות הציבוריות זו סוגיה חשובה, ולדעתי הדבר הזה לחלוטין איננו מוסדר או מוגדר, גם מבחינת השקיפות, גם מבחינת הקריטריונים. אבל בהזדמנות הזו אני רוצה להעלות סוגיה שהיא לא פחות חשובה, וזה העניין של ההקדש המוסלמי. מאז 1948 כל ההקדש המוסלמי, שהוא בערך שישית מהיקף הנכסים של העם הפלסטיני, עברו להיות נכסים של נכסי נפקדים, בחסות האפוטרופוס הכללי. ועל-פי חוק נכסי נפקדים, הפרי של נכסי הווקף המוסלמי אמור לשרת את האוכלוסייה המוסלמית בתחום של התרבות, חברה, או כל מיני שירותים חברתיים אחרים. בפועל, האוכלוסייה הזו, האוכלוסייה המוסלמית, איננה נהנית מפירות נכסי הווקף המוסלמי. לא יעלה על הדעת שמדינה המתיימרת להיות מדינה דמוקרטית – כך לפחות לפי ההגדרה – מנשלת את אזרחיה מנכסי הווקף שלהם. הדבר המתבקש והדבר המתחייב הוא להכריז על החזרת נכסי הווקף על מנת שישרתו את האוכלוסייה המוסלמית, כי זו מטרתו של ההקדש או הווקף. בשביל זה הוא נועד. והדבר השני, עד שהדבר הזה יתבצע, יש צורך למנות ועדים נבחרים מקרב האוכלוסייה המוסלמית שינהלו את נכסי הווקף, ולא ועדים נאמנים שמתמנים על-ידי הממשלה. והדבר השלישי, שהפירות של נכסי הווקף ישרתו את הקהילה, שאנחנו יודעים שהיא הקהילה הכי ענייה והסובלת מאבטלה הכי גבוהה. לא רוצים חסד או טובה, רוצים זכות. והזכות הזו, הגיע הזמן להחזיר אותה לבעליה ולהפסיק המשך הגזלה הזו. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) (קרן לתועלת הציבור והוראות לעניין חברה לתועלת הציבור), התשע"ב–2012 – קריאה ראשונה. רבותי, מי בעד? מי נגד? נסים זאב (ש"ס): זה חל גם על ההקדשות. קריאות: – – – הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 1 נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 18) (קרן לתועלת הציבור והוראות לעניין חברה לתועלת הציבור), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 15 בעד, אחד מתנגד ושניים נמנעים. רבותי, הצעת החוק נתקבלה בקריאה ראשונה, ותועבר להכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט.