קטע מדברי הכנסת

DOC 5,949 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012 [מס' כ/436; "דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק וקנין: אתה תציג את הצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012 – קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת אלכס מילר, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. אלכס מילר (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): תודה, אדוני. ראשית, היוזמים של הצעת החוק הם חברי חבר הכנסת מוץ מטלון וחברת הכנסת יחימוביץ, שבעצם הובילו את הנושא הזה. חבר הכנסת מוץ מטלון מוביל בצורה מתמדת את כל הנושא שקשור לחיילים, שקשור לכל מה שאנחנו מתעסקים בו גם בנושאים של מילואימניקים. אני רוצה להגיד שכאשר הוא חשף אותי למצב האבסורדי שקיים במדינת ישראל כאשר מישהו מנסה "להרוויח" מהשכול, אני ראיתי לנכון להעלות את הסוגיה הזאת בסדרי העדיפויות של הוועדה בצורה כזאת שנוכל לחוקק חוק. עשינו את זה, אני חושב תוך שבועיים, שלושה – החוק חוקק בקריאה שנייה ושלישית. כמובן, חבר הכנסת מוץ מטלון היה יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, הוא מכיר היטב עד כמה חשוב שהמדינה, וכל מי שעוסק באירועים שקשורים לשכול, באמת יעשו את זה בצורה שהיא צורה התנדבותית, ושאנחנו לא נראה את כל אותם אנשים שמנסים לעשות על זה איזושהי קופה. בעניין הצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012 – הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012. חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מייחד יום בשנה ל"זיכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם", לשון החוק. ציון יום הזיכרון הוא אירוע לאומי וממלכתי, שבו אזרחי המדינה מתייחדים עם זכרם של מי שנפלו במערכות ישראל. גביית תשלום עבור ההשתתפות באירועים שנערכים ביום זה אינה ראויה, ופוגעת במאפיינים הייחודיים של היום ובמשפחות השכולות, ואף עלולה למנוע השתתפות של הציבור באירועים הללו. לפיכך, החוק המוצע בא להבטיח שלא ייגבה תשלום בעבור השתתפות באזכרות, עצרות עם וטקסי התייחדות, או בעבור כל אירוע אחר לציון היום, שמארגנים, בין היתר, גופי הממשלה, רשויות מקומיות וכן תאגידים וגופים שהמדינה או רשויות מקומיות משתתפות בתקציבם באופן ישיר או עקיף. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הבית לאשרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח שהביאה הוועדה. ברצוני להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין מירב ישראלי; למתמחה שמרי סגל; למנהלת הוועדה גברת יהודית גידלי ולצוות הוועדה; לצוות העוזרים שלי: טליה, מרינה ואודי, ושוב כמובן תודה לחבר הכנסת מוץ מטלון, לחברת הכנסת שלי יחימוביץ, שהצליחו באמת להביא לשינוי מהותי בעניין. כמו שציינתי, החוק ייכנס לתוקף מיידית, ואנחנו כבר ביום הזיכרון הקרוב נראה שהחוק הזה עובד ואף אחד לא מנסה "להרוויח" על השכול. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת אלכס מילר. כפי שהוא אמר, אין הסתייגויות לחוק ואין בקשות לרשות דיבור. אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012 – קריאה שנייה. רבותי, מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 24 בעד סעיף 1 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. רבותי, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 25 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012, נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012, נתקבל בקריאה שלישית. החוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מזמין את חבר הכנסת מוץ מטלון להודות. אני מבין שגם חברת הכנסת שלי יחימוביץ – – – שלי יחימוביץ (העבודה): לא. היו"ר יצחק וקנין: לא. לא מעוניינת. קריאה: – – – היו"ר יצחק וקנין: כן, ודאי. גם קריאה שנייה וגם קריאה שלישית, ודאי. קריאה: – – – היו"ר יצחק וקנין: ודאי, ודאי. הצבעתי גם קריאה שנייה וגם קריאה שלישית והכרזתי על התוצאה. יש כנראה משהו במזכירות שלא נקלט, אבל ודאי, רבותי, שהצבענו בשתי הקריאות, אני גם הכרזתי על התוצאות. חבר הכנסת מוץ מטלון, רשות הברכות לך. משה מטלון (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, נכבדי השר, חברותי חברות הכנסת, חברי חברי הכנסת, אני מבקש בראשית דברי קודם כול להודות ליושב-ראש ועדת החינוך. אז לך – וחבר הכנסת שאמה, הוא לא למכירה, אין לו תג מחיר אפילו – אז "אלכסנדר הגדול", כמו שאמרת, הוא עדיין לא להעברות, אבל זה בסדר שכך אתה חושב. אני חושב שמגיע לו באמת פרגון גדול ובאמת תודה על המהירות הרבה והחשיבות שהוא ייחס לחוק הכל-כך ערכי. אני רוצה להודות לך, חברתי חברת הכנסת שלי יחימוביץ, על שניאות לקבל את בקשתי והצטרפת לחוק באמת כל כך ערכי. אני חושב שבכלל בכנסת הזו, וגם בקודמותיה, את ייצגת באמת משהו מאוד ערכי, מאוד בסיסי, מאוד ישראלי – – שלי יחימוביץ (העבודה): תודה. משה מטלון (ישראל ביתנו): – – מעוז ציוני, שעברי, בבתי-הספר שהתחנכתי בהם, בהחלט משאיר מקום רחב מאוד לשיתופי פעולה. גם אם ישנם חילוקי דעות כאלה ואחרים, בסופו של דבר הציונות, אהבת הארץ, הישראליות, זה גורם שהוא מקשר בין כולנו. כמובן, ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין מירב ישראלי; לגברת יהודית גידלי, מנהלת הוועדה, ולכל חברי הוועדה. אדוני, ברשותך, אני רוצה – שלוש מלים. מאחר שמדובר באמת בשכול במדינת ישראל, אני רוצה לומר שהזיכרון והשכול הם חלק בלתי נפרד מהאתוס הציוני-ישראלי. הצורך בחוק המדובר עלה לצערי לאחר כמה אירועים מקוממים במיוחד שבהם נגבה תשלום, או היה ניסיון לגבות תשלום בכניסה לטקסי זיכרון. עלה על הנושא הזה בעבודת תחקיר, של כתב ערוץ-10 נדב בורנשטיין, ואני חושב שכאן המקום גם להודות לו על שהוא עורר את תשומת לבנו בנושא הזה. מפה יוצאת אמירה מאוד ברורה, שמדינת ישראל לא תאפשר ניצול השכול בשום צורה שהיא. לא ניתן לשום גורם אפשרות לעשיית רווח על חשבון דמם של הנופלים, חברינו, בני משפחותינו. במדינה מתוקנת לא היה צריך לחוקק חוק כזה מלכתחילה. ההנחה שהיתה אמורה להינתן למשפחות שכולות בכניסה לאירועי זיכרון ממלכתיים, אדוני היושב-ראש, היתה פגיעה בזכר הנופלים ובבני משפחותיהם. חוק איסור גביית תשלום בכניסה לטקסים אלו מהווה הצהרה כי מדינת ישראל מכבדת את נופליה ומחבקת את משפחות השכול. תודה מיוחדת לעוזרי הנאמנים: שימי שני, הילה בלוך ותמרה פרלמן. תודה רבה לכם. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מוץ מטלון, והיתה לי הזכות, בכל שלבי החקיקה, לנהל את הדיון בחוק הזה. משה מטלון (ישראל ביתנו): תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה.