קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7) (שינוי הרכב ועדת ערר וערעור על החלטותיה), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/439).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7) (שינוי הרכב ועדת ערר וערעור על החלטותיה), התשע"ב–2012, של חברת הכנסת מרינה סולודקין וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת מרינה סולודקין. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7) היא פרי עבודתם של כמה חברי כנסת. בכנסת הקודמת קידם אותה חבר הכנסת דאז ושר החינוך היום גדעון סער; בכנסת הנוכחית מקדמים אותה אני וחברי לסיעת קדימה: חברי הכנסת שלמה מולה, רוברט טיבייב ואורית זוארץ. מטרת הצעת החוק לקבוע הרכב ועדת ערר ליד שירותי הסעד, שתפקידה לדון בעררים על החלטות לשכות הסעד בבקשות למתן טיפול סוציאלי או סעד לפי חוק שירותי הסעד, 1958. נקבע בחוק שבראש ועדת הערר יעמוד משפטן הכשיר לכהן כשופט בית-משפט השלום ויהיו חברים בה נציג ציבור שאינו עובד המדינה ואינו עובד הרשות המקומית ועוד מי שעבד כעובד סוציאלי בשירות הציבורי שבע שנים לפחות ואינו עובד עוד בשירות הציבורי, או עובד סוציאלי שעובד בשירות הציבורי ובלבד שכבר אין לו סמכויות שהיו נתונות לו מכוח החוק. עוד מוצע לבטל את חובת ההתייעצות של שר הרווחה והשירותים החברתיים ברשות המקומית לעניין מינויים של חברי ועדת ערר כאמור. הצורך בתיקון החוק המוצע נובע מהמצב שנוצר מתחילת שנות האלפיים. כ-10,000 ילדים מוצאים מדי שנה ממשפחות ומשובצים במסגרות חוץ-ביתיות. בחלק ניכר מהמקרים מוציאים שירותי הרווחה את הילדים לא מהמשפחות שבהן הם סובלים מאלימות או מהזנחה אלא ממשפחות נורמטיביות שנקלעו למצוקה מסיבה זו או אחרת. הסיבות האפשריות הן מצוקה כלכלית בגלל אובדן מקום עבודה או מחלה ממושכת; גירושים קשים; בעיות אצל ילדים, כגון קשיים בהשתלבות בבית-הספר או בגן-הילדים. כשמדובר בילדי עולים, קשיים אלה נוצרים לעתים קרובות מאי-ידיעת השפה או ממנטליות שונה; פיגור בלימודים גם כן מוסבר לעתים קרובות כקשיי קליטה – צורך של ההורים העובדים לעבוד שעות רבות כדי לפרנס את המשפחה, בעיקר כשמדובר במשפחות חד-הוריות. לכן נאלצתי להקים בכנסת הנוכחית שדולה מיוחדת בנושא המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות על-ידי רשויות הרווחה. עם חברי השדולה נמנים חברי כנסת מכל סיעות הבית, משפטנים ומתמחים בתחום, אנשי אקדמיה, עורכי-דין, עובדים סוציאליים ופעילים ממפלגות קדימה והליכוד שהנושא הזה חשוב להם. כתוצאה מעבודת השדולה הגשתי תשע הצעות חוק, כולל הצעת חוק זו. ועדת ערר שבראשה עומד אדם הכשיר לכהן כשופט בית-משפט השלום ויושבים בה אנשים בלתי תלויים תביא לדמוקרטיזציה בפעילותן של רשויות הרווחה ותגדיל את פיקוח הציבור על פעילותן. אין ספק שצעד זה גם יגדיל את אמון הציבור בשירותי הרווחה. לסיכום דברי, אני רוצה להודות לשר הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משה כחלון וליו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ על תמיכה בהצעת החוק. תודה רבה לכם. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. רבותי, נרשמו כמה חברים ואני פותח את הדיון בהצעת החוק. חבר הכנסת דב חנין – איננו. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר הכנסת בן-ארי, לרשותך שלוש דקות. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, חברתי חברת הכנסת מרינה סולודקין, הנושא שאת מעלה הוא אחד הנושאים החשובים, ואני חושב שהוא גם כן בהסכמה מאוד-מאוד רחבה, ולכן, בדברים האלה יש בינינו הסכמה. אני רוצה לדבר, כשמדברים על ערר, לדבר על פן נוסף, בכיוונים אחרים לחלוטין, אבל גם בעניינים, במיוחד של שירותי הרווחה: גם לפני שהייתי חבר כנסת, אבל מהזמן שאני חבר כנסת במיוחד, יוצא לי לפגוש הרבה פעמים אנשים שנזקקים לשירותי הרווחה. ופעמים רבות אתה נתקל באנשים שאכן מגיע להם, אבל הם לא מקבלים את מה שמגיע להם. לעומת זה, ישנו או ישנה קבוצה, לצערי הרב – להערכתי לא קטנה לחלוטין – שאין לי שום הצעה ורעיון איך מאתרים אותה, אבל אין לי ספק שזה צריך להיות בגדר של משימה לאומית. זו קבוצה גדולה של אנשים שמקבלת מרשויות הרווחה את מה שהם לא אמורים לקבל – בדרכים נפתלות. בשימוש בכל מיני יועצים וכל מיני שתדלנים, שעובדים ויודעים איך לעבוד מול הוועדות השונות, מצליחים להשיג לעצמם תמיכות שלא מגיעות להם. אז בוא, בן-ארי, מה אכפת לך? הוא מקבל תמיכה. אבל זה בדיוק העניין: כשאחד שלא מגיע לו מקבל תמיכה, יש אחד שמגיע לו, שאין לו שיניים, ואין לו יועצים, ואין לו פה להשיב, ולא מצח להרים ראש; אלה, האומללים האלה. אלה האומללים שאת המינימום של המינימום שמגיע להם הם לא מקבלים, כי אין להם את הכוחניות שיש, לצערנו הרב, לאנשים, ולעתים לקבוצות. ולכן מצאתי את ההזדמנות לדבר על הדבר הזה. אני קורא לזה סוג של נוכלות חברתית. לפעמים זה נראה פעילות חברתית, לפעמים זו נוכלות חברתית. מי שחברתי צריך לדאוג גם כן, שאותם אנשים שמשקרים את המערכת, שמרמים את המערכת – יש כזו פרסומת: נפצעת? נפגעת? נצליח להשיג לך כך וכך כסף לחודש. אנחנו יודעים איך להוציא מהם את הכסף; תשלם לנו, ואנחנו נדע איך להוציא לכם את הכסף. זו שחיתות. זו שחיתות, כי אם למישהו מגיע, הוא לא צריך שום יועצים ושום עורכי-דין. ואם הוא משתמש בהם, אז כנראה לא פעם זה נעשה שלא כהוגן, או שמשהו פה מעוות והמערכת צריכה לתפוס את זה, וצריכה לעלות על זה, וצריך לתת פה את הדעת על הדבר הזה. כשאני שומע את הפרסומות האלה אני אומר: הנה פה ילמדו אותך – איך אומרים החבר'ה? – לתכמן את המדינה, להכניס את היד אל הקופה הגדולה שלה. על חשבון מי? על חשבון אלה שמגיע להם באמת. לכן, כל הנושא הזה מצריך חשיבה מיוחדת; חשיבה מיוחדת של ממשלה וחברי כנסת, כדי לעצור את התופעה הזאת, כדי שמי שבאמת מגיע לו יקבל ביד רחבה. שנכה 100% לא יקבל 2,200 שקל – יקבל 5,000 שקל. אבל אם יש כמות כזאת של נכים 100%, שלצערי חלק לא קטן מהם הם לא נכים 100% וגם לא 60%, אז ודאי שלאלה שכן מגיע, בסופו של דבר נותנים 2,200 שקל, והם לא יכולים לקנות את התרופות. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב. לרשותך שלוש דקות. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת מרינה סולודקין, אני חושב שיש אצלך ערבוב של נושאים בין הצעת החוק לבין האמירות ששמעתי, שזה נושא לגמרי שונה. לגבי החוק עצמו: הרי עד היום ועדת ערר היתה מורכבת מעובדת סוציאלית ושני נציגי ציבור. הצעת החוק הנוכחית באה לשנות ולומר שנציג הציבור יהיה שופט – ברמה של שופט; לא שופט בפועל, כמובן – יהיה נציג ציבור, ועובדת סוציאלית לשעבר, שעבדה שבע שנים ויש לה ניסיון, ולא צריך אפילו תקופת צינון. אוקיי, זה מקובל עלי. הדבר השני שבחוק לא מקובל עלי כל כך: הנושא של התייעצות, ששר הרווחה בעצם יקבע את המינויים בלי להתייעץ עם הרשות המקומית, או שלא יהיה נציג שמקובל על הרשות המקומית. אני חושב שזו טעות. על החלק הראשון של החוק אני מסכים, כי אני חושב שאת משדרגת את זה. אבל החלק השני, לדעתי, הוא בעייתי, כי בסופו של דבר, הנציג צריך להיות מתוך השטח. אדוני היושב-ראש, השבוע היה לי אחד המקרים המזעזעים בנושאים שהעלתה חברת הכנסת סולודקין, ואני רוצה לומר לכם: מידת האכזריות שאתה מוצא, לא רק בעובדים הסוציאליים ובפקידות הסעד, והיחס שלהם להוצאת ילדים מהבית, כאילו מדובר באיזו עז שמוציאים אותה מהכלוב שלה, מהעדר שלה; יש מצב שאפילו השופטים לועגים, בזים, אפילו לבקשת הערעור. ואני רוצה לומר לך – מקרה שאני מלווה אותו ארבע שנים. ארבע שנים הורים זועקים: בסדר, שייקחו את הילד, אין לנו זכות לראות אותו פעם בשבוע? זכות ראייה. אני לא מבין למה, אם, באמת, חוששים כל כך לטובתם של הילדים, אין טובת ההורים לנגד עיניהם של השופטים האלה? אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש: קודם כול, לדעתי אין מצב של בקשת רשות ערעור. אין בקשה. זכות לערעור צריכה להיות. כי ההבדל הוא כזה: אם אתה מבקש, זכותו של השופט גם לא לדון, בכלל, בבקשה שלך. מי אתה בכלל? דבר נוסף, אני חושב שאחת הטעויות שעשה חבר הכנסת זבולון אורלב, שבא וצמצם את זה ל-15 יום לערעור לקטין – תגיד לי, איך אפשר להגיש בקשת ערעור בתוך 15 יום? היום, בקשה הכי פשוטה, בדברים כספיים נותנים לך 45 יום. אדם שנלחם על התינוק שלו, על הילד שלו, על הדם שלו, לא ייתנו לו 45 יום לערעור? דבר נוסף – – – היו"ר יצחק וקנין: אדוני – – – נסים זאב (ש"ס): אני כבר מסיים. היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון. נסים זאב (ש"ס): איך אפשר לתת קנס של עשרות אלפים כשהשופט דוחה את הערעור שלך? איך אפשר לעשות דבר כזה? שומו שמים. אני אומר לך: זה מזעזע. איזה סוג של אטימות יכולה להיות? הורה שנלחם על הילד שלו, ובסופו של דבר השופט דוחה את הערעור, אומר: לא, הילד ילך לאימוץ. אתה עוד קונס את ההורה? אני אומר לכם, צריך לעקור את זה מהשורש. אני מתכוון להביא חוק בשלושת הנושאים האלה. אי-אפשר לעבור לסדר-היום, והדברים האלה חייבים להשתנות. אם יש לנו, בכלל, לב של יהודים – – היו"ר יצחק וקנין: תודה, תודה. נסים זאב (ש"ס): – – ורחמנים בני רחמנים – על עם ישראל נאמר: זו מידת הרחמים. וצריכים באמת לצאת – כמו שאנחנו מבקשים מהקדוש-ברוך-הוא לרדת ממידת הדין למידת הרחמים, אז גם השופטים, צריכה להיות להם קצת מידה של רחמים כלפי אותן בקשות, כלפי אותם הורים. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אנחנו עוברים להצבעה. רבותי, הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7) (שינוי הרכב ועדת ערר וערעור על החלטותיה), התשע"ב–2012, של חברת הכנסת מרינה סולודקין – קריאה ראשונה. מי בעד, רבותי? מי נגד? הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7) (שינוי הרכב ועדת ערר וערעור על החלטותיה), התשע"ב–2012, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: בעד – 6, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה בקריאה ראשונה, ותועבר להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.