קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מטבע השקל החדש (תיקון – עיגול סכומים), התשע"ב–2011
[הצעת חוק פ/3654/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת מגלי והבה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת מגלי והבה, שיבוא להציע את הצעת חוק מטבע השקל החדש (תיקון – עיגול סכומים). בבקשה, חבר הכנסת. ישיב כבוד סגן השר יצחק כהן – כבוד השר יצחק כהן, סגן שר האוצר.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, השרים וחברי הכנסת, הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה עולה לאזרחי ישראל מיליוני, אם לא מיליארדי שקלים, שהולכים לאיבוד מדי שנה ובכל תקופה.
אני גם לא מבין את הממשלה, או ועדת השרים, יותר נכון, שמביאים להם הצעות חוק שיש בהן תועלת לציבור, ואותם משרדים שאמורים להיות אחראים על הנושאים האלה, באים הפקידים ואומרים להם: אל תאשרו הצעות חוק כאלה. אדוני היושב-ראש, מה הפלא שאתה מדבר עם אותם פקידים – אני מדבר על משרד המסחר והתעשייה. אתה מדבר עם בנק ישראל – אומרים: אתה צודק.
ולמה הכוונה? היום, לצערי הרב, הרבה מן המחירים רשומים – אולי תנהל את זה, חיים כץ, במקום אחר?
היו"ר ראובן ריבלין:
חברים, נא לא להפריע.
מגלי והבה (קדימה):
כשאנחנו מדברים, באמת, על מחירים באגורות, וסוגיית האגורות, שאנחנו רואים אותה במרכולים, בתחנות הדלק השונות, בכל מיני מקומות, בשווקים – ששמים לנו את המחיר באגורות, ושאזרח בא לשלם, ואז הוא נותן ממיטב כספו לשלם תמורת המוצרים, ואז אין להחזיר לו, אדוני, סגן שר האוצר.
כשמדברים על 99 אגורות, או שימוש באגורות אחרות, אתה לא יכול היום לקבל בחזרה את הכסף. אני ספרתי במקומות, דרך אגב, במקומות שונים, במרכולים שונים – אותם אזרחים שאין להם לא כרטיס אשראי ולא אמצעי תשלום אחר, מוציאים את השקלים הפשוטים, הבודדים שיש להם ובאים לשלם, וכל פעם באותה קנייה הולך להם כסף לאיבוד – פשוט מאוד. מעגלים את המחיר, לא מחזירים את האגורות, וזה בסכומים אדירים.
ואני מניח – גם ככה אין פיקוח על המחירים, הפיקוח הורד. גם הנושא הפסיכולוגי, שאתה רואה 499 או 7.99, ואתה רואה את הדברים האלה. ואנחנו רואים איך הממשלה הזאת מתנהלת, איך ועדת השרים. זו הצעת חוק, דרך אגב, שפעמיים הבאנו אותה לוועדת השרים.
ובנוסף לכך, כשפנינו וביקשנו שיתקנו את החוק, אמרו: אנחנו מוכנים לתקן את זה לפי התקנות – גם את זה הם לא עושים, ועדיין אנחנו נתקלים באותה הבעיה. ועדת שרים שלא מבינה, לצערי הרב, על מה היא אומרת כן או לא, אותם אלה שמשתתפים שם, או שהם שותפים לשוד לאור היום של כספי הציבור. אין הסבר אחר.
הצעת החוק הזאת, דרך אגב, הונחה על שולחן הכנסת, ובפעם הקודמת אמרו: בוא, ננסה להתקדם. עברה שנה כמעט, מאומה לא התקדם. וכשאתה שואל את אותם אנשים, בעלי תפקידים, במשרדים השונים: למה לא מתקנים? הרי התשלומים – דרך אגב, הטיעון שלהם: התשלומים של חשבון הטלפון או חשבון המים או חשבונות שאתה משלם דרך כרטיס האשראי או דרך הבנק, ממילא האגורות מחושבות.
הבעיה שלנו, של האזרחים שאנחנו מייצגים פה, זה במקומות שאנחנו משלמים כסף מזומן והכסף לא מוחזר אלינו. יותר מכך, אפילו לבנק ישראל אין אגורות. במדינות מתוקנות יש את הסנט ויש את הכסף הקטן לכל שימוש. ככה הגדירו, ככה קיים. אצלנו ביטלו את האגורות, אבל עדיין ממשיכים להשתמש בהן.
אדוני סגן שר האוצר, אני שאלתי את הפקידים בבנק האוצר, שאלתי את הפקידים במסחר והתעשייה: לכם לא אכפת שמיליוני שקלים ילכו לטמיון על חשבון האזרח? שאנשים ירוויחו אותם. אני אמרתי לאותם פקידים שדיברתי אתם: בואו נגיע להסכמה. אני מוכן להעביר את הצעת החוק כהצעה טרומית – ואז לשבת, להביא את אותם פקידים, אותם אלה בעלי עניין, ויגיעו להבנה איך פותרים את הסוגיה הזאת.
מאיר שטרית (קדימה):
זה הגיוני מדי.
מגלי והבה (קדימה):
אני לפעמים רואה אותך, חבר הכנסת שטרית, כמה אתה מניסיונך מנסה לתקן, ולצערי הרב הם ממשיכים.
ואני רוצה להגיד לכם, לאותם חברי הכנסת ואותם שרים שיושבים פה, שהרבה אזרחים פונים אלינו בנושא הזה.
מאיר שטרית (קדימה):
אולי אפשר לעשות שינוי – שיורידו למטה.
מגלי והבה (קדימה):
אפשר, או שיחליטו שלא משתמשים באגורה; או, בנושא הזה, להוריד. אבל אין פיקוח על המחירים. אני מציע לכם, דרך אגב, שתיכנסו לתחנות הדלק למשל. כל המחירים שם – אני מדבר על השתייה ואני מדבר על הסיגריות ואני מדבר על כל המוצרים – שמי זקוק להם? אותם צעירים שעוצרים, אותן משפחות שהולכות למרכול עם הכסף ורוצות לשלם. ולצערי הרב, אנחנו נתקלים באותה אטימות.
מאיר שטרית (קדימה):
אתה מדבר על הסכום הסופי, לא על הסכום של כל פריט, נכון?
מגלי והבה (קדימה):
כן, אני מדבר על – – –
מאיר שטרית (קדימה):
כשאתה קונה חלק – – – אתה עושה את הסיכום הסופי – – –
מגלי והבה (קדימה):
אפילו כשאתה בא ואפשר לקחת ממך דרך הכרטיס אשראי או דרך חשבון אחר – אין לנו בעיה. מזה אף אחד לא מפסיד, הבנקים לא מפסידים. הבעיה עם האזרחים – השר מיקי איתן, אתה יושב בוועדת שרים – אזרח שבא עם 100 שקלים, והמחירים באגורות. אי-אפשר להחזיר לו.
ומי אלה שהולכים לשלם במזומן, דרך אגב? אלה שקיבלו את הקצבה מביטוח לאומי, אלה שיש להם קצת כסף בכיס וככה הם חיים.
השר מיכאל איתן:
– – –
מגלי והבה (קדימה):
אלה האגורות שאי-אפשר להחזיר להם.
השר מיכאל איתן:
הבעיה היא לא בשטר של 100 שקלים – – –
מגלי והבה (קדימה):
נכון, נכון, אבל זה מצטבר.
השר מיכאל איתן:
100 שקל אפשר להחזיר, הבעיה היא בשקל – – –
מגלי והבה (קדימה):
לא, הבעיה שאני אומר: היום 99 אגורות בשקל – – –
השר מיכאל איתן:
אבל עד 99 שקל ו-99 אגורות אפשר להחזיר – – –
מגלי והבה (קדימה):
נכון, אבל לצערי הרב, אנחנו רואים שרוב המחירים – אני מקווה שאתה עדיין בתוך העם ולא מסתובב רק – 'כנס לתחנות הדלק, 'כנס למרכולים, 'כנס לסופרמרקטים. משתמשים, פסיכולוגית: בוא תקנה ב-9.99 אגורות. זה הרבה מוצרים, ויש הפקעת מחירים.
דרך אגב, הפקידות של הממשלה מסכימה – בנק ישראל מסכים. מצד אחד לא מייצר אגורות, מצד שני לא מתקן את התקנות – והשוד נמשך. דרך אגב, עשו בדיקה: זה מיליארדי שקלים, במשך שנה-שנתיים-שלוש, של כסף שהולך לאיבוד. תעשה חשבון פשוט כמה הקופה ביום. ואנשים נהנים – אלה שלא מחזירים את האגורות נהנים. וזה מצטבר.
אמרנו שאני מוכן ללכת עם הממשלה לקריאה טרומית; שיקראו לבנק ישראל ולמשרד המסחר והתעשייה שישבו וישנו את התקנות. אתם לא רוצים להנפיק עוד מטבעות של אגורות? בסדר. אבל תקבעו שהמחיר יהיה ברור – שהאזרחים לא יפסידו כסף.
אני פונה אליך, סגן שר האוצר, מכיוון שאתה הולך להשיב לי – ואני אמרתי את זה לפקידות גם במשרד המסחר והתעשייה וגם בבנק ישראל, שאני מוכן שכל הצעה שתביא שתאפשר לפתור את הסוגיה הזאת, שאזרחים ישלמו וכספם לא יוחזר אליהם. זאת אומרת, אתם כממשלה הופכים להיות שותפים לשוד לאור היום של אותם אזרחים שכספם לא חוזר אליהם. מצד אחד אין אגורות, מצד שני אתם לא בוחנים לעשות כלום בנושא. מה אתם רוצים? שנמשיך לזרוק? יכול להיות שיש אנשים, דרך אגב, שהאגורות האלה לא חשובות להם. אבל תעשו סך הכול כמה אגורות יש, שמפסידים.
זו פעם שנייה שאנחנו מביאים את הצעת החוק הזאת. אנחנו מוכנים ללכת לקראתכם. אז אם לצורך העניין זו תהיה הצעה של השר מיקי איתן – אני מוכן; שיכתבו: השר מיקי איתן הביא את השינוי. אנחנו לא מחפשים כותרות, אנחנו מציגים בעיה אמיתית, שאתם צריכים לפתור אותה.
אי-אפשר כל הזמן: יש קואליציה, יש אופוזיציה. מה יותר מכך? מה, לא אכפת לכם מהבוחרים שלכם מש"ס שמשלמים את האגורות האלה? לא אכפת לכם מהבוחרים שלכם בישראל ביתנו? לא אכפת לכם מהבוחרים של הליכוד? הרי מי שצופה בי אומר: מה קרה? הממשלה הזאת, מה יש לה? איך היא חושבת על האזרחים שלה? מה, חשוב לי שהעברתי עוד הצעת חוק? אני מוכן להעביר אותה על שמך, אדוני, אבל תפתרו את הבעיה. אי-אפשר כל הזמן – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת מגלי, אני באמת רוצה לשמוע את התשובה של האוצר כדי לראות מה עומד מאחורי ההתנגדות.
מגלי והבה (קדימה):
אני רוצה להגיד לך – –
היו"ר יצחק וקנין:
לשמוע – – –
מגלי והבה (קדימה):
– – הכול ביורוקרטיה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
מה שאתה אומר, מה שאתה אומר זה דבר – – –
מגלי והבה (קדימה):
כן, כן. הכול ביורוקרטיה. מצד אחד בנק ישראל לא רוצה להדפיס מטבעות של אגורה, מצד שני הוא לא מתקן את התקנות שאי-אפשר לעשות את זה באגורות. זה כל הסיפור. לצערי הרב, אני עשיתי את החשבון שהביאו לי מומחים של איגוד הצרכנים – זה מיליארדי שקלים לאורך השנים. בבקשה.
השר מיכאל איתן:
דרך אגב, זה מייצר מצב ש-91 ו-99 זה אותו דבר – – –
מגלי והבה (קדימה):
אני מסכים.
השר מיכאל איתן:
זה קצת יותר – – –
מגלי והבה (קדימה):
נכון, מצוין. 91 ו-99 זה אותו דבר. האזרח מפסיד את הכספים.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת מגלי והבה.
מגלי והבה (קדימה):
תודה, אדוני.
היו"ר יצחק וקנין:
אני מודה לך. אדוני סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – –