קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר עובד סוציאלי), התשע"ב–2011 [הצעת חוק פ/3574/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הנוכחית – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר עובד סוציאלי), התשע"ב–2011, של חברי הכנסת חנין זועבי וג'מאל זחאלקה. מי מביניכם מנמק? חברת הכנסת זועבי, לרשותך עשר דקות. חנין זועבי (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הנוכחית, האמת, באה להתמודד עם מכת אזרחים, היא באה להתמודד עם האי-חוקיות של מדיניות הריסת הבתים הלא-חוקיים. מדיניות הריסת הבתים היא לא חוקית, גם אם פורמלית מדובר בבתים לא חוקיים או בבנייה לא חוקית. בית זה בית. אדוני היושב-ראש, בית זה מקום לגור בו, הוא זכות בסיסית של בן-אדם. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אלקין. חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת יעקב כץ, עוד לא סיימת את הנאום? אתה מפריע לדוברת. חנין זועבי (בל"ד): בית לא חוקי, אדוני היושב-ראש, זה בית שמישהו הכריח אותו להיות לא חוקי, ואלו הן רשויות המדינה, שכנראה הן מאוד רחוקות מהאזרח ולא מבינות עד כמה האזרח חפץ בבית חוקי, בדיוק כמו שהוא חפץ בבית בטוח. הצעת חוק זו באה להתמודד עם חלק מההשלכות הטרגיות של תופעת הריסת הבתים. מדובר בהצעת חוק סוציאלית, שאין בה פן פוליטי – כבר צריכים להתנצל על הצעות חוק פוליטיות. הצעת החוק שלפנינו תעסוק באפשרות למנוע עוול ממשי עוד בטרם התרחש; היא כאן כדי להגן על משפחות נוספות מלהגיע למצב שבו נמצאים ילדים, שאני מכירה חלק מהם פנים אל פנים, שביתם נהרס, ומזה שנים הם נמצאים לא רק ללא קורת גג, אלא במצב מחפיר בכל אספקט אפשרי של החיים – לימודים, רווחה, מצב נפשי ומצב חברתי. אדוני היושב-ראש, לפני יותר משנה פורסמה בעיתונות כותרת ריקה ממשמעות, כאילו הם מתארים מקרה פשוט: "מינהל מקרקעי ישראל הרס שישה בתים לא חוקיים בלוד". שבעת האחים ומשפחותיהם שהתגוררו בבתים אלו, יחד עם אמם הקשישה, עכשיו מתגוררים באוהלים שנתרמו להם. גם חודשים לאחר ההריסה אף גורם של הרשויות לא הציע להם כל פתרון. 30 ילדים של שבעת הבתים נותרו ללא קורת גג בעקבות ההריסה. חלק מבני-המשפחה עברו לגור באופן ארעי אצל קרובים, חלקם רק השתמשו בשירותים ובמקלחות שלהם והמשיכו לקיים את חייהם באוהל. חברי הכנסת, לא ברור מה השלטונות מצפים ממשפחה שאת כל יכולותיה הכלכליות השקיעה בביסוס בית לילדיה – אם היא השקיעה הכול אז בטח היא רצתה בית חוקי בבנייה חוקית, אבל מישהו יצר מציאות שבה גם כאשר משקיעים הכול, גם כאשר משקיעים את כל החיים שלהם, התוצאה מוגדרת כבית לא חוקי. אני רוצה שחברי הכנסת ישאלו את עצמם מה הם מצפים מהמשפחה. ילדי המשפחה, שהבית שלהם נהרס, חוו ועדיין חווים טראומה קשה בעקבות ההריסה; הצעת החוק הזאת מתמקדת בילדים. הם מתקשים בביצוע מטלות יומיומיות כגון להגיע אפילו לבית-הספר. אחת הילדות – ואני מדברת על מציאות, אני לא מדברת תיאורטית, אני מדברת קונקרטית – מדווחת שבכל פעם שהיא הולכת לבית-הספר היא שומעת קולות של דחפורים ומייד היא נזכרת בהריסה, ולכן היא הפסיקה להגיע לבית-הספר. חלק מן הילדות אפילו התביישו, כי על מנת ללכת לשירותים או להתקלח הן נאלצו ללכת לבתים של אחרים, לנהל את חייהן הפרטיים לעיני מי שאינם הורים שלהם או קרובי משפחה. מרבית הילדים, אדוני היושב-ראש, החסירו את רוב שעות הלימודים מאז ההריסה ועד לסיום שנת הלימודים; עד עכשיו אנחנו מדברים על שישה חודשים. חלק מבני-הנוער במשפחה, שהיו אמורים לגשת לבחינות הבגרות, לא יכלו להגיע לכך בנסיבות הקשות. לדברי המשפחה, לא היה כל ניסיון מצד בית-הספר שבו הם לומדים לברר מדוע הילדים לא מגיעים לבית-הספר, ומשרד החינוך לא נקט, או בית-הספר לא נקט שום צעד על מנת להחזיר את הילדים האלה. חברי הכנסת, ברור כאן כי מדובר במקרים בודדים מני רבים. ברור כי ההשלכות של ההריסה דומות במשפחה ומשפחה. ברור כי נדרש פתרון למצב הזה. אני אבקש להזכיר כי התרחיש של הריסת הבתים כמוהו כתרחיש של מבצע צבאי, ואני רוצה שגם חברי הכנסת ידעו איך הורסים בתים במדינת ישראל: מביאים כוח, כאילו כוח של לחימה ולא של הריסת בתים, שבדרך כלל מורכב ממאות שוטרים. המספר יכול להגיע גם עד 1,000 שוטרים, כדי להרוס שלושה בתים. 1,000 שוטרים אתה מכניס ליישוב בשביל להרוס. מדובר על בולדוזר, על שני בולדוזרים או על שלושה בולדוזרים, כאילו הסתערות. מסתערים על בית, בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות. במקרה של סערה, אפשר גם בבוקר. פינוי התושבים מתבצע במהירות, בצעקות, אפשר גם לדחוף נשים, לא מאפשרים לתושבים לחלץ את תכולת הבית וגם לא דברי ערך ואפילו לא תרופות. גם ספרים, אדוני היושב-ראש, לא מחלצים מהבית. גם ספרים הורסים. הורסים את הבית מעל הספרים. עוצרים גם בני-משפחה, פצועים. אחרי כל הריסה יש גם פצועים, יש גם מעוכבים. אני מקווה שברור לכולנו כי הריסת מבנה, הריסת בית, היא אירוע טראומטי לא רק למשפחה אלא לכל הסביבה הקרובה. ואמרנו את זה, אדוני היושב-ראש, עשרות פעמים אמרנו את זה. וגם אחרי שאומרים עשרות פעמים יש חברי כנסת שאומרים: אתם לא מתעסקים עם המצוקות של החברה שלכם. אז זו מצוקה של החברה שלנו. אני רוצה שהמצוקה הזאת תהיה גם מצוקה – כלומר שגם חברי הכנסת ירגישו במצוקה הזאת. מטרת הצעת החוק היא למנוע הריסת מבנים על רקע סוציאלי במקום שבו יש אפשרות לקדם תכנון הוגן לבית. ההצעה לא מתייחסת לחוקיות ההריסה, היא לא מתייחסת לחוקיות הבנייה, אף שזו הסוגיה המרכזית בנושא, אלא היא מתייחסת להשלכות והיא נותנת סמכות לבית-המשפט לבחון את המצב הכלכלי והסוציאלי של הילדים ואת ההשלכות הסוציאליות של הריסת בית. אולי פעם אחת, חברי הכנסת, לדון מזווית אנושית. אולי פעם אחת לדון בסוגיה של הריסת בתים מראייה אנושית ובפרספקטיבה הומנית. אדוני היושב-ראש, במצב המשפטי הקיים צו ההריסה לא מביא בחשבון לא את הילדים, לא את מצבם הפסיכולוגי, לא אם תהיה להם קורת גג אחרי ההריסה. צו ההריסה לא לוקח בחשבון גם אם יש התראה לפני ההריסה, אם יש קורת גג לילדים. שיאפשרו את פינוי התכולה של הבית. צו ההריסה הנוכחי, לפי החוק הקיים, לא מביא בחשבון מה הילדים עוברים בזמן ההריסה, האם עובדים סוציאליים נוכחים במקום או נחלצים לעזור למשפחה – ואני מסיימת – באופן מיידי; האם ילדים מקבלים את התמיכה הפסיכולוגית הנדרשת להם; האם משרד החינוך דואג למצבם החינוכי ולכך שלא ייפלטו ממערכת החינוך. הצעת החוק היא פרי דיון שנערך לפני כמה שנים עם נציגי איגודים חברתיים, והמטרה שלה היא מאוד פשוטה, כמו שהזכרתי: למנוע חורבן משפחה ולהרחיב את הפרספקטיבה של בית-המשפט, כך שהיא תכלול גם את זכויותיהם של הילדים. היו"ר יצחק וקנין: משפט אחרון. חנין זועבי (בל"ד): כן. הצעת החוק הזאת נותנת סמכות לשופט לדרוש חוות דעת של עובד סוציאלי לגבי השלכות ההריסה על הילדים. וההצעה הזאת וגם העניין הזה נדונו כמה פעמים בוועדה לזכויות הילד. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת חנין זועבי. ישיב השר משולם נהרי במקום שר הפנים. ציון פיניאן (הליכוד): למה לא – – – היו"ר יצחק וקנין: הן שונות בתכלית. היא אומרת: על-פי דוח סוציאלי. ציון פיניאן (הליכוד): לא רק אצלם הורסים. גם אצלנו הורסים. – – – השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברת הכנסת חנין זועבי, היטבת לתאר את מצבם של הילדים ואת הטראומה שעוברת עליהם כשצריך להרוס בית שהם גדלו בו או לפחות בילו בו כמה שנים עד שיצא צו ההריסה על-פי החלטת בית-המשפט. נכון, הנזק הנפשי שנגרם לילדים קשה מאוד, ולא רק לילדים אלא לכל יושבי הבית, אבל בעיקר מי שנפגע זה הילדים. אני שואל, סתם לפני שאני אומר את התשובה של משרד הפנים: למה ההורים לא מביאים בחשבון שכשיצא צו הריסה, כשהוא בונה ללא רשיון, הילדים שלו יצטרכו לעבור טראומה? חנין זועבי (בל"ד): – – – השר משולם נהרי: אני חושב שלא פחות אשמים, גם, הם ההורים, שנכנסים למלכוד ומביאים את הילדים שלהם לידי ניסיון קשה כל כך. בכל אופן, הצעת החוק מבקשת לאפשר לבית-המשפט, בעת שהוא שוקל מתן צו הריסה לאחר הרשעת אדם בעבירה של בנייה בלתי חוקית, להורות על הכנת תסקיר של פקיד סעד, שיביא לידי ביטוי את ההיבטים הסוציאליים והמשפחתיים של מתן צו להריסת המבנה המשמש בית-מגורים. בית-המשפט, בהתאם לשיקול דעתו, מוסמך לשקול את מכלול השיקולים, ובמסגרת זאת ניתנת לנאשם ההזדמנות לומר את דברו ביחס לצו ההריסה ולמועד ביצועו, ומכאן שהשיקולים הנוגעים לעניין מובאים כדבר שבשגרה במסגרת ההליך השיפוטי, לרבות שיקולים הנוגעים למצב המשפחתי של הנאשם. אני חושב, בכל הנושא של התכנון והבנייה בית-המשפט מאפשר, ולפעמים הוא גם דורש, חוות דעת של מומחים, ואפילו מומחים נוספים, במיוחד כשמדובר גם במקרים כאלה. בית-המשפט רשאי – רשאים אלה שנתבעים לבקש ובית-המשפט יכול להביא את זה בחשבון. לכן ועדת השרים המליצה להתנגד. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר משולם נהרי. חברת הכנסת חנין זועבי, להצביע, אני מבין. רבותי, אני עובר להצבעה. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר עובד סוציאלי), התשע"ב–2011 – רבותי, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 6 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 25 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר עובד סוציאלי), התשע"ב–2011, נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 25 נגד, שישה בעד. אם כן, רבותי, הצעת החוק לא נתקבלה.