קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק תגמולים לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות (מענק הסתגלות), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3232/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יעקב אדרי:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק תגמולים לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות (מענק הסתגלות), התשע"א–2011. תציג את הנושא חברת הכנסת זהבה גלאון. בבקשה. יש לך את כל הזמן שבעולם.
זהבה גלאון (מרצ):
אני לא צריכה את כולו, תודה רבה לך, אדוני.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמחה לעמוד כאן על הדוכן ולהציג את הצעת החוק שמבקשת לתת מענק הסתגלות לנשים מוכות שיוצאות מהמקלט, לאחר שהייה של לפחות 30 יום, כדי שהן לא תצטרכנה לחזור למעגל של הגבר המכה, למעגל הטרור.
ואני אומרת שאני שמחה – תמיד אני שמחה כשהממשלה תומכת בהצעות חוק שלי, אני חייבת להודות, אבל הפעם אני שמחה שבעתיים, כי זו הצעה שעושה צדק. אני העברתי את ההצעה הזאת כבר לפני הרבה שנים, ואתם יודעים – במסגרת חוק ההסדרים, כשעושים קיצוצים, גם ההצעה הזו – גם החוק הזה בעצם בוטל. והרבה מאוד נשים בעצם מצאו את עצמן לא בורחות למקלטים, או שכשהן בורחות למקלטים והן יוצאות מהמקלט, הן מצאו את עצמן, בגלל שלא היה להן כסף להצטיידות בסיסית, לצרכים מינימליים, חוזרות לבן-הזוג המכה, לגבר המכה, כי אין להן איך בעצם להסתגל לחיים החדשים.
אני אומרת את זה, אדוני היושב-ראש, הצעה זו נחקקה ביוזמתם של ארגונים שיש להם ניסיון בשטח: המקלט לנשים מוכות בבאר-שבע, ויצו וגופים אחרים, גופים של ארגוני החברה האזרחית שעוסקים במתן סיוע לנשים מוכות. בעצם, כל פעם הייתי מקבלת מהם טלפונים: תראי, יש לנו אשה שצריכה לצאת מהמקלט, אין לה סדינים, אין לה סכו"ם – אני מדברת על הדברים המינימליים והבסיסיים – וכל פעם היינו מארגנות ככה מכל החברות. ובאיזשהו שלב חשבנו: זה בכלל לא צריך להיות בידיים שלנו, של חברות או אנשים טובים שבעצם מתגייסים.
תופעת האלימות נגד נשים היא תופעה חברתית שלמדינה יש עליה אחריות, והמדינה לוקחת אחריות: היא מממנת את השהות של נשים במקלט. אבל צריך לעשות עוד צעד אחד נוסף, עוד צעד אחד שיסייע לנשים האלה, אחרי שהן מתאוששות, ובאמת זוכות ליחס כל כך חם במקלט – הן צריכות להסתדר, הן צריכות שיהיו בידן האמצעים לקנות את אותם דברים בסיסיים.
ובאמת זו הזדמנות – אני חייבת להודות לוועדת השרים לענייני חקיקה – – –
היו"ר יעקב אדרי:
למה זה מותנה בשכירת דירה?
זהבה גלאון (מרצ):
לא, זה לא מותנה בשכירת – – –
היו"ר יעקב אדרי:
זה מה שנראה פה בהצעת החוק.
זהבה גלאון (מרצ):
לא, כדי שהן תוכלנה לשכור דירה. זה לא מותנה. זה לא מותנה.
היו"ר יעקב אדרי:
זה לא מותנה?
זהבה גלאון (מרצ):
לא, מה פתאום. לא כל אחת יכולה לשכור דירה. לא, לא, ברור. הכסף הזה יכול בעצם לשמש לכמה דברים. אם, נניח – הרבה נשים מוכות שיוצאות מהמקלטים זוכות לדירת מעבר, אבל הן צריכות לרהט את דירות המעבר, אז הן צריכות לקנות, אתה יודע, דברים בסיסיים.
היו"ר יעקב אדרי:
ברור. כתוב – – – לשכירת דירה.
זהבה גלאון (מרצ):
זה לא מותנה, זה לא מותנה. לא, לא, לא, זה לא מותנה. מה שכן, ההצעה הזאת בעצם אומרת שאשה שתשהה מעל 30 יום ולא תשוב לביתה לאחר היציאה מהמקלט, תקבל מענק בגובה של 8,000 שקל ועוד 1,000 שקל לכל ילד. מדובר, נדמה לי, על עד שלושה ילדים. העלות השנתית הצפויה של הצעה הזאת היא פחות מ-4 מיליוני שקלים, שזה לא כסף גדול למדינה, אבל לנשים האלה זה עולם ומלואו.
אולי רק כדי לסבר את האוזן, היום יש בישראל 13 מקלטים לנשים מוכות. אנחנו מעריכים שכל שנה שוהות במקלטים כ-800 נשים. ב-2009 היו 748, ואתן מעל 1,000 ילדים. זה מאוד מאוד משמעותי. אנחנו מדברים בעצם על הצעת חוק שמבקשת לסייע לבין 400 ל-500 נשים בשנה. לנשים האלה זה עולם ומלואו.
יושב כאן השר לנדאו, שהיה השר לביטחון פנים. אני שיתפתי פעולה במשך הרבה שנים בנושא נשים מוכות. אני חושבת שזה עוד נדבך במאבק של המדינה, או בסיוע של המדינה, לנשים מוכות לצאת ממעגל הטרור והאימה.
אני רוצה להודות שוב לממשלה, שהחליטה לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני תיאמתי כמובן – אני לא זוכרת אם תיאמתי בהצעה הזאת שהכול יהיה בתיאום, אבל אני מסכימה שהכול יהיה בתיאום. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יעקב אדרי:
בבקשה. תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון על החוק החשוב הזה.