קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2) (החלת החוק על חולי פוליו שלקו מחוץ לישראל וטופלו בישראל), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/435).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: אני עובר לסעיף 12 בסדר-היום, רבותי. אני מדלג על 11. הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2) (החלת החוק על חולי פוליו שלקו מחוץ לישראל וטופלו בישראל), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת ציון פיניאן, קריאה ראשונה, רבותי. רבותי, אני רוצה להקריא פה משהו, כן. מאחר שצריך את האישור של הממשלה – העניין הזה הוא תקציבי – אז יש לנו אישור: אישור בקריאה ראשונה של הצעת החוק פיצוי לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2) (החלת החוק על חולי פוליו שלקו מחוץ לישראל וטופלו בישראל), התשע"ב–2012. לבקשת יושב-ראש הכנסת אודיעכם כי איני מתנגד לאישור בקריאה ראשונה של הצעת חוק פיצוי נפגעי פוליו (תיקון – נפגעים שנולדו מחוץ לישראל), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת ציון פיניאן, הצעת חוק פ/480/18, ואף איני מתנגד בשלב זה להוצאה התקציבית הנובעת מהצעת החוק, למרות שעלותה התקציבית נאמדת בעשרות מיליונים של שקלים חדשים בשנה. על החתום: ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר. אם כן, רבותי, ינמק את הצעת החוק ידידנו חבר הכנסת ציון פיניאן. ציון פיניאן (הליכוד): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק פיצויים לנפגעי פוליו (תיקון מס' 2) (החלת החוק על חולי פוליו שלקו בחוץ לארץ וטופלו בישראל), התשע"ב–2012. בסעיף 1 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז–2007, נקבע כי מטרתו של החוק היא לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים. החוק קובע זכאות לפיצוי חד-פעמי ולקצבה חודשית לנפגעי הפוליו, בכפוף לתנאים הקבועים בו. בהצעת התיקון לחוק מוצע להחיל את החוק גם על מי שקיבלו טיפול בישראל בשל מחלת שיתוק הילדים, אף אם לקו במחלה מחוץ לישראל, וכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפי נפגעי הפוליו שטופלו בישראל. ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי שיטות הטיפול בחולי הפוליו בישראל היו זהות לשיטות הנפוצות בשאר העולם, והחולים בישראל ומחוצה לה קיבלו טיפול ראשוני שכלל, בין היתר, ניוח לתקופה ארוכה, גיבוס של כל הגוף, בידוד והסגר ממושכים, ניתוחים אורתופדיים והנשמה ב"ריאת ברזל". הטיפולים שניתנו, הסתבר שחלקם לא הועילו, היו שגויים ואף גרמו נזק, סבל רב וכאבים פיזיים ונפשיים קשים. מוצע לקבוע כי טיפול רפואי הוא טיפול במחלקת שיתוק ילדים שאפשר לקבל בישראל על-ידי המדינה, הסוכנות היהודית, קופת-חולים, או ההסתדרות של "הדסה", או מטעמם, עד יום כ"ג בטבת התש"ל, 1 בינואר 1970, בהתבסס על כך שטיפול רפואי בשיטות האמורות ניתן בישראל עד סוף שנות ה-60 של המאה הקודמת. יצוין כי בית-המשפט העליון קבע ביום 1 בפברואר 2010 שהחוק חל גם על חולים שלקו במחלת פוליו בארץ-ישראל לפני קום המדינה. במסגרת הישיבות עם נציגי המשרדים הוזמן לישיבה פרופסור עורי, שחקר את נושא הפוליו והטיפול שניתן בזמנו לחולים בישראל, ולדעתו, ולדעת מומחים רבים, הטיפול גרם סבל רב לחולים, והטיפולים שניתנו אף הזיקו לחולים ומצבם הידרדר. ברצוני להוסיף כי מדובר בכ-600 חולים, שכולם בשנות ה-60 פלוס לחייהם, שמספרם מתמעט מדי שנה בשל סיבוכים קשים הנגרמים מהמחלה וחלקם מסתיימים במוות. בהתערבות שר האוצר הושגו הבנות שיובאו לאחר אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה ולפני הגשתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק קיבלה את תמיכת הממשלה. אבקש את אישור הכנסת להצעת החוק בקריאה ראשונה, ולהניחה על שולחן ועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת ציון פיניאן.