קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח שר בדבר אי-התקנת תקנות במועד), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3106/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת ישראל אייכלר)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לחקיקה. ההצעה הראשונה – נא לצלצל – מיד בתום הרצאתה ותשובת השר, אנחנו עוברים להצבעות. ולא יאמר לי אדם: לא ידענו, לא שמענו. חבר הכנסת אייכלר יעלה ויבוא ויציג את הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח שר בדבר אי-התקנת תקנות במועד). אם אדוני מודיע לי מראש שהוא הופך את זה להצעה לסדר-היום – כבוד חבר הכנסת אייכלר, האם אדוני מתכוון להפוך את ההצעה להצעה לסדר-היום, ולא הצעת חוק?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז ככזאת נשמע, ולכן אין בהלה. אבל גם לצלצל – יש רבים שירצו להצביע. כך או כך, עשר דקות לרשותך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תודה, אדוני.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שלי היתה צריכה לקחת דקה, והתשובה דקה, וההצבעה "בעד" חצי דקה, ולא היה קורה שום דבר רע. אבל מה לעשות שהצעת חוק כל כך פשוטה לא עברה את ועדת השרים.
אני רוצה להשמיע לחברי הכנסת את פשטותה של הצעת חוק הממשלה הזאת. הצעת החוק אומרת: "קבע חוק כי על שר להתקין תקנות או להביא הצעת תקנות לאישור בוועדה מוועדות הכנסת בתוך פרק זמן קצוב, והשר לא פעל כאמור בתוך פרק הזמן שנקבע לו – ידווח השר לכנסת על הסיבה לכך שהתקנות לא הותקנו או לא הובאו לאישור, לפי העניין, בישיבת הכנסת שיקבע יושב-ראש הכנסת בתוך חודש מתום פרק הזמן האמור". יש חוק יותר פשוט מזה ששר צריך לקיים את החלטות הכנסת להתקין תקנות של החוק שהכנסת חוקקה, ואם הוא לא מצליח לעשות את זה בתוך מועד מסוים, שיבוא בבקשה, לפי הוראת יושב-ראש הכנסת, להסביר לכנסת למה הוא לא עשה את זה?
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אין הצעת חוק צודקת יותר מההצעה הזאת.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
נו, ואני בתמימותי חשבתי שהצעת חוק צודקת כל כך יכולה לעבור בלי שום משוכה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הרבה מהשרים לא מודאגים מחקיקת הכנסת, כי הם יודעים שהחוק תלוי בתקנות ביצוע. והואיל והם יודעים שהם צריכים לעשות תקנות ביצוע, הם מתעלמים מכך. לכן אנחנו בעשר השנים האחרונות קובעים בכל הוועדות שתקנות הביצוע יובאו לפני הכנסת בתוך שישה חודשים ויאושרו על-ידי הוועדה הייעודית אשר אישרה את החוק בקריאה שנייה וקריאה שלישית.
אלה הם דברים ברורים. אני חושב שהצעת החוק שלך היא הצעת חוק שאיננה שייכת לממשלה, היא שייכת כל כולה לכנסת – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
ולפי דעתי – חבר הכנסת איתן כבל, למשל, הציע שייתנו קרדיטים לחברי הכנסת אשר יביאו לידי התקנת התקנות שהשר יסכים להן בוועדות. אני חושב שההצעה שלך עוד יותר מרחיקת לכת, אבל אם נלך קודם בדרכו של כבל, שגם זה דבר שאני עכשיו במשא ומגע לגביו עם הממשלה ועם מזכיר הממשלה – אני חושב שההצעה שלך צריכה להיות חלק מהקונסטיטוציה הישראלית.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
נו, אדרבה. אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כדבר חוקתי. לא יכול להיות מצב שבו יעמוד שר ויאמר: בוודאי, אני אקיים את החוק כשיהיו תקנות הביצוע. בסדר, תעשה תקנות ביצוע מהר. כשיבוא משיח נעשה גם תקנות ביצוע.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
יש תקנות שמעוכבות שנים.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא בוער – זו אות מתה. אות מתה. אני מוכרח לציין דווקא את שר התחבורה, שבהרבה דברים שהיו אות מתה הוא קיים תקנות ביצוע. אני מוכרח לומר. במשרד המסחר והתעשייה הם כל הזמן מקפידים, כי הדבר הוא לטובת המסחר והתעשייה. הם מקפידים מאוד, שרי המסחר והתעשייה לדורותיהם. אבל אני אומר לך שיש חוקים – תראו, אני לא רוצה לומר לכם: חוקים שמסעירים את הציבור כולו היום בעניין לימוד חובה הם חוקים שכבר קיימים בספר החוקים של ישראל 25 שנה, אם לא למעלה מזה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני עומד עכשיו ושומע את יושב-ראש הכנסת וחבר הכנסת אורלב וחושב שלפעמים אני קורא בעיתונים: "ייקוב הדין את ההר" – יש איזה צריף על איזה גבעה – "שלטון החוק", "את החוק צריך לקיים", "מפירי חוק"; ופה שרים באים, ואומר חבר הכנסת אורלב ששנים רבות לא מתקינים תקנות שהכנסת מחייבת אותם לתקן.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
חוק זכויות סטודנטים לקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה – אין תקנות קרוב לארבע שנים. הכנסת נתנה להם תשעה חודשים. קרוב לארבע שנים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אבל למה אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כי כולכם מסכימים להתניות הממשלה, אשר עושות את כל הצעות החוק שלכם פלסתר.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
החוק עבר בממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אדוני, אחת משתיים – אנחנו לפעמים כועסים, אנחנו מפריזים בחוקים שאנחנו מעבירים בקלות בלתי נסבלת. בקריאה טרומית, אני מתכוון. מתוך 100 חוקים שעוברים בקריאה טרומית, אולי 30 עוברים גם קריאה שנייה וקריאה שלישית. כי יש כל מיני התניות עם הממשלה.
אני חושב שהצעת החוק שלך, באמת צריכים לדון בה במסגרת ועדת הכנסת בנושא הזה, ולראות איך הכנסת יוזמת.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לכן הסכמתי שזו תהיה הצעה לסדר-היום – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – כדי שזה יעבור לוועדת הכנסת, וזו תהיה הצעה של ועדת הכנסת. ידעתי שאם זו תהיה הצעת חוק יפילו לי את זה, וגמרנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אבל, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהצעת החוק הזו אינה טכנית ואינה מינהלית, אלא מהותית לקיומה של דמוקרטיה במדינת ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי מהותית.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אנחנו חושבים שהדמוקרטיה זה דבר כל כך פשוט ומובן מאליו, נולדנו במדינה דמוקרטית – לפחות אני ואתם, היותר מבוגרים – אז זה ככה יימשך. אני חש שיותר ויותר יסודות של הדמוקרטיה קורסים, ויותר ויותר נושאי משרה – וגם לא נושאי משרה – תופסים חלקות שלטון ומתעמרים בחלקים שונים של העם בחסות שלטון החוק. ולכן, כשיש אפשרות לשרים לשים לאל את חוקי הכנסת על-ידי עיכוב התקנת תקנות בלי לתת דין-וחשבון לאף אחד, זאת סכנה של ממש.
ותרשה לי, אדוני היושב-ראש, בימים אלה אנחנו רואים – וכבר דיברתי על זה השבוע בכנסת ובתקשורת – אנחנו רואים שהשלטון החלש והכנסת החלשה זה לא משהו לא נעים ולא נורא, זה משהו שמעביר לרחוב ולקול ההמון – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מסרים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – את השלטון ברחוב. אם שרי ממשלה וראש ממשלה פועלים לפי מה שיגידו בכיכר זאת או בכיכר אחרת, זה אומר שהמאבק יעבור לכיכרות. זו סכנה עצומה, אנשים אולי לא כל כך מבינים את זה. נוטים לחשוב שהאנשים הליברלים, המערביים, הם בעד דמוקרטיה, ואנשים דתיים, וחרדים כמובן, הם נגד הדמוקרטיה. דווקא יהודים חרדים ודתיים, ודווקא המיעוטים בתוך הציבור – הרוב הגדול – הם צריכים להיות חרדים לכללים האלה. שאם לא כן, אנחנו נראה מצב, שנוצר בזמן האחרון, שמערערים על זכותו של ילד קטן, יתום, לקבל את הקצבה שלו כמו ילד אחר; או שמערערים על זכותם של הורים לבנות קורת גג, ושהמדינה לא תיתן להם כסף במחיר למשתכן.
שמעתי את אדון טרכטנברג, גאון עולם, שליחו של נתניהו; שמעתי את כל אנשי התקשורת מדברים: מיצוי כושר השתכרות – וכל הוויכוחים האלה, שאני יודע מה מסתתר מאחוריהם. אבל עצם הערעור על זכותם של אנשים לבנות בית על קרקעות של המדינה, כשהמדינה מחזיקה את זה כפיקדון של קרקעות לעם, לתת קרקע לכל אחד מאזרחי הארץ שיוכל לבנות את ביתו – היא לא עושה טובה. מה היא עשתה בשנים האחרונות, מאז שכנעו הטייקונים את האוצר לעשות קפיטליזם אכזרי פה? קודם דיברנו על ואצלב האוול, אם היושב-ראש יחזיר לי את הכמה-דקות כשהיתה הפסקה, אז אני אדבר גם על הרעיונות האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מקבל עוד שתי דקות תמימות. הנה, יש לך חמש דקות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תודה רבה. ומה עשתה הממשלה יחד עם הטייקונים? התחילו למסחר ולספסר בקרקעות ישראל במשך עשור, לא להכין תוכניות לדיור, וכך נוצר מצב שמי שמרבה במחיר יש לו הקרקע, הוא זוכה במכרז, והוא עושה את המיליונים. והמוני, רבבות, זוגות צעירים חרדים וחילונים וערבים, ויש עוד עדות בארץ הזאת? אולי נפרט את כולם מקשה אחת?
מאיר שטרית (קדימה):
צ'רקסים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
וצ'רקסים ודרוזים ומרוקאים ועירקים וטריפוליטאים ולובים וסורים וטורקים – עוד לא שכחתי את מאה המדינות שבאנו משם.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
את האשכנזים שכחת.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
האשכנזים. השבט הלבן, כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה ושבע ועשרים מדינה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מאה עשרים ושבע מדינה. אין להם קורת גג. למה אין קורת גג? כי באוצר החליטו לעשות את הקרקעות לספסרות. בא שר השיכון – אדוני סגן שר האוצר, האוצר, בשיתוף עם הטייקונים, עוד לפני שהיית סגן שר, ישבו שבתות שלמות בבתיהם של שרי אוצר קודמים לשטייניץ, וסיכמו איך הופכים את המדינה ממדינת רווחה סוציאליסטית למדינת קפיטליזם אכזרי, ואני חייב לדבר על זה גם בקשר להאוול. א-מעיישה, המציאות היא שאין דירות לאף אחד ולא רק לחרדים.
עכשיו באה המדינה, בא שר השיכון ואומר: בואו נעשה מחיר למשתכן – דבר שזרקנו כבר כל הזמן, שנים. ואז אומרים לו: לא, אנחנו רוצים שהחרדים לא יקבלו דירות. אז אמרו: רוצים שחיילים יקבלו יותר? ודאי, כמובן, כל מדינה נותנת פריווילגיות לאנשי צבא, דבר מובן מאליו. אבל לשלול זכות ממישהו שלדעתי הוא לא משתכר – ולמה הוא לא משתכר? כי 700,000 משרות בשירות הציבורי חסומות בפניו, כי אין לו תארים אקדמיים; והשוק הפרטי חסום בפניו ב-80% כי לא אוהבים חרדים במקומות העבודה.
עינת וילף (העצמאות):
מה אכפת לו ללמוד באקדמיה? מה הביג דיל כבר ללמוד באקדמיה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כאשה דמוקרטית, ליברלית, את צריכה לכבד את זכותו ללמוד איפה שהוא רוצה ואיפה שהוא מבין, וזה לא שולל ממנו זכות לרכוש דירה על קרקע מדינה לא במחיר של שמים אלא במחיר רגיל.
עינת וילף (העצמאות):
בוודאי זה זכות, אבל לא לדרוש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אייכלר, הייתי אומר לאבא שלי: בשביל מה אני צריך ללכת לאוניברסיטה? הוא היה אומר לי: זה פספורט בשביל לגמור בית-ספר תיכון. מה כל כך חשוב שאעשה תעודת בגרות? היה אומר לי: זה פספורט בשביל להגיע לאוניברסיטה. כל אחד – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זה פספורט, בסדר. אבל זה פספורט מזויף.
היו"ר ראובן ריבלין:
שער בנפשך שאני הייתי בא ואומר לאוניברסיטה העברית בירושלים: אני לא גמרתי בית-ספר תיכון, או אולי גמרתי, לא למדתי, לא תואר ראשון, לא תואר שני, ואני רוצה לעשות פרופסורה באוניברסיטה. מה היית אומר?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תואר שלישי?
היו"ר ראובן ריבלין:
תואר שלישי, כן.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אם היו קוראים לך יאיר היית מתקבל לאוניברסיטת בר-אילן.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אני שואל אותך, אני שואל אותך. הרי לא היו נותנים לי. אני נלחם, דרך אגב, שתואר רבני יהיה מקביל לתואר B.A. או דבר כזה, במקומות שבהם הדבר אפשרי מבחינת המינהל. ויש דברים מאוד נוקשים, שבאים ואומרים: תנאי סף כזה או אחר הוא תנאי סף בלעדי. יכול להיות שמבחינת ההגות, מבחינת יכולת החשיבה, מבחינת יכולת המחקר, מבחינת יכולת התפקוד בתפקיד מסוים, יכול להיות אדם בעל יכולות לבצע את התפקיד אם הוא עבר מערכת חינוכית שונה – שגם בה יש הייררכיה, וגם בה יש דיסציפלינות שנותנות הכרה ביכולתו של אדם. אבל אלה הן שאלות, כי כרגע אומרת לי נציבות שירות המדינה: תראה, ברגע שאנחנו נפרום את העניין, עלולים אנחנו להגיע למצב שבו לך תדע מה יהיה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, תראו מה זה השגחה פרטית, איך הבאת אותי לצ'כוסלובקיה של מסריק. בצ'כוסלובקיה היתה הכרה אקדמית בתלמודיסט.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זה לא דבר שמדינת ישראל הנאורה עוד לא יודעת מזה 60 שנה. צ'כוסלובקיה של לפני 100 שנים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא צודק.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – קרוב ל-100 שנים, צ'כוסלובקיה של מסריק, שביקר בארץ, הכיר בתואר תלמודיסט.
עינת וילף (העצמאות):
אבל הם למדו עוד דברים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אבל אני לא בא ואומר שאני רוצה לבקש ממישהו משהו ואת מתנה לי תנאים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון. הם למדו – וגיאומטריה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – קרקע של הלאום שייכת לכל אחד מאזרחי הארץ. ולדעת בג"ץ זה גם שייך לערביי הארץ.
עינת וילף (העצמאות):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת עינת וילף, את צודקת שבאותן ישיבות בפראג היו גם לומדים לימודים כלליים, מה שנקרא.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, לא. לאלה שנתנו תלמודיסט, זה היה ממש ישיבות-ישיבות. אני לא מדבר על אוניברסיטאות שלמדו תלמוד.
מאיר שטרית (קדימה):
חסרים רבנים גדולי ישראל שלמדו לימודים חילוניים?
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא, זה משהו אחר, אני לא מדבר על זה. אבל אל תביא אותי למקום הזה, כי אני רוצה לדבר עכשיו על הרעיון של מסריק.
מסריק אמר: אסון האנושות הוא שיש לה יותר מדי גואלים – כל אחד רוצה לגאול את האנושות במקום לתקן את עצמו. זה רעיון עצום, שחשבתי שזה רעיון טוב. הוא ביקר פה בארץ, ובשיחה עם זוננפלד, רבּה של ירושלים – יצא לקבל את פניו, וזכורה לטוב צ'כוסלובקיה עד היום.
זה מביא אותנו, ממש בדקה שנותרה לי, לחברון, אדוני היושב-ראש. לא יכולתי לשאול בשעה שזה עלה, אמרתי: אני אגיד את זה עכשיו. היה פה ויכוח אם השמאל ילווה תלמידים לחברון או הימין, ואמר שר החינוך: אנשי המקצוע מלווים אותם. אנשי מקצוע שאומרים שמערת המכפלה, זו אגדה שיש שם אברהם ושרה, יצחק ורבקה, אבל זו אגדה שהיתה או לא היתה, אינם אנשי מקצוע לחינוך יהודי.
אדוני היושב-ראש, כשהמוסלמים מדברים על אברהים אל-ח'ליל ומחנכים לקשר הדוק ואמונה איתנה בחברון ובאברהים, ומדינת היהודים מציגה ספק באמונה הזאת – אז יש כלל בהלכה: ברי ושמא, ברי עדיף. כשבאים שני אנשים לדין ואחד אומר: בטוח שזה שלי, והשני אומר: ספק אם זה שלי – אז הבטוח הוא המנצח. ומי שרוצה לחנך את ילדי ישראל, להביא אותם לחברון – ואני בעד, ואני מברך את שר החינוך על המהלך הזה – ולהביא אותם למקומות הקדושים ולהגיד להם: יש פה איזה ספק, אולי אגדה, איזה שיר ערש של איזה בבושקה שיש פה אברהם, יצחק ויעקב – כך לא בונים עַם. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שרה ורבקה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מה?
היו"ר ראובן ריבלין:
אברהם, יצחק, יעקב, שרה ורבקה. לאה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. כן.
מאיר שטרית (קדימה):
רחל ולאה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רחל לא. רחל בקבר רחל בבית-לחם. אני אומר, במערת המכפלה יש אברהם ושרה, רבקה ויצחק, וגם לאה ויעקב. רחל קבורה בבית-לחם, כן. באפרתה. הם הלכו לחברון, הם הלכו, הם היו בדרך לחברון, אבל היא הלכה לעולמה. כמו יוסף בקבר יוסף בשכם.
טוב, תודה רבה לחברי הכנסת. שר לא משיב על עניין זה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, השר לא משיב. מה? יש שר שמשיב?
זאב אלקין (הליכוד):
לא, הממשלה – – – את ההצעה לסדר-היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
שבה אתם מסכימים שזה יהיה – להעביר את זה, להערכתי, להעביר את זה לוועדת הכנסת שהיא תדון בזה; לא שהיא תחליט מי ידון בזה. בסדר, חבר הכנסת אייכלר?
נא להצביע, רבותי. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת אייכלר לדון בנושא: דיווח שר בדבר אי-התקנת תקנות במועד – יצביע בעד. זה יעבור כהצעה לסדר-היום. נא להצביע.
אני הייתי עושה זאת, חבר הכנסת אייכלר, כהצעת ועדת הכנסת שאתה תהיה היוזם שלה. כהצעת ועדת הכנסת לא נצטרך בכלל את תגובת הממשלה. אני חושב שזה דבר חשוב ביותר.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להפוך את הצעת חוק הממשלה (תיקון – דיווח שר בדבר אי-התקנת תקנות במועד),
התשע"א–2011, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה, הצעתו של חבר הכנסת אייכלר כהצעה לסדר-היום, התקבלה על-ידי הכנסת והיא תועבר לדיון בוועדת הכנסת, ועל מנת שהיא תבוא ותסיק מסקנות שאותן נוכל אולי לגבש כהצעה מטעם הכנסת כולה, תוך, אפילו, עימות עם הממשלה אם יהיה צורך.