קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לחיילים משוחררים מתשלום דמי ביטוח), התשע"ב–2011 [הצעת חוק פ/3754/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית) היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לחיילים משוחררים מתשלום דמי ביטוח), של חבר הכנסת מאיר שטרית. אני מבינה שגם הצעת החוק הזאת תהיה ללא – – – מאיר שטרית (קדימה): נגיד את זה בסוף, אחרת כולם יצאו. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אוקיי. אנחנו נשאיר את זה לאופציה. בבקשה. מאיר שטרית (קדימה): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, הנה עוד הצעת חוק אחת שלצערי ועדת שרים התנגדה לה. תסבירו לי אתם את ההיגיון למה להתנגד להצעת חוק כזאת טובה. הצעת החוק שלי אומרת, שכל חייל שמשתחרר מצה"ל או משירות לאומי, הביטוח הלאומי יוותר על תשלום הביטוח הלאומי שלו לארבע שנים, בזמן שהוא נוסע לטייל או שהוא סטודנט. עכשיו, אני רוצה להסביר לכם מה הבעיה היום. חיילים שמשתחררים מצה"ל בכלל לא יודעים שהם צריכים לשלם ביטוח לאומי, והם לא משלמים. נוסעים לטייל בחוץ-לארץ חצי שנה, שנה, חוזרים מחוץ-לארץ, פתאום מקבלים מהביטוח הלאומי – 9,000 שקל חוב בקנס. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: חבר הכנסת שטרית, ברשותך, קיבלתי הערה ממזכיר הכנסת, ואני אחזור עליה כלשונה – – מאיר שטרית (קדימה): בבקשה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: – – למען השקיפות יש לציין שמבעוד מועד הוחלט שעל הצעת החוק הזאת יהיו תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר. זה לא נתון – – – מאיר שטרית (קדימה): עוד פעם? שמה? היו"ר אורלי לוי אבקסיס: שבהסכמה מוקדמת בינך לבין הממשלה יש תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר. מאיר שטרית (קדימה): בסדר, אבל למה צריך להודיע מראש לא הבנתי. למה צריך להודיע מראש? איפה זה כתוב? היו"ר אורלי לוי אבקסיס: בתקנון. מאיר שטרית (קדימה): בתקנון? אני לא מכיר דבר כזה בתקנון הכנסת. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: חבר הכנסת שטרית, עברו כמה שינויים בתקנון לאחרונה, אבל אני חייבת לומר לך משהו – – מאיר שטרית (קדימה): זה כתוב בתקנון, אדוני סגן המזכיר? היו"ר אורלי לוי אבקסיס: – – לי נאמר, חבר הכנסת שטרית – ברשותך, אני עוצרת רגע את הזמן – – – מאיר שטרית (קדימה): למיטב ידיעתי זה לא כתוב בתקנון. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: לי נאמר שיש להודיע על כך – – – היו"ר ראובן ריבלין: גברתי היושבת-ראש, זה יכול להיות רק נושא אתי. אם חבר הכנסת שטרית הבטיח ולא מקיים, יכולים להגיש נגדו תלונה ברמה האתית. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: לא, אני לא חושבת שהוא רוצה להפר את הסכמתו – – היו"ר ראובן ריבלין: אני לא אמרתי. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: – – השאלה היא אם להצהיר שתשובה והצבעה במועד מאוחר יותר. מאיר שטרית (קדימה): גברתי, למיטב ניסיוני אני אומר לך שזה לא בתקנון, וכל כוונתי – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: הסכם. רק צריך להצהיר על זה בהתחלה. מאיר שטרית (קדימה): אני, אגב, ביקשתי מהיושבת-ראש להודיע בסוף, כדי שהחברים לא יעזבו. מה לא בסדר בזה? היו"ר אורלי לוי אבקסיס: רק שלי נאמר שצריך להצהיר. מאיר שטרית (קדימה): מה לא בסדר בזה? לדעתי לא כתוב בתקנון שצריך להודיע מראש. אבל גם לא אכפת לי. הנה, הודעת, כולם יודעים. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אז אולי זה עניין של אתיקה. אז גם מבחינה אתית אנחנו רוצים לעשות בסדר. מאיר שטרית (קדימה): אין בזה שום בעיה אתית. היו"ר ראובן ריבלין: לא. אם אתה לא מודיע מראש ואתה מבקש לדחות, הכנסת יכולה להתנגד. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אה. הבנו. מאיר שטרית (קדימה): צודק. אין לי בעיה. יכולים בהחלט כל הזמן להתנגד. אני חוזר, רבותי, להצעת החוק. הרי הבעיה היא שחיילים שמשתחררים לא יודעים שצריך לשלם ביטוח לאומי. למה הם לא יודעים, אגב? הביטוח הלאומי לא שולח להם שום הודעה שעליהם לשלם. אגב, פניתי לביטוח הלאומי, רבותי השרים וחברי הכנסת, ושאלתי: למה אתם לא שולחים הודעה לכל חייל, ביום שהוא משתחרר, שהוא צריך לשלם ביטוח לאומי, כדי שלא ייכנס לחובות ויקבל קנסות? מה היתה התשובה שלהם, רבותי? הביטוח הלאומי אומר שאין לו אמצעים ואין לו כוח-אדם להודיע לחיילים שהם צריכים לשלם ביטוח לאומי. והתוצאה – החייל לא יודע, הוא צובר חובות. ביום שחלילה הוא נהיה חולה, ואז הוא מגיע לטיפול רפואי, אומרים לו: לא, אתה לא יכול לקבל טיפול, אין לך ביטוח, כי אתה לא שילמת את הביטוח הרפואי והביטוח הלאומי. לכן, מכל הבחינות האלה, חברים, זה רק הגיוני – חיילים שמשרתים בצבא, או בשירות לאומי, זה רק הגיוני לאפשר להם בשנים הראשונות לאחר הצבא לא לשלם את הביטוח הלאומי. ואגב, מי משלם היום את הביטוח הלאומי של החיילים האלה, אלה שמשתחררים? ההורים שלהם. רובם, ההורים שלהם. אז לכאורה יכולים להגיד: יש חיילים שעובדים, יש סטודנטים מלצרים. אני אומר: נו, אז מה? הרי הם חיים גם כן בשכר מינימום, יש להם הוצאות עצומות, למה לא להקל על החיילים את העול שממילא רובץ עליהם, של השירות? לאורך ארבע שנים השכר שלהם מאוד נמוך. אני בין אלה שלא תמכו בהעלאת השכר של חיילים משכר מינימום, כי אני מבין את המשמעות התקציבית. זה באמת דבר שולי. אגב, שר הרווחה אמר לי שעל-פי חשבונו של האוצר, העלות הכללית של הצעת החוק היא סדר גודל של 360 מיליון שקל. זאת אומרת, כל שנה – זה סדר גודל של 80 מיליון שקל לשנה. אז מה, זה כזה קריטי באמת שאי-אפשר לתת 80 מיליון לשנה ולפטור את כל החיילים ומשרתי השירות הלאומי מתשלום ביטוח לאומי, בלי לסבך אותם בחובות, בלי לסכן את ביטוח הבריאות שלהם? רבותי, אני רוצה לומר לכם, יש אוכלוסיות שלמות בארץ שלא משלמות גרוש, ועדיין המדינה מבטחת אותם, כי על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי כולם מקבלים טיפול, גם אם הם אינם מבוטחים. אז לחיילים אי-אפשר לעשות את זה? ואני לא רוצה לנקוב פה בקבוצות של אנשים שלא משלמים גרוש, כי אז יחשבו שאחד נגד השני. אני לא אחד נגד השני, אני בעד החיילים ובעד אנשי השירות הלאומי. ואני לא רואה שום פסול בזה. מאחר ששר הרווחה באמת היה סימפטי לעניין הזה, וביקש שהות לבדוק את העניין הזה מחדש עם האוצר, ואולי למשל להקטין את זה, במקום ארבע שנים לשנתיים, או לשנה, אמרתי שאני מסכים לדחות את התשובה וההצבעה למועד אחר, ואני באמת מסכים, ואני חושב שזה רק הגון. מבחינתי, גם אמרתי לשר הרווחה: אני מוכן לקדם את החקיקה בתיאום עם הממשלה ובהסכמה שלה. אין לי שום כוונה פה לתקוף אף אחד. אני רק חושב שזה הגיוני, רבותי. היתה מחאה חברתית עצומה – מי היה במחאה החברתית? צעירים שמתלוננים שקשה להם לגמור את החודש. אז למה לא להקל עליהם קצת? זה לא איזושהי הקלה; לא נותנים איזה מענק של עשרות אלפי שקלים לחייל. כולה זה עולה לשנה בערך 900 שקל לחייל. איזה אסון יהיה אם החיילים שגומרים את השירות שלהם, לומדים באוניברסיטה שלוש שנים, יהיו פטורים מתשלום הביטוח הלאומי? אני צריך לספר לכם כמה קצבאות מקבלים אנשים אחרים שלומדים במוסדות כל החיים? להם זה בסדר ורק לחיילים זה לא בסדר? יש אנשים, הרי, שמקבלים קצבת לימודים כל החיים – כל החיים קצבת לימודים. על חשבון המדינה. וזה לא אחד או שניים; עשרות אלפים. אז מה רע להקל על החיילים? אני בטוח שגם אלה שמקבלים קצבאות לא יתנגדו לקצת שוויון, קצת, לאלה שעושים שירות לאומי ולאלה שעושים שירות צבאי. אז רק תיקון קטן. ולנוכח המחאה החברתית אני באמת לא מבין למה הממשלה מתנגדת לזה. נכון, הכול לא רואים דרך החור של הגרוש. האוצר תמיד רואה: זה עולה 360 מיליון שקל, בואו נפיל את זה. רבותי, התועלת שבזה היא גדולה לאין ערוך מהנזק, מדוע? כי היום האינסנטיב גם ככה של חיילים שמשרתים בצבא ומרגישים שהם נושאים בנטל לבד, שאין להם שותפים לנטל, שרבים מפקירים את השירות הצבאי – הנה, תראו בחוץ את כל ההפגנות של הצעירים, את החבר'ה הפרייארים, מה שנקרא, שמפגינים נגד זה שאנשים אחרים לא נושאים בנטל. אז בואו לפחות נגיד, אתם יודעים מה? אתם שנושאים בנטל, אנחנו מראים לכם שאנחנו הולכים לקראתכם. מה רע בזה? חבר הכנסת פיניאן, זה נשמע לך רע? ציון פיניאן (הליכוד): לא. מאיר שטרית (קדימה): אני לא יודע מה עוד לעשות כדי לשכנע אותך להצביע אתי, למרות שאין הצבעה היום. אבל אולי אתה יכול להצביע בתוך הסיעה שלך – לקיים דיון בסיעת הליכוד ולשכנע את סיעת הליכוד שזה דבר נכון לעשות לחיילים, למשרתי שירות מילואים. ניתן אינסנטיב ליותר אנשים שירגישו שהמדינה מחזירה להם קצת, משהו, מעריכה את השירות שלהם, נותנת להם טיפה של עוד אומץ, או עוד יתרון אחד קטן. קטן, אבל יתרון. מה רע בזה? ואני לא מבין למה ועדת השרים לחקיקה מתנגדת לזה. אני, אגב, מצפה ומבקש שאם יש איזה שר שהנושא הזה נוגע לו, אולי השר לנדאו, השר פלד או השר שמחון, אולי הוא יגיש ערר לוועדת שרים לחקיקה שידונו בזה מחדש. השר שמחון, מה רע בזה? ראה בהצעה שלי רעה? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: למה שלא תיקח את כל הניסיון שצברת במהלך השנים ותתחבר לחבר הכנסת פיניאן – – – אריה ביבי (קדימה): תתחבר עם זאב אלקין, מאיר, חבר הכנסת זאב אלקין מהקואליציה. מאיר שטרית (קדימה): אני מוכן, אין לי שום בעיה. בבקשה, כל מי שמוכן להשתתף אתי, אהלן וסהלן. חבר הכנסת, השר שמחון, תהיה אתה שותף אתי. אם אתה תגיש ערר לוועדת שרים וזה יעבור, תקבל מבחינתי את כל הקרדיט, עלא ראסי. הלוואי. תעשה את זה אתה. אני מוכן להוריד את הצעת החוק שלי, תעשו את זה, אני אהיה מרוצה, אגיד שהמטרה הושגה. זה לא עניין של קרדיט שלי או שלך או של מישהו אחר. ולכן, לצערי הרב, שוב אני – למרות שוועדת שרים התנגדה, עדיין הקואליציה יכולה לדון בזה מחדש. חברים בתוך סיעות יכולים לדון בזה מחדש. אני חושב, רבותי, שזה רק ראוי בימים אלה, שיש הפגנות סוערות של צעירים על זה שרק הם נושאים בנטל, לבד; הצעת החוק הזו רק תיתן חיזוק לאותם אנשים שממשיכים לשרת בצבא. צר לי שהממשלה מתנגדת באופן קונקרטי כל הזמן להצעות טובות כאלה. תודה, גברתי. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת שטרית. אז כמו שאמרנו קודם, גם אם זה לא מחויב בתקנון, אך יש דברים שהם מעל התקנון וזה הסכמות – תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר. להבא אנחנו גם נכריז על זה מייד בתחילת הצגת החוק אם יש הסכמות בין הצדדים. אנחנו עוברים להצעה הבאה בסדר-היום, והיא הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון קורס הכנה למבחן פסיכומטרי), התשע"ב–2011, של חבר הכנסת מגלי והבה. חבר הכנסת מגלי והבה? – איננו, איננו במליאה כמובן. אנחנו נעבור להצעה הבאה בסדר-היום. מאיר שטרית (קדימה): אני מציע שמי שאיננו, ההצעה יורדת מסדר-היום לשישה חודשים. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: לשישה חודשים? מאיר שטרית (קדימה): אלא אם כן יגיעו להסכמות. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אלא אם כן יגיעו להסכמות. צריך לבדוק גם אולי, יכול להיות שיש פה – – – רוני בר-און (קדימה): זה לא חל על האופוזיציה, זה לא חל על המיעוט הלא-יהודי – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: רגע, רגע. רוני בר-און (קדימה): עוד פעם ישראל ביתנו מפלה את – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: חבר הכנסת בר-און, תן לי לתקן את הדברים ותראה שאיננו מפלים ולא אף אחד, וכאשר אני פה בתפקיד היושבת-ראש אני משתדלת להגיע לסיכומים, כמו שאתה כבר יודע. התקנון אומר שזה הוסר מסדר-היום, אך זה לא אומר ששישה חודשים אי-אפשר יהיה לדון בה. ולכן אנחנו רק מסירים אותה מסדר-היום הנוכחי, היום. תודה רבה. רוני בר-און (קדימה): מצוין. הצלת את כבוד המפלגה.