קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – איסור התקשרות בגין פערי שכר), התשע"ב–2011 [הצעת חוק פ/3543/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק המכרזים (תיקון – איסור התקשרות בגין פערי שכר), התשע"ב–2011, של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת שלי יחימוביץ תציג את הצעת החוק כהצעה לסדר-היום. אם אינני טועה, על-פי סיכומים – חבר הכנסת איתן כבל, זו הצעת חוק שלך ושל קבוצת חברי הכנסת, אתה עולה? איתן כבל (העבודה): כן. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אתה הצבעת על חברת הכנסת שלי יחימוביץ ולכן רציתי הבהרות מי עולה להציג את זה. אני לא הבנתי אותך כי הצבעת על חברת הכנסת שלי יחימוביץ כשהזמנתי אותך לבוא ולהציג את זה. איתן כבל (העבודה): גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, אני מתנצל בפנייך. ניסיתי לנהל את העניינים במקומך. היתה אי-הבנה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: היתה אי-הבנה, ולא מצדי, אני חושבת. חשבת שיש עוד הצעת חוק בטרם, נכון? איתן כבל (העבודה): לא, אני חשבתי פשוט שהצעת החוק עדיין לא עלתה. זה הכול. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אוקיי, אז אנחנו רק נודיע שגם זו הפכה להיות הצעה לסדר-היום. הצעת החוק שלך הפכה להיות הצעה לסדר-היום. איתן כבל (העבודה): אמרתי: הצעה לוועדה. זה מה שסיכמתי: שנעביר את זה. גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, הצעת החוק הזו, הנחתי אותה והחלטתי להעלות אותה ולהביא אותה בפני ועדת השרים כשלא היה לי שום ספק שאין שום סיכוי בעולם – גברתי היושבת-ראש, אני מרים את קולי ולמרות זאת לא מצליח לשמוע את עצמי. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: חברי הכנסת, כבוד השרים – – – איתן כבל (העבודה): שירה מכינה אחלה אספרסו בחוץ, למי שזה מפריע לו. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי השרים, כשהנחתי את הצעת החוק הזו, שמדברת על כך שמדינת ישראל, בבואה להתקשר במכרזים, לא תתקשר עם חברות וגופים שהשכר המשולם בהן, או הפער בשכר בין העובד לבין ההנהלה עולה על יותר מפי-40 – חברים יקרים, הרי זה עניין שאנחנו מדברים עליו כמעט כל יום. מדברים על הצדק החברתי. אין יום שלא עולים כאן לבמה מכל קצוות הקשת הפוליטית, מימין ומשמאל, ומדברים על איך פותרים את העוולה. בעצם על מה אנחנו מדברים, חברי חברי הכנסת? חבר הכנסת אריה ביבי? על פער של פי-40. וגם לזה הממשלה לא מוכנה. אני רוצה שתבינו – כשאנחנו מדברים על כך שאם עובד מקבל שכר של 4,000 שקל, אני אומר שמותר למנכ"ל להרוויח באותו חודש 160,000 שקל. וגם לזה הממשלה לא מוכנה. אני חוזר, כדי שאנחנו נבין, חברי חברי הכנסת, את המשמעות: הצעת החוק הזאת אומרת לממשלה שגם אם עובד מרוויח רק 4,000 במפעל, והמנהל שלו מרוויח 160,000 שקל בחודש, עדיין אפשר שתהיה התקשרות. ולזה הממשלה מתנגדת. באמת-באמת שאין עיני צרה במי שמרוויח. אבל אם זה לא צדק חברתי, אז על מה אנחנו מדברים בכלל? השר כחלון – – שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: מה? איתן כבל (העבודה): – – אני בטוח שבוועדת השרים עמדת על רגליך האחוריות והבאת גם כוחות סיוע, אם היית בוועדת השרים. כל מה שאמרתי, שהממשלה – סליחה שאני מפריע לך בשיחה החברתית. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: – – – שלי – – – שלי יחימוביץ (העבודה): – – – איתן כבל (העבודה): לא, אני מניח שאתה – כשאני אומר את המספרים בקול, זה אפילו לא דומה לכשאתה קורא אותם מן הכתב. הצעת החוק מדברת – שוב, אני אחזור על המספר. זה פשוט בלתי נתפס. חבר הכנסת אלקין, שומר החותם, כבר סידרת לעצמך טבעת? במקום שבו עובד מרוויח 4,000 שקל, חברי חברי הכנסת, דניאל בן-סימון – – דניאל בן-סימון (העבודה): מה? איתן כבל (העבודה): – – אני רוצה שתבין ותקשיב: הצעת החוק שלי מסכימה – שים לב – שבמקום שבו עובד מרוויח 4,000 שקל, מותר לחבר הנהלה להרוויח 160,000 שקל. ולמרות זאת, הממשלה אומרת לי: בשום פנים ואופן לא. באמת שאין עיני צרה במי שמרוויח. חבר הכנסת יצחק כהן, סגן השר שמשוחח שיחה חשובה, בטח על החוק הזה. אני בטוח שאתם, השר שמחון – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: האמת היא שאלו שני משרדים שמאוד קשורים לעניין הזה. איתן כבל (העבודה): שר התמ"ת וסגן שר האוצר יושבים ומשוחחים ביניהם – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: עושים תיאום עמדות. איתן כבל (העבודה): – – ונזעקים. אומרים: היום הרת עולם, איך הממשלה התנגדה. ולכן, חברי חברי הכנסת, אני העליתי את העניין הזה מתוך רצון וכוונה לפתוח דיון ציבורי. באמת, אתה יודע, אני אמרתי באיזשהו הקשר – גם כשכתבתי מסרון לשרים לא היה לי שום ספק שלא תהיה שום הפתעה. זאת אומרת, אם היו אומרים לי ששוב נבקע ים-סוף הייתי מאמין יותר מאשר אם היום מודיעים לי שוועדת השרים הסכימה לאשר את הצעת החוק הזאת. איך יושבת ממשלה – הרי אני רוצה יותר מכך. חבר הכנסת אריה ביבי, מי הם תומכי ש"ס? אריה ביבי (קדימה): אל תסבך אותי. איתן כבל (העבודה): מי הם תומכי הליכוד? אפילו – מי הם תומכי ישראל ביתנו? יריב לוין (הליכוד): רוב הציבור. איתן כבל (העבודה): רוב רובם, שאלה רוב עם ישראל. אני אומר את זה, חבר הכנסת יריב לוין, לא ממקום של ציניות. יריב לוין (הליכוד): – – – איתן כבל (העבודה): לצערך או לצערי, רובם לא מאלה שמרוויחים את הפי-40, רובם זה עם ישראל. יריב לוין (הליכוד): גם – – – השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר: – – – ממתי אתה דואג לבוחרים שלך? – – – סקטוריאלי – – – איתן כבל (העבודה): לא, לא, אני לא אומר את זה. קודם כול אני דואג לכל עם ישראל. את יודעת, גברתי שרת הקליטה, אני מעולם לא הייתי פה סקטוריאלי. אי-אפשר – – – השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר: אתה לא יכול להאשים אותנו בסקטוריאליות. איתן כבל (העבודה): אבל אני לא אמרתי שאתם סקטוריאליים. אומרים: יש שבעים פנים לתורה כי לא היה את מי לשאול. אני פה, ואמרתי את זה עכשיו, לא אמרתי משהו אחר. השרה לקליטת העלייה סופה לנדבר: אני שואלת ממתי אתה דואג – – – איתן כבל (העבודה): כל הזמן אני דואג לעם ישראל. את מכירה אותי מספיק זמן, וגם את ואני עשינו דברים לאותם סקטורים. הרבה מאוד דברים לאורך כל השנים. שי חרמש (קדימה): באותה מפלגה. באותה מפלגה. איתן כבל (העבודה): אני לא בא משום מקום סקטוריאלי, אני רק קובע עובדה: רוב ציבור מצביעי – – – יריב לוין (הליכוד): כל המפלגות. איתן כבל (העבודה): קודם כול, זה נוגע לכל המפלגות. אבל עדיין, לצערי, חבר הכנסת יריב לוין, הרוב הוא אצלכם. הרוב הוא של הקואליציה. כעובדה. וכשאתה בודק עוד יותר – הלוואי שמפלגת פועלי ארץ-ישראל, שהיתה מפא"י והיום היא עבודה – שרוב מצביעיה היו באמת פועלים עמלים. יכול להיות שאולי היינו במקום אחר. אבל זה לא בדיוק המצב. חלק גדול ממצביעינו הם בשכבה של ה-160. אני לא מצר על זה. אני לא אומר להם, חס וחלילה, תעזבו אותנו. שלא יהיה מאן דהוא שעכשיו יקום ויגיד: אמרתי. יריב לוין (הליכוד): – – – חלק – – – איתן כבל (העבודה): חלק לא קטן מהם. אתה יודע את זה. היום הם כבר בכל המפלגות. אין לאף אחד מונופול על זה. יריב לוין (הליכוד): – – – איתן כבל (העבודה): נכון. ולכן כשאני בא ואומר לך, חבר הכנסת יריב לוין, מה אני מבקש? צדק חברתי. שהממשלה תהיה הראשונה לפני המחנה. שתהיה הראשונה לבוא ולומר: בוא נעשה סדר בטירוף הזה. על זה נאמר: אם בארזים נפלה שלהבת, מה יאמרו אזובי הקיר? איך אנחנו יכולים פה כל שני וחמישי לחוקק חוקים אל מול הסקטור הפרטי, כשהעבריינית הכי גדולה – אם זה בהעסקת עובדי קבלן, וכמעט בכל תחום – זו הממשלה, גברתי היושבת-ראש? הממשלה היא העבריין. ואני מדבר על הממשלה לדורותיה. ולכן חשבתי שיהיה נכון להביא ולפתוח את הנושא לדיון. מהו צדק חברתי, אם לא נתחיל בזה? אז טרכטנברג – חבר הכנסת והבה, סידרו לך? אתה תעלה לדבר? מגלי והבה (קדימה): בפעם הבאה. צריך פרוטקציה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אבל נשמרה לו הזכות להגיש את הצעת החוק. איתן כבל (העבודה): אני רק מנסה לדאוג לך מעל הבמה. אני אומר, חבר הכנסת והבה, אם זה לא צדק חברתי – ובאמת, אני לא בא ממקום כדי להמעיט מ"כוחם של". כי תזכרו, כל הזמן מדברים על ציבור העובדים, וכמה הם מרוויחים, והם ממוטטים את השוק, ובגללם, ובגלל ועדי עובדים – ואני אומר לכם, בואו נבדוק כמה מפעלים נסגרו בגלל עובדים וכמה מפעלים נסגרו בגלל ניהול כושל של מנהלים. יעקב אדרי (קדימה): יותר מנהלים כושלים. איתן כבל (העבודה): בוודאי שזה הרוב המכריע. אבל תמיד קל להיטפל לאיזה עובד שמרוויח יותר מ-. בוודאי שהשוק, צריך להתעסק אתו בצורה אחרת. אבל לסיום, גברתי היושבת-ראש, אני לא יכול שלא לחזור על המספרים. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: בבקשה. איתן כבל (העבודה): אני בסיום אומר – חבר הכנסת יצחק כהן, סגן השר, ושר התמ"ת, חברי חברי הכנסת – אני רוצה לחזור: הצעת החוק, ואני אומר זאת בלשון החיוב, בדרך החיוב – אדוני השר, תיכף אתה תיפול לאחור, אתה משתטח כדי ללחוש לו. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אפילו אתם לא הצלחתם להפיל אותי. אפילו אתם לא. איתן כבל (העבודה): לא אני. היה מישהו אחד שכן הצליח, היה מישהו אחד. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: – – – איתן כבל (העבודה): אני לא אומר את שמו – שלא ייכנס לפרוטוקול, אדוני השר, מה שהוא עשה לך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: עולה מעלה-מעלה כל הזמן. כל הזמן מעלה-מעלה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אני מתחילה להיות סקרנית. איתן כבל (העבודה): אבל זה דיון אחר. אני רק רוצה לסיים ולומר – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: לא אומרים סודות בחברה, אני אומרת לבתי. איתן כבל (העבודה): זה ביני ובין השר. אני מסיים ואומר שוב: הצעת החוק, אם אני אומר אותה בלשון החיובית, היא באה בעצם לקבוע ולומר לממשלה: ממשלה, כשאת יוצאת למכרזים, אם הפער בשכר בין העובד ובין המנהל הוא של פי-40, עדיין מותר לך להתקשר. זאת אומרת, אם עובד מרוויח 4,000, המנהל מרוויח 160,000 שקל, 160,000 שקל – היא עדיין יכולה לבצע התקשרות. וגם למרות כך ואף-על-פי-כן, הממשלה אומרת לי: לא. אני ביקשתי, מתוך ידיעה ברורה שאין שום סיכוי פה שהממשלה תתמוך, שאנחנו נפתח דיון בעצם, ואנחנו נביא את זה לדיון בוועדת הכספים. ובעזרת השם, אני מקווה שהדיון הזה גם יתקיים מהר ונחזיר את זה למליאה, ונתחיל דיון. תודה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, חבר הכנסת איתן כבל. אז אנחנו נעבור להצבעה על – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: למה? זה הצעה לסדר-היום, צריך להעביר את זה לוועדה. אז אנחנו מצביעים ומעבירים את זה לוועדה. אדוני המזכיר? קריאה: – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: הוא רוצה לדבר בוועדה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אדוני סגן שר האוצר, השר איציק כהן, בגלל שזו הצעה לסדר-היום וגם בהצעות לסדר-היום יש אפשרות של השרים או של המשרדים ונציגיהם לעלות ולהשיב – זכותך. אתה יכול להגיד: אני אומר בוועדה, או: עמדתנו תוצג במקום אחר, ואז אנחנו נעבור ישירות להצבעה – כהצעה לסדר-היום לוועדה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני, בלחץ חברי, מקבל את ההצעה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: טוב, הבנתי, אנחנו קצת קצרים בזמן. תודה רבה לך, סגן שר האוצר, יצחק כהן. אז כפי שנאמר קודם על-ידי המציע: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – איסור התקשרות בגין פערי שכר), התשע"ב–2011, הופכת להצעה לסדר-היום ואנחנו מצביעים עליה כהצעה לסדר-היום. מי שבעד להעביר את זה לוועדת הכספים מוזמן להצביע בעד, מי שנגד ורוצה להסיר את זה מסדר-היום – יכול להתנגד. אנחנו בהצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – איסור התקשרות בגין פערי שכר), התשע"ב–2011, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: ונעבור לתוצאות: בעד – 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – איסור התקשרות בגין פערי שכר), שהפכה להצעה לסדר-היום, תועבר לוועדת הכספים להמשך דיון כהצעה לסדר-היום. אני אציג את הצעת החוק ומייד לאחר מכן יעלה סגן היושב-ראש, חבר הכנסת יעקב אדרי, ויחליף אותי פה בניהול הישיבה.