קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), התשע"א–2011
[מס' מ/603; "דברי הכנסת", חוב' ל"ז, עמ' וחוב' ל"ח, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני ממשיך בסדר-היום: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), שיציג אותה יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גפני. לחוק זה יש הסתייגויות. השר שטייניץ, אתה עומד על הסתייגותך?
שר האוצר יובל שטייניץ:
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז רק יש הסתייגות אחת של השר שטייניץ, ואני מבין שהרוב פה בכנסת יקבל אותה.
שר האוצר יובל שטייניץ:
מתואמת עם יושב-ראש הוועדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם יושב-ראש ועדת הכספים והשר ביקשו להציג הסתייגות, מדוע הם לא קיבלו אותה בוועדה? אני מכיר גם את יושב-ראש הוועדה וגם את השר, הייתם באים אלי, הייתי מסדר לכם על הרגע שזה ייגמר. סטס ואני עשינו את זה בוועדת כספים. בבקשה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, רבותי השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), התשע"א–2011; הצעת חוק שנדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ט"ז בתמוז התשע"א, 18 ביולי 2011, והועברה לוועדת הכספים של הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לא להפריע. לא לעמוד בזמן – מי שרוצה לעמוד, יצא בחוץ.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להסביר את הצעת החוק, ולהסביר איך הגענו להסתייגות הזאת ולמה לא החזרנו את זה לוועדה. הכול היה אפשר להיעשות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז אתה כבר תנמק. תסביר גם את החוק, ותנמק גם את ההסתייגות. השר יצטרף אליך.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
בסדר גמור. אני מבקש לומר, הצעת החוק הזאת באה לעודד אנשים שמחזיקים דירות, והדירות הללו הוסבו לעסקים, לכל מיני נושאים אחרים שהם אינם דירות מגורים – חלקן דירות שעומדות ריקות, אפילו לא מושכרות. ובמסגרת הרצון של הממשלה ושל הכנסת, בגלל מצוקת הדיור, להוציא כמה שיותר דירות לשוק, הובאו מספר הצעות חוק לוועדת הכספים. אנחנו אישרנו לא מכבר הצעת חוק שבאה לעודד מי שיש לו דירה שנייה, פטרנו אותו ממס שבח, ומי שרוכש דירה ראשונה הוספנו בוועדת הכספים – אגב, בשיתוף פעולה מלא עם שר האוצר, אף שהממשלה לא החליטה על כך – פטרנו את מי שרוכש את הדירה הראשונה ממס רכישה. זה היה בהסכמה בין שר האוצר לביני. אף שהממשלה לא חשבה על זה, בוועדת הכספים חשבנו בכל זאת, ובהתייעצות עם השר הוספנו גם את זה. ועכשיו הביאה הממשלה את הצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק מאוד חשובה. היא תעודד אנשים להוציא דירות שלא נמצאות למגורים, אלא משתמשים בהן לצרכים אחרים. יש מגדלי משרדים. היום יש, ברוך השם, מספיק מקומות שבהם יש מקומות שמיועדים למשרדים ולא לדירות מגורים, שיעברו לשם.
במסגרת הצעת החוק שהגיעה לוועדת הכספים, כמו שקורה הרבה פעמים, הכניסו מאגף התקציבים רפורמה גדולה במס שבח. ואני עשיתי את החשבון: שר האוצר יופיע בערב בטלוויזיה, והוא יצטרך לנמק רפורמה במס שבח, ולשכת עורכי-הדין תצעק נגד. הם היו נגד. ולשכת רואי-החשבון תצעק נגד, וכל הגופים שהופיעו בוועדת הכספים יצעקו נגד, והרפורמה במס איננה קשורה לעידוד אנשים להוציא את הדירות שלהם למגורים.
מה החלטנו? החלטנו שנפצל את החוק, והכנסת אישרה לנו את זה. החלטנו שאנחנו לוקחים את שני המרכיבים העיקריים, שזה ליבת החוק: מי שימכור את הדירה הזאת, שהיא היום בעסקים, בתוך שנתיים, יהיה לו פטור ממס שבח. נותנים לו את הגזר. והיה אם כעבור שנתיים הוא לא עשה את זה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נגיד שאני קונה את זה ממנו וממשיך להפעיל עסק?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אוה, תיכף נגיע לזה. זה ההסתייגות, תיכף נדבר עליה. ואז כעבור שנתיים, אם הוא לא מכר את זה למגורים, תיכף נדבר מה קורה אם הוא לא מוכר את זה למגורים, אז מגדילים את הנושא של מס שבח. אם היום יש פטור של מס שבח אחת לארבע שנים, אנחנו מגדילים את זה לאחת לשמונה שנים. המשמעות של העניין, יש המקל והגזר, והתוצאה תהיה כזאת שבה יהיה כדאי לכל אחד למכור את הדירה למגורים.
היו דיונים בין חברי הוועדה לבין משרד האוצר, נעשו כמה שינויים. החזרתי את זה ברוויזיה לוועדה, מפני שהזמן בער לנו מאוד, רצינו לגמור את זה לפני תום המושב. החזרנו את זה לוועדה, עשינו את התיקונים, הבאנו את זה למליאת הכנסת. באו במשרד האוצר וטענו טענה, לאחר שהיתה הרוויזיה והם אמרו מה ששאלת, אדוני היושב-ראש: מה יקרה? אני מוכר את הדירה שלי, שהיא של עסקים, למגורים, וזה שנכנס לדירה הזאת ממשיך הלאה עסק. אמרנו שאז יכולה להיות תוצאה, והתוצאה תהיה שאנחנו נותנים לו פטור ממס שבח, שזה המון כסף במקרים רבים, והוא מנצל את זה לרעה. אין דירת מגורים, והוא קיבל את הפטור. המדינה כאילו מימנה אותו עכשיו בהרבה כסף.
קבענו מה שהאוצר ביקש, באגף התקציבים. הם ביקשו שהפטור ממס שבח יהיה תלוי ועומד במשך שנתיים. טענו בוועדה: אם יהיה לו פטור תלוי ועומד, וזה יהיה תלוי בעצם בקונה, מה הוא עושה עם הדירה הזאת, בן-אדם לא ימכור. הוא יודע מה יהיה בתוך שנתיים? את הפטור הוא לא מקבל. הוא יודע מה שהקונה יעשה? טענו בוועדת הכספים, שזה לא יכול לחול על המוכר, מכיוון שזה הכול תלוי בקונה, ולכן הקנס צריך לחול על הקונה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה נוגד את חוק חופש הקניין.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
לא, לא, לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קונה ואני הולך לעולמי, ובני יורש את זה. הוא בא ושואל אותך: על מה אתה מגביל אותי?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אני הולך לומר. אדם מוכר את הדירה שלו, שמיועדת לעסקים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אפשר לקבל רשיון לעסקים? אם בדירת מגורים אסור לעשות עסק, אתה תצווה על העירייה לא לאפשר לו ולא לתת לו רשיון עסק.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אני לא מצווה שום דבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, החוק.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אני אגיד לך מה אני עושה.
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, בבקשה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אני רשות המסים. אני מקבל – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא היתה הערה מהלשכה המשפטית לעניין זה?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
לא, אין בעיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין בעיה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אין בעיה. לא, אבל אני רוצה את הטכניקה. אני רשות המסים. אם אני מקבל חוזה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אין בעיה?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
כן, כן, זה בסדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין לי בעיה, זאת אומרת, לעשות עסק שם, את אומרת. אין לי בעיה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אני אסביר, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש מוכר, הוא פטור ממס שבח.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
לא פטור. יש תנאי.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, החוק מאפשר לו – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
החוק מאפשר בתנאי אחד.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – לקבל הנחה גדולה במס שבח.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
לא, לא. הוא מקבל פטור ממס שבח בתנאי אחד – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בתנאי אחד, שהוא מוכר.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
– – שהוא מראה לרשות המסים שכתוב שהדירה הזאת מיועדת למגורים, היא נמכרה אך ורק למגורים.
היו"ר ראובן ריבלין:
יפה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
הוא קיבל פטור ממס שבח.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קניתי אותה ב-x, ומחרתיים אני מוכר אותה ב-x פלוס שקל אחד, על השקל אני משלם לך מס שבח. אני יכול למכור אותה למי שאני רוצה, שיעשה בה מה שהוא רוצה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
בסדר גמור. אבל אתה רוצה, הרי, את הפטור ממס שבח. כדי לקבל עכשיו, בשנתיים האלה, את הפטור ממס שבח, אתה צריך להציג חוזה שמכרת את זה למגורים. אין בעיה מבחינה משפטית.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין בעיה. אם לא אמרו היועצים המשפטיים, מה לי לענות את נפשי?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
יפה. ואז אני קיימתי דיון עם שר האוצר, ואמרתי לשר האוצר, מה ששאלת קודם, אדוני היושב-ראש: אם אכן הוא לוקח את הדירה הזאת וממשיך להשתמש בה לעסקים, המוכר עשה את שלו. זה החוזה, הקונה מפר את החוזה. ואז קבענו שהוא ישלם מס רכישה, ומס הרכישה הוא בשווי של 7%. אמרו במשרד האוצר: זה צריך לחול על המוכר. אמרנו: לא בא בחשבון, זה יחול על הקונה. דיברתי עם שר האוצר, שר האוצר קיבל את הסברה שלנו, וזה אכן חל על הקונה, מפני שהוא עכשיו גר בדירה.
אבל אמר לי שר האוצר, וקיבלתי את עמדתו; הוא אומר: אם אנחנו מדברים על פטור ממס שבח, שזה הרבה מאוד כסף, ומס הרכישה הוא בשווי של 7%, זה יכול להיות שהם יכולים לעשות בעצם מין עסקה כזאת, שהם ירוויחו הרבה כסף, והקנס יהיה מאוד נמוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
ואז באנו למסקנה, גם שר האוצר, ואני הצטרפתי אליו, שצריך להגדיל את מס הרכישה למשך שנתיים, שזה זמן מספיק שבן-אדם גר בדירת המגורים הזאת, שאם הוא אכן עושה מעשה שנוגד את החוזה ונוגד את מה שהמדינה עשתה בעניין הזה, הוא לא ישלם 7%, אלא 15%.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
ה-15% האלה זה ההסתייגות של שר האוצר ושלי. כבר לא רצינו להחזיר את זה לוועדה, מפני שרוויזיה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה כבר חל על הקונה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
– – מפני שרוויזיה כבר היתה. הקונה קיבל את זה, הוא מקבל את זה גם במחיר מוזל, מכיוון שהמוכר לא משלם מס שבח. הוא פטור, והוא צריך לעמוד בתנאים האלה. והיעד שלנו הוא יעד מאוד ברור: כמה שיותר דירות יצאו למגורים. לפי דעתי החוק הזה הוא מאוד חשוב, והוא יצא למגורים.
אני מבקש להשלים, אדוני היושב-ראש. אני הרגשתי מאוד לא נוח עם המצב הזה, למה? מפני שאני מסכם עם שר האוצר על ליבת החוק, ואני מקבל התקפות מאגף התקציבים שאני מסרס את החוק. אני מקבל כותרת למחרת, אחרי שאני יושב אצל שר האוצר. בכיר באוצר: ועדת הכספים סירסה את התוכנית של שטייניץ לשוק הדיור.
זה נכון שפקידי האוצר צריכים להציג בפני השר את כל מכלול השיקולים, מה צריך להיות בחוק, מה טובת העניין, מה מותר מבחינה משפטית, מה אסור מבחינה תקציבית, עד הקו האדום. ובקו האדום, שיושב-ראש ועדת הכספים מסכם עם משרד האוצר מהו החוק ומה טובת העניין – ובאמת הגעתי להסכמה עם לשכת עורכי-הדין ולשכת רואי-חשבון ועם כולם, כולם תומכים בחוק הזה, כולם אומרים: האופוזיציה תמכה בזה, כולם, בניגוד לחוק המקורי, שהיתה לו התנגדות גורפת. ולנו היה חשוב, גם מבחינה ציבורית, שהנושא הזה יעבור, ויעבור בשקט. אז אני מקבל את הכותרת הזאת – בכיר באוצר: ועדת הכספים סירסה את התוכנית של שטייניץ.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא להראות את זה. לא להראות את זה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
לא, אני לא מראה. זה סתם. סליחה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
והדבר הזה, באמת, אני חושב שזה חציית קו אדום. אנחנו מבינים בכלכלה ובציבוריות הישראלית לא פחות מאותו פקיד באוצר, שאני כמובן לא אומר את שמו. אני יודע מי זה. שר האוצר מבין. הוא משקיע את כל-כולו במשברים הללו. הוא יודע מה טוב, ומה רע. הוא יודע מה אפשר לעשות, מה אי-אפשר לעשות. הוא יודע מה קליט, מה לא קליט. עם כל הכבוד, אני יושב אצל שר האוצר, בכירים ברשות המסים, במשרד האוצר, אומרים שזה החוק הנכון ביותר. משרד המשפטים אומר שהחוק שהבאנו הוא הנכון ביותר מבחינה משפטית, הוא הטוב ביותר. אז אני מקבל כותרת כזאת. הבעיה שלי שאני כבר הרבה שנים בכנסת, ולא מתרגש מזה. אבל מי שמתרגש מזה צריך לחנך את הפקידים האלה.
אני מבקש את התמיכה של מליאת הכנסת בחוק החשוב הזה ובהסתייגות של שר האוצר ושלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, אני מבקש בתור חבר לשעבר בוועדת הכספים תחת שרביטם של סטס מיסז'ניקוב, השר היום, ושר הבריאות ליצמן, אני רוצה פשוט להסביר מה הבנתי על-פי העצה שקיבלתי מהיועצת המשפטית של הוועדה, שלפי הצעת החוק – גפני, אני מקריא את זה כדי שיירשם – לפי הצעת החוק הקונה חייב להתגורר, על-פי הצעת חוק זו, בדירת המגורים במשך שנתיים.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
וזה חייב להופיע – – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
נכון.
שר האוצר יובל שטייניץ:
או להשכיר – – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
או להשכיר למגורים.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר. או להשכיר למגורים – בסדר. לא התגורר הקונה שנתיים, או לא הושכרה הדירה למגורים לשנתיים, ישלם הקונה מס רכישה מוגדל.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
החשש היה שאם המוכר ימתין שנתיים לקבלת הפטור, כפי שהיטיב השר לומר, הוא יהסס אם בכלל למכור את המשרד – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – ומטרת החוק להוציא הרבה דירות לשוק תסוכל. עכשיו אנחנו מבינים את זה ברמה המשפטית, ואנחנו מודים לך, ואנחנו נצביע על כל הדברים.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רשמנו את מחאתך כלפי הפקידים המסורים של משרד האוצר, ואני מוכרח לומר זאת. אל תזלזלו באגף תקציבים.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
ממש לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
הם בשיניהם מנסים שלא נשתגע ונעבור את תקרת ההוצאה, שכן כל הדברים שאנחנו מחויבים בהם, ממשלה צריכה לבוא ולקבוע את סדרי העדיפויות. אם אנחנו נשבור את הכלל שאנחנו פוגעים ופורצים את תקרת ההוצאה, אוי לה למדינתנו, ואוי לה לכלכלתנו.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אבל, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
צריך כמובן את סדרי העדיפויות לשנות, וצריך אולי לשים יותר כסף לאותם דברים שאנחנו היום עדים לכשל שהתמשך שנים ופורץ היום.
טוב, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על שם החוק. שם החוק, כי אנחנו צריכים להצביע על הסתייגות בסעיף 1. אז לשם החוק אין הסתייגויות, נא להצביע. מי בעד הצעת החוק, שם החוק כהצעת הוועדה – יצביע. אני מדבר כמובן על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).
הצבעה מס' 7
בעד שם החוק – 46
נגד – 1
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
46 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת הוועדה לשם החוק נתקבלה.
אנחנו עוברים לסעיף 1, ובסעיף 1 הסתייגותם של שר האוצר ושל יושב-ראש ועדת הכספים משה גפני. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד ההסתייגות – 48
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של שר האוצר ושל חבר הכנסת משה גפני לסעיף 1 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד ההסתייגות לסעיף 1 – 48, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות נתקבלה.
רבותי, אני מצביע עכשיו על סעיף 1, כולל ההסתייגות שנתקבלה. אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, הסתייגותך התקבלה. האם אתה רוצה למשוך את החוק מפני – – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אה, אתה לא רוצה. טוב, אוקיי. אז אנחנו מצביעים על סעיף 1, כולל ההסתייגות. נא להצביע – סעיף 1, כולל ההסתייגות, נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 9
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 49
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
49 בעד, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 1 נתקבל, כולל ההסתייגות שנתקבלה לסעיף 1.
לסעיף 2 אין הסתייגויות. לכן, אני מצביע על סעיף 2 כהצעת הוועדה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 10
בעד סעיף 2 – 48
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2 נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
48 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 2 נתקבל כהצעת הוועדה.
אדוני יושב-ראש הוועדה, האם להצביע בקריאה שלישית?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני מצביע את כל החוק בקריאה שלישית לפי בקשת יושב-ראש ועדת הכספים.
נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? בקריאה שלישית.
שר האוצר רוצה גם לומר דברים. בבקשה.
הצבעה מס' 11
בעד החוק – 51
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
51 בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. אני קובע שחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 71) – פיצול – התקבל בקריאה שלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
אדוני שר האוצר, בבקשה.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד תודה. קודם כול, תודה לסגני, סגן שר האוצר איציק כהן. הרעיון המקורי היה שלו. הוא בא אלי לפני ארבעה-חמישה חודשים, אמר לי: יובל, יש 60,000–70,000 דירות שמשתמשים בהן למשרדים. אולי ניתן איזה עידוד, איזה תמריץ, להפוך חלק מהן למגורים. זה דירות שכבר קיימות, לא צריך לבנות אותן. המשרדים, יש להם לאן לעבור. מי שרוכש אותן יכול להיכנס בתוך כמה חודשים, ולא בתוך שלוש שנים. ואכן, הרעיון קרם עור וגידים. איציק, תודה רבה לך. בזכות החוק הזה – החוק הזה הוא מיידי, הוא משפיע כבר מאתמול על שוק הדירות, ביתר עוצמה בחודשים הקרובים. בזכות החוק הזה, אני יכול להגיד ברמת סמך גבוהה, שאנחנו נראה התמתנות, עצירה, וכנראה אפילו ירידה מסוימת במחירי הדירות בתוך חצי השנה הקרובה, לקראת סוף 2011, או תחילת 2012. תודה על הרעיון ועל הסיוע.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. כדי להסיר כל – – –
שר האוצר יובל שטייניץ:
רגע, שנייה שנייה. עוד שנייה בבקשה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אני צריך להגיד תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים הרב גפני על השכל הישר, על תיקון של כמה דברים. הגרסה שהוצאנו בסוף טובה בכמה פרמטרים מהגרסה המקורית שהגשתי לך. תודה על שיתוף הפעולה לך, לוועדת הכספים, ולשגית היועצת המעולה שלך, היועצת המשפטית.
אחרונים חביבים – אני רוצה להגיד תודה, תקשיב טוב, גפני, לפקידי האוצר, לאנשי אגף התקציבים, לד"ר אודי ניסן ולראובן קוגן על סיוע אדיר בכל הנושא הזה ובחוק. לאנשי רשות המסים, יהודה נסרדישי וערן ואחרים. תודה לסגן השר איציק כהן, תודה לוועדת הכספים וליושב-ראש גפני, ותודה לפקידים המסורים של משרד האוצר.
אדוני היושב-ראש, בימים אלה מרבים לתקוף את האוצר שלא בצדק – פקידים מסורים, מקצועיים. בזכותם במידה רבה כלכלת ישראל נמצאת במקום טוב והאבטלה נמוכה והצמיחה גבוהה, ויש הקצאות לחברה ולחינוך ולרפורמות; במידה רבה בזכות הפקידים המסורים של משרד האוצר. גם בימים כאלה צריך לזכור – כל התלהמות נגד אנשי האוצר, פקידי האוצר, זה עוול מוסרי, זה חוסר צדק היסטורי וזה פגיעה בכלכלת ישראל. מותר להתווכח, אבל צריך לכבד אנשים שעושים עבודה טובה ומסורה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת גפני רוצה גם להודות. בבקשה, אדוני. האם יש מישהו – חבר כנסת יושב-ראש ועדת העבודה, יש לך גם – מביא רווחה, החוק. רוצה להודות גם?
קריאה:
– – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני יושב-ראש הכנסת, אנשים מקבלים כאן את החוק בסופו של דבר לחמש דקות להצבעה, וזה בסדר. אבל שידעו שהצוות של הוועדה עושה עבודה יום ולילה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי. אתה בירכת אותם קודם. לא בירכת?
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
אה, חייב.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
היועצת המשפטית של הוועדה שגית אפיק, והצוות הלא גדול שנמצא בוועדה: טמיר כהן מנהל הוועדה וצוות הוועדה. הונחו שני חוקים נוספים גדולים שעובדים על זה יום ולילה. הם יובאו להצבעה בעזרת השם ביום – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בעזרת השם, חוק הפיצוי – פינוי.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
מה שביקשת, אדוני יושב-ראש הכנסת, רצינו לסיים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
צריך להביא לסיום את עניין – – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
– – – את החוק, החוק האחרון של מפוני גוש-קטיף.
היו"ר ראובן ריבלין:
חייבים.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אנחנו עובדים על זה גם עכשיו, ואני מקווה שזה יבוא ביום רביעי. ואני מצאתי לחובה על אף שאין – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו נמשיך את המושב עד שיאושר חוק זה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
יאושר, יאושר, יאושר. אתה יודע שוועדת הכספים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הגיע העת שמגורשי גוש-קטיף יגיעו לסיום סבלם. הדבר הזה הוא – – –
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
סיימנו את החוק ביום – – – בלילה, והוא יובא בעזרת השם ביום רביעי להצבעה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברוך השם. תודה רבה לאדוני. אני מאוד מודה לאדוני. רבותי, אנחנו ממשיכים. אני מזמין את שר הרווחה לבוא ולעלות על דוכן הכנסת.
רציתי לומר קודם, כדי להסיר כל ספק – החוק שעבר ושעליו גמרנו את ההלל הוא הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) – זה השם שייחסתי לחוק מיסוי מקרקעין שנקרא כאן, משום מה, במוניטור: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה). צריך לומר הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשע"א–2011.