קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 70) (שופט עמית), התשע"ב–2012
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/649).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 70) (שופט עמית), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק במקום שר המשפטים השר מתן וילנאי.
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מציג את החוק בשם שר המשפטים פרופסור יעקב נאמן.
הצעת החוק מבקשת להגדיל את מספר השופטים והדיינים במערכת בלי להוסיף תקנים חדשים, ובכך לייעל ולזרז את שמיעת המשפטים ולהפחית במידת מה את העומס המוטל על בתי-המשפט, וזאת באמצעות האפשרות למנות שופט עמית לכהונה בבית-המשפט המחוזי, בית-משפט השלום, בית-דין רבני אזורי, בית-דין לעבודה, בית-משפט לעניינים מקומיים ובתי-המשפט לתביעות קטנות.
תרומתם של השופטים העמיתים הוכיחה את עצמה במהלך תקופה של ארבע שנים שבה חלה הוראת שעה שבה מונו לפרקי זמן שונים ארבעה שופטים בבתי-המשפט לתביעות קטנות בנצרת, רחובות, אשקלון, נתניה ופתח-תקווה, ונסגרו יותר מ-6,500 תיקים.
על-פי הצעת החוק יש לקבוע את הוראת השעה כהוראת קבע לפי ההסדר המוצע, כאשר לבית-משפט שלום ולבית-משפט מחוזי שר המשפטים ימנה, לפי בחירת הוועדה לבחירת שופטים, שופט בית-משפט שלא במחוזי, שיצא לקצבאות, לכהן כשופט עמית שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית-המשפט שבה כיהן ערב יציאתו לקצבה, לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים, ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שמלאו לו 75 שנה.
מוצע להפוך את הוראת השעה שנקבעה בסעיף 9(א) לחוק הדיינים, התשט"ו–1955, המאפשרת מינוי דיין עמית לכהונה בבית-דין רבני אזורי, להוראת קבע. היא מראה שגם ביחס לדיינים עמיתים מוכח על-פי נתונים ההסדר כמוצלח, ותרומתו למערכת בתי-הדין היא רבה.
כמו כן מוצע להחיל את ההסדר של שופט עמית גם בבתי-דין לעבודה, בית-משפט לעניינים מקומיים ובית-משפט לתביעות קטנות.
על כן הממשלה מבקשת כי הכנסת תתמוך בהצעת חוק זו. אני מניח שההצעה צריכה להגיע לדיון בוועדת החוקה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר מתן וילנאי. אני פותח את הדיון בהצעת החוק. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת אורי אריאל וחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אני סוגר את רשימת הדוברים. חבר הכנסת הרב אייכלר, לרשותך שלוש דקות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כל הטענות שמדובר עליהן, אי-אפשר להכניס אותן בשלוש דקות, ולכן אני מתנצל שאני עולה כמה וכמה פעמים כדי להשלים את דברי כנאום אחד, שלא תחשבו שכל רגע אני רוצה עוד פעם לדבר.
העניין הזה של מיצוי כושר ההשתכרות והטענות נגד הקריטריונים של משרד השיכון עושה פה כזה עוול כפול. אני מנסה לשכנע את חברי הכנסת ואת הצופים שלנו שיבינו פה את הבעיה. מדינת ישראל במשך שנים, במקום לקחת את כל קרקעות המדינה ולהוציא אותן למכרזים – לא לפי המרבה במחיר, כמו שהיה כל השנים, שקרן קיימת ומינהל מקרקעי ישראל היו כדי שאנשים יוכלו לבנות קורת גג. יש כל כך הרבה שטחים, יש כל כך הרבה מקומות, שאפשר היה לחלק לכולם במחירים סבירים.
מה עשה השלטון הקפיטליסטי – ואני יודע גם איך השתלטו עליו הטייקונים. הם ישבו במשך שנים עם אנשי האוצר לשכנע אותם שהצמיחה תהיה על-ידי זה שהם יתעשרו וכל הרכבת תנוע. אני זוכר את שר האוצר נתניהו מסביר פה בטוב טעם ודעת שכשהקטר יהיה מלא דלק הוא יסחב אחריו את כל הקרונות, אבל מה לעשות שהצ'ופצ'יק שם, שבין הקרונות, היה תלוש, והקטר רץ קדימה וכל הקרונות נשארו למטה מאחור.
זה מה שקרה גם בעניין הקרקעות. אמרו להם: בואו תעשו ביזנס מהקרקעות. מינהל מקרקעי ישראל הרוויח – כבוד היושב-ראש יודע את זה הרבה יותר טוב ממני, הרב יצחק וקנין כבר שפך דם לבו בעניין של הדיור – זה הפך לביזנס. נותנים לספסרים ולכל מיני עשירים, משקיעים, מכרזים, למי שמרבה במחיר. במקום לתת לעם ישראל קרקעות, הלכו ונתנו את זה לטייקונים, וככה העלו את המחירים.
מה שרוצה לעשות שר השיכון עכשיו זה בדיוק הפוך: לעשות מחיר למשתכן, פשוט כדי להוריד את המחיר – שתהיה תחרות בין הקבלנים מי ייתן בפחות. לכאורה היו צריכים לתת לכל אזרח בישראל – שכל הבנייה תהיה במחיר למשתכן; להפסיק עם הספסרות. וכך היו מספיק דירות לחרדים, לחילונים, לצעירים, לזקנים, למשפחות ברוכות ילדים ולכולם. כשעשו את זה ממש בצמצום, כולם זועקים: גם לי גם לך לא יהיה. אני שואל את הזוג הצעיר החילוני: עד היום היתה לך דירה? לא; את הזוג הצעיר החרדי: עד היום היתה לך דירה? לא. עכשיו באה הממשלה ואומרת: בואו נהפוך קצת את הסדרים, כדי שיהיו לכולם דירות. לא – גם לי גם לך לא יהיה. זו ממש מידת סדום.
אז אני מבין שהצבא רוצה שייתנו ליוצאי צבא. מקובל בכל העולם שצריך לצ'פר אנשי צבא – אם הייתי מעז לדבר בנושא הייתי בכלל מבטל את גיוס החובה, והצבא היה לוקח רק אנשים מוכשרים, ומצ'פר אותם, ומשלם להם כהוגן, ולא לוקחים את כל אלה שלא תורמים שום דבר בצבא – –
היו"ר יצחק וקנין:
תודה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – אבל קטונתי מלשנות סדרי בראשית. יש אנשים שמאמינים שצריך להיות גיוס לכולם. לא נכנס לוויכוח. לא נכנס לוויכוח שהצבא צריך לתת נקודת זיכוי לאדם ששירת. אבל כל הסיפור הזה של מיצוי כושר השתכרות וכל התנאים האחרים האלה – פשוט רשעות לשם רשעות, כדי שליהודי החרדי לא תהיה דירה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא נכון.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מה שאני אומר זה אמת ויציב ונכון.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אתה יכול להביע דעה אחרת. זכותך להביע דעה אחרת.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, רבותי, זה לא ויכוח.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
בדיוק, בפרט שהזמן שלי הסתיים. אני חוזר על מה שאמרתי קודם: המיצוי שבמיצוי זה מי שיושב ולומד תורה. זו העבודה הקשה ביותר.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת אורי אריאל – איננו. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – אחרון הדוברים. רבותי, מייד אחרי כן הצבעה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בעניין בתי-המשפט אולי נדבר בהזדמנות אחרת. יותר בוער לי לדבר על פעולה טובה שעשה משרד החינוך בהנהגתו של השר גדעון סער, והיא העניין של ביקורי תלמידים באתרי מורשת יהודית כמו חברון.
אלא מה? בתחילת השבוע למדנו שהדבר הזה הופך להיות לא להנחלת מורשת, אלא להנחלת שנאה – להנחלת שנאה למורשת היהודית, להנחלת שנאה לחיילי צה"ל, להנחלת שנאה למדינת ישראל, כי מי שילווה את הסיורים של תלמידי הליד"ה – "ליד האוניברסיטה" – יהיו לא אחרים מאשר ארגון "שוברים שתיקה".
ועכשיו 30 שניות, אדוני השר, על ארגון "שוברים שתיקה". ארגון "שוברים שתיקה", ארגון ישראלי עוין למדינת ישראל, אבל יותר עוין לחיילי צה"ל; מככב בדוח-גולדסטון, עוסק בהסתה נגד מדינת ישראל וצה"ל בכל רחבי העולם. ארגונים אנטישמיים מאוד אוהבים להזמין את המרצים שלהם. אני אקריא לכם דבר אחד לדוגמה שאומר אחד מהמרצים ומהמנהיגים של "שוברים שתיקה": "אנו המדכאים, אנו אלה שמפירים את זכויות האדם על בסיס יומיומי. למעשה, אנו יוצרים את הטרור נגדנו". אנחנו אשמים שרוצחים אותנו.
כשהם הגיעו לחברון, אמרו: פה ד"ר גולדשטיין עשה ככה וככה, אבל הם דילגו, משום מה, על הטבח הנורא בתרפ"ט, שבו נרצחו 66 יהודים שחיו שם בשלווה ובהרמוניה, עד שיום אחד החליטו לשרוף אותם חיים תחת פרימוסים, לאנוס ילדות לעיני הוריהן ולאחר מכן לשחוט אותן. זה שכחו. שכחו את הרצח ב"בית הדסה", שכחו את הרצח של מרדכי ושלום לפיד, שכחו את הרצח של יהושע סלומה, שכחו את הרצח של אהרן גרוס, ועוד רשימה, לצערנו, כל כך ארוכה, כואבת וכואבת.
אבל מה? לוקחים את הארגון הזה של "שוברים שתיקה", שמאשימים את ישראל – ישראל עוסקת ברצח-עם בעזה. זה הארגון, זה הארגון, אומר שאנחנו עושים רצח עם בעזה. תקשיבו. יורים עלינו "קסאמים", יורים עלינו פצמ"רים, מדינת ישראל כולה מתמגנת מפני עזה, וארגון "שוברים שתיקה", שתיכף נדבר על המימון שלו, אומר שאנחנו עושים רצח-עם בעזה.
שר החינוך מאוד כעס אתמול על התגובה שלי בעניין הזה, אבל כדאי שיתייחס עניינית. לא יכול להיות שארגון עוין למדינת ישראל יהיה שותף בשם האיזון הקדוש. האיזון הזה לא קדוש. אין איזון בינינו לבין אויבינו. לא יכול להיות שניתן להרעיל את הבארות של הילדים שלנו. אנחנו צריכים להעניק להם מוסר, צריכים להעניק לילדים שלנו ערכים. אנחנו לא צריכים להגיד להם: תשמעו, לגנוב זה לא טוב, אבל יש פה כמה גנבים שרוצים ללמד אתכם שלגנוב זה לפעמים מוצלח. האם יעלה על הדעת כזה דבר? איפה ההיגיון הבריא?
ורק נקדיש 20 שניות למימון. רבותי, מדובר במיליונים על מיליונים הן מהקרן החדשה לחיסול מדינת ישראל, שכולנו מכירים אותה ואת מטרותיה. ועוד משפט אחד – ובמיוחד במיוחד מהאיחוד האירופי, שם המרצים שלהם הולכים, מסיתים נגד מדינת ישראל וחוזרים עם תקציבים של מיליונים להמשיך להסית, להרעיל בארות.
חבל מאוד ששר החינוך, שעשה פעולה טובה בהחלטה להביא תלמידים לשם, נסחף אחרי הגורמים העוינים למדינת ישראל. איזון? שילכו לעזה לעשות איזון. פה ננחיל לילדים שלנו ערכים – אהבת הארץ, אהבת עם ישראל, בלי פשרות, בלי היסוסים ובלי גמגומים. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה – הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 70) (שופט עמית), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. רבותי, מי בעד, מי נגד.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19
נגד – אין
נמנעים – נמנעים
ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 70) (שופט עמית), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר להכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט.