קטע מדברי הכנסת

DOC 8,480 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 66) (הסדרי טיעון), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/648).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 66) (הסדרי טיעון), התשע"ב–2012 – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר מתן וילנאי בשם שר הביטחון. השר להגנת העורף מתן וילנאי: כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק השיפוט הצבאי בעניין הסדרי טיעון. כל המהות של ההצעה – איתן, לאה, אני מבקש – כל המהות של ההצעה זה להביא הצעה שמתאימה להצעה שמקודמת במקביל על-ידי משרד המשפטים ונמצאת בוועדת החוקה, שעוסקת באותו תחום במשפט האזרחי. הצעת החוק של משרד המשפטים באה להסדיר בחוק סדר הדין הפלילי את השימוש בהסדרי הטיעון במערכת אכיפת החוק כדי לעצב אמות מידה שקופות וברורות להפעלת הסדר זה. מרבית הסעיפים המוצעים במסגרת הצעת החוק זהים להצעת החוק מטעם משרד המשפטים, אבל לנוכח ייחודה של מערכת השיפוט הצבאית התעורר הצורך לעשות כמה שינויים בלשון הסעיפים. אני מציע כי הצעת החוק תאושר בקריאה ראשונה, תועבר לוועדת החוקה, כך ששתי ההצעות, האזרחית והצבאית, תידונה על-ידי אותה ועדה במקביל. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר מתן וילנאי. רבותי, אני פותח את הדיון בהצעת החוק. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואחריו – חבר הכנסת – – – השר להגנת העורף מתן וילנאי: שידבר על החוק לשם שינוי. היו"ר יצחק וקנין: – – – חבר הכנסת אריה אלדד. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מזל שאת המשכורת אני לא מקבל ממך. אני אדבר על מה שאני רוצה. דוד רותם (ישראל ביתנו): נכון. היו"ר יצחק וקנין: רבותי, השר מתן וילנאי, אני חושב שכמי שוותיק קצת בכנסת, גם כבודו ותיק, יודע שחבר כנסת רשאי לדבר אפילו על הירח אם הוא רוצה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני השר, אולי זה לא נוח, אבל אלה הכללים. זכותי לדבר ואני אדבר על מה שאני רוצה. היו"ר יצחק וקנין: שלוש דקות, חבר הכנסת בן-ארי. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): והפעם אני רוצה לדבר על מפלגה גזענית שנמצאת פה בכנסת. המפלגה הזאת קוראים לה מרצ, אחת המפלגות הגזעניות ביותר שכל הזמן מטיפה לאחרים שהם גזענים. היום היה דיון הזוי ביותר בוועדת הפנים; דיון שלא יעלה על הדעת עצם הקיום שלו, עצם הקיום שלו. אם אני הייתי מבקש דיון על כניסת ערבים לצפת, היו פוסלים לי את זה, היו אומרים: גזענות. אבל אם מדברים על מתנחלים שבאים לערים המעורבות ומנסים לכבוש אותן, זה כבר לגיטימי. רבותי, אני רוצה לומר לכם, לא מזמן הייתי בנצרת-עילית, אחת מהערים שאנחנו מקווים מאוד שתשמור על צביונה היהודי כעיר יהודית, יחידה שם באזור שהולכת ונכבשת, לצערנו. ואומרים לנו אנשים שהם יוצאים מהמרפסות: תבואו לפה, תבואו לפה, תבואו לגור פה. אנשים מתחננים. אותו דבר ביפו, אותו דבר בלוד, אותו דבר ברמלה. רבותי, יש לנו מאבק על הארץ הזאת, ובאה המפלגה הזאת, כל פעם שבאים אויבים שלנו, מוחאים להם כפיים. אם מישהו יגיד מלה על זה שעושים לו חגיגות עד אמצע הלילה, על זה שכל השכונה משנה מצביונה, יגידו: זאת גזענות. הרב של צפת הוא גזעני, אבל הם מרשים לעצמם לבוא לכאן ולהשתלח ביהודים. ויש להם שם קוד ושם הקוד הוא "מתנחלים". נכון, אני מודה, לא באשמה, אני מודה בזכות להיות ממתנחלים בארץ הזאת בכל מקום, בכל אתר; ביהודה ושומרון, בגבעות, בהרים וגם בתל-אביב וגם בלוד וגם ברמלה וגם בנצרת-עילית וגם בחדרה וגם בכל מקום, כי אנחנו אוהבים את הארץ הזאת. ואני רוצה לגלות לכם סוד, אנשי מרצ: אוהבים אותנו, מקבלים אותנו. בתי-הכנסת הריקים מתמלאים. יש תוכן יהודי שחוזר אל הרחובות; מה שרציתם להשמיט, מה שרציתם להשמיד, מה שרציתם להכרית, זה חוזר. אני יודע, זה למורת רוחכם. אתם הולכים ומצטמצמים, אנשי מרצ, אתם נעלמים מן העולם. אם תיכנסו לתא טלפון יישאר כבר המון מקום. אפשר להכניס את מפלגת העבודה כמעט בפנים. אבל אין מה לעשות. אנחנו מתנחלים ויש לנו כיפות ויש לנו זקנים ויש לנו גם אהבת הארץ הזאת ויש לנו גם כן ערכים ואנחנו נמשיך למרות הקריאות הגזעניות שלכם. תודה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, אדוני. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב; אחרון הדוברים לחוק זה, כמובן. בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אינני מתלהב בכלל מהסדרי טיעון, גם לא בחוק האזרחי, אבל אפשר להבין שכשהעומס הוא בלתי נסבל, אין ברירה אלא להנהיג הסדרי טיעון. אבל ודאי אינני מתלהב מהסדרי טיעון בחוק השיפוט הצבאי, החלים על אלה הכפופים לחוק שירות ביטחון, או בקיצור, הסדרי ביטחון. לפני כחודשיים או שלושה החלה ישראל לקיים שיחות עם הרשות הפלסטינית בירדן, בין השאר כדי לחזק את עבדאללה, אבל גם כדי לרצות את העולם, שרצה שנקיים שיחות עם הרש"פ. מה עושה המלך עבדאללה כתגובה? הוא מארח אתמול את ח'אלד משעל כדי לחזק את ה"חמאס" וכדי לחזק את קשריו עם ה"חמאס", כתגובה על כך שישראל מנסה לחזק אותו. אם היו מחר בחירות ברשות הפלסטינית, יש להניח ש"חמאס" היה מנצח בבחירות ברשות הפלסטינית, אפשר לומר – שוב מנצח בבחירות ברשות הפלסטינית. אז למה לאבו מאזן לחכות? הרשות הפלסטינית כבר מתנהגת בהרבה היבטים כמו ה"חמאס". שמענו את המופתי ואת קריאותיו לרצח יהודים כדי לזרז את תחיית המתים של המוסלמים. שמענו בטלוויזיה הפלסטינית לפני יום או יומיים את שבחי "הגיבורים" רוצחי משפחת פוגל. ואיך מגיב ראש הממשלה? מה התגובה הציונית ההולמת לכך שהמלך עבדאללה יוצר קשרים מחודשים עם ה"חמאס", שבטלוויזיה של הרשות הפלסטינית המופתי קורא לרצח יהודים ומהללים את רוצחי משפחת פוגל? היום נמסר בתקשורת כי עורך-דין מולכו, שליחו של ראש הממשלה, כבר העביר לפלסטינים בשיחות – לסאיב עריקאת – העביר להם כבר ויתור עקרוני על בקעת-הירדן, ויתור עקרוני על הריבונות, ואנחנו נסתפק, כך נאמר לו, בסידורי ביטחון. אבל לא היינו צריכים את ההדלפה הזאת. ראש הממשלה עצמו, מעל הדוכן הזה, כשדיבר על מיתאר ההסדרים העתידיים שלו, אמר: נעמוד על האינטרסים הביטחוניים של ישראל בבקעת-הירדן, ומכלל הן שמענו לאו. לא בהכרח יעמוד ראש הממשלה על מה שעמדו ראשי ממשלה לפניו, על נוכחות אזרחית והמשך ההתיישבות היהודית בבקעת-הירדן. להבנתי, לא לחינם הוא אמר: נעמוד על האינטרסים הביטחוניים שלנו. אנחנו יודעים להבדיל – מה ההבדל בין התיישבות והסדרים ביטחוניים. ואם זו התגובה של ראש הממשלה להסתה ברשות הפלסטינית – – היו"ר אופיר אקוניס: סיום. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): – – לקשרים של המלך עבדאללה עם ה"חמאס", נדמה לי שהסדרי הביטחון הראויים הללו לא יכולים להיות פתרון לבעיה המדינית ולבעיה הביטחונית של ישראל. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): עוד משפט אחד. ראיתי היום איך ועדת החוץ והביטחון נוהגת ביחס לחוק שירות ביטחון. אני מבקש שאם החוק שאנו דנים בו עכשיו יתקבל, שהוא יעבור לטיפולה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ולא לוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: כך נמסר לי שגם ביקשה הממשלה. בבקשה, אדוני חבר הכנסת נסים זאב. אחריו נעבור להצבעה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כפי שאמר חבר הכנסת אלדד, עניין של עסקת טיעון זה דבר שמקל על מערכת המשפט, וטוב להגיע לעסקת טיעון. גם השופט פחות שובר את הראש, הפרקליטות פחות מתאמצת, ומגיעים לעסקת טיעון. זה צריך לחול גם בעסקת טיעון במסגרת הצבאית כלפי חשודים, גם בשירות האזרחי, ודינם שווה. באחד הסעיפים כתוב שהתובע הצבאי רשאי לערוך הסדר טיעון אם הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור. היום, אדוני היושב-ראש, נפל דבר. יש ביקורת קשה כלפי שר האוצר ושר הפנים, הדלפה מכוונת, שבאה ממשרד מבקר המדינה, זדונית. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, הניסיון להטיל עליהם אחריות אישית גובל באבסורד מוחלט, הזוי, מכוער וקיצוני. אני רוצה להבין מדוע, אדוני היושב-ראש, אין המלצות למשל בכל אירוע חריג, בכל תאונה קשה, כנגד שר התחבורה. למה לא להטיל אחריות אישית על שר התחבורה? אותם כבישים אדומים, רוויים בדם, אין להם מענה. יש מספיק חולים שאין להם מיטות אשפוז, אז להאשים גם כן את שר הבריאות. אפשר להאשים גם את השר המכובד שיושב לידנו כשאין ערכות מגן, מסכות. יש מגבלה תקציבית, ואם יש תקציב, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אין בעיה. אפשר לתת מענה לכל דבר שהוא נצרך במדינת ישראל. כולנו יודעים שהכישלון הוא של ממשלות ישראל לדורותיהן. לזרוק את האחריות על שר הפנים, שעשה הרבה יותר מקודמיו – גם התריע, גם תקצב – זה פשוט לזרוק אש זרה בשדה קוצים. לגרום לתסיסה אישית, להסתה פרועה, כנגד השרים, זה מעשה שלא ייעשה. אין ספק, אדוני היושב-ראש, היתה פה תקלה חמורה בשיקול דעת. היו"ר אופיר אקוניס: לסיום, אדוני. נסים זאב (ש"ס): כאשר האירוע הטרגי הזה שהתרחש – אין ספק שהדבר יכול היה להיות אחרת. אין שום קשר אם היו יותר – או מערכת הכבאות היתה, הייתי אומר, בשיפור לאין ערוך באותה תקופה, ייתכן שהאסון הזה לא היה נמנע. היו"ר אופיר אקוניס: טוב. נסים זאב (ש"ס): אז לכן לבוא להטיל את הרפש, את ההסתה הזאת, כאילו המבקר – הוא לא יודע איך זה הודלף, הוא פשוט לא יודע, והוא אומר מפורש שהוא – לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שיש פה מקום לחשבון-נפש. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. נסים זאב (ש"ס): תודה לך, אדוני. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך. נחכה שתחזור למקומך, חבר הכנסת זאב, ונעבור להצבעה. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 66) (הסדרי טיעון), קריאה ראשונה – אני מפעיל את מערכת ההצבעה. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 66) (הסדרי טיעון), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: ובכן, 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 66) (הסדרי טיעון) תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט.