קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חנייה לנכה), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/2963/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת זאב בילסקי)
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חנייה לנכה), של חבר הכנסת זאב בילסקי. בבקשה, אדוני. עשר דקות. משיב שר התחבורה והבטיחות בדרכים – – –
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה משיב במקומו? השר הרשקוביץ משיב במקום שר התחבורה.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שכל אחד מאתנו שנוהג בכבישים רואה הרבה פעמים שאנשים שממהרים – ואנחנו עם של ממהרים – אדם מחנה את האוטו שלו בחניית נכים, ובתוך הלב אומר לעצמו כמה דברים: קודם כול, לא ראיתי, היה שלט קטן, לא שמתי לב; אחר כך הוא אומר לעצמו: שנייה אחת, אני רק קופץ לבנק, מוציא כסף וחוזר.
ואז בא אותו נכה, שנעזר לפעמים בכיסא גלגלים, שלא מסוגל להחנות את האוטו שלו, והוא מתחיל להסתובב ולהתחנן ולבקש, ולפעמים להתווכח – על מה? על מקום חנייה, שניתן לו במקום הרגליים שלו. הוא לא יכול בדרך אחרת להחנות את האוטו, ולכן החוק ייעד לו חניות נכים.
ומה באנו וביקשנו? שכדי – אתם יודעים, בפרשת קדושים – הנה, דן מרידור ישר הסתובב, אתה רואה? שר הפנים לא הסתובב, סגן שר האוצר לא הסתובב – פרשת קדושים, אדוני, פרשת קדושים. השר הסתובב, נכון.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מה בא לפני קדושים?
זאב בילסקי (קדימה):
פרשת קדושים, אחת הפרשיות – פרשות – שקובעת סטנדרטים גבוהים מאוד לעם היהודי. למשל, נאמר שם: לא תקלל חירש. לכאורה אתה יכול לבוא להגיד: הלוא ממילא הוא לא שומע. אבל כאלה אנחנו, אנחנו עם סגולה, וזאת הסגולה שלנו, היא כולה באה בפרשת קדושים, ובפרשת קדושים נאמר גם, נוסף על הכול: בפני עיוור לא תשים מכשול. ומה בא בילסקי עכשיו להציע?
השר משולם נהרי:
– – –
זאב בילסקי (קדימה):
סליחה?
השר משולם נהרי:
– – –
זאב בילסקי (קדימה):
אוקיי, אוקיי, ולכן – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בילסקי, אתה צודק, אבל איך כתוב: לפני עיוור לא תשים מכשול ו– – –
זאב בילסקי (קדימה):
ו– – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – ויראת מאלוקיך. בוא נתחיל עם השני, אחר כך נעבור לראשון.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני למדתי ממך שאין מוקדם ומאוחר בתורה, פעם אתה אמרת לי, אז עכשיו תן לי להקדים ולהגיד לך מה שאני בחרתי – – –
קריאה:
– – –
זאב בילסקי (קדימה):
בדיוק. אין מוקדם ומאוחר בתורה, ולכן אני בחרתי להסתמך על פרשת השבוע, פרשת קדושים, ולגזור את החלק של בפני עיוור לא תשים מכשול. עכשיו, מה קורה? בא הנהג קל הרגליים, נוסע עם האוטו שלו, ולעצמו הוא אומר: לא ראיתי. אז עכשיו, מכיוון שאני רוצה שפרשת קדושים תהיה בתוכנו, ואנחנו נאמץ אותה אל לבנו, ונעלה את הסטנדרטים של ההתנהלות שלנו, אני הצעתי הצעת חוק פשוטה: שלאותו אדם שבמקרה הוא לא ראה, הוא לא שם לב, נצבע לו את החנייה, ואז הוא לא יוכל להגיד לעצמו שהוא לא ראה. זה הכול.
אז אני בא היום עם הצעת חוק פשוטה, לממש את פרשת קדושים ולהביא אותה להילך חוקי פה, במדינת ישראל. ואיך, ידידי השר, יכלה ממשלת ישראל, בהרכב הנוכחי – מילא הרכבים אחרים, הייתי אומר – תשמע – להתכחש לפרשת קדושים ולגרום לכך שאנשים ימשיכו לעשות טעויות ולהחנות את המכוניות שלהם במקומות כאלה?
היו"ר אופיר אקוניס:
ההרכבים היו דומים, אגב.
זאב בילסקי (קדימה):
אני יודע – אני יודע שיבואו ויגידו חברי בשלטון המקומי: זאביק, מה אתה עושה? זה עולה הרבה כסף לצבוע, ואחר כך לתחזק – אתם יודעים מה – – –
משה מטלון (ישראל ביתנו):
גם בכנסת צבעו.
זאב בילסקי (קדימה):
גם בכנסת צבעו. נכון, גם בכנסת צבעו.
היו"ר אופיר אקוניס:
את הכול.
זאב בילסקי (קדימה):
ולכן – בהרבה מקומות צובעים, ולא צריך חוק בשביל זה, ולא צריך אדם שיעמוד פה ויצטט מפרשת קדושים, כי אנשים מבינים שאפשר לעשות משהו. אתם יודעים מה, שרי ממשלת ישראל וידידי השר הרשקוביץ, שעוד מעט אתה תעלה לפה ותסביר בנועם הליכות כמה שההצעה שלי אומנם נכונה אבל בכל זאת ועדת השרים החליטה להתנגד. אני מציע, אתה יודע מה, לשנות לך את הנאום ולהגיד: אתה יודע מה, חבר כנסת בילסקי, בוא נעשה ניסוי. בוא נעשה ניסוי. ניקח, אתה יודע מה, רשויות שיהיו מוכנות להתנדב. אנחנו נפתח את זה לראשי רשויות שמוכנים, ונלך על סימון של 500 מקומות חנייה בארבע-חמש רשויות מקומיות.
והיה, לא יימצאו מתנדבים, אני חוזר בעצמי ואני אומר: כנראה ההצעה שלי לא טובה. אם יהיו ארבעה-חמישה ראשי רשויות שכל אחד מוכן לקחת 50–60–100 מקומות חנייה ולצבוע אותם, תעבור שנה ונראה – אולי עשינו טוב? אולי עשינו לא טוב?
ולכן, אתה יודע, אני מציע לכם הצעה שאני לא מאמין, אדוני היושב-ראש, איך אפשר להתנגד לה, ככל שאני הופך והופך; קודם ציטטתי לכם מפרשת קדושים, אחר כך הבאתי לכם מתנדבים – ראשי רשויות מתנדבים שכל אחד מוכן לעשות ניסוי על 50 מקומות חנייה. ואם גם בזה לא שכנעתי, אני מוכן ללכת וליצור קרן מיוחדת שתקנה מהחברות שעושות צבע, כדי שלפחות בשנה הראשונה לא תהיה בעיה תקציבית. ולכן, אם אין בעיה תקציבית, אם אנחנו רוצים ללכת לפי פרשת קדושים ואם אנחנו הולכים על ראשי ערים מתנדבים – למה להגיד לא להצעה כזאת?
ואני קורא לך, אדוני השר, ואני מודה לחבר הכנסת מוץ מטלון שעוזר לי, ככה, בכך שהוא מנסה לחמם את לבו של השר לכך שזה – אני מציע שאם השר, נראה לו, אולי לא נצביע על העניין הזה, ניקח מחשבה, אני אשלח לכולם את פרשת השבוע, פרשת קדושים – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה מציע להפוך להצעה לסדר-היום?
זאב בילסקי (קדימה):
לא, לא, אבל אני – יכול להיות שאם הממשלה תתחייב, נניח, שבתוך שבועיים נחזיר את זה לוועדת שרים, נביא את החידושים גם מפרשת קדושים, גם ראשי ערים מתנדבים וגם קרן שבילסקי עושה למצוא קצת צבע כדי לצבוע שם; מה עוד? ואם תהיינה דרישות נוספות מהממשלה אני מוכן לעמוד בהן, ובלבד שהצלחנו להביא גאולה להרבה אנשים נכים, שהיום הם נאלצים להסתובב עם המכוניות שלהם כי אלה שלא מורשים חונים שם. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, אדוני. בבקשה, כבוד השר הרשקוביץ, שר המדע, עונה בשם שר התחבורה והבטיחות בדרכים. דרך אגב, אדוני השר לביטחון פנים, אני מנצל את ההזדמנות – הזכיר לי חבר הכנסת בילסקי, יש תוכנית בשם "הצינור", בערוץ-10, תוכנית שמשודרת מאוד מאוחר בלילה. והם עקבו – אולי מקרה חד-פעמי, אבל של ניידת משטרה שחנתה – אתה מכיר את הסיפור – חנתה פעמיים באותו מקום, של מתנדבים, אם אינני טועה.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
– – – עם התמרור – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
יפה, מצוין. השר לביטחון פנים הודיע – והודעה חשובה – שהדבר טופל. יפה. תפקיד חשוב לתוכנית "הצינור". אתה עולה? בבקשה, אדוני.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, רק תיקון, כדי שחס וחלילה לא תשתרש טעות, אז – פרשת השבוע שלנו זו פרשת בא.
היו"ר אופיר אקוניס:
זה שיבש לך את כל התזה.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
זה שיבש. לא רק זה, אני אגיד לך מה, זאת פרשת בא, זה "בא אל פרעה", אז יכול להיות שאת התקדים צריך לקחת ממצרים, ובמצרים לא צובעים מקומות חנייה לנכים. אני גם לא יודע מה מצב התמרורים – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אל תיקח דוגמה ממצרים.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
בבקשה?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אל תיקח דוגמה ממצרים.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
אז אוקיי. אבל אני מוכן לא לקחת דוגמה ממצרים, וכך אני כאן, עומד כאן בשמו ובמקומו של שר התחבורה, השר כץ. אם כן, הצעת החוק, שמבקשת לחייב את רשויות התמרור המקומיות לסמן בצבע כחול שטחי חנייה המיועדים לחניית נכה על-פי תמרור.
המטרה, כמובן, לסייע לנכים לזהות את מקומות החנייה המיועדים לחניית נכה, ואני אוסיף: לא רק לסייע לנכים, אלא לסייע לחונים, שישימו לב שחנו במקומות השמורים לנכים. כיום מקום חנייה לנכה מסומן באמצעות תמרור 437 ללוח התמרורים, ולא קיימת הוכחה – ובאמת, כאן אני תמה, ידידי חבר הכנסת בילסקי – אני חושב שרוב האנשים מסתכלים למעלה, ולא מסתכלים למטה; את התמרור על חניית נכים רואים למעלה, בגובה העיניים, הצבע על הכביש – צריך להסתכל על האדמה. בכל אופן, לא קיימת הוכחה לכך שסימון שטח החנייה המיועד לחניית נכים בצבע כחול יסייע לנכים בחנייה יותר מהתמרור הקיים.
אבל כאן אוסיף: זאת ועוד. נכון, אמרנו, הסכמנו שלא לקחת דוגמה דווקא ממצרים, אבל הבעיה של חניית נכים היא לא רק בעיה של מדינת ישראל, היא כמובן בעיה אוניברסלית. ולא רק שהיא בעיה אוניברסלית – אנשים אולי לא יודעים, יש אמנה אירופית בנושא, ומדינת ישראל חתומה על האמנה האירופית לקביעת צורתם וצבעם של תמרורי דרך. והאמנה האירופית אינה קובעת חובת סימון על שטח מקום חנייה המיועד לחניית נכים, כמוצע. היא כן קובעת תִּמְרוּר, אותו תמרור שמקובל במדינת ישראל.
בנוסף, סימון שטח חנייה המיועד לחניית נכים בצבע כחול כרוך בהוצאה כלכלית עבור רשות התמרור המקומיות, וקיים חשש שחובת הסימון המוצע תוביל לכך שרשויות מקומיות – פשוט שצרות בכסף – יימנעו מסימון מקומות חנייה לנכים.
לכן עמדת הממשלה הינה להתנגד להצעת החוק. יחד עם זאת, אני מסכים עם חבר הכנסת בילסקי שמדובר בנושא ראוי. זה גם לא נושא של מחלוקות – קואליציה ואופוזיציה – נושא שראוי לדיון. אז כמובן לא נתנגד אם ההצעה תזכה לדיון כהצעה לסדר-היום, אבל הממשלה מתנגדת להצעת החוק.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך, כבוד השר. בבקשה, חבר הכנסת בילסקי.
רחל אדטו (קדימה):
לא שכנעת. אתה השתכנעת?
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה, אדוני, שלוש דקות. עכשיו אתה תספר לנו אם השתכנעת מטיעוניו של השר, או שאנחנו עוברים להצבעה. שלוש דקות.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ידידי השר הרשקוביץ, ידידי שר המדע – זהו, אני – – –
קריאה:
– – –
זאב בילסקי (קדימה):
יפה מאוד. אני השתכנעתי, ידידי השר, מכך שאתה אמרת, ובצדק רב: בילסקי, למה לך לצטט מפרשת קדושים, כי זו לא הפרשה הנכונה לשבוע הזה. אני חשבתי שהיא נכונה, כי פרשת קדושים זאת פרשה מאוד מיוחדת. זאת פרשה – אין בפרשות אחרות ציוויים שאנחנו לוקחים על עצמנו כמו שיש בפרשת קדושים. בכל אופן, יש שם – – –
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
– – –
זאב בילסקי (קדימה):
– – – יש שם צבר של ציוויים שהעם היהודי לוקח על עצמו, ובכך עושה אותו שונה. ככה לפי דעתי, בוא נאמר, בהשכלה התורנית שלי, מצוות חברתיות, באמת – וחוץ מזה, אני אגיד לך גם, יש לי סימפתיה מיוחדת לפרשת קדושים. היא סמוכה ליום העצמאות, ואצלנו ברעננה תמיד לקראת יום העצמאות היתה בבית-הכנסת הגדול תפילה מיוחדת לשלום המדינה. הרב פרץ היה נושא דברי תורה, והרב בילסקי אחריו, גם כן, מפליא בדברי תורה.
והפעם האחרונה, השנה האחרונה שהייתי כראש עיריית רעננה ודיברתי דברי תורה בבית-הכנסת הגדול – ועוד לא ידעתי שאני בעוד כמה חודשים הולך לדרכי – דיברתי על פרשת קדושים. קראתי מהדף, ופתאום עזבתי את הדף והתחלתי לדבר דברי פרידה, ולא הבנתי למה אני עושה את זה. ולכן פרשת קדושים נחקקה במוחי כפרשה שלמעשה, זה היה איזה סיום בשבילי לדברים אחרים.
היו"ר אופיר אקוניס:
האם אתה מסכים להצעת הממשלה?
זאב בילסקי (קדימה):
רגע, רגע. תן לי, היושב-ראש, קודם כול נשאר לי זמן מכוח החוק. שנית, מכוח החברות שלנו, ושלישית, אני מביא הצעת חוק כל כך חברתית, כל כך הגיונית, שאפילו השר הרשקוביץ – אתה יודע, הוא מילא את חובתו, כדי שלא יסתכסך עם שר התחבורה, חס וחלילה, אבל גם הוא הרגיש באיזה מקום – בייחוד שחבר הכנסת מטלון ניסה לשכנע אותו בדברי קילוסין, להגיד לו: תראה, אולי נעשה; ובייחוד שאני הייתי כל כך נדיב והצעתי כאלה הצעות מרחיקות לכת, כולל קרן מיוחדת מייסודי, שאני אקח חלק, מעליית המשכורת שעוד מעט נכונה לנו, ואני אקדיש כדי שמי שאין לו כסף לצבוע גם יעשה. אז בנימוקים כאלה אני מבין שהיה קשה, אבל אני רוצה לחזור – ובזה אני אסיים – לפרשת השבוע. כי אתה צודק שפרשת קדושים זה משהו אחר. ובפרשת השבוע, בא – –
היו"ר אופיר אקוניס:
נא לסיים.
זאב בילסקי (קדימה):
– – נאמר פשוט: "ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו, כה אמר ה' אלהי העברים, עד מתי מאנת לענֹת מפני שלח עמי ויעבדֻני". עד מתי אתם, ממשלת ישראל, ממאנים להקשיב להצעות חוק חברתיות פשוטות? תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא, לא, סליחה, לא. אחרי כל המשל והנמשל בפרשות השבוע, האם אתה מקבל את עמדת הממשלה או רוצה להצביע?
זאב בילסקי (קדימה):
יש שתי אפשרויות – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
לא הבנו. לא הבנו אותך כל כך.
אריה ביבי (קדימה):
אתה רק לא אמרת אם אתה עובר לש"ס.
זאב בילסקי (קדימה):
אם הממשלה – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
אני הזמנתי את חבר הכנסת – אה, הוא עובר לש"ס? אני לא יודע. אני לא.
זאב בילסקי (קדימה):
אם ממשלת ישראל מוכנה לדחות את ההצבעה עכשיו, ולתת אפשרות לוועדת השרים לשקול בשבועיים-שלושה הקרובים פעם נוספת – אם זה כן, בסדר; אם לא – נצביע. להחלטתך.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, אנחנו – זה לא להחלטתי, זה עמדת הממשלה.
ובכן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה. בבקשה, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 14
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 32
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חנייה לנכה),
התשע"א–2011, נתקבלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, 14 בעד, 32 נגד. הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה לא עברה, אבל אתה הצבעת במקום חברת הכנסת אבסדזה. את הצבעת?
נינו אבסדזה (קדימה):
הוא במקומי. הטכניקה עוד פעם לא עובדת, אז צריך – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
הטכניקה לא עובדת. אתה מצביע בעד? בעד. 15 בעד. נגד – 32. בבקשה. אתה הצבעת הפוך? אבל אתה ותיק בבית הזה, ולא נשנה את הצבעתך. רק נודיע שאתה התכוונת להצביע אחרת. התכוון להצביע נגד, אבל לא יוצא. אנחנו לא משנים את ההצבעה, אבל מוסיפים את חבר הכנסת דואן. 15–32.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
תגיד לפחות את השם שלי.
היו"ר אופיר אקוניס:
השם שלך – השר שמחון, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
הצעת החוק לא התקבלה.