קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על לחם מלא), התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2487/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום, הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על לחם מלא), של חברת הכנסת רונית תירוש. ישיב שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון. בבקשה, גברתי. עשר דקות. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני הייתי שמחה אם השר שמחון היה כן מקשיב לדברי. השר לשעבר הרצוג, אני אשמח אם רק תאפשר לו להקשיב לי, כי לי אין הפריווילגיה להופיע בוועדת שרים. אל תכעס עלי, אני מדברת בשיא הרצינות. אני לא יכולה להופיע בוועדת שרים ולהשמיע את טענותי ונימוקי. ואני באמת באמת מתקשה להבין את הסיבה שהצעת החוק שלי נפלה בוועדת שרים, שהרי לא ביקשתי כסף מהאוצר. ביקשתי להשלים מהלך שהוא הולם והוא בא בהלימה מוחלטת לתוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא שהוציא משרד החינוך בשיתוף עם משרד הספורט. רבותי, אני לא מצליחה להבין מה קרה שם. הצעת החוק שלי מדברת על כך שכל מה שנוגע למכירה של לחם מלא, לחם בריא – אני הגדרתי "לחם מלא", "לחם בריא", ש-51% לפחות מהקמח הוא קמח מלא. זה לחם מומלץ על-ידי כל הרופאים והתזונאים למיניהם. זה דבר שהוא בריא. כל מה שביקשתי – לא לסבסד אותו. כל מה שאמרתי: תפעילו עליו את חוק הפיקוח – יש לכם חוק כזה – על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996. סעיף 6 מדבר על כך שניתן להחיל על מספר מוצרים מינימלי את הפיקוח. ביקשתי להוסיף אותו לרשימה הקטנה הזאת. לא כסף, לא תקנים, רק תחילו עליו את הפיקוח, והיתר ייעשה מעצמו. כלומר, המאפיות למיניהן בוודאי תוודאנה שהמחיר לא יהיה מחיר מופקע. עכשיו אני רוצה להביך קצת את הממשלה, או קצת הרבה. אתם מדברים על תוכנית לאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא. אני מקריאה מתוך התוכנית עצמה. במסגרת המלצות משרד הבריאות, כדי לממש את ההצעה הזאת, שהובאה ב"מחליטים" בממשלה, נאמר: "יש לאפשר בחינת שימוש בכלי רגולציה צרכניים לשם הגברת מודעות הצרכנים לחשיבות הצריכה של מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה, כגון לחם מחיטה מלאה, על מנת להביא לירידה במחירם". לקחתי את המשפט מהממשלה, מ"מחליטים" של הממשלה, תרגמתי אותו לכלי רגולטיבי שאתם מדברים עליו, קרי חקיקה, ואמרתי: יוכנס הלחם הזה המלא, מחיטה מלאה, לפיקוח. אף שר – חוץ משרת החקלאות חברת הכנסת אורית נוקד, אף שר לא קם ואמר שיש היגיון בדברים שלי, שההצעה הזאת היא בהלימה מוחלטת למה שהממשלה עצמה החילה על עצמה. איפה היה שר הבריאות? איפה היה שר החינוך? איפה היתה שרת הספורט? הרי חתמתם על האמנה הזאת, יש לי כאן צילום שאתם חתומים על אמנה שאומרת שזה מה שצריך לעשות. מה, אני לא יודעת לקרוא? יש לי בעיות בהבנת הנקרא? אני מוכנה להביא לכם לא רק תואר ראשון, גם תואר שני בהצטיינות יתירה. יצחק כהן (ש"ס): לא לא, פרופסור. רונית תירוש (קדימה): אין לי שום בעיה. אני, יש לי מסלול לדוקטורט מוכן. סיימתי בהצטיינות יתירה תואר שני, זה מאפשר לי תנאי סף וקבלה לתואר שלישי. דוקטורט. יצחק כהן (ש"ס): תואר ראשון יש? רונית תירוש (קדימה): בוודאי. יצחק כהן (ש"ס): לא לכולם יש. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): את צריכה לשנות את השם ללפיד. רונית תירוש (קדימה): לא צריכה לשנות, יש לי תואר שני בהצטיינות יתירה, ואני שואלת את עצמי מה לא הבנתי נכון. אני לא יודעת. יעלה עוד מעט שר התמ"ת וינסה להסביר לי ולנמק מדוע הוא לא מוכן. רבותי, אני רוצה לפנות אליך, שר התמ"ת – אתה באת ממפלגה סוציאליסטית, אתה צריך, כמו שכתוב פה – "בריאות לכול". שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: מותר לי גילוי נאות? רונית תירוש (קדימה): כן. לא באת משם? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: באתי משם, רק הדעות שלי הפוכות לגמרי. רונית תירוש (קדימה): אני אומרת לך, מי שהחליט אחרת – זה קפיטליסט חזירי. היו"ר אופיר אקוניס: זאת אמירה דרמטית. רונית תירוש (קדימה): אמירה דרמטית, אז תפרשן אותה. היו"ר אופיר אקוניס: לא, השר אומר לך שהוא בא ממפלגה סוציאל-דמוקרטית, אבל הוא אוחז בעמדות קפיטליסטיות. רונית תירוש (קדימה): לגמרי. חזיריות. היו"ר אופיר אקוניס: של שוק חופשי. רונית תירוש (קדימה): לא רק שוק חופשי. רבותי, למה שוק חופשי? אתמול ראיתי את הסרט "גברת הברזל", על תאצ'ר. היא רצתה שיהיה מס אחיד לכול. אמרו לה: איך את עושה מס אחיד גם לעניים? אמרה: לא מעניין, כולם צריכים לשאת בנטל. היו"ר אופיר אקוניס: מס גולגולת. רונית תירוש (קדימה): אז אם אנחנו רוצים להיות תאצ'ריסטים, ואם אנחנו לא – איבדנו את החמלה מזמן, אבל איבדנו את התובנה שברגע שמחיר של לחם מלא – תסכים אתי, השר, שלחם מלא הוא לחם בריא? תסכים אתי, אז למה לתת אותו רק לעשירים? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: לא צריך פיקוח בכלל על הלחם. רונית תירוש (קדימה): לא צריך פיקוח על הלחם? אז בטל את הפיקוח על הלחם כולו. תבטל על הכול. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: זאת העמדה שלי. רונית תירוש (קדימה): אבל העמדה שלך לא התקבלה, וכל עוד יש פיקוח חלקי, וכל עוד יש פיקוח על לחם, בוא תכניס גם לחם מחיטה מלאה. אני מורה בישראל, לוקחת תוכנית לתזונה נכונה, לאורח חיים בריא – הרי זה מה שמוכרים לנו במשרד החינוך – אני מסבירה לילדים שלי: אל תאכלו סתם פחמימות, תקנו לחם בריא, לחם מחיטה מלאה. ולחם מחיטה מלאה, אני עוד מקפידה להסביר – לפחות 50% מהקמח הוא קמח מלא. אומר התלמיד: המורה צודקת. הולך לצרכנייה, למכולת, לאן שלא יהיה, ואומר: אני רוצה לקנות לחם חיטה מלאה. וראו זה פלא – 19 שקלים, 19 שקלים. לקח את הכסף, 4 השקלים שהיו לו בכיס, והלך קנה לחם אחיד כזה, אני לא יודעת איך קוראים לו אפילו, כי אני אוכלת לחם בריא. אני מודה. תודה לאל שיש לי אפשרות לשלם על לחם בריא. אני רוצה פיקוח. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אבל מה את חושבת, בתואר שני הצטיינות – – – הוא לא עולה 19, הוא עולה 16 שקלים – – רונית תירוש (קדימה): כמה? 16 שקלים? זה עדיין יקר. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: – – מה נראה לך, שיהיה אפשר לקנות אותו ב-4 שקלים? רונית תירוש (קדימה): אני למדתי בכלכלה – בכלכלת שוק, כשאתה נותן תחרות, אז אפשר גם להשתולל. זה כשלי שוק. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: זה לא יכול לרדת מתחת לזה. רונית תירוש (קדימה): אני מוכנה שבנושא הזה, כשלמדינת ישראל יש תוכנית, תיקח אתה – אני לא יודעת, הרי כל מספר זוכה. אני מודה שאני לא יודעת להגיד לך כמה עולים חומרי הגלם וכמה עולה לאפות את הלחם המיוחד הזה, אבל בהנחה שהלחם המיוחד הזה – אני מדברת על 51% קמח מלא, לא מדברת על 100%, בסדר? לא הלכתי ללחם שהוא מלא ואז עלותו – אני לא יודעת מה – יכולה להגיע גם ל-25 שקלים. תבדוק אתה את העלויות ותראה מה מתח הרווחים. אני בעד שירוויחו, אני לא חושבת שהם צריכים להיות פילנתרופים, ממש לא. בעלי מאפיות צריכים להרוויח. אבל אתה, האינטרס שלך כשר, כרגולטור, כמי שמקפיד על מדיניות ואכיפתה, תדאג שתהיה הזדמנות שווה גם – אני לא רוצה להגיד לעני, אבל גם למוחלש, לזה שאין באמתחתו כל כך הרבה – לאפשר לו סוג מסוים של לחם שיש בו 51% – אתה יודע מה? פתרתי 50% מהבעיות. לא רוצה יותר. באמת, עיני לא צרה, אני כן ערה לעניין, אבל אני לא יכולה לבוא ולחנך את התלמידים ולומר להם – זה כתוב פה, אני מקריאה ממה שהממשלה כתבה – לחם מלא. הם כתבו: לחם מחיטה מלאה. הם נתנו את זה כדוגמה. והשר אומר, שר החינוך גדעון סער: שנת הלימודים תעמוד בסימן אורח חיים פעיל ובריא, ואומר במפורש שהם ילמדו את התלמידים מהי תזונה נכונה, שכוללת לחם מחיטה מלאה. זה לא אני אמרתי, זה הם אמרו. אז תמצא את הלחם האחד – אל תיתן מגוון; יש מגוון: יש סובין, יש דגנים, יש שקדים, יש פיצוחים – אני לא מדברת על מגוון – לפחות לחם אחד, תכניס אותו, במדדים מסוימים, בהגדרות מסוימות, ותגיד: זה הלחם שיהיה עליו פיקוח, ואני מבקש בו לקחת מתח רווחים מאוד מאוד קטן, שהוא – אולי יגיע ל-6 שקלים, אתה יודע מה? אולי. אז בין 2.5 שקלים ל-6 שקלים אני אעשה את החשבון, אני אגיד: שווה לי להשקיע. אבל בין 2.5 שקלים ל-19 שקלים אין סיכוי שהלחם הזה יירכש על-ידי האוכלוסיות המוחלשות. ואני אומרת לך, אני לא רוצה לחיות במדינה ובחברה שרק מי שיש לו כסף יהיה בריא. מספיק יש לנו שירות פרטי בבתי-חולים, יש לנו הרבה מאוד שירותים שאנחנו יכולים לקבל כדי לשפר את בריאותנו. לפחות בדבר הבסיסי הזה, כמו שעשינו איזו דיפרנציאציה, ואנחנו כן מבינים שגם מים צריכים להינתן במשורה לאוכלוסיות כאלה במחיר כזה, לאוכלוסיות אחרות במחיר אחר – זה דבר בסיסי. אני באמת מבקשת ממך, אדוני השר, ולכן ביקשתי – לא כדי להקניט, חלילה – ביקשתי את הקשב שלך, כי אתה כן אדם קשוב ואתה כן מבין, ואני חושבת שיש בכוחך להחליט החלטה נבונה, מאוד ממוקדת – לא משהו גורף, לא משהו רחב, אבל משהו שיאפשר – לחם אחד, אחד, שאותו אפשר לרכוש במחיר שווה לכל נפש. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, גברתי. כבוד השר, בבקשה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. אם חברת הכנסת תרצה, תעלה לשלוש דקות נוספות. אם לא, נצביע. בבקשה, אדוני. אני מזכיר לשרים שהיום יום ארוך מאוד, ארוך מאוד, אדוני. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברת הכנסת תירוש, את יודעת, את היית מנכ"לית משרד החינוך, אני חושב שיש הרבה מאוד תחומים בחינוך שעל-פי דרכך והצעתך היה יותר חשוב להכניס אותם לפיקוח – כמו מחשב לכל ילד; היו הרבה תוכניות בתקופה שלך, עד כמה שאני זוכר. למה לא להכניס את כל זה לפיקוח? יש הורים שלא מסוגלים. לפי שיטתך – – – רונית תירוש (קדימה): אם יורשה לי, נתנו חינם מחשבים. מה זה פיקוח? נתנו חינם. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: זה שנתתם חינם מחשבים זה לא אומר שכולם קיבלו מחשבים. זה עדיין לא אומר שלכל ילד היה מחשב. היו"ר אופיר אקוניס: מחשב לכל ילד? רונית תירוש (קדימה): מחשב לכל ילד – יהיה לכל ילד. היו"ר אופיר אקוניס: זה לא פרויקט ממשלתי כל כך. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אני רק אומר לך, שתדעי. היו"ר אופיר אקוניס: לא ממשלתי. לא לא, רק רגע, אדוני. התחיל בתקופתו של יצחק רבין, המשיך ביתר שאת בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו, ואחר כך, לצערי, בתקופתו של מר ברק קצת ירד. אבל זה העובדות, אני לא רוצה להפריע לך. בבקשה. לא לא, רק למען העובדות. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אתה בכלל לא מפריע לי. רונית תירוש (קדימה): אבל מה אנחנו משווים לחם למחשב? היו"ר אופיר אקוניס: תודה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אני אסביר לך למה. את רוצה שאני אסביר לך פעם למה? עזבי רגע את לחם הבריאות שאת מדברת עליו. רונית תירוש (קדימה): אני לא רוצה לעזוב. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: תני לי פעם אחת להגיד לך. את רוצה שאני אגיד לך פעם משהו באופן אישי? הניסיון להיצמד ללחם כסמל הוא ניסיון לא נכון. הוא חלק שולי בצריכה של האדם. האדם היום צורך דברים אחרים. רונית תירוש (קדימה): כמו? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: נתתי לך דוגמה. למשל חינוך, למשל תרבות, אני אתן לך אלף ואחת דוגמאות. אז אני אומר לך, את מנסה ללכת לפינה שהיא לא נכונה, ואני אומר את דעתי. אני, מבחינתי האישית – וזאת לא התשובה שאני הולך לתת לך – מבחינתי האישית, כן, שיוסר הפיקוח על הלחם. אני בטוח שמחירי הלחם ירדו בסוף. הניסיון לתפוס אותם באופן כפוי הוא לא נכון. זה נכון שהמחאה האחרונה לא מאפשרת לעשות מהלכים כאלה, אבל מבחינתי האישית, כאדם, אני אומר לך, להסיר את הפיקוח על הלחם, זה הרבה יותר נכון. אז גם המחיר של לחם הבריאות שאת מדברת עליו יהיה יותר נמוך. במסגרת הצעת חוק זו חברת הכנסת רונית תירוש וחברי כנסת נוספים מבקשים לקבוע כי הוראות חוק הפיקוח יחולו על מחירי לחם מלא, בהיותו מצרך חיוני שיש בו צורך בפיקוח על מחירו משיקולים של טובת הציבור. הממשלה מתנגדת להצעת חוק זו מהנימוקים האלה: הצעה לפיקוח על מחיר לחם מלא עלתה במסגרת פ/3627/18, הצעת חוק פיקוח על מחירי מזון גולמיים, שכללה בתוכה בין היתר פיקוח על מחיר לחם מלא, ואשר נדחתה על-ידי ועדת השרים ביום 1 בינואר 2012. המנגנון הקבוע בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים הוא הוצאת צווים על-ידי שר האוצר והשר הנוגע בדבר, שבהם ייקבע כי החוק יחול על מוצר או שירות שקיימות לגביהם עילות המצדיקות פיקוח לפי סעיף 6 לחוק, כגון מונופולין, ריכוז באספקה או ברכישה הפוגע בתחרות. הצעת החוק אינה מדברת על הכנסה לפיקוח מטעמים של כשל שוק אלא מטעמים של הורדה כביכול ממחירו של הלחם המלא. בהתאם לחוק, יש לאשר למוצר הנמצא בפיקוח מחירים – את אתי, חברת הכנסת תירוש? מילא – בילסקי, מילא עברת מחנה, אבל תן לי. בהתאם לחוק יש לאשר למוצר הנמצא בפיקוח מחירים את מלוא עלות ייצורו – זה מה שקראתי לך בקריאת ביניים – פלוס רווח סביר על ההון הפעיל בייצור המוצר. הכנסה לפיקוח מחירים של מוצרים המשווקים בשוק תחרותי לא תביא להורדת מחירם. התוצאה היחידה תהיה קיפאון בפיתוח מוצרים נוספים באותו תחום. חשוב להבין, וזאת בהסתמך על עמדת הגורמים המקצועיים במשרד התמ"ת, כי שנים רבות של פיקוח לימדו כי חוק הפיקוח על מחירים אינו יעיל, לא גורם להורדת מחירים ואינו יכול להתמודד עם ייצור לא יעיל. משתמשים בפיקוח רק כמוצא אחרון בשוק לא תחרותי. את יכולה לראות דוגמאות: מחירי שיחות בין-לאומיות, שהיו בפיקוח מחירים, ומחירם ירד לשליש רק עם פתיחת השוק לתחרות. הגורמים המקצועיים הוסיפו עוד כי שוק הלחם המלא הינו שוק תחרותי, כך שהכנסתו לפיקוח לא תגרום בהכרח להורדת מחירו. מדיניות הממשלה ב-20 השנים האחרונות לגרום להורדת מחירים – לפי דעתי לקדימה היו שתי ממשלות בתקופה הזו של ה-20 – היא על-ידי פתיחת השוק לתחרות יבוא והורדת חסמים המונעים תחרות. לשם כך הקים המשרד את רשות ההגבלים העסקיים ואת הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן. גישה זו קיבלה משנה תוקף בדוח-טרכטנברג. החלטת הממשלה מס' 3985 מיום 18 בדצמבר 2011 אימצה את דוח ההמלצות של ועדת-טרכטנברג בעניין זה, כפי שעלו בדוח כהאי לישנא: פיקוח על מחירים "אינו אלא פתרון זמני, חלקי ולא יעיל להפגת פגיעתם של כשלים תחרותיים, ולפיכך יש לפעול על מנת לצמצם את השימוש בו ככל הניתן ולהפעילו רק כשאין אפשרות לפעול להגברת התחרות בטווח הקצר". תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, כבוד השר. בבקשה, חברת הכנסת תירוש, שלוש דקות, ואחר כך נעבור להצבעה. רונית תירוש (קדימה): אדוני השר, אני ממש מתקשה להבין את ההשוואה בין מחשבים ללחם. אתה יודע, בלי מחשבים אפשר לחיות, בלי לחם אני חושבת שלא. אומרים במחוזותינו: אם אין לחם אין תורה. ולא סתם אמרו זאת. לא סתם אמרו זאת אבותינו, ואם לא נסתמך – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: – – – מוצרי המאפה, לא – – – אין פיקוח. קריאה: קמח. רונית תירוש (קדימה): אם אין קמח אין תורה. מקמח עושים לחם, ואם לא ניקח מאבותינו אז ניקח ממרי אנטואנט: אם אין לחם תאכלו עוגות. נהדר. אז בוא נאכל עוגות. תראו, רבותי אני הלכתי במשורה. לגבי דוגמת המחשבים אין מה להשוות, ואם כבר הזכרת, אז המחשבים ניתנים חינם בפריפריה, ובהדרגה יינתנו לכל ילדי ישראל. זה פרויקט של הממשלות השונות ואין בכלל מה להשוות. אני לא יודעת למה אני נגררת לענות על זה. אבל אני רוצה לומר לכם: אני מגלה פה חזירות, אטימות רגשית. לא בכדי חתמו על הצעת החוק הזו אנשים רציניים כמו חבר הכנסת כרמל שאמה, כמו חבר הכנסת אמנון כהן, כמו חברת הכנסת מירי רגב, ציון פיניאן, אורי אורבך, דניאל בן-סימון, זאב בילסקי, מיכאל בן-ארי, חיים אורון, הזכור לנו לטוב, יעקב כץ, מוץ מטלון, פאינה קירשנבאום. רבותי, זה חוצה מפלגות, כי זו הצעת חוק הגיונית. אני לא ביקשתי שתיתן את כל המגוון, אבל תן לחם אחד, כמו שיש לחם אחיד, שעליו יש פיקוח, והוא המינימום המתבקש, ובגינו אני יכולה להבטיח שבכל בית בישראל יהיה לחם, כי לפחות את זה אפשר לרכוש – תן את המקבילה שלו. אחד, לא גיוון. אחד. שיהיה לחם מלא, הכי בסיסי שבעולם, בלי דגנים, בלי גרעינים בתוכו, בלי צימוקים ובלי זיתים. משהו בסיסי שיהיה כאופציה, ותן שם את מרווח הרווחים הכי נמוך שאפשר. שירוויחו. אבל במה? לומר לי שאפיית לחם דגנים עולה 19 שקלים? שקר וכזב. אני אופה בבית, גם, לחמים. רבותי, חומרי הגלם עולים לי כמו לצרכן רגיל. כשמאפייה קונה זה עוד פחות ופחות. תבדוק את העלויות ותראה איזה מתח רווחים יש שם. אני כופרת במה שאמרת. שלמה מולה (קדימה): רונית, אין להם לב, הם אטומים. רונית תירוש (קדימה): לא, אין לב. אין לב, אני אומרת לך. זה כל כך מקומם אותי, החזירות הזו, האטימות הזו. להגיד שאפשר לחיות גם בלי לחם? אתה כמוני יודע. אתה הולך לפריפריה, אתה יודע – הדבר הכי בסיסי בארוחת הצהריים זה לחם. הדבר הכי בסיסי, שמביאים אותו לבית-הספר, זה לחם אחיד, ששמים עליו אולי ממרח שוקולד או מרגרינה. בושה וחרפה לממשלה הזו. בושה, אני מתביישת. ואני אגיד עוד דבר, כי תיכף תעלה הצעת חוק נוספת: יש מוצרים של "גד", אני אוהבת לקנות. רבותי, את העיניים אני מוציאה בשביל לראות את התאריך. על מה הפלתם את ההצעה הבאה? תכף יגיד אותה רוברט טיבייב. מה הוא מבקש, שיהיה תאריך תפוגה ברור? את העיניים אני מוציאה. הם כותבים את זה בשחור על גבי ירוק. עם משקפיים וזכוכית מגדלת אני לא רואה תאריך תפוגה. למה? תבינו את האזרחים. מתי אתה נכנסת לסופרמרקט, אדוני השר? אולי אשתך נכנסה. תשאל אותה. תדברו קצת בבית. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אתה רצית להגיד משהו, בבקשה, אדוני. אני מאפשר לשר להשיב לך משום ששר התמ"ת טוען שאמרת – ציטטת אותו, על לחם – בבקשה, אדוני, אני מאפשר לשר להשיב. קריאות: – – – היו"ר אופיר אקוניס: אני מאפשר לו להשיב. אני אגיד לך, חבר הכנסת מולה, חברת הכנסת תירוש ציטטה את – – – קריאות: – – – היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, אדוני. קריאות: – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: חברת הכנסת רונית תירוש. אני חושב שקודם לא הקשבת לי, אולי עכשיו תקשיבי. רונית תירוש (קדימה): – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: לא, לא. אני חושב שלא הקשבת לי. סליחה. אני קודם כול רוצה כלים והבנה בסיסית על מה שאמרתי, ואני חושב שלא הקשבת. סליחה, סליחה. צעקת פה, אמרת שאני חזיר, וכן הלאה. רונית תירוש (קדימה): לא אתה, הממשלה חזירית. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אז תיתני לי להגיד. מה זה "הממשלה"? הממשלה זה גם אני. אני גם חלק מהממשלה הזו, אז למי את אומרת את זה, לאוויר? קודם כול, שלא תטעי: ההבדל בין שנינו הוא אחד – אני עד היום מגיע בוקר-בוקר מהפריפריה, ואני מרשה לך לשאול את אשתי, שאת מכירה אותה, איפה אני מסתובב כל יום שישי בבוקר, ובאיזה סופר. כך שמבחינת המחירים, אני מכיר אותם יותר טוב ממך וגם מאחרים. אני יותר צמוד לעם. לא אמרתי שאפשר להסתדר בלי לחם. אל תגידי דברים שלא אמרתי. אמרתי שלשיטתך, בעולם שלך, בעולם שלך, אפשר לעשות פיקוח גם על מוצרים אחרים. אם בן-אדם מתעורר בבוקר ורץ עם אופני הכושר, אולי ניתן לו גם פיקוח על מחיר אופני הכושר. אותו הדבר לגבי מחשבים. הזכרתי את העובדה שאת באת ממקום כזה שהיה אפשר לעשות פיקוח כמעט על הכול. אל תנסי לערבב דברים שאני לא אמרתי. לחם הוא מוצר בסיסי. 90% ממוצרי המאפה של מדינת ישראל לא נמצאים תחת פיקוח. רוב אזרחי ישראל צורכים אותם, ואני אומר את עמדתי הבסיסית: לחם צריך לצאת מפיקוח. אז המחירים יהיו הרבה יותר נמוכים. זו עמדתי האישית. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה. אני מאוד מודה לך, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה – הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על לחם מלא). בבקשה. נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 14 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 35 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על לחם מלא), התש"ע–2010, נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: 14 בעד, 35 נגד. ההצעה לא עברה.