קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק החברות (תיקון – הסדר נושים בפיקוח בית-המשפט), התשע"ב–2011
[הצעת חוק פ/3560/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק החברות (תיקון – הסדר נושים בפיקוח בית-המשפט), התשע"ב–2011, של חברי הכנסת זהבה גלאון ויצחק וקנין. תנמק חברת הכנסת זהבה גלאון. בבקשה, חברת הכנסת גלאון. לרשותך עשר דקות.
זהבה גלאון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, אני שמחה להציג כאן מעל הדוכן את הצעת החוק של חבר הכנסת יצחק וקנין ושלי, הצעה המכונה "חוק התספורות", שזוכה לתמיכת הממשלה. אני שמחה מאוד שהממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת. אני חושבת שמדובר כאן באיזו נקודת ציון דרמטית במאבק נגד הריכוזיות, ואני רוצה בהזדמנות הזאת גם להודות לעורכת-הדין דידי לחמן-מסר, מי שהיתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, על גיבוש וניסוח הצעת החוק, ושוב להודות על תמיכת הממשלה.
אני רוצה להסביר מעט על החוק. החוק הזה הוא מאוד משמעותי, מכיוון שהוא יאסור על הגופים המוסדיים לחתום על הסדרי חוב עם תספורת של יותר מ-10% מגובה החוב, ואם הם ירצו בכך, אם הם יחליטו שמדובר על הסדר גבוה יותר, הם יפנו לבית-המשפט, ובית-המשפט ימנה נאמן שייצג את האינטרסים של הציבור ויבדוק את סבירות ההסדר.
חברי חברי הכנסת, הסיטואציה עד היום היתה שכשעשו הסדרי חוב, הדברים נסגרו בין אותו אדם שנזקק להסדר החוב ובין הגופים המוסדיים, והפקירו את האינטרסים של הציבור; בעצם הגופים המוסדיים מעלו באמונו של הציבור.
המחאה החברתית בקיץ האחרון, חברי חברי הכנסת – האמת, אני לא שומעת את עצמי – אחראית למהפך התודעתי בציבור הישראלי. רבים מאתנו, מאלה שיצאו למחות, הבינו לראשונה את הקשר הישיר והמיידי בין הפגיעה בחסכונות שלנו לפנסיה ובין ההתנהגות של טייקונים ממונפים, כמו אותם שניים מפורסמים, יצחק בן-דב ותשובה, אבל גם אחרים. גם הציבור וגם מקבלי ההחלטות הפנימו שמושגים כמו גלגול חובות, תספורות והסדרי חוב שנחשבו בעבר לאיזשהן בעיות ערטילאיות של עכברי שוק ההון הם הבעיה של כולנו, ואנחנו, החוסכים לפנסיה, בעצם נותנים את הלגיטימציה וההכשר להתנהגות חסרת אחריות של בעלי הון ממונפים ששולטים גם בגופים שמנהלים את החסכונות שלנו.
את מה שהציבור הבין בקיץ האחרון הבינו גם חברי ועדת הריכוזיות. הם קבעו במפורש שהריכוזיות בשוק ההון, הבעלות הצולבת של טייקונים על נכסים פיננסיים וריאליים, ואותו שולחן עגול של לווים ומלווים השולטים באשראי בישראל, הם סיכון ליציבות של המערכת הכלכלית בישראל ופוגעים שוב ושוב בתשואה של החסכונות שלנו.
חבר הכנסת וקנין ואני הגשנו לוועדת הריכוזיות מסמך שמבקש להתמודד עם בעיית הריכוזיות במשק. הגשנו, אני חושבת, 17 הצעות חוק לוועדה. ההצעה הזאת שאני מציגה כאן היום בשמו של חבר הכנסת וקנין ובשמי, היא אחת ההצעות להתמודד עם בעיית הריכוזיות. במקרה הזה אנחנו עוסקים בהסדרי החוב השערורייתיים שהיו כאן בשנים האחרונות.
אנחנו גם רואים מבדיקה שנערכה על-ידי הצוות החברתי-כלכלי בלשכה שלי, שבשלוש השנים האחרונות נחתמו לפחות 53 הסדרי חוב על סדרות אג"ח בסכום כולל של למעלה מ-15.8 מיליארד ש"ח. אני מדברת על חברות כמו "אפריקה-ישראל" – הסדר חוב על התחייבות אג"ח בשווי של כ-8 מיליארד ש"ח. קחו לדוגמה את "צים" – הסדר חוב על התחייבות אג"ח בשווי של כ-1.3 מיליארד ש"ח. והדבר החמור, חברי חברי הכנסת, שבקנה נמצאים 36 הסדרים נוספים בשלבי משא-ומתן שונים. אנחנו מדברים על היקפים אדירים, כמעט בלתי נתפסים. 36 הסדרים נוספים אמורים להיחתם.
הסדרי החוב שאני מדברת עליהם הפכו לפרקטיקה לא בגלל מצבו של המשק. להיפך – אפשר לומר אפילו שמצבו של המשק מצוין. אבל הם נפוצים כל כך מכיוון שהגופים המוסדיים, אותם אלו שמחזיקים במרבית החברות של אותן חברות שמבקשות הסדרים, מתיישרים כמעט תמיד עם בעל השליטה. אנחנו רואים את זה. אין להם אינטרס להגן על האינטרסים של הציבור. הם מפקירים את הכסף שלנו, שמושקע בחברות האלה. הם מועלים באינטרסים של הציבור כשהם מסכימים לתספורת בגובה של עשרות אחוזים, כשהם מסכימים למיחזור חובות ולשלל הצעות מפוקפקות שהתכלית שלהן היא אחת. חברי חברי הכנסת, התכלית היא לחלץ את הטייקון בלא פגע ולגלגל את ההפסדים עלינו, על הציבור.
הצעת החוק שלנו, של חבר הכנסת וקנין ושלי, אומרת: לא עוד. חברי חברי הכנסת, לא עוד. כשהגופים שאמורים לייצג את האינטרס הציבורי מפקירים אותו, זהו בדיוק התפקיד של המחוקק להתערב ולהטות את הכסף לטובת האזרחים. הצעת החוק שנעביר היום עושה בדיוק את זה. היא מחייבת פיקוח של נאמן מטעם בית-המשפט על כל הסדר חוב שבו בעל השליטה מציע תספורת בגובה של יותר מ-10%. הנאמן יצטרך להתייעץ עם הרשות לניירות ערך, עם המפקח על שוק ההון, לפני שמאשרים את ההסדר. אני חושבת שהדבר הזה יביא לכך שהסדרי החוב, שבעבר בית-המשפט שימש עבורם חותמת גומי, לא יוסיפו להתקיים.
חברי חברי הכנסת, החוק החדש יחייב את הגופים המוסדיים להפעיל את הסמכות שלהם ולהעניש את אותם בעלי הון שכושלים שוב ושוב בהחזר חובותיהם. אותו נאמן שבית-המשפט ימנה יוכל לקבוע שהסדר החוב אינו משרת את הציבור ולהורות על ביטולו, ובעצם בכך הוא יאלץ את הגופים לפעול לפירוק החברה שלא עמדה בהסדר חובותיה. שוק האג"ח, חברי חברי הכנסת, יהפוך מבזאר טורקי שבו כולם קושרים יחדיו כדי להכשיר מינופים ספקולטיביים, למקום שבו כספי הציבור מוגנים.
אני מוצאת בהצעה הזו מספר השלכות רוחב דרמטיות על ההתנהלות בכלל בשוק ההון, בחמישה מישורים שונים שאני ארצה למנות אותם באופן טלגרפי: ההצעה שלנו בעצם תצמצם באופן מיידי את היקף הפגיעה הפוטנציאלי בציבור החוסכים; ההצעה הזאת תגביר את השקיפות לציבור בהתנהלותם של הסדרי חוב; ההצעה הזאת בטווח הארוך גם תהווה תמריץ להפחתת השקעות של הגופים המוסדיים; ההצעה הזו, שחבר הכנסת וקנין ואני מגישים אותה לפניכם, בעצם תאפשר גם הכבדה על מהלכי מינוף ורכישות ספקולטיביות של חברות על-ידי בעלי הון; והדבר האחרון, חברי חברי הכנסת, מהרגע שחברות יעמדו בפני סנקציות משפטיות כמו כינוס נכסים בהסדרי חוב, יגדל הסיכון של הבנקים במתן הלוואות לקבוצות שליטה, וההתנהלות שלהם בהקצאת אשראי תהפוך לזהירה יותר.
ומה הלאה, חברי חברי הכנסת? החוק שלנו הוא רק צעד ראשון בדרך לרפורמה כוללת בשוק ההון. כמו שאמרתי קודם, חברי איציק וקנין ואני הגשנו לוועדת הריכוזיות שורה של המלצות שאני מקווה שלפחות את רובן הוועדה מאשרת או תאשר. אני מצפה מהממשלה לאמץ את המלצות ועדת הריכוזיות, ובשלב הראשון לאסור על אחזקות צולבות של נכסים פיננסיים וריאליים כבר מהשקל הראשון. אני יודעת שיש ויכוח אם זה צריך להיות מהשקל הראשון. אבל לאמץ את העיקרון של ההפרדה, להקשות על קיום של פירמידות שליטה ועל חלוקה מסוכנת של דיבידנדים, ובעיקר – לסיום, חברי חברי הכנסת – על הממשלה להיות קשובה לציבור ולא לטייקונים.
תמיכה בהצעת החוק הזו היא צעד ראשון. אם הממשלה לא תעשה את זה, אנחנו, חברי חברי הכנסת, נמשיך לעשות זאת במקומה. תודה רבה, ותודה לחברי, חבר הכנסת וקנין.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חברת הכנסת זהבה גלאון. ישיב שר המשפטים, השר יעקב נאמן. בבקשה.
שר המשפטים יעקב נאמן:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, הצעת החוק שבפנינו מבקשת לתקן את חוק החברות ולקבוע כי הסדר חוב הכולל ויתור על 10% מהחוב יאושר רק בדרך של פנייה לבית-משפט בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות ובפיקוחו של בית-המשפט. עוד עולה מההצעה שבית-המשפט ימנה בעל תפקיד לשם ייצוג הנושים בהליך.
תכליתה של הצעת החוק היא להתמודד עם העלייה בהיקף הסדרי החוב בין חברות בקשיים לבין מחזיקי איגרות החוב באותן החברות. הסדרי חוב אלו כוללים במקרים רבים הקטנה משמעותית או דחייה בתשלומים שאותם מחויבת החברה לשלם לבעלי מחזיקי איגרות החוב, מה שמכונה בלשון העם "תספורת".
המחזיקים באיגרות החוב הינם ציבור של משקיעים שלהם הוצעו איגרות החוב על-פי תשקיף, ובהם גם גופים מוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור וכספי הפנסיות. לכן יש בהסדרים אלה פגיעה בציבור המשקיעים והחוסכים, שלא תמיד יכולים להיות שותפים בעצמם לקבלת ההחלטות לגבי הסדר החוב בידי הגופים המוסדיים שמנהלים את כספם.
בעקבות הסדרי החוב האחרונים בשוק עולה השאלה האם ההסדרים לגבי הסדרי החוב בחוק החברות, במתכונתם הנוכחית, הינם מספקים. אנו רואים שני קשיים מרכזיים לגבי ההסדרים. הקושי הראשון נוגע למועד עריכת הסדר החוב. במקרים רבים מגיעות החברות להסדרים בשלב מאוחר מדי – כאשר הקשיים הפיננסיים של החברה כבר לא מאפשרים הסדרי חוב ללא תספורת משמעותית של החוב כלפי מחזיקי איגרות החוב. הקושי השני נוגע לכך שמחזיקי איגרות החוב מפוזרים, וישנן בעיות של נציג במשא-ומתן מול החברות להסדר החוב, ולכן חשש כי הם אינם מקבלים הגנה מספקת על זכויותיהם.
בהצעת החוק שבפנינו, של חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת וקנין, מוצע פתרון אשר יעניק כלים למחזיקי איגרות החוב באירוע של הסדר חוב הכולל תספורת. בהיבט של בעיית הנציג, הפתרון המוצע אינו נקי מקשיים. חברת הכנסת גלאון, אני אומר את זה כמי שעסק בנושא הזה 40 שנה, הן בצד האקדמי הן בצד הפרקטי. ההצעה במתכונתה איננה ברורה בנוגע למהות תפקידו של בעל התפקיד והליך מינויו. ההצעה מגבילה את מינוי בעל התפקיד רק למקרים שבהם ההסדר כולל תספורת של מעל 10%. אמת מידה זו איננה מתאימה לדעתנו ואף מעלה קשיים יישומיים. כמו כן, ההצעה אינה מתמודדת עם שאלת העיתוי לפתיחת הליכי הסדרי החוב, שעליה כבר עמדתי.
אבקש לציין כי בימים אלה נערכת במשרד המשפטים עבודה להכנת הצעת חוק ממשלתית מפורטת בנושא הסדרי החוב.
נוכח האמור לעיל, ומשום שהבעיה היא בעיה קשה והסוגיה אקטואלית, תומכת הממשלה בהצעת החוק בקריאה טרומית בלבד, בתנאי שלא תקודם לאחר הקריאה הטרומית אלא בתיאום מלא עם משרד המשפטים ורשות ניירות ערך, משרד האוצר ומשרד התמ"ת. ככל שתקודם ההצעה הממשלתית בנושא הסדרי החוב, נבקש כי ההצעות יאוחדו. אני מבין כי המציעים מסכימים להגבלה הזו.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני רואה את חברת הכנסת זהבה גלאון מהנהנת. אני אפנה לחבר הכנסת וקנין: אתה מסכים להתניות?
יצחק וקנין (ש"ס):
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תפקידי לשאול, מאחר שאתה מציע.
שר המשפטים יעקב נאמן:
ואני רוצה בסיום דברי להודות לחברת הכנסת גלאון ולחבר הכנסת וקנין, שהעלו נושא חשוב זה על סדר-היום, והציעו הצעת חוק פרטית שתביא להסדר הנושא הזה לטובת כל אלה שהשקיעו באיגרות החוב, הן במישרין והן באמצעות קרנות הפנסיה. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, כבוד השר. אז אם מסכימים המציעים כמו שסימנו קודם, הם מקבלים עליהם את ההתניות שאותן הציג השר, ואנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החברות (תיקון – הסדר נושים בפיקוח בית-המשפט), התשע"ב–2011, של חברי הכנסת זהבה גלאון ויצחק וקנין.
אנחנו עוברים להצבעה.
קריאה:
– – – בעד זהבה גלאון.
זהבה גלאון (מרצ):
ימות המשיח.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות (תיקון – הסדר נושים בפיקוח בית-המשפט), התשע"ב–2011, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
ונעבור לתוצאות: בעד – 25 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה את הקריאה הטרומית והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
ניצן הורוביץ (מרצ):
לוועדת הכלכלה.
יצחק וקנין (ש"ס):
לא. ועדת הכנסת.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אז אני קובעת, מאחר שיש פה דרישות לוועדה אחרת, אנחנו נעביר את הנושא לוועדת הכנסת ושם ייקבע מיהי הוועדה המוסמכת להכנת החוק לקריאה ראשונה.
אני מודיעה לפרוטוקול אך אינני משנה את ההצבעות, שחבר הכנסת איתן כבל הודיע שהוא פספס את ההצבעה אך בהחלט היה רוצה לתמוך בהצעת החוק המדוברת. הודענו לפרוטוקול ובכך תם הנושא הזה.