קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק דיור סוציאלי, התשע"ב–2011 [הצעת חוק פ/3565/18; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרינה סולודקין) היו"ר דני דנון: הצעת החוק הבאה גם היא של חברת הכנסת מרינה סולודקין – הצעת חוק דיור סוציאלי, התשע"ב–2011. ישיב על ההצעה שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במהלך הקדנציה הנוכחית אני מעלה באופן קבוע לדיון ולהצבעה במליאת הכנסת הצעות חוק שמטרתן לפתור את בעיית המחסור בדיור הציבורי. עד היום הכנסת דחתה ארבע הצעות חוק שלי בנושא זה. זו היא הצעת החוק החמישית שאני מעלה. למה אני עוסקת בנושא זה? אני עוסקת בו מפני שללא פתרון בעיה זו אין לחלום על פתרון בעיית הדיור בישראל. בלי שיושקעו סכומים גדולים בבנייה או רכישה של דיור ציבורי, לא ירדו המחירים בשוק הדיור. ואני מדברת הן על מחירי השכירות והן על מחירי רכישת הדירות. שר הבינוי והשיכון שלנו, מר אריאל אטיאס, שלנאומיו ולהתבטאויותיו אני תמיד מקשיבה בתשומת לב רבה, לא מבין את זה. תור הממתינים לדיור הציבורי במשרד לקליטת עלייה מגיע ל-50,000 משפחות, ובמשרדו של השר אטיאס רשומות כממתינות לדיור הציבורי כ-2,500 משפחות. חוץ מזה, השר לא מביא בחשבון שישנן משפחות חד-הוריות רבות שיצאו מהתור של משרד הקליטה כיוון שעברו יותר מעשר שנים מיום עלייתן לישראל והן לא יכולות להיכנס לתור של משרד השיכון כיוון שיש להן פחות משלושה ילדים. בכל פעם שראש הממשלה נואם בכנסת בנושאים כלכליים-חברתיים אני קוראת לעברו קריאת ביניים: מה עם הדיור הציבורי, אדוני ראש הממשלה? ועד היום לא שמעתי תשובה ברורה ומספקת, לא מראש הממשלה ולא מהשר אטיאס. לצערי, במסקנות ועדת-טרכטנברג, שבהן באופן כללי אני תומכת, אין בשורה בעניין זה. ואלה שטרם הבינו את חשיבות הנושא, ולהפתעתי יש עדיין רבים כאלה – אסביר. מדינה שקולטת גלי עלייה המונית שבאים מארצות המצוקה, מדינה שקיימים בה פערים חברתיים כה גדולים, מדינה שמחירי הדיור להשכרה ומחירי הדיור למכירה המריאו בה מעבר לכל רמה הגיונית, מדינה כזו מוכרחה להשקיע בדיור הציבורי. ומה קורה בבית-המשוגעים שלנו? הכנסת אישרה את חוק הפרטת הדיור הציבורי. הפקידים הבכירים שמחים שסוף-סוף נפטרו מכאב ראש מטריד, והם טוענים בעקשנות מטופשת, כמו תוכים, שעדיף לשלם מיליוני שקלים לסיוע בשכר דירה למשפחות הנזקקים, במקום להשקיע כספים אלה בבניית הדיור הציבורי לאותן המשפחות. והבעיה רק הולכת ומחריפה. עד לא מזמן כולם חשבו שהיא נוגעת רק לשכבות החלשות, עולים קשישים, משפחות חד-הוריות, אך היום כבר צריך להיות ברור לכולם שהבעיה הזו נוגעת לכל אחד ואחת מאתנו, מפני שלשכבות החלשות אין דיור ציבורי, ו-60,000 איש, או אפילו יותר, לוחצים על שוק הדיור, והם שוכרים את הדיור הגרוע ביותר והזול ביותר. זוגות צעירים, חיילים משוחררים, ואפילו משפחות השייכות לכאורה למעמד הביניים, אינן יכולות לשכור או לרכוש דירה צנועה בקרבת מקום הלימודים או מקום העבודה. הזוגות הצעירים, הסטודנטים והחיילים המשוחררים נאלצים לחזור לגור בדירה אחת עם הוריהם, בדיוק כמו צעירים בברית-המועצות בתקופת סטלין, עד שחרושצ'וב התחיל בבנייה מסיבית של דיור בר-השגה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. אני קוראת לממשלת ישראל להכות על חטא. במוקדם או במאוחר יצטרכו לבנות אלפי יחידות דיור ציבורי, ועדיף לעשות את זה שעה אחת קודם. כל דחייה נוספת תגבה מאתנו מחיר יקר, הן מחיר כלכלי והן מחיר חברתי. למה אתם מחכים? עד שההפגנות של מאות אלפים שראינו בקיץ שעבר יוחלפו בהפגנות המיליונים? כבר היום, בערים שונות, מכריזים אזרחים מיואשים על שביתות רעב מפני שהם לא מסוגלים לממן דיור לעצמם ולמשפחותיהם, וזאת אף שמדובר באנשים שעובדים, ואפילו מרוויחים לא רע, במונחים של מדינת ישראל. רק אתמול ביקרתי במאהל של מחוסרי הדיור בגן-סאקר בירושלים. ראיתי שם אנשים שעובדים, ובכל זאת הם חיים כבר כחצי שנה באוהלים, ובשבוע האחרון פתחו בשביתת רעב כדי לקבל סיוע בפתרון בעיות הדיור שלהם. לכן, אני מציעה לכם, עמיתי חבר הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק שלי, שלפיה הממשלה תרכוש מדי שנה 8% מהדירות הנבנות בישראל, כדי להפוך אותן לדיור ציבורי. תודה רבה. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. אני מזמין את שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס להשיב בשם הממשלה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק של חברת הכנסת מרינה סולודקין, מטרתה ראויה, הבעיה היא עם הביצוע שלה. אכן יש בעיה שנמשכת קרוב ל-20 שנה, שמשרד האוצר לדורותיו, בכל הממשלות, ניסו לחסל במוות אטי את הדיור הציבורי – לא רוכשים דירות חדשות, וההסכם השערורייתי שהיה ב-2009 עם הסוכנות, שמחייב – – קריאה: – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: ב-1999, סליחה. – – במכירות של הדירות של הדיור הציבורי, לגרום להחזיר לסוכנות את ההכנסות שלהם, גרם לזה שבעצם מוכרים דירות במקום לקנות דיור ציבורי חדש ולהגדיל את המלאי. בעצם מחסלים את הדיור הציבורי בצורה מדורגת. מוכרים דירות, לא קונים דירות חדשות. הקריטריונים שנקבעים על-ידי משרד האוצר מאוד קשוחים. מאחר שהעוגה לא מספקת את הסועדים הרבים, זה מייצר את הבעיה. לכן, אנחנו חשבנו שהדרך הנכונה לפתור את זה היא בהצעת חוק שהגיש חבר הכנסת דוד אזולאי וחתמו עליה כבר 50 חברי כנסת, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, שלא נשמע את הסיפור הזה שאין לנו כסף. כי הצעת החוק של חברת הכנסת מרינה סולודקין אומרת בעצם: המדינה תיקח כסף תקציבי ותרכוש דירות. מה אנחנו נשמע? אין לנו כסף. אז אמרנו: בואו נביא הצעת חוק שלא צריך כסף. הצעת החוק אומרת – לא זאת, מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות כדי לפתור את אותה הבעיה בלי להגיד שאנחנו צריכים עכשיו להביא כסף חדש. ההצעה שנכתבה אצלנו במשרד הבינוי והשיכון והוגשה על-ידי חבר הכנסת דוד אזולאי, אומרת שהמכרזים של משרד הבינוי והשיכון ו/או מינהל מקרקעי ישראל, תנאי במכרז, כמו שיש מטלות פיתוח, 5% מהדירות – היזם ישאיר בידי המדינה. זה דבר שלא מצריך כסף לקניית דירות אלא הוא מניעת הכנסה מהמיליארדים שמינהל מקרקעי ישראל מעביר למשרד האוצר ממכירת קרקעות. אנחנו לא צריכים קיצוצים ו"פלאטים" שפוגעים בעיקר בתקציבים הגמישים החברתיים שיש. היו"ר דני דנון: איפה ההצעה עומדת, אדוני השר? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: ההצעה הונחה על שולחן הכנסת, חתמו עליה 50 חברי כנסת, משרד האוצר לא אוהב את ההצעה, מתנגד לה. אנחנו כבר הודענו, וגם אני עמדתי פה יותר מפעם אחת, ככל שמשרד האוצר לא יסכים להצעה הזאת שהיא חכמה ויעילה בעולם של הכסף – לא צריך כסף חדש – אנחנו נגיש אותה נגד עמדת הקואליציה, כפי שעשינו בנושאים אחרים, כי זה דבר צודק. התייחסתי גם לדוח-טרכטנברג בעניין הזה, שהוא ניסה לטפל במעמד הביניים, אבל הוא שכח בצדי הדרך, או הדוח שהוא כתב, את השכבות החלשות שלא יכולות להתחיל את החודש, ואלו דיירי הדיור הציבורי. יש לנו למעלה מ-2,200 משפחות שממתינות לדיור הציבורי, ויש להם התחייבות מהמדינה בכתב שמגיעה להם דירה. זה מתרכז בחדרה–גדרה; בפריפריה הרחוקה בדרך כלל אין לנו בעיה של דיור ציבורי, של מחסור. בדרך כלל, אני אומר, בפריפריה הרחוקה. לחלקם של האנשים שזכאים לדיור הציבורי אנחנו מציעים – הם יכולים לקבל דירה מייד באזורים הרחוקים. זכותם לסרב ורובם מסרבים. אורית זוארץ (קדימה): – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: רחוקים, זה יכול להיות דימונה בדרום, מגדל-העמק בצפון. השר מיכאל איתן: הם הכי קרובים מהרחוקים. מגדל-העמק זה לא – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אני אומר לך, לפני שבועיים, משפחה שהצענו לה, שמגיעה לה דירה באזורי הביקוש, אמרנו לה, קחי עכשיו דירה במגדל-העמק, אמרו לנו לא, וזו זכותם. הם לא יכולים לסרב לכל הדירות שאנחנו מציעים באותו אזור שמגיע להם. יצחק הרצוג (העבודה): מה עם ירושלים? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אני אתייחס גם לזה. דבר נוסף, אני חושב שזה מהלך לא חברתי ופוגע בשכונות החלשות באזורי פריפריה, כשדוחפים להם עוד אוכלוסיות יותר חלשות. זה לא נכון לעשות את זה. לכן ההצעה שאנחנו נגיש, שהוגשה כבר, ושאנחנו ניאבק עליה ונעביר אותה במושב הזה, ש-5% מהדירות במכרזים שאנחנו מוציאים הולכים לדיור הציבורי. זה פוגע פעמיים. פעם אחת – אנחנו לא צריכים תקציב חדש כדי לקנות דירות, כי זה מופחת מההצעה שהיזם הציע במכרז, וזה יורד מההכנסות, וזה לא כסף תקציבי של רכישה. דבר נוסף, שהוא לא פחות חשוב, אנחנו לא בונים שכונות של עוני, ואנחנו לא בונים קבוצות של אוכלוסיות חלשות כמו הרכבות המפורסמות שבנו כאן בשנות ה-60 וה-70, אלא זה יוצא בממוצע שתי דירות בבניין. זה תמהיל נכון, ונותנים להם דירות חדשות. המדינה, לא עולה לה כסף חדש כי ערך הקרקע נשאר בידי המדינה, יש בזה הפחתה של בערך 500,000 שקל – – – השר מיכאל איתן: – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אז יש גם פתרון לזה. לא מדובר, לא בצמודי קרקע ולא במגדלים שערך הדירה שם זה 10,000 דולר למטר. יזם כזה, הערך הכספי בהצעה יהיה בקרן של משרד הבינוי והשיכון, ואני מדגיש – של משרד הבינוי והשיכון ולא האוצר, שלא יהיה נתון לא לשיקול דעת, ולא יהיה נתון לחלוקה בסוף שנה, ולהחליט שזה הולך לפרויקטים חברתיים אחרים. זה הולך רק לדיור הציבורי. בנה מישהו מגדל שעולה – יקר, הוא צריך לשים על הפיתוח 100,000 שקל בממוצע, הוא צריך לשים לנו גם ערך של 5% מהדירות בקרן של משרד הבינוי והשיכון. חברי חברי הכנסת, זה דבר שבהחלטה אחת אנחנו פותרים את העוול הזועק לשמים שנמשך שנים רבות כלפי האנשים החלשים ביותר בחברה, שלא יכולים להתחיל את החודש. דבר נוסף, חברת הכנסת סולודקין, האנשים שממתינים בתור עכשיו ולא יכולים להמתין עד שיקנו להם דירות – אנחנו הגשנו הצעה לוועדת-טרכטנברג שאנחנו ניתן להם שכר דירה ריאלי מלא עכשיו, כמו שקבלן שמתחייב לתת לך דירה והוא לא עומד בתאריך, הוא נותן לך שכר דירה ריאלי, עד שהוא נותן לך את הדירה; המדינה אותו דבר, בוודאי לא פחות. עשינו גם חשבון כמה זה עולה. עולה 30 מיליון שקל בשנה בסך הכול לתת לכל הממתינים בתור עכשיו, מייד, שכר דירה ריאלי כאילו הם דיירי הדיור הציבורי. זה מה שזה עולה. בדוח-טרכטנברג התייחסו לזה, אבל הוסיפו שם תנאי שאני לא מסכים לו, ואנחנו גם לא נסכים לו בהחלטת הממשלה, שהאנשים האלה צריכים לחתום על הסכם שכירות ארוכת-טווח. המשמעות בשורה התמימה הזאת, שהם יוצאים מהתור. אנחנו נתנגד לזה, ואנחנו לא נסכים שיפגעו באנשים האלה שממתינים שבע, שמונה, תשע, עשר, 11 שנים לקבל דירה בדיור הציבורי. אנחנו רוצים שהם יקבלו את שכר הדירה הריאלי, המלא, כאילו הם דיירי הדיור הציבורי, בלי שמוציאים אותם מהתור. השר מיכאל איתן: – – – בתנאים של היום שהם יקבלו סיוע יותר גדול, עלולים לפגוע כי יעלו את שכר הדירה, והם יוציאו החוצה – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אף אחד לא פוגע בכלום, מדובר ב-2,200 משפחות שממתינות היום, שיש להן התחייבות מהמדינה, חלקן כבר עשר שנים – אתם זכאים לדיור ציבורי, והם לא מקבלים. אפשר לעשות את זה בהחלטה אחת. אנחנו רוצים שזה יצא. ההתניה הזאת בדוח-טרכטנברג צריכה לצאת מההחלטה הזאת שמחייבת לחתום על הסכם שכירות ארוכת-טווח. אנחנו לא רוצים שיחתמו על הסכם שכירות ארוכת-טווח, כי המשמעות שלה – תצא לחמש שנים מהתור שחיכית בו עשר שנים, ותחזור לזה אחר כך. זה לעג לרש. גם כך אנשים שסבלו וסובלים עוד מוסיפים להם תנאים דרקוניים שהם לא יודעים לעמוד בהם. אני בטוח שתנועת ש"ס תעמוד כסלע איתן לטובת דיירי הדיור הציבורי, ואנחנו גם נצליח בזה, מפני שזו המחויבות שלנו לכל אותן שכבות חלשות שנמצאות בצדי הדרך היום, ודוח-טרכטנברג שכח אותן. אנחנו שמים עליהן אלומת אור כדי שהממשלה, דרך המשרדים הרלוונטיים שמחזיקה תנועת ש"ס, משרדי הפנים והבינוי והשיכון, על מנת לטפל בקבוצות האלה שהן הקבוצות החלשות ביותר בחברה. ולכן, חברת הכנסת סולודקין, כשאת מציעה הצעה שהיא טובה ברעיון, אבל היא לא יכולה להיות מבוצעת עם תקציב המדינה הנוכחי, שאומרת, תיקחו 8% מהערך ותביאו כסף מהבית, מה שנקרא, מהתקציב, ותרכשו דירות, אז מייד יבואו ויגידו לנו: אוקיי. עכשיו רוצים על חוק חינוך חינם לעשות flat. אתם יודעים מה המשמעות של ה- flatהזה? זה לא פוגע בתקציבים הקשיחים של המשרדים, זה פוגע רק בתקציבים הגמישים. התקציבים הגמישים הם בדיוק התקציבים החברתיים שבהם אנחנו לא רוצים לפגוע. חבר הכנסת בוז'י הרצוג, אתה ביקשת שאתייחס לירושלים ואני אעשה את זה. יש חברה שנקראת "פרזות", היא חברה משכנת, יש בה 137 מיליון שקל, שבה יש מחלוקת או היתה מחלוקת בין משרדי האוצר לבין החברה. בחוק האחרון שעבר לגבי תקציב המדינה, יש לנו הסכם עם משרד האוצר, חבר הכנסת הרצוג, אתה היית שר הבינוי והשיכון – 100% הכסף שיושב ב"פרזות" הולך לדיור הציבורי; 100%. זה התחיל בזה שהאוצר רצה 40% לתקציב המדינה, להחזיר, הוא ניסה לפרק את החברה והוא לא הצליח, ואז הגענו אתו להסדר ש-100% הכסף של "פרזות" – – – שר האוצר יובל שטייניץ: – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: יש הבדל בין האוצר לשר האוצר. שר האוצר יובל שטייניץ: – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: תדע לך שיהיה הבדל לפעמים. שר האוצר יובל שטייניץ: לרוב. יצחק הרצוג (העבודה): צריך לראות מה עם – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אני אסביר. בהסכם שלנו עם משרד האוצר ועם שר האוצר, 100% הכסף של "פרזות" הולך לדיירי הדיור הציבורי – 137 מיליון שקל. הם ויתרו גם על החלק שלהם, וכל הכסף ילך לדיירי הדיור הציבורי. צריך לזכור עוד דבר, חבר הכנסת הרצוג, 100% הכסף ילך, אבל יש לנו קריטריונים שנקבעו מפני שהתקציב הוא מוגבל, הוא לא בלתי מוגבל, ויש אנשים, אכן, שעובדים קשה ולא גומרים את החודש, אבל הבעיה, כשאתה מכניס קבוצה גדולה שמרוויחה מעל השכר הממוצע במשק, זה בעצם כמעט רוב הזוגות הצעירים. לכן כשצריך לעשות תעדוף, לוקחים את הקבוצה שהיא הכי קשה בזמן הנתון שבו אתה דן עם התקציב שיש לך, וזה הדבר המרכזי שצריך לעשות. לכן, חברי חברי הכנסת, אני חושב שצריך להתנגד לחוק הזה, וללכת על החוק שאנחנו מציעים, שהוא חוק ישים, הוא לא חוק שיהיה שורה שלא יהיה בה כלום. החוק הישים זה מה שאנחנו מביאים – 5% מהמכרזים ילכו לדיור הציבורי, ו-30 מיליון שקל תקציב שמשלם לכל מי שזכאי לדיור ציבורי באופן ריאלי מלא מייד בלי להמתין. דרך זה אנחנו נפתור את הבעיה הזאת. תודה לכם. היו"ר דני דנון: אני מודה לשר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס. חברת הכנסת סולודקין – להצביע. אנחנו מצביעים על הצעת חוק דיור סוציאלי, התשע"ב–2011. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 28 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 35 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק דיור סוציאלי, התשע"ב–2011, נתקבלה. היו"ר דני דנון: בעד – 28, נגד – 35. הצעת החוק לא עברה.