קטע מדברי הכנסת

DOC 9,831 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריאותיים), התשע"ב–2011 [הצעת חוק פ/3627/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דני דנון: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. שאר ההצעות ללא הצבעה. ישראל חסון (קדימה): לא, סליחה – – – היו"ר דני דנון: אנחנו מדברים על הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריאותיים), התשע"ב–2011. ינמק חבר הכנסת משה גפני. תשובה והצבעה במועד אחר. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מה שאמר חבר הכנסת זאב אלקין – חבר הכנסת אלקין – מה שאמר חבר הכנסת אלקין נכון. אני הרי שותף בוועדה הזאת – – – ישראל חסון (קדימה): אפשר שאלה קטנה? משה גפני (יהדות התורה): אנחנו – רק דקה, אנחנו רק נחכה – – – ישראל חסון (קדימה): שאלה, שאלה. משה גפני (יהדות התורה): היושב-ראש, אני לא בעל עשר דקות תמימות – – – היו"ר דני דנון: אם תאפשר לו לשאול שאלה – – – ישראל חסון (קדימה): חבר הכנסת גפני, כמה פעמים נקבעה ישיבה וכבודו דחה אותה? משה גפני (יהדות התורה): כל הישיבות – אני השתתפתי – – ישראל חסון (קדימה): לא נכון. משה גפני (יהדות התורה): – – לא דחיתי ישיבות – – ישראל חסון (קדימה): לא נכון. משה גפני (יהדות התורה): – – אולי פעם אחת. ישראל חסון (קדימה): לא נכון. משה גפני (יהדות התורה): חבר הכנסת אלקין – – ישראל חסון (קדימה): לא נכון. משה גפני (יהדות התורה): – – אני השתתפתי בישיבות? אני דחיתי ישיבות? הסיפור עם הצבא – אני העליתי הרי את הדברים. לא, חבר הכנסת חסון טועה בעניין הזה, הוא גם טועה בעוד דבר. ישראל חסון (קדימה): – – – משה גפני (יהדות התורה): הוא גם טועה בהצעת החוק שלו. הצעת החוק שלך היא הצעת חוק גרועה לכל הדעות, מכיוון שמה אתה אומר? אתה אומר שבת שהבית שלה לא מסכים שהיא תשרת בצבא – אתה אומר: היא חייבת ללמוד בבית-ספר דתי. אסור לה ללמוד בבית-ספר ממלכתי, זה מה שאתה אומר. טוב, לא משנה אבל. לא רלוונטי כל העניין הזה. אני צוחק על הליכודניקים האלה, על אלקין וחבריו, הם המתייפייפים הגדולים. החוק הזה, שעליו אנחנו מדברים היה כאן, הובא על-ידי ממשלת קדימה. ביקשתי מהם להוריד את זה, הם הורידו את זה מסדר-היום וזהו. אז אתם באים עכשיו – הם המתייפייפים, הם לא ראויים לשלטון, אתם ראויים לשלטון. זאב אלקין (הליכוד): היית פה? משה גפני (יהדות התורה): אתם יודעים עכשיו לתקוף, וכשאתם בשלטון אתם לא נותנים להביא את החוק הזה מפני שאני מבקש. זאב אלקין (הליכוד): אל תשכח – – – משה גפני (יהדות התורה): אתם מתייפייפים. אתם לא ראויים לשלטון. תלמדו מהם איך שולטים. החוק הזה עצמו היה כאן – – – השר מיכאל איתן: אני חושב ששני הצדדים צריכים ללמוד ממך. משה גפני (יהדות התורה): טוב, אז – באמת, הליכוד גם כן יושב – – – יעקב ליצמן (יהדות התורה): הרב גפני, היית – – – משה גפני (יהדות התורה): ואיך הם שולטים בתקשורת. אתה יודע, פתאום עולה הנושא הזה, ואז זה ירד מסדר-היום. הביא את זה ישראל מימון, מזכיר הממשלה, התקשורת לא אמרה מלה. ביקשתי ממנו להוריד, אמרתי לו: זה נושא שצריך לבדוק אותו, אל תביא את זה בקדנציה הזאת – לא הביא. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): היית – – – משה גפני (יהדות התורה): ממשלת קדימה. חבל על הזמן, אתה יודע – – קריאה: תעזוב את הקואליציה. משה גפני (יהדות התורה): – – אם אני לא הייתי מתרגל לבניין הזה, הרי אם הייתי עוד נשאר עם – זה של הכולל, אז הייתי אומר: איך יכולה להיות צביעות כזאת? אבל אני כבר לא אומר אפילו. ישראל אייכלר (יהדות התורה): גפני, זה – – – משה גפני (יהדות התורה): מה? קריאה: תעזוב את הקואליציה. ציפי חוטובלי (הליכוד): גפני – – – קריאה: – – – משה גפני (יהדות התורה): נכון, יכול להיות באמת שנעשה את זה. הבעיה, שראש המפלגה שלהם לא יודעת איך מתנהגים בפוליטיקה, אז היא הולכת ותוקפת את החרדים, אז אני נשאר אתכם – – ציפי חוטובלי (הליכוד): למה שלא תיתן – – – משה גפני (יהדות התורה): – – לצערי הרב. אבל אם היא תשנה עמדות, יכול להיות שאנחנו נשקול עוד פעם. היא הולכת ותוקפת את החרדים; מה עשינו לה? גאלב מג'אדלה (העבודה): זו הצעה רצינית. משה גפני (יהדות התורה): לא חשוב. קריאה: הדרת נשים. גאלב מג'אדלה (העבודה): הצעה רצינית. משה גפני (יהדות התורה): הדרת נשים. אני רציתי ללכת אתה, אתם יכולים לשאול אותה – רציתי ללכת אתה. אז שאלתי אפילו את הרב אלישיב אם אפשר ללכת עם אשה, והוא אמר לי שכן. אתם לא יודעים לשלוט. קריאה: – – – רוברט טיבייב (קדימה): גפני – – – משה גפני (יהדות התורה): כן. רוברט טיבייב (קדימה): איך הפתק שלם? משה גפני (יהדות התורה): איך מה? רוברט טיבייב (קדימה): איך זה – – – משה גפני (יהדות התורה): איך מה? רוברט טיבייב (קדימה): למה אם אתה רצית להגיש, הפתק אצל ליצמן? יעקב ליצמן (יהדות התורה): עוד מעט גפני יוציא את הפתק שלו. היו"ר דני דנון: חבר הכנסת ליצמן, אני לא בטוח שזה יהיה פתק. אני חושב שזה יהיה גיליון או מגילה. אצלך עדיין פתק. משה גפני (יהדות התורה): תאמין לי, קדימה יודעת לשלם יותר. העניין הוא שאני כל הזמן מדבר ב"לשלם" – – היו"ר דני דנון: רק סליחה – – – משה גפני (יהדות התורה): – – אתם העברתם חוקים – – קריאה: – – – היו"ר דני דנון: חבר הכנסת גפני – – – משה גפני (יהדות התורה): – – לא משנה. חוקים – מסודר, על השולחן – – היו"ר דני דנון: סליחה, חבר הכנסת גפני – – – משה גפני (יהדות התורה): – – והתקשורת לא עשתה עם זה כלום, זה היה בסדר. יש חוקים בספר החוקים שנוגעים להתנהלות של הציבור החרדי. רוברט טיבייב (קדימה): עשו משהו. משה גפני (יהדות התורה): עשו. היתה ממשלה מצוינת. היו"ר דני דנון: חבר הכנסת גפני, מכיוון – – – משה גפני (יהדות התורה): אבל היו דברים שעשו לא טוב. למשל, הוציאו את הפיקוח על המים מהכנסת. זאת היתה טעות. לא עשו רק דברים טובים. היו"ר דני דנון: חבר הכנסת גפני, אני רוצה, ברשותך, מכיוון שזכות הראשונים שמורה לסגן השר ליצמן על הפתק, והוא רוצה להעיר הערה, בבקשה. יעקב ליצמן (יהדות התורה): – – – אנחנו – אני וגפני וחברי לא מחברים ספרים. אם היינו מחברים ספרים, אני מבטיח לך, זה היה רב-מכר והרבה אנשים היו צריכים לברוח מהארץ. היו"ר דני דנון: יום יבוא, אדוני סגן השר, ותוכל לרשום את כל ההבטחות וההתחייבויות האלו. בבקשה, חבר הכנסת גפני. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אני אספר לך מה שיש לנו, כל מיני דברים שהבטיחו לנו – – – אורית זוארץ (קדימה): אני מקווה שייתנו לנשים לשמוע את – – – יעקב ליצמן (יהדות התורה): כל מיני דברים שהבטיחו לנו – – – משה גפני (יהדות התורה): הנשים תחברנה. אורית זוארץ (קדימה): לא ייתנו לקרוא. משה גפני (יהדות התורה): הנשים אצלנו יודעות לכתוב יותר טוב מהגברים, אז הן תחברנה את זה. אורית זוארץ (קדימה): אבל באיזה – – – זה גם עובר על – – – אופיר אקוניס (הליכוד): – – קדימה – – – משה גפני (יהדות התורה): זה נכון, נכון. האמת היא, בינינו לבין עצמנו, אם לא הייתי בבניין הכנסת אז הייתי אומר לך בארבע עיניים – החרדים הם השותפים הכי נוחים. הם גם עולים הכי פחות. הם גם הכי לויאלים. אבל, הם גם נוחים מתי שרוצים לתקוף אותם. אז הם הכי נוחים, מפני שבתקשורת זה מסתדר. רבותי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריאותיים), התשע"ב–2011 – היה צריך לעשות אותה 2012 – הצעת החוק הזאת באה לדבר על דבר שבו אנחנו מצויים היום. היום יותר ויותר משתמשים במוצרי מזון שתורמים לבריאות: לחמים מקמח מלא, נושאים מהסוג הזה, שכולם ממליצים. כולם ממליצים שיאכלו את הלחמים הללו. בעבר זה היה נחלתם של אנשים עשירים בלבד. מעמד הביניים ואנשים עניים, לא היה בכוחם, וזה גם לא היה במודעות שלהם להשתמש בזה. אנחנו, חבר הכנסת אורי מקלב ואני, הצענו, היות שהמודעות היום היא הרבה יותר גדולה, והמחירים הם בשמים, ואנשים שיכולותיהם הכלכליות לא מאפשרות להם לקנות לחמים – הדוגמה היא של לחמים, יש עוד דוגמאות – במחירים כל כך גבוהים, הצענו שיהיה פיקוח על זה. באמת, אנחנו לא נמצאים 20 שנה אחורנית. אנחנו נמצאים היום – כולם מודעים לזה, כולם מעוניינים בזה, והממשלה עומדת מהצד. הבאתי את זה, אדוני היושב-ראש, לאישור ועדת השרים. משרד הבריאות תמך בזה. משרד הבריאות סבור שמבחינה בריאותית – הרי אין סיבה שלא. ולא הבנתי למה ועדת השרים לחקיקה דחתה את זה. אז חשבתי, אולי בגלל, אני יודע, מישהו שם בוועדת השרים – או היושב-ראש או מישהו מהשרים – רוצה לנקום בי. עשיתי כל מיני דברים השבוע, שיכול להיות. אז לא הבנתי למה – אם הוא רוצה לנקום בי, למה הוא לא מאשר את החקיקה לאורי מקלב? אז אורי מקלב אמר לי שזה "אוי לרשע ואוי לשכנו"; הוא לא אמר לי את זה, אבל לא חשוב. זאב בילסקי (קדימה): אני לא מכיר אף-בן אדם – – – אתה יכול לייחס לו חשדות כאלה לגבי – – – אברהם מיכאלי (ש"ס): הוא מכחיש את זה בכל תוקף. זאב בילסקי (קדימה): לא יכול להיות – – – גאלב מג'אדלה (העבודה): הרב גפני – – – אברהם מיכאלי (ש"ס): מקלב מכחיש את זה בכל תוקף. גאלב מג'אדלה (העבודה): הרב גפני, יש לי עצה טובה אליך. לא אגיד אותה כאן, אגיד לך – – – משה גפני (יהדות התורה): בסדר, אחר כך. אבל אני לא מבין, אדוני היושב-ראש, אין לי שום הסבר מניח את הדעת. כל מה שאמרתי עכשיו, אמרתי בהומור. אין לי הסבר מניח את הדעת למה הממשלה מתנגדת, למה ועדת השרים לחקיקה מתנגדת לפיקוח על מחירי המזון, שהוא מזון של בריאות, שהיום כולם רוצים להשתמש בו, וזה לא יכול להיות נחלת העשירים בלבד. ביקש הרב ליצמן, סגן שר הבריאות, לערער על החלטת הממשלה. השר יולי אדלשטיין יגיש את הערעור בעניין הזה, מכיוון שעל-פי התקנון הוא לא יכול להגיש – זה עוד סיפור בפני עצמו ­– יגישו את הערר. ברגע שהתברר לי שמגישים ערר על ההחלטה של ועדת השרים, אמרתי: אני לא אצביע, מפני שחשבתי להצביע וליפול בהצבעה. בסדר, אם זה מה שהכנסת חושבת, זה מה שהקואליציה חושבת, שפיקוח על מוצרי מזון בריאותיים בעידן הזה, לא ראוי שיעבור במליאת הכנסת פה-אחד. אז חשבתי להצביע. יואל חסון (קדימה): אתה אומר ליפול על חרב. משה גפני (יהדות התורה): מה? יואל חסון (קדימה): אתה אומר ליפול על חרב. משה גפני (יהדות התורה): ממש אין היגיון. מילא המשרד המופקד על הדבר הזה אומר: אני מתנגד, מסיבות מקצועיות; בסדר, אז צריך לדון על העניין. המשרד אומר: אני רוצה את החוק הזה. ועדת השרים, למה היא אומרת לא, על מה? אבל מכיוון שהוגש ערר על העניין הזה, אני מבקש שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר. היו"ר דני דנון: הערר של משרד האוצר? משה גפני (יהדות התורה): לא, ערר שלנו, זאת אומרת, ערר של משרד הבריאות שהשר יולי אדלשטיין מגיש נגד החלטת ועדת שרים שהתנגדה. אני מקווה שהממשלה תהפוך את ההחלטה, והיא תקבל החלטה לתמוך, אין סיבה שלא – זה לא דבר שיש לו עלות כספית, זה לא דבר שאין בו היגיון – – – היו"ר דני דנון: העלות תהיה כשנצטרך להוציא על הוצאות בריאותיות בעוד 20–30 שנה, על הטיפול באנשים – זה יעלה לנו הרבה יותר כסף. משה גפני (יהדות התורה): נכון, נכון מאוד. ולכן החלטתי, חבר הכנסת יואל חסון, לא ליפול על החרב, לחכות עוד שבוע-שבועיים, אני מקווה שהממשלה תתעשת, היא תתמוך בהצעת החוק הזאת. אני מודה לחברי הכנסת על ההקשבה, ואני מקווה שבזמן הקרוב נביא את זה גם להצבעה. תודה רבה. היו"ר דני דנון: תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני.