קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133), התשע"ב–2012 [מס' מ/593; "דברי הכנסת", חוב' ; עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133), קריאה שנייה ושלישית. יציג את החוק יושב-ראש הוועדה חיים כץ. בבקשה, אדוני. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133), התשע"ב–2012. גם הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק ממשלתית. לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, נדרש מבוטח שתובע גמלה להגיש את התביעה בתוך שנה מיום היווצרות העילה. עוד קובע אותו סעיף, שאם מתברר למוסד לביטוח לאומי שלתובע קמה זכאות לקבל גמלה עבור תקופה שקדמה להגשת תביעתו למוסד, יהיה זכאי המבוטח לקבל גמלה רק בעד תקופה של עד 12 חודשים שקדמו להגשת התביעה, זאת גם אם תקופת זכאותו של המבוטח לגמלה היתה בעד תקופה של למעלה מ-12 חודשים שקדמו להגשת התביעה. אציין שעד לתיקון סעיף 296 במסגרת חוק ההסדרים של שנת 2003, ניתן היה לשלם גמלה למבוטח בעד תקופה של 48 חודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לשנות את הכלל לגבי קצבת זיקנה כך שניתן יהיה לשלם למבוטח קצבת זיקנה גם עבור 48 חודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, ואולם מתוך התקופה האמורה לא תשולם קצבת זיקנה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שבהם קצבת הזיקנה היתה מותנית בהכנסת המבוטח. קצבת זיקנה שמותנית בהכנסת המבוטח חלה על גבר בגילים 67–70 ועל אשה בגילים 62–67; בקיומה של הכנסה כאמור, כגון הכנסה העולה על 4,700 ש"ח שמקורם בשכר עבודה, מנוכה חלק מקצבת הזיקנה. התיקון המוצע נועד לתקן עוול שנעשה לאזרחים ותיקים, שלעתים אינם מודעים לזכאותם לתבוע קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, וכאשר הדבר נודע להם כעבור זמן – לעתים מדובר בחלוף שנים לא מעטות – הם יקבלו מהמוסד לביטוח לאומי קצבת זיקנה עבור 12 חודשים, לכל היותר, שקדמו להגשת התביעה. ערעורים רבים של אזרחים ותיקים לבתי-הדין לעבודה על הוראות סעיף 296 בקשר לקצבת הזקנה נדחו על-ידי בתי-הדין, לאור הוראות הסעיף המדובר. בדיונים בוועדה להכנת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, לא הסכימה הוועדה לאפשר שרק מבוטח שנמצא בגיל שבו קצבת הזיקנה אינה מותנית בהכנסה יהיה זכאי לתשלום קצבת זיקנה עד 36 חודשים שקדמו להגשת התביעה, ובלבד שתקופה זו, כולה או חלקה, היא בגיל שבו קצבת הזיקנה אינה מותנית בהכנסה; הוועדה היתה בדעה שיש להרחיב את תקופת הזכאות שקודמת להגשת התביעה ל-48 חודשים, ללא הבחנה בין קצבת זיקנה שמותנית בהכנסת המבוטח לבין קצבת זיקנה שאינה מותנית בהכנסת המבוטח. ברוח הדברים האלה הגעתי להסכמה עם מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, אולם משרד האוצר התנגד להסכמה זו. לאור התנגדות האוצר כאמור, וכדי לא לפגוע בכל אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל, הסכימה הוועדה לאפשר לאזרח ותיק, שתובע קצבת זיקנה בגיל שבו היא אינה מותנית בהכנסה, להיות זכאי לקצבת זיקנה לתקופה של עד 48 חודשים שקדמו להגשת תביעתו, ובלבד שמתוך תקופה זו לא ישולמו יותר מ-12 חודשים עבור קצבת זיקנה בגיל שבו שיעורה מותנה בהכנסת המבוטח. לדוגמה, גבר שהגיש לראשונה תביעה לקצבת זיקנה בהגיעו לגיל 73 יהיה זכאי לקצבת זיקנה עבור שלוש שנים, בגין 70–73, שהם הגילים בהם קצבת הזיקנה אינה תלויה בהכנסת המבוטח, וכן עבור שנה מגיל 69 עד גיל 70, שבהם קצבת הזיקנה מותנית בהכנסת המבוטח; לעומת זאת, גבר שהגיש תביעת זיקנה לראשונה בהגיעו לגיל 75, יהיה זכאי לקצבת זיקנה רטרואקטיבית עבור ארבע שנים בלבד, כלומר עבור הגילים 71–75. אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה, לעורך-הדין אייל לב-ארי; לצוות הוועדה – המנהלת וילמה מאור; מזכירות הוועדה, מעיין, אתי וענת; ולעוזרי הפרלמנטרים אילן ולי, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק. אני רוצה להודות לשר העבודה והרווחה על שיתוף הפעולה בעזרה לאוכלוסיית הקשישים והנזקקים. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק. היו"ר ראובן ריבלין: כבוד היושב-ראש, האם אדם, כאשר הוא בגיל 70, זכאי לקצבת ביטוח לאומי בלי שהדבר תלוי בכלל בהכנסתו? הוא צריך לתבוע את זה? זה שלו. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): בגיל 70 הוא זכאי למענק הזה, אבל – – היו"ר ראובן ריבלין: לא דרש. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): – – הוא שכח והוא פנה בגיל 74, הוא היה מקבל 12 חודש. היום הוא יקבל 48 חודשים רטרואקטיבית. מאיר שטרית (קדימה): שאלה. שאלה. השאלה למה בכלל הוא צריך לתבוע? היו"ר ראובן ריבלין: זה שלו. זה מופקד לזכותו. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): מאז 2003, בכנסות לדורותיהן, זה היה שנה. באנו לשפר את זה לארבע שנים. היו"ר ראובן ריבלין: שיפרת בהרבה. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): פי-ארבעה. היו"ר ראובן ריבלין: פה הברכה לממשלה ולך. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): בקושי שיפרנו פי-ארבעה. השאלה, אם זה היה צריך להיות בכלל? זה היה צריך להיות בכלל, למה זה שלו. אם זה הפוך – לוקחים ממנו. היו"ר ראובן ריבלין: טוב. תודה רבה. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אבל מה לעשות, אי-אפשר לתקן את כל העולם בבת-אחת, אחרת לא יהיה לנו מה לעשות. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני כבר הודה לכל – – – מאיר שטרית (קדימה): אדוני, שר הרווחה אומר שהוא נותן את זה, שעכשיו לא צריך – – – היו"ר ראובן ריבלין: לא, לא. הוא שיפר את המצב הזה. רק אני לא מבין מדוע, נגיד שבן-אדם הוא סנילי, אבל הוא עבר את גיל 70, והוא מקבל עדיין – זה שלו, זה שייך לו, מה זה. זאת שאלה רצינית ביותר, מה זה. אוקיי. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133) כמקשה אחת. נא להצביע בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–2 – 48 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: יש עוד קריאה שלישית, השר ארדן. 48 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק עבר בקריאה שנייה. חבר הכנסת כץ, אדוני היושב-ראש, כן, להצביע בקריאה שלישית. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית של חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133). להצביע. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 49 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133), התשע"ב–2012, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 49 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה השלישית, וחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 133) ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אדוני שר הרווחה יעלה ויבוא על מנת לומר את דברו, עקב קבלת שני החוקים החשובים. שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: אדוני היושב-ראש, חברי השרים, שני החוקים שאושרו פה היום, אני חושב שהם תעודת כבוד לכנסת ישראל. החוק הראשון מדבר על נושא התלות, שהקשישים הרגישו מושפלים, בדיקות לא נעימות, לעתים גם פולשניות. אני מקווה מאוד שאחרי הפיילוט שאושר למשך שנה, אנחנו נראה שזה יצליח, בעזרת השם, ונרחיב את זה לכל הארץ. החוק השני מדבר על כך – ממש תיקון עוול, כפי שאמר פה יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ. תיקון עוול. אנשים ששכחו לתבוע – היום זה כבר לא יקרה, כי כבר בגיל 67 הם יקבלו הודעה באופן ישיר – אבל כששכחו לתבוע, יכלו לתבוע רק על שנה אחורנית, והוועדה תיקנה את זה לארבע שנים. שוב, תיקון עוול. לא עשינו טובה לאף אחד, לא לקשישים ולא לפנסיונרים שתובעים. אנחנו תיקנו עוול, זה התפקיד שלנו, ואני שמח שנפל בחלקי להוביל את זה. אני באמת רוצה להודות ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת חיים כץ – באמת במלוא המרץ, במלוא הנחישות, עם הרבה מקצועיות, ואני חייב להודות שההישגים שלו יותר טובים משלי, כי תמיד הוא מוסיף עוד משהו. יישר כוח, באמת תודה רבה מעומק הלב על כל הפעילות הזאת. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לשר, תודה רבה לוועדה וליושב-ראש הוועדה, חיים כץ.