קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 36), התשע"ב–2012
[מס' מ/615; "דברי הכנסת", חוב' , עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
מייד אני מזמין את יושב-ראש הוועדה, העומד על הדוכן, להציג את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 36), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה ושלישית. בבקשה, אדוני.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תודה, אדוני.
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 36), התשע"ב–2012. הצעת חוק ממשלתית זו, מטרתה לפשט את ההליכים הקבועים בחוק ההוצאה לפועל ולקצר את המועדים הנדרשים בכל הנוגע לביצוע פסק-דין לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר אינו חל עליו. זאת לאור ההנחה כי בית-המשפט שדן בתביעת הפינוי כבר בחן ושקל את מכלול השיקולים, וכי אין לעכב את הזוכה שזכה בפסק-דין לטובתו מעבר לנדרש לשם שמירת זכויותיו של הדייר.
על-פי המצב החוקי כיום, ניתן לפעול לפינוי מושכר. על הזוכה להמתין 30 יום מיום מתן פסק-הדין או מיום המצאתו לחייב, אם ניתן שלא בפני החייב. לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל יש להמציא לדייר אזהרה שעליו להתפנות, ורק לאחר חלוף 20 ימים נוספים שבהם לא התפנה הדייר קובע רשם ההוצאה לפועל מועד לביצוע הפינוי, המאוחר ב-21 יום לפחות מהיום שבו הומצאה הודעת הפינוי. נוסף על הקושי הנובע מהתקופה הארוכה המצטברת הנדרשת לצורך פינוי כאמור, הרי שעל-פי המצב כיום, על הפינוי להתבצע במועד המדויק שאותו קבע הרשם. אם מסיבה כלשהי לא התבצע הפינוי, לרבות אם המשטרה, שליווייה נדרש באותו עניין, לא יכולה היתה ללוות את הפינוי באותו יום – על הזוכה להתחיל את ההליך מחדש. כל אלו הביאו לקושי רב בפינוי. זאת, כאשר לעתים הנכס שאותו תופס הדייר שנגדו ניתן פסק-הדין הוא כל רכושו של בעל הנכס, ונדרש לו לשם כלכלתו.
על-פי המוצע, תחת ההסדר הקודם ניתן יהיה לפתוח בתיק הוצאה לפועל לביצועו של פסק-דין לפינוי מושכר 15 ימים בלבד לאחר מתן פסק-הדין. בנוסף, במקום המצאת אזהרה והודעת פינוי נפרדות, יאוחדו האזהרה והודעת הפינוי להודעה אחת, שתחייב המתנה של 21 יום בלבד. עוד מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לבצע את הפינוי בטווח של 14 ימים מהיום שקבע רשם ההוצאה לפועל כיום הפינוי ולא במועד ספציפי יחיד, וכן לאפשר לרשם להאריך את המועד בתקופה נוספת של 14 יום בכל פעם, כאשר ההודעה על מועד זה תימסר בדרך מקלה יותר מהדרך הנדרשת לצורך ההמצאה של הודעת הפינוי המקורית. בכך תתאפשר גמישות לזוכה לביצוע הפינוי.
להצעת החוק יש כמה הסתייגויות. הסתייגויות אלה, ייתכן שמטרתן טובה אלא שהן אינן ישימות. הן מטילות על המדינה נטל כספי עצום, ומקומן אינו בחוק ההוצאה לפועל, משום שעל-פי ההסתייגויות האלה רשם ההוצאה לפועל הופך להיות ערכאת ערעור על בית-המשפט. דהיינו, אפשר יהיה לפנות אליו כדי שכאילו לא יבצע את פסק-הדין של בית-המשפט, אף שהרשם הוא בדרגה נמוכה יותר. לכן אני מבקש לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ללא הסתייגויות.
אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, הגברת דורית ואג, ולצוותה, לעורכת-הדין נעמה מנחמי, שעשתה עבודה מצוינת בחוק הזה, כמו בכל החוקים שהיא עושה, ולכל צוות הוועדה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לחוק זה כמה הסתייגויות. ראשון המסתייגים הוא חבר הכנסת דב חנין. כפי שנמצאים כרגע באולם, המסתייג הבא הוא ניצן הורוביץ. חבר הכנסת, יש לך הסתייגות אחת.
דב חנין (חד"ש):
זאת בעיה רישומית, אדוני היושב-ראש. למעשה, ההסתייגות הזאת ניתנת לרישום ככמה סעיפים.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – – אתה תאמר כל מה שיש לך לומר בשעתיים וחצי – – –
זאב אלקין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש – – – כל הסיעה – – –
דב חנין (חד"ש):
לא, אבל יש לי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, לא. יש לו הסתייגות אחת.
דב חנין (חד"ש):
מאה אחוז, בסדר גמור.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגויות אינן סיעתיות.
זאב אלקין (הליכוד):
– – –
דב חנין (חד"ש):
בהסכמות.
היו"ר ראובן ריבלין:
בהסכמה. אתה תדבר 15 דקות?
דב חנין (חד"ש):
כן, עשר דקות. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם הוסכם, אין לי בעיה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים פה בסוגיה עקרונית, זו איננה סוגיה טכנית. כולנו היינו עדים למחאה חברתית גדולה ורחבה שהתעוררה מסביב לסוגיית הדיור. ואנחנו היום, עמיתי חברי הכנסת, עוסקים בשאלת היכולת והזכות לפנות אדם מביתו, לפנות שוכר מדירה או מבית שהוא שכר אותם. עמיתי חברי הכנסת, כולנו שותפים לרצון להגן גם על זכויות של בעלי בתים כאשר שוכרים אינם מבצעים את מה שמוטל עליהם מכוח השכירות, כאשר שוכרים אינם עומדים בתנאי חוזה. בהחלט ישנן זכויות גם לבעלי הבתים וגם למשכירי הדירות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חנין, אני מבין את דאגתך פעמים לאנשים שלא יכולים למלא את חובתם. אבל פה מדובר בפסק-דין של בית-משפט, הוא כבר קבע. זאת אומרת הצדק הפך למשפט, אין מה לעשות. פה אתה רוצה שיושב-ראש ההוצאה לפועל, בהסתייגותך, למעשה יבוא במקום בית-המשפט וימצא נימוקים מדוע לא לקיים את צו בית-המשפט. אני מבין את הדאגה שבאה לידי ביטוי באי-שוויוניות בין הנתבע לתובע, והצורך לתת לו סעד מן הצדק וכו' וכו', אבל אם בית-המשפט כבר נתן צו, ויושב-ראש ההוצאה לפועל יבוא ויאמר: אני מבטל את הצו, או דוחה את הצו מטעמים נוספים, אנחנו יוצרים מצב של אנומליה בשיטה המשפטית שלנו. אולי תסביר לי את העניין הזה.
דב חנין (חד"ש):
קודם כול, תודה, אדוני היושב-ראש, על שאלתך החשובה והעניינית. והתשובה נמצאת, לדעתי, בדיוק במנגנון הרעיוני שלשמו קיימת ההוצאה לפועל.
אדוני היושב-ראש, גם כשאנחנו מדברים על חוב כספי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – – חקירת יכולת.
דב חנין (חד"ש):
יפה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חקירת יכולת לא יכולה להיות על ביצוע בעין.
דב חנין (חד"ש):
לא, חקירת היכולת היא בהחלט קביעת המנגנון של מה ואיך החייב צריך לשלם את מה שבית-המשפט כבר קבע שהוא צריך לשלם אותו. מה שאנחנו מציעים פה – – –
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – –
דב חנין (חד"ש):
אנחנו מציעים פה, אדוני היושב-ראש, מנגנון שברמה הרעיונית עושה בדיוק אותו דבר. אנחנו אומרים, גם בנושא של דיור, גם בנושא של הזכות לקורת-הגג צריך להפעיל מנגנון של חקירת יכולת, לפחות במובן המינימלי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש צו של בית-המשפט העליון לפנות את אחד מהיישובים ביהודה ושומרון. יבוא יושב-ראש ההוצאה לפועל – אתה תייצג את המתיישבים – ויאמר: תשמע, יש צו של בג"ץ, אתה אל תקיים אותו כי זה – – –
דב חנין (חד"ש):
אני לא אומר לא לקיים אותו, אני אומר דבר אחר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – – על דעתך?
דב חנין (חד"ש):
לא, לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אני אומר לך, נקיים אותו, במקום היום בעוד אלף שנה.
מאיר שטרית (קדימה):
תחשוב על המשכיר המסכן שמשכיר דירה – – – הוא נשאר בחוץ. – – – דייר לא משלם – – –
דב חנין (חד"ש):
חברי חברי הכנסת, השאלות שלכם מצוינות, יש לי רק עשר דקות כדי להשיב לכם, ותאמינו לי שיש לי תשובות מצוינות.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
דב חנין (חד"ש):
עוד שתי דקות על חשבון חבר הכנסת שטרית.
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת שאלה מעניינת.
דב חנין (חד"ש):
אני אומר, המנגנון שאני וחברי לסיעה מציעים – – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – – מלהשכיר דירות?
דב חנין (חד"ש):
לא, ממש לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת תקנת פרוזבול.
מאיר שטרית (קדימה):
– – – לחייב אנשים לקחת ערבויות כאלה מטורפות מהשוכר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה עניין אחר.
דב חנין (חד"ש):
לא, לא. חבר הכנסת שטרית, ממש לא. אם אתה תקרא את ההסתייגות שלנו עד תומה, אתה תמצא שבהסתייגות יש גם מנגנון שבא להגן על משכיר הדירה כאשר אין אפשרות לפנות את השוכר מן הדירה, מכיוון שאין לו מקום אחר, אין לו קורת-גג.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
דב חנין (חד"ש):
אני אגיע לזה. אנחנו מציעים פה מנגנון מאוזן, שאומר: יש פה שני צדדים. אנחנו איננו באים לפגוע בזכותו של בעל-הבית. להיפך, אנחנו באים להבטיח את זכותו לקבל את מה שמגיע ממנו, גם כאשר השוכר איננו משלם.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
דב חנין (חד"ש):
תיכף אני אגיע. לכן אני מנסה – השאלות הן מעניינות, אבל אני מנסה לענות עליהן אחת לאחת. אני התחלתי בתשובה על שאלתו של היושב-ראש, ואמרתי שברמה הרעיונית אנחנו מייצרים פה מנגנון שדומה למנגנון של חקירת יכולת, כאשר התפיסה הרעיונית שעומדת ביסוד המנגנון הזה אומרת, שכמו שהדברים נכונים לגבי חוב כספי, על אחת כמה וכמה הם נכונים לגבי הזכות או המצב שבו רוצים לפנות אדם מביתו ולהותירו ללא קורת-גג. אותו רעיון בסיסי. מדוע? מכיוון שהזכות לקורת-גג לפי תפיסתנו, לפי השקפתנו, היא זכות יסודית. אנחנו לא יכולים לאפשר במערכת המשפטית תוצאה כזאת, שבגלל יחסים שבין שני צדדים שבהם בית-המשפט החליט – ואנחנו לא מערערים על ההחלטה הזו – שצד אחד גובר על הצד השני, אנחנו לא יכולים ברמה העקרונית כחברה וכמדינה לאפשר מצב שבו בן-אדם נותר ללא קורת-גג לראשו. ולכן במרכז ההסתייגות שלנו עומדת התפיסה של בדיקת הדיור החלופי ההולם.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה רעיון שראש ההוצאה לפועל יעשה.
דב חנין (חד"ש):
נכון. אנחנו חושבים שכמו שראש ההוצאה לפועל מבצע חקירת יכולת, ראש ההוצאה לפועל יצטרך לבצע חקירת יכולת הדיור. כי כמו שאדוני מבין, יש דברים שהם בלתי אפשריים בחקירת יכולת. יכול להיות שבית-משפט יפסוק – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה אפשר באוטופיה.
דב חנין (חד"ש):
לא, לא באוטופיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה שאומר חבר הכנסת שטרית – הוא צודק, אף אחד לא ישכיר דירה.
דב חנין (חד"ש):
לא. להיפך. אתה מגיע לשאלה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אי-אפשר לפנות אותה. כי ראש ההוצאה לפועל הוא לא שר השיכון, הוא לא משכיר דירות.
דב חנין (חד"ש):
לא. מכובדי היושב-ראש, אני מבטיח – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מוכרח לומר לך שהרעיון – – –
דב חנין (חד"ש):
לא, לא. אני מבטיח לאדוני היושב-ראש תשובה גם על שאלתו. אבל אני בכל זאת רוצה ללכת לפי שיטתי בצורה מסודרת.
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז.
דב חנין (חד"ש):
ואני אומר כך: אותו רעיון בסיסי שאומר שיש לאנשים מצב שבו הם אולי חייבים סכום כסף, אבל אין מה לעשות, הם לא יכולים לשלם אותו, ולכן ליושב-ראש ההוצאה לפועל יש הסמכות לקבוע שהחוב הזה ישולם בפועל בדרך כזאת או אחרת, כי זו הדרך היחידה האפשרית, באותה מידה אנחנו מציעים לקבוע גם את העיקרון שאומר שאי-אפשר להשאיר אדם ללא קורת-גג, אי-אפשר להשאיר אדם ללא דיור חלופי. זו חובתה של המדינה, זו חובתה של החברה לייצר או להבטיח את הדיור החלופי הזה.
אני לא אדבר על כל המנגנונים הספציפיים שאנחנו מציעים בהסתייגות שלנו. זו הסתייגות מפורטת איך ההליך צריך להתבצע. אנחנו מדברים על כך שלא יורה הרשם בהוצאה לפועל על פינוי, אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו, בהזמנה שהומצאה בה ההמצאה המלאה. אנחנו מדברים על מצבים שבהם זכאי בן-אדם למנות לעצמו עורך-דין, מהם המצבים האלה, מתי הסיוע המשפטי צריך להיכנס לעניין הזה. ואנחנו מדברים – כן, אנחנו בהחלט מדברים על המצב שבו רשם ההוצאה לפועל משתכנע שלאותו אדם שהוצא נגדו צו פינוי, לו ולבני משפחתו, אין דיור חלופי הולם. אין לו דיור, אין לו בית. ואז רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי הצעתנו, לדרוש את התייצבותם לדיון של נציגי משרד הבינוי והשיכון ושל נציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ולחייבם להעמיד למפונה פתרון של דיור חלופי הולם לתקופה מסוימת.
מאיר שטרית (קדימה):
אני יכול הערה?
דב חנין (חד"ש):
לא. אני אשלים. היושב-ראש אולי יאפשר לך להמשיך. ואני אנסה גם לענות על הערתך. אני רק רוצה להשלים את הרעיון.
אנחנו בתפיסה הזאת מחזירים את האחריות למדינה. יש יחסים בין צדדים, אנחנו לא באים לפגוע בבעל-הבית. אבל אנחנו אומרים: כאשר בן-אדם נותר ללא דיור, כאשר בן-אדם נותר ללא קורת-גג, זה תפקידה של המדינה להיכנס לתמונה. בהחלט, זה תפקידה של המדינה להיכנס לתמונה. מכיוון שכפי שאנחנו לא נסכים שאנשים יסתובבו ללא אוכל, כך אנחנו גם לא נסכים שאנשים יחיו ללא קורת-גג. אני מציע שבמצב כזה, אחד הפתרונות שרשם ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לקבוע יהיה, שכאשר המפונה לא מוצא מן אותו מושכר, מכיוון שאין לו קורת-גג חלופית, המדינה תהיה זו שתערוב לתשלום סדיר של שכר הדירה לתקופה שאותה יקבע הרשם. וכמובן גם לזה אנחנו קובעים תנאים, כמובן בתנאי שלא תהיה בהסדר הזה פגיעה ממשית בזכויות של צדדים שלישיים.
בסופו של דבר, עמיתי חברי הכנסת, זה הסדר מאוד מאוזן וראוי. יש בו הגנה על בעלי-הבית, יש בו הבטחה של זכויותיהם לקבל את מה שמגיע להם. אבל יש בו גם הגנה על המינימום הזה, שאדם לא יישאר זרוק ברחוב, חבר הכנסת שטרית. שאדם לא יישאר זרוק ברחוב.
מאיר שטרית (קדימה):
מישהו שלח לי עכשיו הודעה באס.אם.אס. הוא כותב: אחלה רעיון – – – שלנו לשכור דירות לפי הצעת חנין.
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי.
דב חנין (חד"ש):
יש לנו תמיכה מהציבור. אני שמח שהציבור תומך בדבר הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
יושב-ראש הוועדה, אני מציע להרחיב חוק זכויות דיור, חוק-יסוד. כל אזרח במדינת ישראל יקבל דיור. למה לא?
דב חנין (חד"ש):
אני, אגב, הצעתי את זה בכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
למה להטיל את זה על ראש ההוצאה לפועל?
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, קודם כול, אדוני קולע לדעתי. אני לא רוצה להגיד לדעת גדולים, אבל לפחות לדעתי, הקטן.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אתה בהחלט גדול.
דב חנין (חד"ש):
אני מאמין בתפיסה הזו. אני חושב שכן, יש זכות לדיור, ואני את הזכות הזו מנסה לקדם בכל מנגנון כדי להבטיח שבאמת בסופו של דבר אנשים לא יישארו ברחוב.
מאיר שטרית (קדימה):
מותר לי הערה?
היו"ר ראובן ריבלין:
הואיל וסיימנו – בבקשה, תעיר הערה, והוא יענה לך.
מאיר שטרית (קדימה):
אני פשוט רוצה להעיר לתשומת לבך על הצד השני של המטבע. יש מקרים רבים, לא אחד, ואני מכיר – כשהייתי שר משפטים – של אנשים שמשכירים דירה במקום אחר. אדם משכיר את הדירה שלו, כי הוא עבר לגור בחיפה. הוא משכיר את הדירה שלו, והוא שוכר דירה בחיפה.
דב חנין (חד"ש):
אבל לא זה המצב.
מאיר שטרית (קדימה):
רגע, תן לי לסיים. הוא שוכר דירה בחיפה, בסדר?
היו"ר ראובן ריבלין:
ההוא לא משלם.
מאיר שטרית (קדימה):
נגמרה השכירות שלו בחיפה והוא רוצה לפנות את הבית בשביל לחזור לבית שלו, הוא לא יכול.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא יכול, אם המדינה תיתן – – –
מאיר שטרית (קדימה):
הוא מתגלגל בבית-המשפט שנה, הוא מתגלגל שנה בבית-משפט עד שהוא משכיר את הדירה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שום דבר. אין למדינה בעיה לתת דירה. צודק דב חנין, היא תיתן לו דירה, זה הכול. נו מה. כל זה דרך יושב-ראש ההוצאה לפועל. נעמיד לרשותו מייד את חבר הכנסת גפני, את השר, שר השיכון. בהחלט הרעיון, הוא תומך – – –
דב חנין (חד"ש):
אני רוצה רק במשפט בקצרה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מקבל – – – רחב. זה לא דבר חדש. לפי יכולתו הוא נותן, ומקבל לפי צרכיו. זה הרעיון.
דב חנין (חד"ש):
אדוני חבר הכנסת שטרית, אני אענה לך בקצרה, מכיוון שהיושב-ראש כבר התחיל לענות בשמי, ובסך הכול, כיוון שהיושב-ראש מכיר את דעותי, אז הוא קולע בסך הכול לכיוון באופן בסיסי. בהחלט.
מאיר שטרית (קדימה):
היושב-ראש לא מוסמך.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, הוא אחד הקומוניסטים האחרונים בעולם. אל תראה את חנין.
דב חנין (חד"ש):
יש, יש עוד קצת. אבל, חבר הכנסת שטרית, אני רוצה לומר לך כך: אנחנו חייבים להבטיח פה איזון של כל האינטרסים של הצדדים המעורבים. אני לא רוצה לפגוע בבעלי-בתים, והסיטואציה שאתה הזכרת היא בהחלט סיטואציה שמזכה את אותו בעל דירה לחזור ולקבל את דירתו. ואני אומר שבסיטואציה כזו, לפי ההסתייגות שאנחנו מציעים, הוא גם יקבל את דירתו בפועל.
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי, כי המדינה ערבה.
דב חנין (חד"ש):
בדיוק, המדינה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אם הוא לא יקבל דירה בחיפה, אז הוא יקבל דירה אחרת. מה, אין בעיה.
דב חנין (חד"ש):
אני אומר את הדברים האלה באמונה שלמה. אני חושב שבהחלט אסור לנו להשאיר אנשים ללא קורת-גג – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רק מציע שהוועדה לבחירת שופטי בית-המשפט העליון תדון ביתר שאת, ביתר און וביתר תשומת לב בבחירת יושב-ראש ההוצאה לפועל.
דב חנין (חד"ש):
היא דנה בזה בתשומת לב רבה, אדוני היושב-ראש. אין לי שום ספק בכך. אבל אני רק רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש – אני שומע נימה צינית בדבריך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – –
דב חנין (חד"ש):
– – – נימה צינית בדבריך ובדברי חבר הכנסת שטרית. מה שמשותף לכם, ואולי אתם קצת שכחתם את זה, זה בכל זאת – אתם שניכם באתם ממחנה שאני לא משתייך אליו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין על זה ויכוח.
דב חנין (חד"ש):
זאב ז'בוטינסקי היה זה שדיבר על המ"ם של המעון. אבל אתם זנחתם את זה.
מאיר שטרית (קדימה):
אני אתך. יש פה מישהו אחר – – –
דב חנין (חד"ש):
מאה אחוז.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל ז'בוטינסקי אמר שראש המדינה צריך לעשות את זה, לא ראש ההוצאה לפועל.
מאיר שטרית (קדימה):
שהמדינה תבנה דירות לדיור סוציאלי. אני בעד בכל לבי.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אבל להעביר את כל המעמסה הזאת לראש ההוצאה לפועל – ראש ההוצאה לפועל הוא האיש – – –
דב חנין (חד"ש):
ראש ההוצאה לפועל, אדוני היושב-ראש, הוא הבן-אדם האחרון שנותר בהליך הזה בין אותו אזרח שמאיימים לזרוק אותו לרחוב – הוא התחנה האחרונה. וכמו שהוא מבצע חקירת יכולת, כן, הוא יבצע חקירת מצבו של אותו אדם שעומד להיזרק לרחוב בלי קורת-גג. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה, אחרון המסתייגים. רותם – אם ירצה, אחרי כל השאלות שלנו, להשיב, יעלה וישיב ונצביע. יש לנו ערב ארוך ביותר, רבותי, ותיכף אני אומר מהן הוראות הדיון לגבי הצעת חוק המסתננים, ששם יש לנו הסתייגויות של 290 דקות. זה חמש שעות.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
שיגלוש לתוך הלילה, כן. אפילו לאשמורת תיכונה.
קריאה:
חוק חשוב.
ניצן הורוביץ (מרצ):
כן.
אדוני היושב-ראש, אני האזנתי בקשב – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כמה יש? – – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
כמה יש? עשר דקות, גם בסדר. אין בעיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשר דקות, זה בסדר.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אוקיי. תראה, אדוני, אני רוצה להסביר כאן משהו. אני האזנתי – אבל אני רוצה שתקשיב, כי אני עונה על שאלות ששאלת כאן. אני האזנתי בקשב לדיון כאן שדנתם ולפליאה שהבעת למה אנחנו מגישים את ההסתייגויות האלה. יש כאן עניין, אדוני, של תפיסת יסוד, והיא הרבה מעבר לסיפור הזה של הדירות ושל ההוצאה לפועל. תפיסת היסוד היא שבמדינה כמו שאנחנו רואים בעיני רוחנו, מדינה סוציאל-דמוקרטית, אין רק שני צדדים, שהם במקרה הזה שוכר ומשכיר, אלא יש צד נוסף שהוא צד יותר גדול, יותר כללי, והוא המדינה. ואנחנו חושבים שכאן צריך להכניס את המדינה לעניין, זו תפיסת היסוד.
אנחנו לא מפקירים את העניין ומשאירים אותו להתדיינות הזאת – בפני רשם ההוצאה לפועל לצורך העניין – בין השוכר והמשכיר, אלא אנחנו רוצים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה – – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
זאת תפיסת עולם, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
מצוין. זה בחוק-יסוד: זכויות חברתיות.
ניצן הורוביץ (מרצ):
זה גם.
היו"ר ראובן ריבלין:
חוק ההוצאה לפועל – – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
וכידוע לאדוני, אנחנו הגשנו את חוק-יסוד: זכויות חברתיות, ואדוני הצביע בעד, ואני מברך על כך.
היו"ר ראובן ריבלין:
הצבעתי – – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
והצענו כאן – גם כן חברי דב חנין – חוק-יסוד: זכות לדיור, גם כן. אבל, כאן יש מצב שהוא מצב שאתה מגיע לישורת האחרונה, בפני ההוצאה לפועל.
עכשיו, אנחנו יודעים מהמחקר שפינוי מדירה הוא הסיבה העיקרית לחסרות-בית. הוא הסיבה העיקרית, הפינוי מהדירה. ואתה צודק, יש פסק-דין. נכון, מגיעים לרשם ההוצאה לפועל כדי לממש את פסק-הדין. לצורך יישום פסק-הדין, יש לרשם ההוצאה לפועל, כפי שהוא עושה בהזדמנויות אחרות על-פי חוק הוצאה לפועל, סמכויות לבדוק ולבחון את העניין; אדוני, ממש כפי שיש פסק-דין על חוב. מגיע הדבר לרשם ההוצאה לפועל, הבן-אדם אומר: יש לי רק מיטה ומזרון, ואני יודע מה? ארון בגדים בבית.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש פרוצדורה, יש פרוצדורה של חקירת יכולת.
ניצן הורוביץ (מרצ):
יפה. אז אנחנו מציעים כאן פרוצדורה שיוצאת מתוך נקודת הנחה, וזאת באמת תפיסת עולם. זאת תפיסת עולם, אני מודה. זה לא משהו טכני, אתה צודק. זאת תפיסת עולם שדיור הוא לא מוצר רגיל. ובן-אדם שגר בדירה והוא מוצא את עצמו מחוץ לדירה, זה לא כאילו, אני יודע מה? יש לו טלוויזיה או אין לו טלוויזיה. זה, אדוני, משפיע על כל חייו וחיי משפחתו, וחיי ילדיו. זאת אומרת, יש כאן, בעניין הזה, ערך חברתי; ערך חברתי. כי אנחנו מדברים על זכות יסוד שהיא זכות יסוד למגורים.
עכשיו, אדוני, זה לא רק אותו אדם, שנאמר, מפנים אותו. זה גם משפחתו. הרי אתה יודע. אבל חייבים להבין את זה. כשאדם גר ברחוב, או כשאין לו דירה וזורקים אותו מהבית, הוא גם לא יכול לעבוד, הוא לא יכול להסתדר. המגורים זה נמל הבית, מה שנקרא. ולכן, גם מבחינת המדינה – ולמה אנחנו אומרים שכן יש היגיון להכניס את המדינה לסיפור? כי כשאדם הופך להיות חסר-בית, הבעיה נהיית הרבה יותר קשה מבחינת המדינה, כולל העלויות של הטיפול בו כחסר-בית. לכן, אנחנו מציעים את המנגנון הזה.
עכשיו, אדוני, המנגנון הזה, הוא מדבר כשיש סיבה מוצדקת, לא כשיש בן-אדם שמנצל לרעה את העניין או כשהוא, אני יודע, יש לו שלוש דירות אחרות והוא רוצה לסחוט את בעל-הבית; לא, לא. אלה מקרים, באמת מקרים קיצוניים.
נוסף על הכול, יש כאן גם תפיסה של מה שנקרא התערבות מוקדמת; זאת אומרת, מניעתית.
עכשיו, אנחנו מציעים כאן מנגנון. אני יודע שזה אולי ייראה מוזר שאנחנו מכניסים את המנגנון לחוק הזה, אבל זה נעשה על סמך דוגמאות שכבר קיימות בעולם.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה בחוקה, בחוקה. תאמר: כל בן-אדם, כל אזרח בישראל, זכאי לדיור.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אבל כאן יש אפשרות.
היו"ר ראובן ריבלין:
בחוק ההוצאה לפועל – – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
מאה אחוז. אבל, זה – אתה יודע – אפשר להגיד לגבי הרבה דברים. אנחנו מנסים לשפר, בהיעדר חוקה אנחנו מנסים לשפר. אז אנחנו מציעים כאן מדרג מסוים, שהוא הולך בסדר הגיוני. קודם כול, שרשם ההוצאה לפועל לא יורה על פינוי לפני שיש שני צדדים בהמצאה מלאה. המצאה מלאה – אדוני כמשפטן מבין בדיוק את המשמעות.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה בסדר גמור.
ניצן הורוביץ (מרצ):
דבר שני, הוא רשאי לבקש השהיה של ההחלטה כדי לקבל ייצוג. כי בדרך כלל מדובר על – אנשים שמגיעים למצב הזה אין להם, אין להם עורך-דין. הם עומדים שם, הם לא יודעים תמיד. אתה יודע, זה גם לפעמים אנשים שבאמת הם לא מבינים איפה הם נמצאים. זאת אומרת, ייצוג. זה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני יוצר הליך משפטי נוסף להליך משפטי שיתקיים על-פי חוק הפרוצדורה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
זה לא הליך משפט נוסף.
היו"ר ראובן ריבלין:
הליך משפטי חדש.
ניצן הורוביץ (מרצ):
יש במסגרת דיני הוצאה לפועל – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
אני גם, כשאני למדתי משפטים באוניברסיטה ולמדתי דיני הוצאה לפועל, יש סדרה של הליכים לפי חוק הוצאה לפועל, שמאפשרים הליכים בפני רשם הוצאה לפועל. למשל, בנושא של אי-תשלומים, חובות, חילוטים, וכל מיני דברים כאלה.
הלאה: אם רשם ההוצאה לפועל נוכח לדעת שאדם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אין לו לאן ללכת.
ניצן הורוביץ (מרצ):
זהו, אין לו דיור חלופי הולם, אין לו אמצעים להעמיד לעצמו דיור חלופי. אין לו, אין לו כלום. הוא נשאר – הוא יוצא מהבית, הוא יושב על המדרכה. אוקיי? ככה. הוא רשאי לבקש – שים לב, אדוני, וזה מה שאנחנו מציעים כאן – שיתייצבו נציגים של הממשלה בפניו ויספקו לו דיור הולם. כי, אדוני, מי ייתן את הדיור ההולם? מי ייתן? מי ייתן? וייתנו, הרשויות ייתנו לו פתרון.
אמר יושב-ראש הוועדה במהלך הדיון: מה אשם בעל-הבית? – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – – תעשה הפרוצדורה הזאת בבית-המשפט, למשל? סתם אני שואל. לפי אותו היגיון. יש בית-משפט. כי יכול להיות שמפעילים פה פסק-דין של בית-משפט שלום או בית-משפט מחוזי, או בית-המשפט הגבוה לצדק. כי בהחלט יכולים לבוא אליך אנשי מגרון, ולומר לכם: אין לנו איפה לגור. ואני חושב שהם צודקים.
ניצן הורוביץ (מרצ):
מאה אחוז.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל האם אני אוכל ללכת ליושב-ראש ההוצאה לפועל כערעור על החלטת בית-המשפט הגבוה לצדק?
ניצן הורוביץ (מרצ):
אדוני, זה לא ערעור, זו הצגה לא נכונה של הדברים. זה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, ולרשם ההוצאה לפועל יש סמכויות. זה לא, כשאתה בא לרשם ההוצאה לפועל ואתה מנסה לגבש את התנאים ליישום פסק-הדין, אתה לא מערער על פסק-הדין. פסק-הדין הוא פסק-דין, והוא עומד וצריך ליישם אותו.
אנחנו מדברים כאן – עכשיו, אדוני, אני מדגיש את זה שוב: זאת תפיסת עולם שרואה במדינה צד לסכסוכים מהסוג הזה. אני לא מטיל על בעל-הבית, איזה מישהו כמו – אני יודע מה? ההורים שלי. יש להם דירה, הם משכירים אותה. זה הנכס היחיד שלהם בחיים. הם לא איזה מיליונרים. הם רוצים לקבל שכר דירה, זה מאה אחוז. הם לא צריכים לשאת בזה. החברה צריכה להתערב כאן ולשאת בעניין הזה.
הלאה, הלאה, ואני מסיים. אם אותו רשם הוצאה לפועל קובע שהחייב לא יפונה מהדירה, המדינה תיכנס בנעליו ותשלם את שכר הדירה לתקופה שהרשם קבע. ואני יודע, זה נראה מרחיק לכת. זה נראה מוזר, זה נראה משהו שלא מתיישב עם שיטת המשפט שלנו. ואני אומר, שכשנזרק בן-אדם לרחוב כי אין לו שום דיור חלופי, והמדינה לא עוזרת ולא נוקפת אצבע, זה בעיני המצב הקיצוני; לא המצב שבו המדינה, בפני רשם ההוצאה לפועל, מבצעת סידור כזה. ותאמין לי, אדוני, אפילו אם אנחנו מסתכלים דרך החור של הגרוש – אגב, אנשים לא מבינים היום מה המשפט הזה: החור של הגרוש, הם לא יודעים שהיה פעם. דרך השקל – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש שיר: כשבגרוש היה חור, ואהבנו.
ניצן הורוביץ (מרצ):
כן, בדיוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
יהורם גאון בשירו המפורסם.
ניצן הורוביץ (מרצ):
ודאי. אז גם כשאנחנו מסתכלים דרך הפריזמה הזאת, הכלכלית, הכספית, ואנחנו פועלים בדרך הזאת, יש גם חיסכון כספי, ויש רווח חברתי גדול מאוד בכך שאנחנו מונעים את הזריקה של האדם לרחוב.
ואני רק רוצה להגיד, ולתת פה קרדיט לאגודה לזכויות האזרח, שהגישה לי מסמך מאוד מפורט בעניין הזה, עם דוגמאות שכבר קיימות בעולם לגבי הגנה מפני הפיכה לחסר-בית. זה לא הגנה מפני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
האגודה לזכויות האזרח – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
האגודה לזכויות האזרח.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – יש לי כבוד רב אליה, חבר הכנסת. פעם היה רבי הלל – תיקן תקנת פרוזבול – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
ולכן אני אומר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אתן לך את הזמן.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אני אומר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – למה הוא תיקן תקנת פרוזבול? כי אסור היה לקחת נשך על הלוואה, נשך וריבית. באו העשירים ולא נתנו יותר הלוואה לעניים. נשארו עניים במצוקה, שבה לא משכירים להם דירות, כי אם אחר כך לא יהיה להם מקום לגור, לא יהיה בן-אדם ואזרח במדינת ישראל – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
מאה אחוז.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – שיסכים לתת להם דירתו, כאשר הוא יודע שיש ערבויות כאלה או אחרות – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
מאה אחוז, אבל אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – והממשלה לא תעמוד בהן בלאו הכי.
ניצן הורוביץ (מרצ):
לכן, אדוני, אני לא רוצה להפיל את זה על בעל הדירה. הוא לא אשם בזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי, אתה רוצה להטיל את זה על המדינה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אני רוצה שהמדינה תיכנס כאן בנעלי החייב ותדאג לעניין. ושוב, אני מדגיש בפעם השלישית, זה עניין של השקפת עולם – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אין ספק.
ניצן הורוביץ (מרצ):
– – שרואה במדינה צד, ולא מפקירה את העניין לאיזה יחסי כוחות בין משכיר ושוכר כאלה ואחרים, אלא היא גם לוקחת עמדה, והיא לוקחת אחריות.
ולכן אני קורא לכם להצביע בעד ההסתייגויות האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
ניצן הורוביץ (מרצ):
הן הסתייגויות צודקות, ובראייה כוללת הן גם אפילו חוסכות כסף, אם זה מה שחשוב לנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אדוני סגן ראש הממשלה, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים לשעבר, מה שאומרים דב חנין וניצן הורוביץ, מה שלא יכולנו להכניס דרך חוק-יסוד: זכויות חברתיות, חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, אנחנו נכניס דרך חוק ההוצאה לפועל. ואנחנו אחר כך נמשיך. ואם יהיה חוק שופטי השלום, ננסה להכניס אותו משם. זאת השקפת עולם. הם באים ואומרים, אין חוק שהוא לא מתאים כדי ליצור מצב שבו אנחנו נגן על החלשים.
רק אני רוצה להזכיר לכם את תולדותינו. לפעמים כאשר אתה רוצה להגן על החלשים, אתה מוצא אותם במצב שאיש לא ישכיר להם את הדירה כדי לא להימצא במצב כזה. אם המדינה מסכימה להיות ערבה, אז שתעשה את חוק-יסוד: זכויות חברתיות.
רבותי – בבקשה, בבקשה – ישיב יושב-ראש הוועדה. אם ימליץ כמובן להצביע בעד ההסתייגויות, אני אשקול בהחלט.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, אדוני, אני לא אציע להצביע בעד ההסתייגויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
נראה שלא.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, זה נורא נוח בגלל אידיאולוגיה ובגלל רעיונות של זכויות למגורים להרוס את מערכת המשפט. הרי אתם תמיד נהנים לבוא אלי בטענות שאני הורס את מערכת המשפט.
ניצן הורוביץ (מרצ):
וזה נכון.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
וזה נכון. עכשיו אני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שופט נותן פסק-דין שמחייב אותך לפנות את הדירה ששכרת ממני, ואתה אומר, רגע רגע, עכשיו נלך לראש ההוצאה לפועל או לרשם של ההוצאה לפועל, ונבדוק מחדש: יש לך איפה לגור? אין לך איפה לגור? אדוני יציע הצעה לתיקון חוק בתי-המשפט שיאמר ששופט לא ייתן פסק-דין לפינוי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון. גם זה הוא יסכים, גם זה הוא מסכים.
ניצן הורוביץ (מרצ):
זה לא סותר, זה לא סותר.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
שיגיש. אני לא מבין, אני מנעתי ממך להגיש?
היו"ר ראובן ריבלין:
מה שהוא אומר, אדוני יושב-ראש הוועדה, אומרים ניצן הורוביץ ודב חנין: אם היינו דנים בחוק השופטים, היינו אומרים את זה.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
עכשיו, אני מקווה, חבר הכנסת הורוביץ, מכיוון שאתה אדם הגון – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מבחינה פרלמנטרית, כל הכבוד.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – אני מבין שהצעת החוק שאתה מציע, וגם ההסתייגויות – אתה מסכים שהם יחולו גם בשטחי יהודה ושומרון.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה אני שאלתי.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כי גם שמה יש זכויות לאנשים.
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
פירושו של דבר, שכאשר יש מאחז, שבית-המשפט העליון – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
קודם כול, נדחה את פינוי מגרון לכמה שנים, עד אשר אנחנו נדון בחוק הזה.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
רגע רגע, אני אולי אסכים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
עד שהמדינה תיתן לנו את הערבויות המתאימות.
ניצן הורוביץ (מרצ):
דודו, בגוש-קטיף נשארו בלי פיצוי, בלי דיור חלופי?
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
בוא נאמר ככה, עד היום גרים בקרווילות. אני שואל אותך שאלה: בית-המשפט – – –
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
גוש-קטיף זה לא הדוגמה הטובה, ניצן.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ניצן הורוביץ, בית-המשפט בבג"ץ נתן פסק-דין: צריך לפנות את המאחז. האם אתה מסכים שזה לא יקרה עד – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא מסכים, הוא מסכים.
דב חנין (חד"ש):
אני מסכים שייתנו להם דיור חלופי. מה יש? – – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לפי הקריטריונים של קורת-גג. מאה אחוז.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לפי הקריטריונים של קורת-גג.
היו"ר ראובן ריבלין:
הואיל והמדינה לא תיתן קורת-גג, לא פה ולא שם, מגרון לעולם תשב.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הרי אי-אפשר, אי-אפשר, שרשם ההוצאה לפועל יתחיל לבדוק מה עשה בית-המשפט.
דבר נוסף, ואת זה אתם שוכחים – –
ניצן הורוביץ (מרצ):
הוא בודק יכולת.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – רבותי, האם הזכות – אני אגיע גם להשוואה עם חקירת יכולת – האם העובדה שאני השכרתי לך דירה – עכשיו אני, משכיר הדירה, אני רוצה לחזור לדירה, כי אני פיניתי את הדירה שבה גרתי עד היום, ובמשך שנים יתנהל דיון, ועד שיזמינו את משרד הרווחה ואת משרד הבינוי – אני בינתיים לא אגור בדירה שלי. למה זכותך עדיפה? גם לי אין קורת-גג.
אז אני מציע – עכשיו, אם אתה שואל אותי לגבי הנושא של חקירת יכולת, חקירת יכולת זה פריסה לתשלומים. אומרים לך: אדוני, אתה תשלם את זה עם ריבית והצמדה. פה אתה מחזיק את הנכס שלי, אתה לא רוצה לתת לי לפנות אותו.
ניצן הורוביץ (מרצ):
זה לא מה שאנחנו אומרים.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
זה מה שאתם אומרים. לכן אני אומר, אתם רוצים לדאוג לזכויות, תדאגו ישירות, לא בדרך עקיפה, כשאני השכרתי את הדירה.
לכן אני מבקש לדחות את ההסתייגויות ולאשר את החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני, אני רוצה לנצל את זכותי לדבר עד שיגיע רותם ולומר שההסתייגויות של שני חברי הכנסת שהסתייגו – גם של דב חנין וגם של חבר הכנסת ניצן הורוביץ – מבחינה פרלמנטרית הן בהחלט ראויות לציון וללימוד באוניברסיטאות. הם דנים בחוק ההוצאה לפועל, והם רוצים לתת את הסמכות, לפי השקפת עולם – הם לא אומרים שהם לא רוצים את חוק-יסוד: זכויות חברתיות. הם אומרים גם זה וגם זה. אבל יש פה בכל זאת איזה עיוות בכל השיטה המשפטית, כי אני בהחלט חושב שאז הסמכויות שאנחנו נותנים ליושב-ראש ההוצאה לפועל הן סמכויות יוצאות דופן, והן משבשות למעשה את כל ההליך השיפוטי והתפקידים השונים במערכת המשפט.
אנחנו עוברים להצבעה. כמובן, אתם רוצים להצביע על ההסתייגויות. כמובן, אוקיי. ובכן, איפה החוק? חוק ההוצאה לפועל – בבקשה. אז אנחנו עוברים קודם כול לשם החוק, לשם החוק אין הסתייגויות, ולכן אנחנו מצביעים על שם החוק. נא להצביע. מי בעד שם החוק? מי נגד? נא להצביע. סליחה. בסדר בסדר. אוקיי אוקיי לא חשוב. גמרנו, כן?
הצבעה מס' 16
בעד שם החוק – 30
נגד – אין
נמנעים – 3
שם החוק נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
שם החוק אושר בקולותיהם של 30 חברי כנסת, שלושה נמנעים. שם החוק אושר כהצעת הוועדה.
לסעיפים 1–3 אין הסתייגויות. לכן נצביע על סעיפים 1–3 כהצעת הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 17
בעד סעיפים 1–3 – 29
נגד – 4
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
29 בעד, ארבעה נגד, אין נמנעים. אני קובע שסעיפים 1–3 אושרו כגרסת הוועדה, כנוסח הוועדה.
רבותי, לסעיף 4 יש לנו הסתייגויות. קודם כול, ההסתייגויות של קבוצת חד"ש, שהם מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה. מי בעד ההסתייגות? מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. נא להצביע.
הצבעה מס' 18
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 27
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 4 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חמישה בעד ההסתייגות, 27 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהסתייגותה של קבוצת חד"ש לא נתקבלה.
אנחנו עוברים להסתייגותה של קבוצת מרצ. נא להצביע – לאותו סעיף – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? להסתייגות מרצ. להסתייגות מרצ.
הצבעה מס' 19
בעד ההסתייגות – 6
נגד – 23
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 4 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
23 נגד, שישה בעד, אחד נמנע. אני קובע שהסתייגות קבוצת מרצ – ניצן הורוביץ, אילן גילאון וזהבה גלאון – לא נתקבלה.
ולכן אנחנו יכולים להצביע על סעיף 4, אבל הואיל וגם לסעיפים 5 ו-6 אין הסתייגויות נצביע על סעיפים 4–6 ועד בכלל בקריאה שנייה. נא להצביע.
הצבעה מס' 20
בעד סעיפים 4–6, כהצעת הוועדה – 26
נגד – 6
נמנעים – אין
סעיפים 4–6, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
26 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שסעיפים 4, 5 ו-6 נתקבלו כהצעת הוועדה.
רבותי, עברה קריאה שנייה וכל החוק אושר על-פי הצעת הוועדה.
אדוני יושב-ראש ועדת – איזו ועדה? יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, בבקשה. אדוני, רוצה קריאה שלישית. אתה לא רוצה לערער או למשוך בעקבות הדיון?
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. אתה רוצה קריאה שלישית. זכותך המלאה, ואתה דורש, אז אני עושה. אני מקיים פה את דרישתך.
נא להצביע בקריאה שלישית. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ובכן, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 36) בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 21
בעד החוק – 27
נגד – 5
נמנעים – אין
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 36), התשע"ב–2012, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
להלן התוצאות: 27 בעד, חמישה נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית, והחוק נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. טוב, תודה רבה.
כמובן, אתם רציתם לשפר אבל אתם מתנגדים לחוק.