קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית, התשע"ב–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/642).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, בהסכמת באי הבית, על כל הנוכחים, אנחנו מחליפים בסדר-היום סעיף אחד, ומאפשרים לשר יצחק כהן, כסגן שר האוצר, לעלות ולהציג את הצעת חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית. נרשמו כמה חברים, זה לקריאה ראשונה, כולם הסירו את בקשתם לדיון בקריאה הראשונה, ולכן מייד לאחר שהשר יסיים את דבריו אנחנו נקיים הצבעה בקריאה ראשונה. בבקשה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית. בהצעת החוק פרקים מספר.
מטרת פרק ב' בהצעת החוק לעגן בחקיקה את שינוי שיטת עדכון הקצבאות של עובדי חברת החשמל שהסדר הפנסיה שחל עליהם הוא הסדר של תשלום קצבאות מקופת החברה, קרי הסדר של פנסיה תקציבית. בעוד כיום מעודכנות הקצבאות של גמלאי החברה שקצבתם משולמת מקופת החברה בהתאם לשינויים במשכורתם הקובעת של העובדים הפעילים, הרי שלאחר השינוי יעודכנו הקצבאות אחת לשנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן.
יש לציין, רבותי, כי הצעת החוק מעגנת את שנקבע בהסכם הקיבוצי מיום כ"ו בטבת התשע"א, 31 בינואר 2011, בין חברת החשמל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה. על-פי הקבוע בהסכם הקיבוצי, יחול שינוי שיטת העדכון החל ביום ז' בטבת התשע"ב, 2 בינואר 2012, הן על עובדים פעילים בפנסיה תקציבית שיפרשו ממועד זה ואילך, והן על מי שבמועד האמור יהיה כבר גמלאי, וכן על שאיריהם.
שינוי עדכון קצבת הזכאים לפנסיה תקציבית במסגרת ההסכם הקיבוצי, ממנגנון עדכון לפי שיעור עליית שכרו של העובד הפעיל למנגנון עדכון לפי שיעור עליית המדד, מהווה ביטוי למדיניות רוחבית שגיבשה ממשלת ישראל על דעת ההסתדרות. שינוי זה הוחל על כלל גמלאי שירות המדינה מכוח תיקון לחוק שירות המדינה (גמלאות), תיקון אשר קדם לו הסכם קיבוצי עם ההסתדרות. כן הוחל השינוי על עובדים של גופים נוספים במגזר הציבורי וגמלאיהם, כגון עובדי הרשויות המקומיות וגמלאיהן, עובדי חברות הנמל וגמלאיהן. היתרונות הגלומים במנגנון עדכון קצבאות לפי שיעור עליית המדד רבים, ובהם שמירת ערך הגמלה והגברת הוודאות באשר לשיעור עדכונה.
חברי חברי הכנסת, יש להבין את הצורך בעיגון ההסכמות שמצאו ביטוין בהסכם הקיבוצי בחקיקה, על רקע הלכה פסוקה שיצאה באחרונה מלפני בג"ץ בפרשת אוניברסיטת בר-אילן – בג"ץ 1181/3, אוניברסיטת בר-אילן נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר-אילן ואחרים. באותה פרשה נפסק, בין השאר, אדוני היושב-ראש, כי לארגון העובדים הכוח לנהל משא-ומתן עם המעסיק בקשר לזכויות פרישה גם ביחס לעובדים שכבר פרשו, כל עוד הם חברי הארגון. עוד נפסק כי לא ניתן לגרוע מזכויותיהם המוקנות של גמלאים באמצעות הסכם קיבוצי שהוא מאוחר למועד פרישתם. פעילות ארגון העובדים, בנהלו משא-ומתן עם המעסיק באשר לגמלאים הנמנים עם חברי הארגון, נועדה אפוא אך ורק להטבת תנאי הגמלאים החברים בו. יוטעם כי בפסק-הדין לא הורחב הדיון בשאלה לְמה תיחשב הטבת תנאי הגמלאים – האם מדובר בהטבת תנאי כלל הגמלאים, או שיש לבחון אם ההסכם עם המעסיק מיטיב עם כל גמלאי וגמלאי.
כמובהר בדברי ההסבר להצעת החוק, שינוי מנגנון עדכון הקצבאות עתיד לשפר את מצבם של כלל גמלאי החברה, חלקם כבר בעתיד הקרוב וחלקם בטווח הארוך. בתוך כך, גמלאים שפרשו עד ליום כ"ה בטבת התשע"א, 1 בינואר 2011, יהיו אף זכאים לתוספת קבועה לקצבה בשיעור של 8%–12%. עם זאת ובהיעדר הגדרה מדויקת בהלכה הפסוקה למונח "הטבה", נמצא כי אף מטעם זה רצוי לעגן את ההסכמות בין חברת החשמל לבין ההסתדרות, המוצאות ביטוין בהסכם הקיבוצי, בחוק שבו ייקבע אופן עדכון המשכורת הקובעת לחישוב הקצבה; וכן ייקבע כי שינוי אופן העדכון ומתן התוספת החד-פעמית קשורים זה בזה, וכי המהלך כולו יחול על כלל הגמלאים בלי שיתאפשר לגמלאי זה או אחר לבחור כי אופן עדכון הגמלה בעניינו לא ישונה לשיטת העדכון לפי המדד, או לבחור את מועד שינוי אופן העדכון; וכן, לא יתאפשר לגמלאי להודיע כי הוא בוחר לקבל רק את התוספת החד-פעמית.
אשר לפרק ג' בהצעת החוק – הרי שמאחר שיש מעבידים אחרים שהסדר הפנסיה אצלם הוא תשלום גמלאות מקופת המעביד, וטרם גובש בחצריהם הסדר מקביל של שינוי שיטת עדכון המשכורת הקובעת לחישוב קצבה, וכדי לייתר תיקוני חקיקה פרטניים בעתיד, מוצע ליתן סמכות לשר האוצר לקבוע בצו הסדרים לשינוי מנגנון עדכון הגמלה אף אצל מעבידים נוספים.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
אני רוצה להודות לכל החברים, לראשי הסיעות שהסכימו, ליושב-ראש הקואליציה ולך, אדוני היושב-ראש, שהסכמתם להקדים את הדיון בהצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לסגן שר האוצר, השר יצחק כהן. חברי הכנסת אייכלר, דב חנין, אורי אריאל ומיכאל בן-ארי – ויתרתם על רשות הדיבור, כן? איש לא אמר לא, אז אנחנו עוברים להצביע בקריאה ראשונה.
רבותי, נא להצביע בקריאה ראשונה – הצעת חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית. מי בעד? מי נגד? בקריאה ראשונה. נא להצביע.
לאחר מכן יש לי הודעה, ומישהו מחברי הכנסת שהם סגני היושב-ראש, יבוא ויחליף אותי – אני אשמח מאוד.
הצבעה מס' 22
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית, התשע"ב–2011,
לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לשינוי שיטת העדכון של פנסיה תקציבית עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והפנסיה להכנתה לקריאה שנייה. בזה נגמר עניין זה.
רבותי, אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק היערות, ולאחר מכן אנחנו נגיע לחוק המסתננים. ואני רוצה – – –
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. יהיה עוד, יהיה. אבל אנחנו נגיע בסוף – – –
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מדבר בהמשך כי אני רוצה להתחלף, אני רוצה להודיע הודעה. אני רוצה להודיע הודעה. לחוק ההסתננות לישראל יש הסתייגויות של חברי הכנסת שמשכן יהיה 300 דקות. 300 דקות הן חמש שעות. חברי הכנסת קיבלו, בניגוד לתקנון, את האפשרות לדבר באופן רצוף. אבל לעומת זאת, ההצבעה לא תהיה לפני תום חמש שעות, או אם הם יחליטו לקצר – שעה וחצי ממתן הודעה של כל ראשי הסיעות שההצבעה תתקיים, על-ידי מתן התראה של שעה וחצי מראש. כפי שאני מכיר את המסתייגים, רובם ידבר את כל הדברים. למשל, חבר הכנסת דב חנין – 100 דקות, ולהערכתי הוא לא יגמור פחות מ-105 ו-106 דקות, כי, בסופו של דבר, יש לו גם דברים שהוא אוהב להדגיש. חבר הכנסת ניצן הורוביץ בוודאי הוא – לא, חבר הכנסת הורוביץ אין לו הסתייגויות. לעומת זאת, יש לנו כמה חברים שלא ראיתי אותם היום, ויש להם בכל זאת זמן מצטבר. לכן אני אומר, חבר הכנסת חנין, הואיל ואתה ראש המסתייגים, ההצבעה תתקיים בתום חמש שעות, או שעה וחצי מרגע שאתה תודיע שבעוד שעה וחצי אתה רוצה הצבעה. אתה מייצג בשבילי את כל המסתייגים.
קריאה:
ההצבעה עוד שעה וחצי?
שלמה מולה (קדימה):
באיזה עניין אבל? באיזה חוק?
היו"ר ראובן ריבלין:
סליחה, אני מדבר על חוק למניעת הסתננות.
שלמה מולה (קדימה):
לנו יש שעתיים לדבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא אמרתי לך, גם אתה. אני מודיע לכם שלכל המסתייגים יש חמש שעות. אתם רוצים – אין בעיה, אז בתום חמש שעות באים להצביע. אתם רוצים להקדים, למשל – למשל יהיה חבר כנסת שיבוא ויאמר: לא רוצה לדבר.
משה גפני (יהדות התורה):
למה אי-אפשר לדחות למחר?
היו"ר ראובן ריבלין:
למה אי-אפשר לדחות למחר? יש סדר-יום לכנסת וסדר-היום מסתיים כאשר אנחנו אומרים: תם סדר-היום.
משה גפני (יהדות התורה):
בשביל מה הם מקבלים משכורת? שיבואו.
היו"ר ראובן ריבלין:
ועכשיו, הואיל ואני קצת מצונן, ובכל זאת אני יושב – נוסף על השעה הראשונה – כבר שעתיים ורבע, אז הייתי מבקש מחבר הכנסת מג'אדלה, אם הוא פה, או מחבר הכנסת מקלב, שיבוא להחליף אותי.
נסים זאב (ש"ס):
מג'אדלה הלך להתנגב עכשיו מהמים של אנסטסיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מקלב.