קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 49) (הארכת חופשת לידה בשל אשפוז יילוד), התשע"ב–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/429).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת החוק האחרונה: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 49) (הארכת חופשת לידה בשל אשפוז יילוד), התשע"ב–2011 – קריאה ראשונה – של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וקבוצת חברי כנסת. חברת הכנסת אבקסיס, תציגי בבקשה את הצעת החוק. את מוותרת?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אז תשתפי אותנו בדברים, דברי טעם, שאמר לך חבר הכנסת וקנין, סגן היושב-ראש. היא טוענת שאמרת לה דברי טעם והיא רוצה לשתף אותנו בהם. בבקשה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אורלי – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
בוודאי.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
עומד לרשותך, גברתי – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
סולחת לכולם. לא נשארו פה באמת חוץ משניים-שלושה נציגים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
עומדות לרשותך עשר דקות. בבקשה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אדוני, אני רוצה להעיר פה הערה שבאמת גם אמרתי אותה לסגן יושב-ראש הכנסת, מר יצחק וקנין, שלי קצת חורה: בתור אמא לילדים שגרה בפריפריה הקצת רחוקה, נוהגת לבד – באופן סיסטמטי הצעות החוק שלי נמצאות בסוף סדר-היום, המשמרות שלי בסוף סדר-היום. אני נמצאת ולא נעים להגיד את זה מעל המליאה, או שמישהו חושב שאני – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
זה טוב או לא טוב?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אני חושבת שכשמדברים על הדרת נשים, אולי אצלנו מדירים אמהות? אולי אצלנו מדירים אנשי פריפריה? אולי בכלל, אתה יודע מה? מישהו יגיד לי: זה לא זה בכלל – משאירים אותך פה בשביל רייטינג. אני לא יודעת מה, אבל זה די מתסכל כשיש לך ילדה חולה בבית וגם אתמול המשמרת שלי היתה אמורה להיות ב-23:00 – תודה רבה ליושב-ראש וקנין שמנע ממני – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
קודם כול, שהבת תהיה בריאה. זה הכי חשוב.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
תודה רבה, אדוני.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אבל את בחרת במקצוע קשה – פוליטיקה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אין ספק, אבל כאשר אפשר לשחק בסדר-היום, ויש שליטה על סדר-היום, לא יכול להיות שתמיד אותם אנשים נשארים עד סוף סדר-היום בנושאים כל כך חשובים ואפילו חברי כנסת אחרים לא מוצאים לנכון – אני לא מדברת רק על זה; אני מדברת גם על הצעות לסדר-היום חברתיות שתמיד נדחקות לסוף סדר-היום. אבל לא על כך אני פה ולא על כך אני מלינה.
מגלי והבה (קדימה):
– – – אני מציע לך עצה. את חברת הנשיאות. אני מבקש שבישיבה הבאה, בפתיחת הישיבה – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
וחבר הכנסת מגלי והבה לא חושב שהתלוננתי ואמרתי חלק מהדברים?
מגלי והבה (קדימה):
אמרת, אבל אני רוצה שתגידי – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אולי לא בתקיפות המספקת?
קריאה:
– – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
וכואב לי הלב, כי זאת גם הצעת חוק כל כך חשובה. היא מדברת על נשים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת מגלי והבה, אתה רוצה שהיא תעבור על הדברים בצלילות?
מגלי והבה (קדימה):
את יודעת מה שכואב לי? – – – איפה החברות?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
איפה החברות? אתה יודע, כאשר מוסיפים עוד יום-יומיים לחופשת הלידה ועוד בלי תשלום, בלי כלום – איזה רעש, איזה עיתונים, איזו התגייסות.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
מה שאומר חבר הכנסת – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
מה שאומר כאן – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אני אתן לך – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אין לי בעיה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
מה שאומר חבר הכנסת מגלי והבה: את מככבת יחידה כאן – זה דווקא יתרון.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אין לי בעיה, אני תמיד נשארת. כשיש נושאים חברתיים – – –
יצחק וקנין (ש"ס):
לא – – – עוזר לנשים בכנסת. השר יעקב מרגי מש"ס וחבר הכנסת וקנין מש"ס עוזרים – – –. יש הרבה הדרת נשים. דווקא, אנחנו בעד – – –
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אנחנו נהיה אתך – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
תודה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
לא, באמת זה יצא קצת בכייני, אבל חשוב להגיד – – –
יצחק וקנין (ש"ס):
– – –
קריאה:
אני לא הולך הביתה בגללך. אני נשאר פה עד – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אתה יודע מה? אם אני בודקת עכשיו, לא נעים, בואו נעשה סקר קצר. נעביר נושא. מה דיבר פה קודם חבר הכנסת בן-ארי? בואו נסתכל על זהות החברים שנשארו כאן, על חוק שהוא מאוד-מאוד חברתי – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
נו, למי אכפת?
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – איזה ייצוג יש פה, של איזה אנשים? ובזה אני אסיים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אומר הכול. זה אומר הכול.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אומר הכול. טוב, כנראה לבית-המשפט העליון אנחנו לא מספיק טובים. לדברים חברתיים – אנחנו כן. אולי אנחנו הלוחמים. אז עזוב.
הנושא – הצעת החוק הזו היא הצעת חוק חשובה ביותר. הצעת חוק באה לתקן דבר שצריך היה לתקן אותו קודם. זה בא להרחיב את חופשת הלידה בתשלום של אמהות שהילד שנולד להן מאושפז בבית-חולים. אף אחד לא חושב שהן יוצאות לבלות בזמן הזה, אף אחד לא חושב שהן מנצלות את זה לדברים אחרים. כל מה שהן עושות זה לשבור את הראש מתי להתחיל לקחת חופשת לידה – לרוץ בין הבית לבין בתי-החולים, לטפל בשאר הילדים וגם אולי לפעמים בעבודה, כי ילד שאושפז גם יוצא הביתה ואז גם צריך לטפל בו. זה בעיקר נוגע כמובן ללידת פג. כאשר ילד נולד לפני הזמן מאשפזים אותו ומטפלים בו עד כמה שאפשר במערכת שלנו. אבל כשהוא חוזר הביתה הוא זקוק להורים שיהיו לידו. מה גם שילדים כאלו גם לא יכולים להיכנס למסגרת של הפעוטונים ומעונות היום, בטח לא בגיל שלושה חודשים, וכדומה. לכן כל יום כזה חשוב להורים.
הצעת החוק הזו, ראשית, מדברת על הארכת חופשת הלידה לעובדת שילדה אושפז לתקופה העולה על ארבעה שבועות ואינה עולה על שישה שבועות – כי היום לארבעה שבועות יש הסדר. אז אני אומרת שהרחבנו את זה כבר לעוד שישה שבועות בנוסף לחופשת הלידה ובנוסף להסדרים הקיימים.
וגם להאריך את חופשת הלידה לעובדת שילדה אושפז משישה עד 12 שבועות. כלומר, בהמשך תהיה עוד תוספת – ככל שהילד מאושפז יותר, חופשת הלידה תתארך. זה נוגע לאמהות שגם רוצות לטפל בילד אבל גם רוצות לשמור על האופציה להביא פרנסה הביתה ולא לוותר על מקום העבודה. לפעמים זה לא בשביל לפתח איזושהי קריירה, אבל גם אם זה קורה, זה טוב – אני מברכת על כך. אבל לפעמים זה באמת על הנושא של להביא פרנסה שהיא כל כך חשובה – אם אנחנו מסתכלים היום על דוחות עוני וכדומה, אנחנו רואים ששני הורים עובדים ומשפחות נמצאות מתחת לקו העוני. אנחנו לא רוצים, חלילה וחס, משפחות שבהן גם הילדים חולים וגם אין פרנסה.
ולכן הצעת החוק הזו היא כל כך חשובה.
לצערי הרב, אין פה עוד חברות כנסת. והצעת החוק הזו, אני חייבת להגיד, ששותף לה גם חבר הכנסת משה מוץ מטלון, שגם חווה על בשרו מה זה ילדים פגים ומה הקושי, והוא מספר לי גם על הקושי של אשתו, גם מבחינת העבודה. באמת סיפור נוגע ללב, במיוחד כשאתה רואה היום את איתמר, שנולד פג כל כך קטן והיום הוא משכמו ומעלה. האחיינית שלי גם נולדה פגה, 800 גרם, והצליחו להציל אותה, ולצערי הרב את אחותה התאומה לא. אבל כשאתה רואה איך המשפחה מתגייסת, איך המשפחה הופכת להיות כוח סיעודי, אתה מבין. אחותי לא חזרה לעבודה, לפחות לא בשנה הראשונה. אנחנו, כמשפחה, התגייסנו בתורנויות, כי אי-אפשר היה שלא להיות נוכחים שם, ונוכחות אמיתית.
ולכן ההורים האלו, עד כמה שנוכל להרחיב – הצעת החוק המקורית היתה להרחיב בלי הגבלה: לא שבוע, לא שבועיים ולא זה, אלא בהתאם לאשפוז. זה מה שהצלחתי להשיג וזה הרבה, כי אנחנו מרחיבים את זה כבר בתחילת האשפוז ולא בסוף, כמו שרצו בהתחלה, האוצר. אבל גם להם צריך להגיד תודה רבה, לנציגי האוצר בנושא הזה, גם לביטוח הלאומי וגם לשר כחלון ולאחרים.
עוד לא סיימנו. אני מקווה שבפעם הבאה שנהיה פה נגיד: לא רק שבועיים אלא בכלל. אז אני מבקשת מכם לתמוך בזה. זה מעודד נשים, משפחות, הורות טובה, והכי חשוב – גם משפחה תקנית, שתהיה לה גם פרנסה בצד ולא רק את השאר.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
כשהיינו בפגייה ב"בילינסון" ראינו – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה, חברת הכנסת לוי אבקסיס.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
ראיתם את הדברים, ושמענו את הסיפורים מההורים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה רבה. ראשון ואחרון.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
רגע, רגע. אני חייבת להגיד עוד משפט אחד: להצעת החוק הזו שותפים גם ארגון לה"ב, שזה ארגון למען הפגים בישראל, וזה ארגון של הורים שכולו בעצם מתנדבים. הורים שחוו על בשרם עוזרים להורים הבאים, שבצר לנו נולדו להם ילדים טרם הזמן והם נאלצים לעבור אשפוזים ארוכים. אז גם להם. ושלא נדע לעולם, שלא נצטרך את החוק הזה. שלא נדע מצרות ושנהיה כולנו בריאים, אבל אם נצטרך, לפחות יהיה גם עוד משהו. אז צריך לברך גם על זה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה ויישר כוח. אחרון וראשון המתדיינים – חבר הכנסת מגלי והבה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות יש לך.
מגלי והבה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר מרגי, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, צריך להודות לך על הצעת חוק שהיא חשובה, ובאמת, לדעתי, לפני הרבה זמן היינו צריכים כאן בכנסת לחשוב עליה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אני עובדת עליה שנתיים.
מגלי והבה (קדימה):
אז שאפו, כמו שאומרים, כל הכבוד. אני חושב שההצלחה היא שאלה שיושבים פה ומקבלים החלטות, נתנו לנו שבועיים, שזה הרבה מאוד. במיוחד אלה שאנחנו רואים – ואני בטוח שהרבה מאזרחי ישראל צופים בנו ורואים את הפעילות שלך. אז התודה פעמיים: פעם אחת על הצעת החוק שאת עובדת עליה ומשקיעה בה ומביאה אותה ללידה, ופעם שנייה שבאמת את נשארת אחרונה, במיוחד שיש לך, כמו שאמרת – גם פריפריה, גם לנסוע רחוק.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – –
מגלי והבה (קדימה):
בהחלט. חברי חברי הכנסת, אין ספק שאנחנו נתקלים לפעמים בבעיות אמיתיות – ואני רואה את כל החברים שיושבים פה – שבאות מהשטח. הרבה נשים וזוגות בעצם מתלוננים לפעמים, במיוחד כשיש תקלה שלא צפויה או תקלה שנותנת לאותה אשה, שהיא לא רק שיולדת – מתחילות כל מיני בעיות מהתחלה. ולפעמים הזמן המתחייב – נכון שלפעמים המשפחה מתגייסת ותומכת – אבל אין יותר צודק מחוק שבא להסדיר את הנושא הזה.
לתת ליולדת את ההרגשה: הנה, לא עשיתי כלום, סך הכול אני באה לגדל ילד. וכמו שאמרת, הרבה ילדים, הפגים הקטנים האלה, גדלים ואחר כך הולכים להיות אנשים בחברה. ואני חושב, אין אלא לברך על הצעות כאלה, וכל אלה שאני מכיר אותם מקרוב וגם מכיר איפה גדלו ומאיפה באו – אז יישר כוח ואנחנו נתמוך בהצעה. תודה, אדוני.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה לחבר הכנסת מגלי והבה. אנחנו ניגש להצבעה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
אפשר עוד משפט אחד?
היו"ר גאלב מג'אדלה:
כן.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
זה גם איגוד הנאונטולוגים בישראל, זה גם הרופאים, הם גם שותפים לחוק הזה. אפילו הרופאים שמטפלים בפגים לקחו חלק, כי אנחנו מין פורום כזה, ולקחו חלק בחקיקה הזו, כי הם – – – בהורים.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
אנחנו מחזקים את ידי כל הארגונים שהזכירה חברת הכנסת אורלי אבקסיס ויישר כוח, ותמשיכו להביא לנו הצעות חוק טובות, חשובות לחברה שלנו, כדי שיצאו מתחת ידינו חוקים טובים לטובת האזרחים והאזרחיות.
אנחנו מצביעים על הצעת החוק בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 49) (הארכת חופשת לידה בשל אשפוז יילוד), התשע"ב–2011, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בעד – 6, נגד ונמנעים – אין. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 49) (הארכת חופשת לידה בשל אשפוז יילוד), התשע"ב–2011 – קריאה ראשונה – של חברת הכנסת אורלי אבקסיס וקבוצת חברי כנסת וארגונים נוספים, מאושרת ועוברת להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
רבותי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ט' בטבת התשע"ב, 4 בינואר 2012, בשעה 11:00. הישיבה הזו נעולה.