קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק חובת נשיאת תג זיהוי והזדהות של עובד ציבור, התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/2997/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו עוברים להצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב, אשר יעלה ויבוא וינמק הצעת חוק חובת נשיאת תג זיהוי והזדהות של עובד ציבור. בבקשה. חבר הכנסת אורלב, הנמקה מהמקום, שכן כנראה שיש הסכמת ממשלה. בבקשה, אדוני.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק היא להביא לשיפור באיכות השירות הניתן לאזרח במוסדות ציבוריים שונים, בכך שעובדי ציבור שבאים במגע ישיר עם קהל יישאו תגי זיהוי הנושאים את שמם ואת תפקידם.
נשיאת תגי הזיהוי תביא לשיפור איכות השירות בכמה מישורים. ראשית, נשיאת התגים מבטיחה קשר בלתי אמצעי, אנושי ושוויוני יותר בין האזרח לבין עובד הציבור, הנושא לעתים בסמכויות שיש בכוחן להשפיע באופן מהותי על זכויותיו של האזרח. שנית, יש בנשיאת התגים כדי לקדם את תחושת האחריות והמחויבות האישית בעובד הציבור בעת מגעו עם מקבל השירות. שלישית, נשיאת תגי הזיהוי מבטיחה כי תהיה לאזרח אפשרות לקבול על התנהגותו של עובד ציבור, אם חש הוא כי זכויותיו נפגעו שלא כדין, או כי יחסו של העובד אליו לא היה הולם.
אני הבטחתי והתחייבתי לקדם את החוק על-פי סיכום דיון – ובתיאום – עם השר לשיפור איכות השירות הציבורי, השר מיכאל איתן, ואני גם מודיע על ההתחייבות הזאת כאן בפומבי. אני גם רוצה להודות לשר איתן ולשר גדעון סער, שערערו על ההחלטה הקודמת של ועדת השרים, ולהודות על תמיכת הממשלה. כאמור, אקדם את החוק בתיאום מלא ובהסכמת הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אתה מדבר בשם הממשלה – הממשלה תדבר, ואני אשאל אותך פעם נוספת, אם אתה מסכים. חבר הכנסת אורלב, אתה כמובן לא אמרת דברים לא נכונים, אבל נשמע את השר. בבקשה, כבוד השר איתן יעלה ויבוא ויביע את עמדת הממשלה.
השר מיכאל איתן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אכן, הצעת החוק הזאת, כשהובאה לראשונה לשולחן הממשלה, לא זכתה ברוב הדרוש, והמציע, חבר הכנסת זבולון אורלב, הידוע בכישוריו הפרלמנטריים המעולים ובדבקותו במטרה, לא יניח לאיזו ממשלה כזו או אחרת להניח מכשולים בלתי עבירים בדרכו, והוא פנה למי שבאופן טבעי תמך בהצעה הזאת כבר בתחילת הדרך, לשר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור, ולשר החינוך, שגם הוא רלוונטי מאוד לעניין, וגייס את תמיכתם כדי שיוגש ערעור, ואני מספר את כל הסיפור הזה כי בטרם התקבל הערעור, אני, במטרה לשכנע את שרי הממשלה לשנות את דעתם, כינסתי גורמים שונים ממשרדי הממשלה לדיון מוקדם בהצעה הזאת; שמענו שם כמה הערות רלוונטיות, ואותן הבאתי בפני היוזם של הצעת החוק, והוא קיבל על עצמו לקבל את ההערות האלה במהלך החקיקה, ולכן הממשלה הסכימה לקבל את הערר והסכימה לתמוך בהצעת החוק הזאת.
אני רוצה לציין כמה הערות שהושמעו. הערה ראשונה על כך שהחוק אינו דרוש לכלל עובדי הציבור, משום שכבר כיום יש הוראות בתקשי"ר שמחייבות את ביצועו, וכמו בהרבה נושאים, ההוראה – התוקף החוקי קיים, אבל התוקף של הדין, נקרא לו, קיים, אבל לא תמיד מבצעים את הוראות הדין.
עכשיו, כשאנחנו גם נחוקק את החוק, אני מניח שגם את התקנות יבצעו, והנושא הזה יקבל משנה תוקף, גם מצד אחד יוחל על עובדי ציבור במקומות שבהם התקשי"ר לא חל, קרי, תצטרך להיות חובת הזדהות מכוח החוק, אבל הפעולה הזאת, כשתבוא כחקיקה, תדרבן ותכניס יותר את המודעות לעובדה שעובדי הציבור צריכים ששמם יתנוסס – גם כאן הערה: לא בהכרח בתג צמוד, יכול להיות שזה יהיה בצורה של מעמד, ששם העובד יצוין ליד מקום מושבו, ליד שטח העבודה שלו או בצורה אחרת. הנה גם אנחנו, השמות שלנו מתנוססים ליד מושבו של כל אחד ואחד מחברי הכנסת, וכך צריך להיות.
אני רוצה לומר ששמעתי גם הסתייגויות; היו מי שטענו שלא טוב שהשמות יופיעו, כי זה פוגע בפרטיות של עובדי הציבור. אני חושב שאמירה כזאת היא אמירה שחותרת תחת ההבנה של השירות הציבורי. הרבה פעמים אנחנו מציגים את עצמנו, אנחנו, נבחרי הציבור, כמשרתי הציבור. הרבה פעמים הפקידות הציבורית אומרת לציבור: אנחנו משרתי הציבור, אנחנו עובדי הציבור. השאלה היא מה אנחנו מפנימים מאחורי האמירות האלה, מה זה מחייב אותנו כשאנחנו אומרים את הדברים האלה.
ואני חושב שכאן, הדוגמה הזאת, כשאנשים אומרים: תשמע, זה לא נוח לי שידעו את השם שלי, כי זה פוגע לי בפרטיות – אני מבין שזה פוגע בפרטיות, אבל השאלה, במבחן האיזון, היא האם הציבור זכאי לדעת מי האנשים שמשרתים אותו כאשר הוא בא ורוצה לקבל את השירות. האם צריכה להיות הרגשה רעה של עובד הציבור, כשהוא אומר: שמי מיכאל איתן, ואני עומד כאן לרשותך, או שזאת חלק מהמסירות שלו וההזדהות שלו עם התפקיד שלו? מדוע הוא צריך להתבייש? הוא צריך להיות גאה בכך שהוא קיבל על עצמו עבודה או משימה לשרת את הציבור, ולכן הוא אומר: כן, שמי מיכאל איתן, ואני עומד לרשותך, אתה יכול לפנות אלי, אני אשתדל לעשות כמיטב יכולתי למלא את שליחותו ואת תפקידי ולתת לך את השירות הטוב ביותר. ולכן אני לא יכול לקבל את ההערה הזאת.
אני חושב שגם בהסתכלות שלנו – וזאת שאלה, לא בהכרח שאלה, כרגע, של חקיקה, אלא שאלה תרבותית רחבה הרבה יותר, בהתנגשות הזאת בין חופש המידע, וזכות הציבור לקבל מידע, במיוחד על שליחי ציבור ונבחרי ציבור, יש לנו איזה קיבעון מחשבתי קולקטיבי שלא לגלות, לא לדבר, לא לפרסם, לא לחדור לפרטיות. זה לא נכון; פרטיות זה ערך שצריך לשמור עליו בכל מחיר, אבל עובד ציבור, באשר הוא עובד ציבור – ונבחר ציבור – לא עוסק בנושאים פרטיים, הוא עוסק בנושאים שהציבור מממן, משלם, שהציבור נותן לו מנדט, שהציבור נותן לו את הכוח, וביחסים שבין שליחי ציבור לציבור צריכה להיות שקיפות מלאה – מלאה – בכל מה שקשור לעבודתם.
למשל, אני לא מבין מדוע לכל אזרח אין זכות להגיע ולדעת כמה עולה לו כל אחד מאתנו, מה המשכורת של כל עובד ציבור. זה לא סוד. זה לא צריך להפריע לאף אחד. עכשיו, מובן ששקיפות כזאת יכולה לסייע בהרבה מאוד דברים, גם לתחושה של האזרח, שאכן עובד הציבור עובד מכספו של הציבור ולמען הציבור – כמובן נותן אמון יותר גדול שהציבור יודע מה העובדים מקבלים, מה נבחרי הציבור מקבלים, כולל כל ההטבות וכולל כל הדברים, וכל אחד יכול להיכנס ולראות. זה לא רק במישור של נבחרי הציבור, זה גם במישור של עובדי ציבור רבים אחרים: באוניברסיטאות, לדוגמה, בחברות ממשלתיות, בשירות המוניציפלי – מדוע שזה לא יהיה אלף-בית שכל אחד יוכל לראות?
אבל אני מבין שכל מה שאני מטיף לו כרגע עוד ייקח הרבה זמן. יכול להיות שהצעת החוק הזאת מסמלת את ההתחלה של משהו. אז לפחות כשבא אדם למשרד ציבורי, ועומד לקבל שירות, שתהיה לו האפשרות לראות ממי הוא מקבל שירות, ושלעובד תהיה גאווה לומר: זהו שמי ואני כאן, זה תפקידי, ואני אשתדל לתת לך את השירות בצורה הטובה ביותר.
לסיום – אני קצת מאריך, כי ביקשו ממני להאריך, אני לא התכוונתי לדבר כל כך הרבה, אבל – –
היו"ר ראובן ריבלין:
שר לא מוגבל.
השר מיכאל איתן:
– – אני מניח – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מעיר – – –
השר מיכאל איתן:
– – – אני מניח ששכנעתי – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מעיר לשר רק כשהוא לא מדבר לעניין.
השר מיכאל איתן:
– – את החברים.
מגלי והבה (קדימה):
– – – עוד עשר דקות.
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, אבל אם הוא מדבר לעניין, אבל הוא לא – – –
מגלי והבה (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא לא דיבר עשר דקות, אבל אני – – –
מגלי והבה (קדימה):
מדובר בשר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אם השר איתן היה אומר: הארכתי כי אני חייב תשובה לציבור, לא הייתי מעיר. אבל אם אמרו לו, אז הוא לא יכול יותר מעשר דקות.
השר מיכאל איתן:
כן, אבל אני ניצלתי את ההזדמנות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא הייתי מפסיק אותך אם אתה – כי דיברת כל הזמן לעניין. אני לא מבין, גם היום מבקשים ממך?
השר מיכאל איתן:
היה כאן, לפני כמה ימים, בהדרכה, דיון בשאלה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע.
השר מיכאל איתן:
– – אם חייבים או לא חייבים לדבר לעניין.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי אותך בטלוויזיה.
השר מיכאל איתן:
אז – זאת שאלה עתיקת יומין כאן, בכנסת. בזמנו היה גם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא לא, דיברת לעניין.
השר מיכאל איתן:
היתה גם הערה בתקנון שאמרה שיושב-ראש רשאי, נדמה לי, להעיר לדובר. זה בוטל או שונה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כשהוא לא מדבר לעניין.
השר מיכאל איתן:
נדמה לי שזה בוטל או שונה.
מגלי והבה (קדימה):
אני לא נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
ביטלנו את זה.
מגלי והבה (קדימה):
אני לא נגד ההצעה הזאת.
השר מיכאל איתן:
בוטל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא הערתי – – –
השר מיכאל איתן:
ומאז כנראה כל חברי הכנסת מדברים מעל הדוכן רק לעניין. בהגדרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא אמרתי "כל חברי הכנסת", אבל השר חבר הכנסת איתן – כך היה.
השר מיכאל איתן:
אוקיי. בכל מקרה אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אם הייתי יודע שאתה מבקש כי אמרו לך לדבר הרבה, הייתי אומר לך: אדוני, אדוני מיצה את עשר הדקות.
השר מיכאל איתן:
בכל מקרה, אני מודה לכבודו – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
השר מיכאל איתן:
– – ומודה לחברי הכנסת על הסבלנות – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
השר מיכאל איתן:
– – ואני מבקש את תמיכתם בהצעת החוק של חבר הכנסת אורלב.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת אורלב, לא היו כאן התניות כלשהן, ואתה כמובן מסכים לכל מה שאמר השר. תודה רבה.
נא להצביע, רבותי חברי הכנסת. מדברים בהצעת חוק חובת נשיאת תג זיהוי והזדהות של עובד ציבור. נא להצביע – מי בעד? מי נגד הצעתו של חבר הכנסת אורלב? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת נשיאת תג זיהוי והזדהות של עובד ציבור, התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, הצעת חוק חובת נשיאת תג זיהוי והזדהות של עובד ציבור, של חבר הכנסת זבולון אורלב, ותועבר לוועדת העבודה והרווחה כדי להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה. השר אמר שזה ייקח זמן – הוא לא מכיר את חבר הכנסת אורלב, ולא מכיר את יושב-ראש הוועדה, כץ. מהר מאוד זה יגיע הנה לקריאה ראשונה. תודה רבה.