קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הסדרת פעילותם של ראשי מדינה בדימוס, התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2090/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת דניאל בן-סימון)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת בן-סימון לעלות לדוכן ולהציג את הצעת חוק הסדרת פעילותם של ראשי מדינה בדימוס. בבקשה, אדוני.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי הכנסת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רגע, רק סליחה שנייה, חבר הכנסת בן-סימון. השר המשיב הוא השר ארדן, אדוני המשנה לראש הממשלה. אם הוא לא יהיה כאן להשיב, ואדוני לא ישיב במקומו או יורה לאחד מהשרים להשיב, אנחנו מצביעים מייד לאחר מכן.
דניאל בן-סימון (העבודה):
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, אדוני.
דניאל בן-סימון (העבודה):
מטרת החוק הזה היא בעצם להגן על כבודה של המשרה הזאת, של האיש שמחזיק בה – ראשות הממשלה. יותר מאשר נשיא אני מתכוון לראש הממשלה, ומשום שזה תפקיד – במיוחד אצלנו – שגוזר חיים ומוות ויש לו השפעה אדירה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לפרוטוקול, השר נכנס והוא ישיב כמובן. בבקשה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
– – יש לו השפעה אדירה על חיינו, והייתי רוצה לחקות מנהיגים מהעולם הרחב, הגדול, שברגע שהם מסיימים תפקיד הם לא הולכים ישר לעבוד אצל טייקונים או בחברה פרטית, אלא ממשיכים את העבודה הציבורית כאילו לא סיימו תפקידם. ואתה יכול להיתקל בביל קלינטון שסיים שתי כהונות ועובד למען הציבור, עושה פעולות, והולך להאיטי כשצריך לעזור, מעורב בתהליך השלום; אותו הדבר לגבי מנהיגים אחרים – וג'ורג' בוש הבן וג'ורג' בוש האב. יש במשרה הזאת משהו שמחייב כבוד.
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, נעלבתי כאזרח, ואני נעלב שבעתיים כפוליטיקאי, כשאני רואה ראש ממשלה רק מסיים את תפקידו, ומה הולך לעשות? הולך לעשות לביתו. הולך לעשות לביתו. זה דבר – הרי כמה ראשי ממשלה היו עד עכשיו? 10–12. יש אדם – מי שרוצה להיות ראש הממשלה צריך לדעת שגם כשהוא יסיים את תפקידו הוא מחויב להמשיך בטובת הציבור.
כשראיתי את אהוד ברק מסיים את תפקידו ורץ מהר לעשות עסקים בניו-יורק כאילו היה אחד האדם, נעלבתי. איך הציבור, אדוני ממלא-מקום ראש הממשלה, יכול לתת אמון באדם כזה, שבעצם יכול להוציא אותנו למלחמה, יכול לכרות שלום, מייד – מסיים את תפקידו והולך לעבוד עם משרד, לקבל משכורת גבוהה?
ואני רוצה לומר לך שבעולם התרבותי מקובל – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בן-סימון, אצלנו זה עוד לא קרה, אבל יכול להיות בעולם שיש ראש ממשלה שהעם העיף אותו – אצלנו זה לא קרה, כולנו מכבדים את כל ראשי הממשלות הקודמים, כולנו אוהבים את כל ראשי הממשלות, כולנו מעריכים ומעריצים את כולם. אבל נגיד – אני יודע מה – יקרה מצב שבו אני אבחר לראש ממשלה, והעם יאמר: בוא'נה, תעוף מפה, אנחנו לא רוצים לראות אותך. אנחנו נחיל את החוק הזה גם עליו? לא, אני פשוט – כי יש נבחר, ויש אדם בכיר. אתה מבין, יש פה איזה קושי, כי אם אתה מחייב אותו לא לעבוד, והעם לא רוצה אותו – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
לא, לעבוד. לעבוד. לעבוד, לעבוד. למשל הרצאות.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא רוצים. לא רוצים שהוא יעבוד. אומרים לו: אנחנו מדיחים אותך, לא רוצים לראות – כמובן זה לא קרה במדינת ישראל מעולם, וזה יכול לקרות אם אני אבחר – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
אני יודע.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – יאמרו לו: לא רוצים לראות אותך; מה נעשה?
דניאל בן-סימון (העבודה):
אני רק מבקש: כשאתה רוצה לעשות לביתך, תוותר על מה שהמדינה מעמידה לרשותך. מותר לי לבקש את זה?
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט.
דניאל בן-סימון (העבודה):
זאת הכוונה. זאת הכוונה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה דבר מאוד חשוב.
דניאל בן-סימון (העבודה):
זאת הכוונה. זאת אומרת, כשאדם מקבל קצבה לכל ימי חייו, שירותים רפואיים מלאים עד סוף חייו, טלפון ואחזקת טלפון, דירת שרד, מכונית צמודה עם נהג, לשכה ומזכיר פרטי, כלומר הוא לא מת מרעב, אדוני היושב-ראש, הוא אדם שהמדינה דואגת לו. נוסף על כך – הוא לא מסתפק בזה, הוא עושה לביתו. ואני מביא לדוגמה את ראש הממשלה הנוכחי. צורם, צורם, לא רק לי, צורם לציבור לראות שהוא הולך לעבוד כאחד האדם. צרם לי כשנתניהו קרה לו אותו הדבר, אפילו כשהוא הודח.
לכן אני רוצה שנחקה את המנהיגים בעולם, שנחקה את דרכיהם. כשאדם מועיד את עצמו לענייני ציבור, שימשיך בכך כל חייו, והוא לא ימות מרעב. ואתה יודע שכשראש מדינה מסיים, הוא מבוקש בכל העולם. על כל הרצאה הוא יכול לקבל 40,000 דולר, 50,000 דולר. הוא יכול להיות מולטי-מיליונר רק מזה שהוא פונה לאנשים ומספר להם על העול הכבד שיש בתפקיד הזה, מה הוא עשה בחייו. ככה מקובל. ככה מקובל בצרפת, ככה באנגליה. יש לי פה סקר שבעצם בכל העולם התרבותי ראשי מדינות, חלה עליהם תקופת צינון שמחייבת אותם לא לקשור עצמם לגורמים פרטיים כאילו היו אחד האדם.
אני רואה שאתה ספקן, אבל אני אומר לך – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, אני – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
– – במצב שבו הציבור – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לפני כן לא הבנתי. להיפך, עכשיו אני אומר – הבעתי בהבעת פני שהדבר צריך עיון רציני ביותר, לא – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
לכן אני אומר, מכיוון – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש פה הרבה ספקות, תדע את זה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אם אתה בלאו הכי, יוסי פלד, אם תהיה ראש ממשלה, ואני מאחל לך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה יודע, הוצאות על האנשים שהם "לשעבר" הן לא רק על מה שהם מקבלים, אלא על מה שמלווים אותם, אם היית יודע כמה שזה עולה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
זאת אומרת, אם כבר המדינה מעניקה לך את כל ההטבות האלה, למה שתלך למשרד ותדפוק כרטיס כאילו היית אחד האדם? הרי לפני שנתיים, נגיד, עשית מלחמה, נהרגו אנשים – שמור על כבוד המשרה הזאת; עשית שלום – שמור על כבוד המשרה הזאת.
אני לא מעלה על דעתי שיצחק רבין היה הולך לעבוד אצל גורם פרטי, שגולדה מאיר היתה הולכת לעבוד, שדוד-בן-גוריון היה הולך לעבוד. רק בשנים האחרונות הם נהיו אנשי עסקים. רק סיימו תפקיד, הלכו לעשות עסקים. לכן אני אומר: אתה רוצה לעשות עסקים? תעשה, אבל תוותר על כל מה שהמדינה מעמידה לרשותך. תוותר על הנהג, תוותר על הלשכה, תוותר על המאבטחים, תוותר על דירת השרד, תוותר על השירות הרפואי.
היו"ר ראובן ריבלין:
המאבטחים זה לא בגללו.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אוקיי, מאבטחים נשאיר.
היו"ר ראובן ריבלין:
זו החלטה – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
על זה נדון בהמשך.
היו"ר ראובן ריבלין:
למשל בכנסת אנחנו צמצמנו תקופה מעבר לחמש שנים.
דניאל בן-סימון (העבודה):
בסך הכול פתחתי ואמרתי שאני מחפש להגן על גדולת המשרה הזאת. לא כל אחד יכול להיות ראש ממשלה, ומי שהוא ראש ממשלה ניחן כנראה בתכונות יוצאות דופן. יש משהו שאנחנו אולי – ראש ממשלה הוא אדם כמונו, אבל יש לו ערך מוסף, בזה שהוא יכול להוציא את ילדי למלחמה. מי עוד יכול לעשות את זה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בן-סימון, אני רק רוצה להפנות את תשומת לבך – היה חוק שבו אנשים שהיו בעלי מעמד היו מקבלים זכויות לשנים רבות, לכל ימי חייהם. והנה, אנחנו בכנסת צמצמנו, על-פי הצעה שהוגשה על-ידי חבר הכנסת שוחט, שהיה שר, וחבר הכנסת אורון, שבאו ואמרו: בואו נצמצם זאת לחמש שנים. חלק מהפוליטיקאים, כשחלפו חמש השנים, חזרו לפוליטיקה. הם לא היו חוזרים לפוליטיקה אם היינו משאירים להם את התנאים שנתנו להם, כי אם למשל מלווים אותך אנשים, זה נותן לך הדרת כבוד. וברגע שחמש שנים לאחר מכן שוחט וג'ומס החליטו לבטל את אותם סימני שלטון שהיו להם, הם מייד חזרו לפוליטיקה. אני לא יודע אם הם הצליחו.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אני לא רוצה לפגוע בהטבות לאנשים כאלה. אלה מגיע להם, כי כובד המשרה הוא לא אנושי. אני מתאר לעצמי שלהיות ראש ממשלה זה דבר שאני – לא יודע, לא כל אחד יכול לעמוד במתח הזה. לכן המדינה צריכה להשית עליו את כל ההטבות האפשריות, כדי שיהיה חופשי מעיסוק בזה. אבל והיה, וכמו נתניהו וכמו אולמרט וכמו ברק, ילכו לעבוד אצל גורמים פרטיים – שיוותרו על ההטבות האלה, כי הציבור לא אוהב את זה. הציבור לא אוהב שאתה הולך עם המכונית של המדינה, עם הדירה של המדינה, לעשות עסקים פרטיים. תעשה עסקים פרטיים? תוותר על ההטבות. זה יגביר את האמון בין הציבור לבין ראשי המדינה.
אני מתכוון רק לאדם אחד: ראש ממשלה. נשיא בלאו הכי מגיע לתפקיד, לצערי, תמיד כמעט בערוב ימיו. נגזר עלינו.
אבישי ברוורמן (העבודה):
לא בהכרח – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
יכול להיות. אבל אני רק אומר לך, אבישי, ואתה יודע, שכשאתה לוקח את ראש ממשלת אוסטריה ואתה לוקח ראשי ממשלה באירופה, אתה יודע – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא היה נשיא מצוין ושר חינוך מצוין.
דניאל בן-סימון (העבודה):
ולכן אני אומר, אדוני היושב-ראש – – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
– – – עדיף שנשיא לא ישתמש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הדברים שהוא מעלה מאוד מעניינים.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אם אתה לוקח ראש ממשלה לשעבר ונותן לו את הנגב, לעמוד בראש איזה צוות חשיבה, או נותן לו את הבעיה של הנשק בכפרים הערביים, או את בעיית הבדואים, או בעיית הקליטה של האתיופים, או בעיית הקידום של קבוצה – אתה נותן כבוד גדול למשימה, כי כשראש ממשלה לשעבר עומד בראש גוף כזה, הוא מקדם אותו. זה מה שאני רוצה, לרתום אותם לטובת הציבור גם בסוף תפקידם. והיה ולא – תוותרו על ההטבות האלה. בסך הכול אני מבקש – זו מהות העניין. היא לא נועדה לפגוע בהם, אלא לשמור על הכבוד הגדול שיש למשרה.
אני רוצה לסיים רק בדבר אחד – – –
נסים זאב (ש"ס):
אנחנו רואים איזה כבוד אתם נותנים לראש הממשלה בהצעות השונות והמשונות.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אני רק רוצה להזכיר, כבוד השר מרידור, יש היסטוריון אחד, יהודי גרמני, שקראו לו ארנסט קנטרוביץ. שמעת את שמו?
השר לענייני מודיעין דן מרידור:
– – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
הוא כתב על שתי הנשמות של המלך. המלך באותם ימים של ימי-הביניים הוא בעצם ראש מדינה היום. יש שתי נשמות: יש הנשמה הרגילה כמו שלנו, ויש הנשמה האלוהית שיורדת עליו ונותנת לו את ההשראה לקחת 8 מיליון איש ולהוליך אותם בדרכו. לעודף האחריות הזה שמוטל על ראש מדינה, כך כמעט מכוח אלוהי – צריך לכבד את המשרה הזאת, צריך לכבד את העובדה שגם כשהוא מסיים את תפקידו, תן לו אפשרות להוביל מהלכים חברתיים. ואני אומר לך, ואתה יודע, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
החוק הזה יצטרך לעבור ברוב של 61, כי הוא נוגד את חוק חופש העיסוק.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אגב, כל-כולו קשור בצדק.
היו"ר ראובן ריבלין:
הנה, שר המשפטים לשעבר, מרידור, חוק חופש העיסוק חוקק בתקופת כהונתו.
השר לענייני מודיעין דן מרידור:
– – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
אני לא רוצה להוסיף שלא נראה טוב בציבור שראש ממשלה לשעבר שלא הספיק לעבוד הרבה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מסכים, רק אני אומר לך שזה – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
שראשי ממשלה גרים איפה שהם גרים היום – ואני משווה את זה לשנות ה-50 וה-60 וגם ה-70 – זה צורם. זה צורם שאדם מסיים, הוא נהיה מולטי-מיליונר בתוך כמה שנים. עיני לא צרה בזה, אבל המשרה מאבדת את מה שדיברתי עליו, את הגדולה המוסרית הכמעט שמימית שיש לתפקיד ראש ממשלה. תשמרו על התפקיד הזה. תעשה לביתך? תוותר על המדינה. תעשה לביתך? תוותר על ההטבות האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל אם הוא יוותר על לעשות לביתו, אנחנו נצטרך להעמיד לו דירת שרד.
דניאל בן-סימון (העבודה):
נכון. אגב, זה מה שאני אומר. היום הוא גם עושה לביתו ואתה מעמיד לרשותו את כל ההטבות האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי. הוא בא ואומר: אני גר בשכר דירה. אני נבחרתי, עכשיו אני צריך לחזור ואתה לא נותן לי לעבוד ואתה רוצה – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
אז תשאיר לו, אפילו תגדיל את ההטבות.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. ברוורמן, הדברים לא פשוטים. הדברים מאוד – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
אני בטוח שברוורמן יהיה מוכן להיות ראש ממשלה עם התנאים האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אלא אם כן נבחר רק עשירים להיות ראשי ממשלה. סוקרטס אמר את זה, זה בהחלט תורת חיים שאומרת: רק עשירים; לעניים אין זמן, אין להם זמן להתעסק אתנו.
יעקב אדרי (קדימה):
הוא מוכן גם בלי התנאים האלה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
ברוורמן יהיה מוכן עם התנאים האלה, אני בטוח, להיות ראש ממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, ברוורמן אתך, אבל הוא עוד הולך שלב נוסף אחרינו.
דניאל בן-סימון (העבודה):
ולכן, כשהוא סיים תפקיד של נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, הוא הלך ישר לעבודה ציבורית, והוא היה נשיא אוניברסיטה. נשיא מדינה או ראש ממשלה, תאמין לי, היכולות שלו כל כך דרושות גם לקדם נושאים אחרים שלא מקודמים כדרך הטבע. ולכן משקלו הסגולי ומשקלו הפוליטי יכולים להביא לטובת החברה – כדי לקדם פרויקטים חברתיים. זו מטרת החוק, כל כולה נועדה לקדם את הצדק ואת הקשר שבין האדם לראש המדינה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מעמיד אתגר אינטלקטואלי ממדרגה ראשונה בפני חברי הכנסת.
דניאל בן-סימון (העבודה):
מי?
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
יש מקום לאינטלקטואל בכנסת או שאנחנו נפסול, נעשה תקופת צינון.
היו"ר ראובן ריבלין:
אלא אם כן אנחנו נבוא ונאמר שאינטלקטואל הבא לכנסת חייב להשתחרר מכל המשא האינטלקטואלי שהוא נושא – – –
דניאל בן-סימון (העבודה):
אז מה היה עושה דן מרידור? דן מרידור לא היה פה. הוא אומר אינטלקטואל.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בן-סימון, הדברים האלה יכולים גם להיות מכוונים כלפיך.
דניאל בן-סימון (העבודה):
תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. השר גלעד ארדן הוא המשיב. בוודאי בהכירי אותו – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. הקשבתי רוב קשב לנימוקיו של ידידי חבר הכנסת בן-סימון, ובכל זאת לא השתכנעתי, אני אסביר למה.
קודם כול, קצת נפגעתי, כי כחבר כנסת תשע שנים בבית הזה, לשים את כל הפוקוס על ראש ממשלה ולומר שרק הוא ורק הוא וכל הכבוד והיקר, ויש בו משהו שמימי – יכול להיות שבן-סימון מתפעל עד כדי כך מראש הממשלה הנוכחי, שהוא מבטל כל נבחר ציבור אחר ואיננו רואה את גדולתם של חברי הכנסת גם.
אבל אני חושב שכשמדברים על יכולת להוציא את העם למלחמה, שזה מה ששכנע את חבר הכנסת בן-סימון שצריך אולי לגרום לכך שיוטלו על אותו ראש הממשלה מגבלות איפה הוא יעבוד, אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת בן-סימון שגם הכנסת יכולה למשל למנוע הסכמי שלום ולא לאשר אותם, היא יכולה להחליט לגרש אנשים מבתיהם בניגוד להתחייבויות לבוחר – – –
שר החינוך גדעון סער:
אפשר הערה?
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
בבקשה.
שר החינוך גדעון סער:
– – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
שר החינוך, אולי לא הובנתי כהלכה. אני אומר, אם רוצים להיות שקופים וישרים וללכת עם התזה שמגולמת בהצעת החוק, למה לא להחיל אותה כבר על כל חברי הכנסת?
ועוד דבר שקצת עורר אצלי שאלות – כשחבר הכנסת בן-סימון אומר שכשעובדים אחר כך אצל טייקונים זה צורם לו, אני לא יודע מה זה טייקונים. נגיד אם אני עכשיו פורש מהכנסת ועובר לעבוד בעיתון "הארץ", אני עובד אצל טייקונים? האם העובדה שאחד מבעלי המניות של עיתון "הארץ" מכונה טייקון, וראש הממשלה עכשיו יפרוש ויכתוב מאמרים ב"הארץ", האם גם את זה מבקש חבר הכנסת בן-סימון למנוע כי אחד הטייקונים היום הוא אחד הבעלים מעיתון "הארץ"? אתה יכול לענות לי אם אתה רוצה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אתה יודע בדיוק למה אני מתכוון.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוויכוח כל כך מעניין שאם השר מרשה לך לענות, תענה מהדוכן.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
ברשות היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי, ודאי. אם הוא מסכים, אני מרשה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
ואין לי סמכות להרשות.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא יכול כמובן לעלות ולענות, לאדוני חמש דקות תמימות.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
בכל אופן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה הצבעת באופן מאוד מדויק על כך שהצעת החוק בכללה, יש אתה בעיה חוקתית לא פשוטה, כיוון שהיא באופן ברור מאוד פוגעת בחופש העיסוק. דרך אגב, גם כשרוצים לחוקק, צריך לעשות את זה בחוק שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאיננה עולה על הנדרש. וכשאנחנו אומרים שהם לא יוכלו לעבוד למשך שלוש שנים, בכלל, לא משנה איפה, ראשי מדינה בדימוס לא יעסקו בעיסוקים פרטיים למטרות רווח אישי במשך שלוש שנים מתום כהונתם – דרך אגב, ההשוואה לעבר כמובן איננה רלוונטית, כי היום ראשי ממשלה גם ברחבי העולם מגיעים לכהונה שלהם בגיל הרבה יותר מוקדם – אתה יכול להסתכל בבריטניה, בצ'כיה – וכנראה הם גם מסיימים אותה בגיל מוקדם יותר. למה אתה מחייך, שר החינוך?
שר החינוך גדעון סער:
אולי גם אתה תגיע לזה מוקדם.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לא, אני מתאר תופעה גלובלית שרלוונטית גם למדינת ישראל וגם לכאלה שמציגים את עצמם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה עולמם של הצעירים ואלה שמרגישים צעירים.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
בוא נגיד, יש כאן באולם צעירים – – –
שר החינוך גדעון סער:
– – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
למה לתלות את זה בנואם אם יש כבר צעירים שהציגו את עצמם כמועמדים לראשות הממשלה, כאן באולם, ולהכניס אנשים שלא הציגו את עצמם מעולם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
האם אדוני מרמז שהוא לא מציג את עצמו כמועמד לראשות הממשלה?
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אני לא מרמז, אני בסך הכול עונה בשם הממשלה ורוצה לחזור הביתה בשלום בסוף היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
כי אני אהיה בין המצביעים, אז אני רוצה לדעת מי המועמדים.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אולי לשם גילוי נאות, אינני בטוח, או, יכול להיות שצריך לקרוא לעורך-הדין ינון ולשאול אותו אם כל מי שהודיע על מועמדות עתידית לראשות ממשלה, האם הוא יכול בכלל להצביע, כי יש לו פה עניין אישי מובהק בהצעת החוק. כי אם היא תחול עליו, או שהוא לא יוכל לעבוד – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אומר לך, לא צריך את ינון, החסינות המהותית מאפשרת לו לומר כך ולהצביע כך.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אבל זה לא עניין סקטוריאלי, זה עניין של מתי מעט, שכמו שאמר חבר הכנסת בן-סימון, יש עליהם משהו שמימי שהם מרגישים שהם יכולים להוביל את עם ישראל, וכעת הם נדרשים להכרעה לא פשוטה, האם כדי להתמודד ולהיבחר הם צריכים להתחייב ששלוש שנים – או שהם יוותרו, חבר הכנסת בן-סימון נתפס בטעות בוודאי לנושא של מזכירה ונהג, אבל יש להם גם פנסיה, אתה יודע, הם גם חסכו לפנסיה, והצעת החוק שלך לא מבחינה בין זכויות כמו עיתונים או השתתפות בקו טלפון לבין זכויותיהם הפנסיוניות. אז גם כאן ההצעה היא גורפת ובלתי מידתית, כי נראה לי שיש בעיה מאוד מאוד קשה לדרוש – הם לא ברחו מהמדינה, לא שיתפו פעולה עם האויב, יש בעיה יותר קשה, נראה לי, לחוקק על הפסקת זכויות הפנסיה.
אבל עכשיו ברצינות, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר מלה לסיום. מי שרואה ראש ממשלה לשעבר כמישהו שאם הוא הולך לעבוד לפרנסתו, אז מאותו רגע ואילך, שהוא היה ראש ממשלה, הוא כבר לא עוסק בעסקי ציבור, הציבור כבר לא רואה בו כתובת, לא פונים אליו, לא מבקשים ממנו סיוע, אז – צר לי, או שהוא מיתמם או שהוא באמת לא יודע מה קורה. אני יכול לספר – אני זוכר את זה, כי הייתי מבקר בלשכתו של ראש הממשלה הנוכחי כשהוא היה "לשעבר"; אני התנדבתי לעזור לו שם בטיפול בפניות הציבור, כיוון שהוא היה מקבל מאות פניות בחודש, למרות העובדה שהוא גם עבד לפרנסתו ועשה לביתו בהרצאות ברחבי העולם, ולמרות העובדה שכשהיו כאן מלחמות ומבצעים צבאיים הוא מייד התנדב לעשרות ראיונות עיתונאיים להסביר את עמדתה של ישראל ברחבי העולם.
אז אני חושב שאי-אפשר ככה לבטל ולומר שאם ראש ממשלה לשעבר גם עובד ועושה לביתו לאחר פרישתו או הדחתו או אי-היבחרותו אז כל העיסוקים הציבוריים הם ממנו והלאה – אני חושב שזאת היתה הנחת העבודה של המחוקק, בין היתר, כשהוא העניק זכויות כלשהן לנבחרי ציבור, כמובן לפי המדרג שלהם, ולא דומה חבר כנסת לאחר פרישתו – אם כי אין לי ספק שחבר הכנסת בן-סימון יהיה כתובת ציבורית אם הוא יחליט מתישהו להיפרד מהכנסת, אבל ודאי שלא באותה רמה כמו שראש ממשלה הוא כתובת לפניות הציבור.
ולכן, מכל הסיבות האלה, של פגיעה גורפת בחופש העיסוק ובזכויות קנייניות שרכשו נבחרי ציבור, ומהשיקולים האחרים, ועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק, ואנחנו מבקשים מהכנסת להצביע נגדה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בן-סימון, שלוש דקות עומדות לרשותך אם אתה רוצה להשיב. אדוני רוצה להשיב משם? בבקשה.
דניאל בן-סימון (העבודה):
אני באמת מבקש דקה אחת. זו לא הצעה קטנונית – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לא אמרתי.
דניאל בן-סימון (העבודה):
– – זה באמת נועד להחזיר יוקרה למשרה שמאבדת את יוקרתה מדי יום. נדמה לי שאני מבקש באמת לא להגביל את הכנסותיו, אלא ליצור, אתה יודע, לנצל את המעמד של ראש ממשלה לשעבר כדי לקדם דברים בחברה, בכלכלה – חברה מסובכת כל כך. אני רוצה את השירותים שלהם גם אחרי שיסיימו את תפקידם, והמדינה דואגת לכל מחסורם בשנים הראשונות. אני מבקש את זה רק לשלוש שנים, אחרי זה הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. דווקא השנים הראשונות הן קריטיות כדי לשמור על היוקרה של האיש, של המעמד שלו. לכן – זה לא נועד לפגוע בו, הוא יכול להרצות, הוא יכול לכתוב בעיתון, זו עבודה ציבורית, אבל הוא לא יכול לעבוד אצל טייקונים; זה מוריד מערך המשרה, זה פוגע באמון הציבור. זו כל הבקשה שלי. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. ובכן, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הסדרת פעילותם של ראשי מדינה בדימוס, התש"ע–2010, של חבר הכנסת בן-סימון. רבותי, נא להצביע, מי בעד ההצעה? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 16
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44
נמנעים – 1
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הסדרת פעילותם של ראשי מדינה בדימוס, התש"ע–2010, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
16 בעד, 44 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעתו של חבר הכנסת בן-סימון, שעוררה עניין רב, לא נתקבלה וירדה מסדר-היום.