קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לאיסור שימוש בטלפונים ניידים במוסדות חינוך, התש"ע–2009 [הצעת חוק פ/1900/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אריה ביבי) היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, אני מזמין את חבר הכנסת אריה ביבי לבוא ולעלות ולהציג את הצעת החוק שלו, הצעת חוק לאיסור שימוש בטלפונים ניידים במוסדות חינוך, התש"ע–2009. בבקשה, עשר דקות עומדות לרשותך, אדוני. אריה ביבי (קדימה): אני אנסה לקצר. היו"ר ראובן ריבלין: כמה שאתה רוצה, לא מעבר לזה. השר המשיב הוא שר החינוך. אריה ביבי (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי באה לשים קץ לכל הטלפונים שמסתובבים בבתי-ספר, מכמה טעמים. אני לא בעד ריסון הקידמה. הקידמה עזרה לנו מאוד, אבל יחד עם זאת, היום אין תלמיד בבית-ספר שלא מסתובב עם טלפון, והוא בטלפון הזה עושה שימוש בתוך הכיתה, מחוץ לכיתה, וכל הזמן שלו מתעסק בשליחת אס.אם.אסים, מפריע למורה בעת השיעורים, מפריע לשאר התלמידים, הוא לא מרוכז. מעבר לכך, יש גם מחקר רציני מאוד שאומר שהטלפונים מזיקים לבריאות של כולנו, אבל מעבר לכך, הטלפונים מזיקים לבריאותם של הילדים במיוחד. ישנו מחקר גדול מאוד בנושא הזה, רק מה – שמים את כל דפי המחקר מתחת לשטיח, וזה שנים ארוכות המחקר הזה מתרוצץ מדי פעם, צץ בעיתון זה או אחר. הדרישה שלי היא שתלמיד אשר מגיע לבית-ספר ישים את הפלאפון שלו או באיזה לוקר או באיזה מקום מוסכם של בית-הספר, ובגמר השיעור או בגמר השיעורים ייתנו לו חזרה את הפלאפון שלו. הדבר הזה הוא לא רק בבתי-ספר. היום הוא לא קיים בבתי-ספר, אבל אפילו בוועדות בכנסת – יש ועדת חוץ וביטחון, אנשים מגיעים, שמים את הפלאפון בלוקר; אחרי שהוא מסיים, הוא לוקח את זה. יש הרבה מפעלים, יש הרבה מקומות במדינת ישראל שאנשים מגיעים עם פלאפון – הוא שם אותו במקום למשמורת, וכשהוא מסיים את הישיבה הוא מקבל את הפלאפון. כל שכן כשאנחנו מדברים בתלמידים בכיתה א'. כיתה א', כיתה ב', בית-ספר עממי. היו"ר ראובן ריבלין: היום כבר יש גם בגני-ילדים. אריה ביבי (קדימה): לכן זאת מכת מדינה. אדוני שר החינוך, אני הייתי מגיע להסכמה אתך כשראיתי את חוזר המנכ"ל. לא הייתי עולה לפה והייתי מסכים, רק בחוזר המנכ"ל, אני מבקש, אם תסכים – אני יודע שוועדת השרים היא נגד זה – להוסיף דברים בחוזר המנכ"ל. ראיתי שאסור שימוש – זה נכון, אבל זה לא מספיק שאומרים לתלמידים לא להשתמש, אלא צריכים לתת הנחיה למנהל בית-ספר, שכל התלמידים שמגיעים, ישימו בלוקר, באיזה מקום, ואם יש בעיה לתלמיד – או שאמא שלו רוצה אותו, או שקרה לו משהו – הרי יש טלפון בבית-הספר, והוא יכול תמיד לקחת את הפלאפון שלו ולהשתמש בו מחוץ לכיתה. לכן, אדוני שר החינוך, אם תשנו את חוזר המנכ"ל, אסכים להוריד את כל הנושא מהצבעה, ואשמח מאוד אם זה יבוא על פתרונו. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: תודה, אדוני. שר החינוך משיב. בבקשה, אדוני. שר החינוך גדעון סער: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חייב לומר בתחילת הדברים, שיש לי במקרה הזה סימפתיה גם להצעה וגם למציע, ידידי חבר הכנסת אריה ביבי, וגם לנושא שהוא מעלה, שהרבינו לעסוק בו; לפחות בתקופת כהונתי כבר יצאו שני חוזרי מנכ"ל שמסדירים את נושא הכללים והאיסורים בנושא שימוש בטלפונים ניידים בתחום מוסדות חינוך. אני לא חושב שהנושא מתאים לחקיקה ראשית; זה נושא שמטבעו מתאים להסדרה בהוראות מינהל פנימיות כמו חוזר מנכ"ל, ואני חושב שחקיקה כזאת תהיה מטבע הדברים קשה ואולי מעבר לקשה, אולי אפילו די בלתי אפשרית לאכיפה. הסוגיה של שימוש בטלפונים סלולריים מוסדרת כיום בשני חוזרי מנכ"ל. את חוזר המנכ"ל הראשון הוצאנו לפני שנתיים, בספטמבר 2009, ונושאו היה: קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך. נקבע בו כי כל שימוש בטכנולוגיה אישית בזמן השיעור ובזמן בחינות אסורה בהחלט. ביקשתי לקבל דיווח ממנהלי המחוזות בישיבת סטטוס. מעל 90% מכלל בתי-הספר במדינת ישראל התאימו את התקנונים לחוזר, וחל בהם איסור חד-משמעי על שימוש בטלפונים סלולריים בבתי-הספר במהלך כל יום הלימודים. התלמידים כן רשאים להחזיק את הניידים כאשר הם כבויים בתוך הילקוטים. יש בתי-ספר שהפעילו שיקול דעת, ויחד עם ההורים, בהסכמתם, אסרו הכנסת פלאפונים לשטח בית-הספר בכלל, ואני חושב שאיסור גורף מסוג זה, נכון שיושג על דרך של הסכמה בין בית-הספר להורים. על כל פנים, בתי-ספר ודאי חופשיים לקבוע הסדרים מעבר למה שקבוע בחוזר המנכ"ל. חוזר מנכ"ל נוסף בנושא פורסם לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, והוא מתווה הנחיות והמלצות לשימוש נכון ומושכל בטלפונים הסלולריים במוסדות החינוך – זה חוזר מנכ"ל מלפני ארבעה חודשים, שהנחיותיו גובשו על-ידי ועדה משותפת של משרד החינוך ומשרד הבריאות, וההנחיות שלו מוטמעות בבתי-הספר על-ידי צוותי ההוראה בהסברה חינוכית שמתאימה לגיל של התלמידים וכוללת שיחות על אודות האיזון שיש לעשות בין מקומו של המכשיר לבין סיכונים בריאותיים, בטיחותיים ואחרים שעולים ממנו או שיכול שיעלו ממנו, ומדוע יש צורך לנקוט עיקרון של זהירות מונעת. החוזר הזה יצא לאור על רקע הודעה של ארגון הבריאות העולמי מלפני כחצי שנה, במאי 2011, אודות סיכונים והשלכות של שימוש נרחב במכשיר הסלולרי, ובהתאם לזה הוחלט לגבש הנחיות שיסייעו בצמצום חשיפת התלמידים לקרינה אלקטרומגנטית. קושי נוסף לחוקק הצעה כמוצע על-ידי חבר הכנסת ביבי בהיבטים של ארגון ומינהל תקין של מוסד חינוכי יכול להיות אבדות וגנבות וערבוב או בלבול בין מכשירים של תלמידים שונים, וכמובן, כפועל יוצא מזה גם תביעות כספיות כנגד בתי-ספר או כנגד משרד החינוך. יש מוסדות חינוך רבים שאין בהם לוקרים, ועצם הרכישה של לוקרים בכל בית-ספר – עניין של עשרות מיליוני שקלים. בדקתי מה קורה במדינות מערביות בעולם בנושא הזה. אני חייב לומר שמצאתי מדינה אירופית יחידה שהגבילה בחוק באופן טוטלי שימוש בטלפונים ניידים במוסדות חינוך, וזו צרפת, שעשתה זאת לפני כשנה וחצי. במדינות נוספות שבדקנו את הנושא, כמו בריטניה, סקוטלנד, אירלנד, שבדיה, שווייץ, הולנד, לא נמצאה חקיקה שמגבילה שימוש בטלפון נייד במוסדות חינוך. תקנה עירונית מצאנו גם בעיר ניו-יורק. אני התייעצתי בנושא הזה גם עם מנהלת שפ"י – השירות הפסיכולוגי במשרדנו בדעה שמדובר בהוראה שקשה יהיה לאכוף ולרתום אליה הורים במדינה. בשל מציאות חיינו במדינה, ההורים דואגים לילדיהם, ולפחות שלא בזמן השיעורים יכולים לשוחח אתם, ועל כן – זה טעם נוסף וסיבה למה לא נכון ללכת לחקיקה גורפת. אני רוצה להזכיר כמה הנחיות שקיימות בחוזר הראשון, אלא אם כן יושב-ראש הקואליציה סבור – – היו"ר אופיר אקוניס: יושב-ראש הקואליציה, אני בטוח שהקשיב לכל מלה, והוא – – – שר החינוך גדעון סער: – – שמיותר לפרט את ההנחיות האלה. היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו מעוניינים לשמוע, אדוני השר. שר החינוך גדעון סער: על כל פנים, אדוני היושב-ראש, אני חוזר על האיסורים. כל שימוש בטכנולוגיה אישית בכלל ובטלפון נייד בפרט במהלך השיעור ובזמן בחינות אסור בהחלט. יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי. אין להציבו בשום מקרה על השולחן בכיתה. השימוש במכשיר במהלך פעילות מחוץ לבית-הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות. צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון הנייד אסור בהחלט. צילום במהלך פעילות מחוץ לבית-הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות, ובתנאי שלא יפגע בכבודו של המצולם ובצנעת הפרט שלו. מומלץ שלא להביא כלל מכשירים ניידים לבית-הספר. בכל מקרה, הנהלת בית-ספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים לבית-הספר או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות. אלה ההנחיות של החוזר הראשון. החוזר השני עניינו מגבלות שעוסקות – – – היו"ר אופיר אקוניס: האם אדוני השר מתכוון להביא את כל – – – שר החינוך גדעון סער: אני חושב שחבר הכנסת ביבי העלה נושא נכבד, ואני רוצה לתת לו תשובה מלאה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מסכים אתך, אדוני. אני מקווה שחבר הכנסת ביבי מקשיב לכל החוזרים. אדוני, חבר הכנסת ביבי, אתה בוודאי מקשיב לכל חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. בבקשה, אדוני. נא להמשיך. יואל חסון (קדימה): צריך קורס באוניברסיטה כדי להקשיב לכל הנאום של השר. היו"ר אופיר אקוניס: לא לא, זה מאוד מרתק. שר החינוך גדעון סער: את כל הדברים האלה מנהלי בתי-הספר צריכים לדעת, חבר הכנסת חסון. היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת חסון, אם תקשיב תמצא את הדברים מרתקים. מרתקים. שר החינוך גדעון סער: בחוזר החדש מלפני ארבעה חודשים הובאו הנחיות בנושא קיצור משך השיחות וסך השיחות. השימוש באוזנייה חוטית בעת קיום שיחה כדי לצמצם סיכונים בריאותיים, קביעת אזורים בשטח בית-הספר שמותרים לשימוש בטלפון סלולרי, הימנעות משימוש בזמן שיעורים ופעילות חינוכית, הימנעות משימוש לילי בטלפונים סלולריים, הימנעות משימוש בטלפון סלולרי במקומות ללא קליטה – אלה גם דברים שלא נוגעים רק במציאות החיים בתוך בית-הספר, אלא גם מחוץ לכותלי בית-הספר – העדפה שלא לשאת את הטלפון הסלולרי סמוך לגוף – הלוואי שאנחנו היינו מקיימים אותה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אופיר אקוניס: אכן כך. יואל חסון (קדימה): אדוני השר, אנחנו מעדיפים כבר להפסיד. שר החינוך גדעון סער: על כל פנים, אני ארצה לסכם. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): – – – דליה איציק (קדימה): – – – שר החינוך גדעון סער: אני רוצה לסכם, אדוני היושב-ראש. היו"ר אופיר אקוניס: גברתי חברת הכנסת איציק, יש הרבה חוזרים. יש הרבה. שר החינוך גדעון סער: הנושא חשוב. מן הראוי שבתי-הספר יפעלו לאכיפה וליישום מלא, ובמידת הצורך גם יחמירו, של אותם שני חוזרים אשר אותם ציינתי. אני חושב שנכון יותר להתרכז בכך מלגלוש לחקיקה שמעשיותה, בלשון המעטה, מוטלת בספק. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לשר החינוך. חבר הכנסת ביבי, לרשותך שלוש דקות, אם תחפוץ בכך. בבקשה, אדוני, אתה מעוניין להשיב? שלוש דקות. בבקשה. אריה ביבי (קדימה): אדוני השר, אתה דיברת פה על חוזר מנכ"ל, כן, אבל אני רוצה לומר לך, יש לך בעיה שם, אתה לא הסברת את האכיפה. שר החינוך גדעון סער: אמרתי. אמרתי. אריה ביבי (קדימה): אני ציפיתי שתאמר שאתה מחייב את כל המנהלים בחוזר חדש. אם תגיד לי עכשיו שאתה מפיץ חוזר חדש, מסודר, עם אכיפה מסודרת, אני יורד מזה. ואם לא, נלך להצבעה. אני גם מוכן לדחות את ההצבעה בחודשיים-שלושה – ברגע שתאמר לי שאתה תדאג לחוזר מנכ"ל חדש. שר החינוך גדעון סער: אדוני היושב-ראש, אני מבקש להבהיר, לבקשת המציע: א. אין צורך בחוזר חדש; ב. האכיפה, כמו שאמרתי מעל הדוכן, קיימת. התקנונים ב-90% מבתי-הספר הותאמו לחוזר המנכ"ל מ-2009; ג. את סוגיית קיום ההצבעה עכשיו או לא אני משאיר בידי המציע, לשיקול דעתו. היו"ר אופיר אקוניס: נכון. בבקשה, אדוני. ובכן, מה אתה אומר? אריה ביבי (קדימה): נלך להצבעה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, אדוני. ובכן, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק לאיסור שימוש בטלפונים ניידים במוסדות חינוך, של חבר הכנסת אריה ביבי – נא להצביע. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – 1 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לאיסור שימוש בטלפונים ניידים במוסדות חינוך, התש"ע-2009, נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: ובכן, 21 בעד, 46 נגד, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק לא עברה.