קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הגבלת רכיב ההוצאות המשפטיות במחיר), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3471/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית) היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הגבלת רכיב ההוצאות המשפטיות במחיר) – של חבר הכנסת מאיר שטרית. בבקשה, אדוני. מאיר שטרית (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק המכר היא הצעה שאני מוכרח להגיד שאני מאוד תמה על ההתנהלות של הממשלה מולה, כפי שאני תיכף אסביר. קודם אסביר את הצעת החוק, כי עושה רושם שכל חבר כנסת שדיברתי אתו, מהקואליציה ומהאופוזיציה, תומך בהצעת החוק, לבד מאחד, שהתנגד. כל חברי הכנסת תומכים בהצעת החוק, ואפילו הממשלה תמכה בהצעת החוק. היתה ועדת שרים לחקיקה, והממשלה תמכה בהצעת החוק, ולהפתעתי, לפני הבאתה לדיון הוגש ערר לממשלה, ובעקבות הערר הממשלה שינתה את דעתה והתנגדה להצעת החוק. מה הצעת החוק שלי אומרת? אני לא יודע אם חברי הכנסת יודעים – היום, כשאדם קונה דירה, זוג צעיר או משפחה, הם נדרשים לשלם לקבלן, לעורך-הדין של הקבלן, בין 1.5% ל-2% מערך הדירה; ייצוג משפטי, יעני עורך-הדין הזה של הקבלן אמור לייצג את הזוג הצעיר משפטית ולרשום בסוף את דירתו בטאבו. העלות היא עשרות אלפי שקלים לדירה. זה ברור לכם. הבדיחה היא: ברור לכם שעורך-הדין הרי לא מייצג את הדייר באמת; הוא מייצג את הקבלן נגד הדייר. רוב החוזים של קניית הדירות הם נגד הזוגות הצעירים והמשפחות בצורה הכי מובהקת. אין שם שום זכות לקונה. כל הזכויות הן של הקבלן. עכשיו אתה נדרש לשלם לו 2%. ברור שבמצב הזה זוג צעיר, עד שהוא כבר משיג משכנתה לקנות דירה, צריך לשלם עוד 2% – אלה ה-2% האחרונים, שנורא נורא קשה לו לשלם אותם. הוא גם לא יכול לקחת עורך-דין מטעמו לייצג אותו, כי אין לו כסף לקחת עוד עורך-דין אחד. מה הצעת החוק שלי אומרת? הצעת החוק מציעה להקטין, להגביל, את מה שנקרא שכר טרחת עורכי-הדין בעניין הזה ל-0.5% מערך הדירה, או ל-5,000 שקל, הנמוך שבהם. רבותי, אני אומר לכם באחריות: אין כל היגיון בהוצאה מעל הסכום הזה של 5,000 שקל. שום היגיון. אני בדקתי בזמנו כמה עולה לרשום דירה בטאבו. עם תוכנית שיכון, עם רישום שיכונים ציבוריים, קיימת, זה עולה 60 שקל. אז אני שואל, מה, הקבלן צריך להכניס את הגירושין שלו בתוך החוזה של הדירה? אגב, אין לי שום דבר – אם הקבלן חושב שהוא רוצה לשלם יותר לעורך-הדין, אין לי בעיה, שישלם לו כמה שהוא רוצה; שלא יטיל את זה על הזוג הצעיר. שיכניס את זה במחיר הדירה – כמו שהוא מוכר לי בלטות, ריצופים או זכוכית, הוא חייב לשלם לעורך-הדין שלו את ההוצאות, ולא בשיטה הקיימת היום. רבותי, מה שקורה הוא שהקבלן לוקח את עורך-הדין ובעצם נותן לו צ'ופר רציני מאוד דרך מכירת הדירה וקבלת שכר טרחת עורך-דין של הדירה. התפלאתי: אחרי שהממשלה תמכה בזה, למה הוגש ערר? פניתי למגיש הערר, השר סטס מיסז'ניקוב, ושאלתי: אדוני שר התיירות, למה אתה מגיש ערר על ההצעה הזאת? הוא אמר לי: לא, זה חוק טוב, אני תומך בו. אמרתי: אז מה ההיגיון? למה אתה מגיש ערר? הוא אומר: ביקש ממני חבר הכנסת דוד רותם להגיש את הערר, ואני מגיש, כי הוא חבר סיעה שלי. אני פניתי לדוד רותם וביקשתיו להוריד את הערר, והוא לא הסכים. הוא לא מסכים אתי. זכותו, אגב. חבר הכנסת רותם, אני רוצה להבהיר מעל הבמה, וגם הוצאתי הודעה, כידוע לך, כמו שאמרתי לך, שאני חלילה לא חושד בשום עניין אישי של חבר הכנסת רותם. הוא מאמין בזה שצריך לעשות – אני חולק עליו בתכלית, אני חושב שאין שום הצדקה לגבות מזוג צעיר 1.5%–2% מערך הדירה שכר טרחת עורכי-דין כדי לרשום את הדירה בטאבו. זה נשמע לי הזוי. רבותי, אני רוצה להקריא לכם מכתב. הדבר הזה פורסם בעיתונות, שהממשלה תומכת בחוק – – – נסים זאב (ש"ס): למה – – – מאיר שטרית (קדימה): למה מה? נסים זאב (ש"ס): למה – – – מאיר שטרית (קדימה): כל דירה. נסים זאב (ש"ס): – – – מאיר שטרית (קדימה): ודאי. כל דירה. אברהם מיכאלי (ש"ס): לא. זה לא אותו דבר. מאיר שטרית (קדימה): חבר הכנסת זאב, מתי זה בא לידי ביטוי? כשאתה קונה דירה חדשה. כשאתה קונה מרצון ומוכר מרצון אף אחד לא גובה 2% שכר טרחת עורך-דין. הזוג הצעיר מביא את עורך-הדין שלו, ולמוכר יש את עורך-הדין שלו, והם יושבים ביניהם וגומרים – הם לא מתעסקים. הם לא גובים ממך 2% כתנאי לקנות את הבית. אין דבר כזה. זה רק בדירות חדשות. עכשיו, אדוני, אני רוצה להקריא לכם מכתב שקיבלתי מאזרח שקרא בעיתונות שהממשלה תומכת בזה, ושיש לזה סיכוי. אז הוא כתב לי – אני לא רוצה לצטט את שמו כי אולי הוא לא מעוניין שיגידו את שמו: "אני חושב שהיוזמה שלך בדבר תקרת תשלום הוצאות משפטיות לרוכשי דירות חדשות היא יוזמה טובה ומבורכת. כולי תקווה שאכן תצליח להעביר את הצעת החוק בכנסת. כרגע, כרוכש דירה חדשה, בימים אלה ממש סיימתי לשלם למעלה מ-30,000 שקל שכר טרחה לעורכת-דין של הקבלן. ממש שערורייה", הוא כותב בסוגריים. "זה כמובן מתווסף להמון הוצאות אחרות. מה שעוד יותר מקומם במקרה שלי", הוא אומר, "זה שאשת הקבלן", תקשיבו טוב, "שממנו רכשתי את הדירה, היא גם עורכת-הדין של חברת הבנייה. זאת אומרת שהכסף בעצם הולך מכיס לכיס. תשלום זה, אגב, נדרשתי לשלם כשנה שלמה לפני הכניסה לדירה" – כי הרי ברגע שהוא חותם על חוזה, אפילו שהוא קונה דירה על הנייר, אתה משלם לעורך-דין שכר טרחה מראש של 2% – "אציין שכל רוכש דירה חדשה משלם בנוסף שכר טרחה לעורך-דין מטעמו, אשר מייצג אותו כביכול מול העורך-דין של הקבלן ושומר על האינטרסים שלו." כמוהו כתבו לי עשרות רבות של אנשים. זה פשוט עוול, ואני לא מסוגל להבין למה הממשלה מתכופפת בשל ערר של בן-אדם אחד. ורבותי, אני מעיד – אדוני היושב-ראש, אני בטוח שגם אתה תומך בחוק – דיברתי עם כל חברי הכנסת. רבים מחברי הכנסת, מהליכוד מש"ס, כולם תומכים בחוק. אז תסבירו לי, מה, הממשלה עובדת נגד הזוגות הצעירים? קריאה: – – – מאיר שטרית (קדימה): כן, גם אתה תמכת בוועדת שרים. אז אני שואל למה. נוצרה אולי איזו קוניונקטורה בוועדת שרים לחקיקה, שהיו במקרה מיעוט, רוב של המתנגדים, והפילו את החוק. זה לא הגון, לא נכון, זה פוגע בזוגות הצעירים, ויוצר עוול משווע שאין כמותו רבים. והרי כבר ניהלתי מלחמות בעניין הזה כשהייתי שר המשפטים על העניין של פינוי אנשים מהבתים שלהם, אם אתם זוכרים. ולשמחתי אז העברנו את החוק שלוש פעמים פה-אחד בכנסת. הגבלנו שכר טרחת עורכי-דין. פעם היו גובים מאדם שהיה חייב 2,000 דולר – מגישים לו חשבון 40,000 דולר. זה היה שוד לאור היום. אנחנו לא צריכים להיכנע בפני קבוצה מקצועית כלשהי. אני מתפלא. אני פונה אל חברי הכנסת, אני מבקש מכם – תתמכו בחוק בקריאה טרומית. זו עדיין קריאה טרומית. הממשלה יכולה להפיל אותי גם בקריאה ראשונה, אם היא תחשוב שאנחנו טועים לגמרי וזה עקום. היא יכולה להפיל אותי – – – יצחק וקנין (ש"ס): צודק, צודק, עשר פעמים אתה צודק. מאיר שטרית (קדימה): אז תצביעו, אדוני, אתי? יצחק וקנין (ש"ס): אני אצביע אתך. מאיר שטרית (קדימה): תודה רבה. אני אומר לכם, הממשלה יכולה להפיל את זה גם בקריאה ראשונה. בואו נביא את זה לוועדה. נזמין את נציגי עורכי-הדין, נזמין את הזוגות הצעירים, נקיים דיון בוועדה. יכול להיות שגם המתנגדים ישנו את דעתם אחרי שיתקיים דיון כזה בוועדה. בעיקר שהממשלה במקור תמכה בהצעת החוק. אני מתפלא למה שמישהו מכם יצביע נגד הצעה כל כך טובה, בעיקר אחרי מחאת הדיור הגדולה שהיתה בארץ. על מה מדובר פה? לא הפסד כספי של שקל אחד למדינה. היו"ר אופיר אקוניס: אדוני, אולי תספר לנו מי הפקידים שהתנגדו. מאיר שטרית (קדימה): הפקידים לא התנגדו. היו"ר אופיר אקוניס: לא, לא, אבל היתה המלצה מקצועית. מאיר שטרית (קדימה): הממשלה תמכה בחוק. הממשלה תמכה בחוק. ועדת שרים לחקיקה. אתה לא הקשבת למה שאמרתי. היו"ר אופיר אקוניס: סליחה, הוגש ערר. אוקיי, הוגש ערר. מאיר שטרית (קדימה): הוגש ערר של דוד רותם דרך – – – היו"ר אופיר אקוניס: אה, גם הפקידים – – – מאיר שטרית (קדימה): לא, הפקידים לא היו. הממשלה – – – יצחק וקנין (ש"ס): זאת שערורייה. זאת שערורייה. מאיר שטרית (קדימה): אני לא מאשים את הפקידים, אדוני היושב-ראש. הממשלה תמכה בחוק בוועדת שרים לחקיקה. הוגש ערר ונוצלה איזו קוניונקטורה. ואני מתפלא על ישראל ביתנו. ישראל ביתנו או ישראל בעלייה, איך זה נקרא? היו"ר אופיר אקוניס: ישראל ביתנו. זה שם המפלגה. מאיר שטרית (קדימה): ישראל ביתנו. חברים, כל המשפחות של העולים החדשים, הבנים שלהם קונים דירות חדשות. מה, לא אכפת לכם מהם? אתם מענישים אותם בתשלום עשרות אלפי שקלים לעורכי-דין נגד טובתם הם? אני לא מבין אתכם – למה מוגש ערר כזה בכלל? למה המפלגה נותנת יד להגיש ערר נגד הציבור שלכם? נגד הציבור שלכם? הנה, אני אומר פעם נוספת לכל אלה שמצביעים ישראל בעלייה: למה אתם נותנים יד לפגוע בכל זוג צעיר שקונה דירה? מה, הם לא בסדר? הם לא בני-אדם? הם לא קליינטים שלכם? מה, אין בושה במדינה? אין לכם בושה. אין לכם שום דבר. אני מתפלא – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – מאיר שטרית (קדימה): חבר הכנסת רותם, יש לך הזדמנות לדבר מתי שאתה רוצה, לא בזמן החוק שלי. אני אומר לכם, אני מתפלא – אין פה כמעט אדם אחד, להוציא את חבר הכנסת רותם, שחושב שלא צריך לתמוך בחוק. אז פעם אחת, רבותי, פעם אחת תעברו את הגדר. זה לא פשע כזה גדול. זה לא עולה גרוש למדינה. ואני מוכן לדון. אולי חבר הכנסת רותם ישתכנע. הרי זה יבוא לוועדה שלך, חבר הכנסת רותם. דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – מאיר שטרית (קדימה): בוועדה שלך אתה יכול להזמין את עורכי-הדין, לשמוע את הזוגות הצעירים, לדון לגופו של עניין, תתרשם. יכול להיות שגם אתה תשתכנע שאני צודק, ותשנה את דעתך. לא יכול להיות שמפילים חוק כזה כי מישהו החליט להגיש ערר. זה לא הגון, לא ישר, ולא נכון. לכן, אדוני היושב-ראש, אני באמת פונה לממשלה, לנציגיה ולחברי הקואליציה להתגבר על המחסום הביורוקרטי. זה נורא. יהיה נורא אם תצביעו נגד החוק הזה. נורא. ואני מבקש מכם לתמוך בו בקריאה טרומית. אתם תמיד יכולים להפיל אותו בקריאה ראשונה. השר משולם נהרי: – – – מאיר שטרית (קדימה): אחרי דיון. תגידו, אם מסתבר שלא – – – שר הפנים אליהו ישי: – – – היו"ר אופיר אקוניס: סליחה, אדוני השר, את המשא-ומתן – – – מאיר שטרית (קדימה): אני מוכרח אותו. תשאל. היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה – – – מאיר שטרית (קדימה): אבל אמרו לי – – – היו"ר אופיר אקוניס: מה אתה מבקש להצביע? מאיר שטרית (קדימה): אומר לי נציג הממשלה – – – היו"ר אופיר אקוניס: אגב, אתה יכול להחליט אחרי תשובת השר, אז תודיע לנו. מאיר שטרית (קדימה): אבל אומר לי שר הפנים שהוא מוכן להגיש לממשלה ערר. הרי גם את זה ניסיתי. היו"ר אופיר אקוניס: לא, הוגש ערר. מה זה – – – מאיר שטרית (קדימה): אני אומר לך, אדוני – – – שר הפנים אליהו ישי: – – – קריאות: – – – היו"ר אופיר אקוניס: זה נכון. מאיר שטרית (קדימה): אדוני שר הפנים, היה דיון בערר – – – היו"ר אופיר אקוניס: לא היה דיון בערר. מאיר שטרית (קדימה): היה דיון. היו"ר אופיר אקוניס: אה, היה דיון בערר. מאיר שטרית (קדימה): ביום ראשון שעבר. והממשלה דחתה. היו"ר אופיר אקוניס: אז זה נדחה. אדוני השר, יש עמדה. מאיר שטרית (קדימה): כן, כן. השר אלי ישי, תאמין לי שגם את זה ניסיתי. השר יוסי פלד – הוא נמצא פה – אחרי שדיברתי אתו הוא הגיש ערר לממשלה לבטל את ההחלטה של הממשלה. התשובה של מזכירות הממשלה לשר פלד היתה שהוא לא יכול להגיש ערר על ערר. הנה, אני מעיד בפניכם: אני הייתי שר משפטים וגם ראש ועדת שרים לחקיקה. לא פעם אחת – עשרות פעמים – אני דנתי בוועדת שרים על חקיקה בערר על ערר. זאב אלקין (הליכוד): זה דיון חוזר. מאיר שטרית (קדימה): ערר על ערר. אלקין, אני מאוד מדייק. היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת שטרית – – – מאיר שטרית (קדימה): אמרתי שפעם אחת הוגש ערר – – היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת שטרית – – – מאיר שטרית (קדימה): – – בוטל. מישהו אחר הגיש ערר. הצעתי את זה מחדש. הצעתי שיעבירו את זה בממשלה. היו"ר אופיר אקוניס: מאה אחוז. אדוני, זמנך עבר. מאיר שטרית (קדימה): אז אם אתם מוכנים – – – היו"ר אופיר אקוניס: זמן הדיבור עבר. אם אתה רוצה להציע הצעה, בבקשה. קריאות: – – – מאיר שטרית (קדימה): סליחה? היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, תציע. מאיר שטרית (קדימה): אני לא שמעתי. יעקב אדרי (קדימה): אופיר, אולי – – – שר הפנים אליהו ישי: – – – מאיר שטרית (קדימה): אתה מוכן? אז גם אני מוכן לדחות את ההצבעה. אני מוכן. כן. היו"ר אופיר אקוניס: תשובה והצבעה במועד אחר. אני מאוד מודה לך. מאיר שטרית (קדימה): השר אלי ישי, אני סומך עליו. הרי הוא בדעות כמוני, וגם אתם, חברים, גם אתם כמוני. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. מאיר שטרית (קדימה): מה, לא אכפת לכם מהזוגות הצעירים? תעשו מאמץ. אפשר אולי להתגבר על זה. אני מוכן לקפוץ. בהחלט. היו"ר אופיר אקוניס: אני מודה לך. ובכן, על-פי הצעת המציע, תשובה והצבעה במועד אחר.