קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה בשל שירות צבאי), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3436/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה בשל שירות צבאי), התשע"א–2011. תנמק את הצעת החוק חברת הכנסת חנין זועבי. חברת הכנסת חנין זועבי, רשות הדיבור שלך. חנין זועבי (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הרבה פעמים אנחנו מתעסקים בדברים המיותרים, ולכן אולי אנחנו לא מוצאים זמן לעשות את כל מה שאנחנו רוצים בחיים, ואני עושה עכשיו דבר – נורמטיבית הוא דבר מיותר: להגיד שצריך להיות שוויון בין בני-אדם זה גם דבר מיותר; לשכנע בני-אדם שגם זה שנמצא ועומד מולם הוא בן-אדם, ומגיעות לו כל הזכויות, זה בזבוז זמן ובזבוז של חיים, אבל זה מה שאנחנו – מה שחלק מאתנו – עושים פה, וצריכים לעשות פה, ואני אחת מהן – להשקיע בדברים שבחיים נורמליים היינו מחשיבים אותם מיותרים. אני רוצה לשאול את חברי הכנסת ואת חברות הכנסת, האם כשאני נכנסת למסעדה, במקום לאכול, ואולי ליהנות עם חברי, אני צריכה לשקוע במחשבה על השלט שתלוי בכניסה: "דרושה מלצרית, אחרי שירות צבאי – חובה", ואני מתבוננת במלצרית שלפני, היא עורכת את השולחן, היא לא צריכה לדעת איך לירות בצלחות, היא לא צריכה את הסמכות לעכב את הילד הקטן שיושב בשולחן לפני. להיפך, המלצרית צריכה להיות עדינה, רגישה, דבר שסותר את הכוחניות בצבא. היא צריכה אפילו לאהוב בני-אדם, ולא לבחון אותם בעין צבאית או לראות בהם אויבים. אז למה המלצרית הזאת או המלצר הזה צריכים לערוך את השולחן רק אחרי שלמדו איך יורים, איך פורצים לבתים זרים באמצע הלילה, איך שונאים ערבים במעשים ולא רק במחשבות? מה הקשר בין כישורי קלדנית לבין שירות צבאי? זו לוחצת בלי להרוג, בלי לכוון ליעד כלשהו, חוץ מכפתור קטן על המקלדת, וההוא לוחץ על כפתור ובום – אז מה הסיפור הזה עם הצבא? חברות נורמליות מנסות לצמצם את השפעת הצבא על חיי היום-יום, לצמצם את הכוחניות למינימום, ליהנות מהחיים, שהם ההיפך הגמור מאותם ערכים שעומדים בבסיסו של הצבא. אז למה לבלבל בין חיים לבין כוחנות? למה לבלבל בין חברה אזרחית, עסקים כלכליים, וצבא? זה המיותר. תיקון החוק שאני מציעה אומר שצבא זה שדה קרב, מלחמה, והחיים זה חיים. נסים זאב (ש"ס): תנסי לעשות סדר בסוריה קודם כול. חנין זועבי (בל"ד): לצערי, אני לא שומעת אותך, חבר הכנסת נסים זאב. כדי להתקבל לעבודה כנהג אוטובוס, קלדנית, מלצרית, עובד מחסן, יועץ פרסום, חשב, לכל אלה דורשים לא אחת שירות צבאי מלא. אדוני היושב-ראש, למשרות שהזכרתי אין כל קשר לשירות צבאי או ביטחוני מסוג כלשהו. חיילת שעסקה שנתיים מחייה באבטחת מחסומים ובבידוק תעודות זהות וטרטור בלתי פוסק של בני-אדם לא תהיה מוקדנית טובה יותר. אין כל כישור שנרכש בשירותה הצבאי שיכול להבדיל אותה מכל מועמדת אחרת. אז אני מגנה את הצורך הזה לעשות קשר ישיר בין הצבא לבין כישורים מקצועיים, בין הצבא לבין מסירות, בין הצבא לבין אמינות, ואני כאן קוראת להחרים אפילו כל עסק שדורש שירות צבאי, בלי שתהיה לכך הצדקה, בלי שהכישורים הנרכשים בשירות זה יידרשו לביצוע העבודה. באוקטובר 1998 הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל תביעה נגד רשות הדואר ונגד שתי חברות כוח-אדם המספקות לרשות שירותי כוח-אדם. התביעה הוגשה בשם שני סטודנטים למשפטים שפנו להתקבל לעבודה במיון דואר, אחר-הצהריים וגם בלילה, אלה השעות המתאימות לסטודנטים. התשובה שקיבלו בפעם הראשונה הפתיעה אותם; נמסר להם שעל-פי הנחיות רשות הדואר הם אינם כשירים למיון כי לא שירתו בצבא. בפנייה שנייה, לחברת כוח-אדם אחרת, לאותו תפקיד, התבקשו השניים להגיע לריאיון, אך לאחר שמסרו את שמותיהם הצהירה החברה שאותה משרה כבר אינה אקטואלית. יומיים לאחר מכן הם פנו לחברה בעילום שם והוזמנו לראיון עבודה. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, בנוסח הנוכחי, נכון, אוסר אפליה מחמת מין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, מפלגה וכן הלאה. כביכול אין כל בעיה, אך הבעיה קיימת במציאות. דרישת שירות צבאי כקריטריון לקבלה לעבודה כאילו עוקף את החוק. הוא דרך להפלות אוכלוסיות שלמות בלי לומר: זה כי אתה ערבי, זה כי אתה פציפיסט, זה כי אתה חרדי. ציונה קניג, נציבה ארצית בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת – – – משה גפני (יהדות התורה): הממשלה נגד החוק הזה? חנין זועבי (בל"ד): כן, נגד תיקון החוק. משה גפני (יהדות התורה): הממשלה נגד? למה היא נגד? הממשלה נגד ערבים? דוד רותם (ישראל ביתנו): היא נגד חרדים. משה גפני (יהדות התורה): לא, החרדים לא מעניינים. היו"ר יצחק וקנין: אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, זה מפריע לדיון. משה גפני (יהדות התורה): לא, שאלתי רק אם הממשלה נגד, זה חוק טוב. חנין זועבי (בל"ד): אוקיי, היא נגד. היו"ר יצחק וקנין: הוא מביך את הממשלה. יושב-ראש ועדת הכספים מביך את הממשלה עכשיו. זאב אלקין (הליכוד): למה? לדעתי הוא הביך את עצמו. היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת זועבי, את יכולה להמשיך בדברייך. חנין זועבי (בל"ד): אוקיי. גם בתי-המשפט כבר פסקו כי הצגת הדרישה לשירות צבאי או לאומי היא אפליה עקיפה, במובן זה שהיא מהווה אפליה מטעמי לאום ודת ומפירה את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. המציאות מחייבת את התיקון הזה שאני מציעה, משתי סיבות: האפליה שאנחנו רואים כל יום, ושהיא עבירה שכיחה ויומיומית על העקרונות של שוויון ועל העקרונות שמעוגנים בחוק. כלומר, מדובר בתופעה נפוצה הכוללת את כל סוגי המשרות. והסיבה השנייה היא שכמעט שלא נפסקו בבית-משפט פיצויים על אפליה בעבודה על רקע לאום, ולא ידוע לנו ולו על מקרה אחד שבו הגישה המחלקה לאכיפת חוקי עבודה תביעה נגד מעסיק אשר הציג דרישה זו. נראה שעצם העובדה שסעיף זה אינו מעוגן מפורשות בחוק מקלה את ביצוע העבירה ומקשה על האזרח לתבוע ולדרוש את זכויותיו. עכשיו, אם כולם מסכימים שאפליה זו היא פסולה, היא בלתי חוקית, הרי הם צריכים להיות בעד תיקון החוק. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת חנין זועבי. ישיב שר המסחר, התעשייה והתעסוקה, השר שלום שמחון. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה בשל שירות צבאי), התשע"א–2011, של חברי הכנסת חנין זועבי וג'מאל זחאלקה. הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה החליטו להתנגד להצעת החוק, מהסיבה שהתיקון המבוקש הינו מיותר – אני מקווה שאת לא נעלבת, ככה אנחנו חושבים. הצעת החוק נועדה למנוע אפליה הקשורה בטעמים של דת ולאום, וטעמים אלה מפורטים בנוסח החוק הקיים, והגנת החוק חלה עליהם ממילא. את אתי, חברת הכנסת, מקשיבה לי? אני עונה לך, שתדעי למה אנחנו מתנגדים. חנין זועבי (בל"ד): למה? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אז אמרתי, הצעת החוק – קודם כול אנחנו אומרים שהתיקון הזה הוא מיותר, והדבר השני זה שהצעת החוק הזאת נועדה למנוע אפליה שקשורה בטעמים של דת ולאום, והטעמים האלו מפורטים בנוסח החוק הקיים והגנת החוק חלה עליהם. ממילא זה כבר נמצא, למה צריך לעשות את הדבר הזה עוד פעם? כמו כן, הפסיקה כבר הכירה בעילת האפליה מטעמים של שירות צבאי כעילת אפליה אסורה על-פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. כך, לדוגמה, בתיק פלילי 1038/99, מדינת ישראל, משרד התמ"ת, נגד "תפקיד פלוס בע"מ". בפסיקה נפסק כי תנאי של שירות צבאי או לאומי, כאשר אין הדבר מתחייב מאופי התפקיד, מהווה עבירה על החוק בהיותו אפליה עקיפה של קבוצות שונות באוכלוסייה, כמו ערבים, שזאת אפליה מטעמי לאום, וזה מה שאת מבקשת; או חרדים – אפליה מטעמי דת, וזאת היתה ההערה של חבר הכנסת גפני. לדעתי. החוק בנוסחו הנוכחי – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): גפני לא דואג לחרדים – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: הוא לא דואג, בסדר, אבל אני דואג. דוד רותם (ישראל ביתנו): אתה כן, אבל הוא לא. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: מותר לדאוג, ואני לא רואה עם זה בעיה. החוק בנוסחו הנוכחי הינו מספק. דווקא התיקון המוצע יכול לגרוע מהמצב הקיים, שכן הוספת סוג מסוים של אפליה עקיפה יכול להוביל למסקנה כי החוק לא יחול בסוג אפליה עקיפה אחר שלא נכלל בנוסח החוק. זאת אומרת, גם אם התכוונת לעשות משהו סביר וטוב לציבור שולחייך, יכול להיות שאת הולכת לגרום להם נזק, והשאלה המרכזית היא האם את רוצה להמשיך בהליך החקיקה הזה או להפוך את זה להצעה לסדר-היום. ללכת בינתיים – אל תהיי בלחץ, שנייה, תני לי לסיים – או ללכת לחשוב, אולי לעשות את התיקון הדרוש ולחזור עם הצעת חוק שמביאה בחשבון גם את מה שאת רוצה, ואז יצביעו בעד או נגד ומה שיהיה זה מה שיוחלט. ההצעה שלך עכשיו קרוב לוודאי תיפול כאן בהצבעה, ואז במשך חצי שנה את ממילא לא תוכלי לחוקק אותה. לכן, נראה לי יותר מסביר – או שכדאי לך למשוך את הצעת החוק או להסתפק בהצעה לסדר-היום, או ניסיון ללכת במתכונת אחרת, אם את עדיין מאמינה – – – חנין זועבי (בל"ד): הממשלה תשנה את עמדתה לגבי הצעת החוק? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אני לא יודע, אולי. אבל לך זה לא נותן דבר. חוץ מאשר שזה נרשם בספר דברי הימים, לגבייך זה לא נותן שום דבר, ועוד יכול להיות שאם באופן תיאורטי יהיה פה רוב להצעת החוק שלך, יכול להיות שאת גורמת נזק למי שהתכוונת לעזור לו, והשאלה אם את רוצה לנסות לחשוב על אפשרויות אחרות. חנין זועבי (בל"ד): לא, הצבעה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: מהניסיון שלי כחבר כנסת שנמצא פה לפחות כמו היושב-ראש – והוא בעתיד יהיה יותר שנים ממני כאן – אני חושב שזאת הצעה סבירה. היו"ר יצחק וקנין: אני לא בטוח שאתה – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: לא – למה, אם יהיה מקום חילוני בש"ס, אז אולי אני אהיה. לא, אני סתם צוחק. אנחנו נהיה – – – אברהם מיכאלי (ש"ס): אני מבין שאתה רומז – – – היו"ר יצחק וקנין: אני, בכל אופן, גמרתי אומר לסיים את – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: לא רומז, אני בסך הכול מנסה להדגיש שעצמאות תתמודד ברשימה נפרדת בכנסת הבאה, אבל זה לא קשור להצעת החוק של חברת הכנסת חנין זועבי, זה קשור לדברים אחרים. מה את אומרת? חנין זועבי (בל"ד): הצבעה. היו"ר יצחק וקנין: הצבעה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: באמת, את רוצה להצביע? יפה. היו"ר יצחק וקנין: תודה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): או שעצמאות – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: או שמה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): או שעצמאות – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אמרתי – אתה רוצה להצביע עכשיו? בוא נעשה ככה – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): או שעושים הצבעה או שאתם מתמודדים. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אז אנחנו, עכשיו אנחנו על זה מצביעים. השר להגנת העורף מתן וילנאי: – – – ג'מאל, אל – – – שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אם חברת הכנסת זועבי מנצחת בהצבעה הזאת – אנחנו לא מתמודדים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתם לא מתמודדים. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אם היא לא מנצחת, אנחנו מתמודדים. איך אתה אומר? אז מה זה אומר? שהסיכוי יותר גדול. כנראה, לפחות לפי הספירה פה, כפי שאני רואה, זה אפשרי. חבר הכנסת אלקין, נו, מה אתה רוצה? שאני אדבר על השמים עוד? אפשר? תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר התמ"ת, השר שלום שמחון. אם כן, רבותי, יש לכם אפשרות. להצביע? קריאה: – – – היו"ר יצחק וקנין: הצבעה. אם כן, רבותי, אני עובר להצבעה. משה גפני (יהדות התורה): מה, מה עמדת הממשלה? היו"ר יצחק וקנין: תאמין לי, השר שלום שמחון, אני אאפשר לך להגיע למקום. השר להגנת העורף מתן וילנאי: השר שמחון הוא פה – – – היו"ר יצחק וקנין: רבותי, הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה בשל שירות צבאי), התשע"א–2011 – מי בעד? רבותי, מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 4 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 35 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה בשל שירות צבאי), התשע"א–2011, נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 35 נגד, ארבעה בעד. אם כן, רבותי, הצעת החוק לא נתקבלה.