קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (ביטול הפקודה), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/361/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק וקנין:
הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (ביטול הפקודה), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת דב חנין. רבותי, שר התמ"ת ישיב במקום שר הפנים. חבר הכנסת דב חנין, לרשותך עשר דקות.
קריאות:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
בכל מקרה, בשלוש.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, פקודת העיתונות היא ירושה מימי המנדט הבריטי, פקודה בעייתית, שמגבילה את חופש העיתונות, שכוללת בתוכה שורה ארוכה של הוראות דרקוניות שאין להן שום מקום במדינה ששואפת לראות את עצמה כמדינה דמוקרטית, שאין להן שום מקום במדינה שמעוניינת בחופש ביטוי, בחופש עיתונות, בחירויות אזרח, כפי שאנחנו צריכים לרצות לחיות בהן.
בין היתר, פקודת העיתונות כוללת בתוכה את ההוראות הבעייתיות האלה: היא מחייבת הצטיידות ברשיון ממשרד הפנים כתנאי להוצאה לאור של עיתון. מדוע רשיון לעיתון? מדוע ממשרד הפנים? היא מאפשרת סמכות לאסור או להגביל הוצאה לאור של עיתון. מדוע סמכות לממשלה לאסור? מדוע סמכות לממשלה להגביל הוצאה לאור של עיתון? היא מטילה הגבלות על המוציא לאור ועל העורך של עיתונים. מדוע?
התשובה, כמובן, היא שיסודה של פקודת העיתונות הוא בשלטון זר, וכאשר השלטון המנדטורי הבריטי שלט בארץ היה היגיון בכך שהמושל, מושל האזור, יהיה זה שמוסמך להוציא רשיונות לעיתונים, להחליט מי יפרסם ומה יפרסם – זה מתאים לשלטון של כיבוש זר. זה לא מתאים למדינה עצמאית, זה בוודאי לא מתאים למדינה שרוצה לראות את עצמה כמדינה דמוקרטית.
פקודת העיתונות בעצם הוכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל מכוח פקודת סדרי השלטון והמשפט משנת 1948 והפכה מאז לנורמה משפטית מחייבת לכל דבר ועניין. עמיתי חברי הכנסת, פקודת העיתונות היא כלי לדכא את העיתונות, היא כלי לצמצם את חופש הביטוי, היא כלי להגביל את חופש הדעה; כלי שאין בו שום צורך, אין בו שום טעם ואין בו שום היגיון. ממילא, גם היום בחוק אסור לפרסם, למשל, דברי הסתה וגזענות. אם עיתון מפרסם דברי הסתה וגזענות – אפשר את העיתון הזה לסגור, או אפשר לפעול נגדו באמצעים משפטיים מחויבים. לא צריך את אותם מנגנונים, את אותן מערכות, שפקודת העיתונות מייצרת.
ולכן, עמיתי חברי הכנסת, ראוי שאחרי קרוב ל-80 שנה שפקודת העיתונות נמצאת בתוקף, יגיע הזמן שתחליט הכנסת לבטל את השריד הזה של השלטון המנדטורי, את השריד הזה של מערכת שלמה של הוראות דרקוניות, אנטי-דמוקרטיות, בעייתיות.
עמיתי חברי הכנסת, אני ער לכך שמאז 1948 פקודת העיתונות הגיעה לבית-המשפט העליון באמצעות כמה עתירות חשובות, וראש וראשונה לעתירות האלה העתירה ההיסטורית בפרשת "קול העם" בתחילת שנות ה-50. ובית-המשפט העליון, שבאותם ימים היה יותר אקטיביסטי מאשר בשנים האחרונות – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני סגן שר האוצר.
דב חנין (חד"ש):
ובית-המשפט העליון, שבאותם ימים היה יותר אקטיביסטי מאשר בית-המשפט העליון בשנים האחרונות – –
היו"ר יצחק וקנין:
הטלפון כל כך בולט.
דב חנין (חד"ש):
– – היו לו העוז והאומץ לקבל החלטה עקרונית ולקבוע שאין אפשרות לסגור עיתון, למרות מה שכתוב בפקודת העיתונות, כל עוד אין ודאות קרובה לאותה פגיעה קשה בסדר הציבורי שעליה הסעיף בפקודת העיתונות מדבר. ואכן, בתיווכו של בית-המשפט העליון, ובתיווכה של אותה פסיקה חשובה של בית-המשפט העליון מאותם ימים מוקדמים של שנות ה-50, ועד פסיקות יותר מאוחרות, רוככה בפועל פקודת העיתונות, והעוקץ שלה, במובנים המעשיים, קהה.
אז אם כך, אפשר לבוא ולשאול, למה צריך לבטל את הפקודה? הרי ממילא בית-המשפט העליון הקהה אותה. אבל פה, עמיתי חברי הכנסת, צריך לבוא ולומר דווקא היום: לא לעולם חוסן. כאשר אנחנו רואים גם את המתקפות על בית-המשפט העליון, גם את הניסיונות לשנות את הרכבו של בית-המשפט העליון, אנחנו לא יכולים עוד להיות משוכנעים שאותן נורמות עקרוניות ודמוקרטיות שנקבעו בפסיקה של בית-המשפט העליון תספקנה לנו גם בעתיד כדי להתמודד עם רעותיה של חקיקה שהיא חקיקה מיושנת, מנדטורית ומוגזמת לחלוטין.
אנחנו בכנסת הרי מדי פעם באים בטענות לבית-המשפט ואומרים: מה הוא לוקח לעצמו כוחות וסמכויות? התפקיד לייצר את ההסדרים הראשיים הוא תפקיד שלנו. ואני אומר: כן, בואו ניקח לידינו את התפקיד, את האחריות ואת החובה לייצר הסדרים ראשיים שהם נכונים, הם מתאימים, הם מתקדמים והם ראויים למדינה דמוקרטית בראשית המאה ה-21.
עמיתי חברי הכנסת, כמובן אי-אפשר לקיים את הדיון הזה היום בלי לדבר על האיומים הנוכחיים על חופש העיתונות בישראל, והאיומים הנוכחיים על חופש העיתונות בישראל בהחלט מגיעים גם מצדו של שלטון שהוא עוין את חופש העיתונות. אנחנו קיימנו קודם לכן דיון על השידור הציבורי, ועל ערוצי הטלוויזיה המסחריים, ועל הניסיון של השלטון או של הממשלה או של ראש הממשלה להכפיף אליו גם את השידור הציבורי וגם את השידורים שאינם ציבוריים, על הניסיונות להשתלט על התקשורת המודפסת באמצעות כוחו של השלטון, אם באמצעות עיתונים שמפרנסים אותם בעלי הון שמוכנים להשקיע הרבה כסף כדי ליצור עיתון שלם שמיועד לתמוך בממשלה, וקודם כול בראש הממשלה, ואם בדרכים אחרות.
חופש העיתונות בישראל נפגע ומאוים על-ידי השלטון. זה נכון, הוא לא מאוים רק על-ידי השלטון, הוא מאוים גם על-ידי כוחות ההון – – –
מאיר שטרית (קדימה):
שאלה.
דב חנין (חד"ש):
אני מייד אתן לך, חבר הכנסת שטרית, ברשותו של היושב-ראש. – – – הוא מאוים לא רק מן השלטון, אלא גם מן ההון. כאשר כלי תקשורת מרוכזים בידיים מעטות של בעלי הון חזקים שמסוגלים להחליט ולקבוע ביניהם אג'נדה תקשורתית, גם זו סכנה לחופש העיתונות, גם זו סכנה לחופש הביטוי. ואכן, עיתונאים מצוינים מפוטרים מכלי תקשורת מובילים בגלל, או בזכות, העובדה שהם מובילים אג'נדה ביקורתית, חברתית, סביבתית.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שברגעים האלה חובתנו להסתכל במבט רחב על מצב חופש העיתונות בישראל ולפעול בדרך הראויה והנכונה כדי להרחיב אותו וכדי להגן עליו, והדרך הנכונה היא לבטל את פקודת העיתונות, להוציא אותה מן העולם.
אני אומר מייד: לא צריך, לטעמי, לחוקק במקומה חוק אחר. אני חושב שהעיתונות לא צריכה, לא את פקודת העיתונות וגם לא חוק אחר שהממשלה הזאת תייצר. אני חושב שיש די ומספיק הגבלות בחקיקה הישראלית על מה שאפשר ומה שאסור לפרסם, ומכוח ההגבלות האלה אפשר להסדיר את פעולתם, את הוצאתם לאור ואת תפקודם של עיתונים שיוכלו לבטא באופן חופשי את המסרים שהם מעוניינים להעביר. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת מאיר שטרית.
דב חנין (חד"ש):
בבקשה.
היו"ר יצחק וקנין:
נאפשר לו לשאול אותך את השאלה.
מאיר שטרית (קדימה):
בממשלה הקודמת, כשר הפנים, אני הגשתי חוק לביטול, שעבר קריאה שנייה בכנסת. לצערי הרב – – – נגיד את זה הכי חריף – – – אז אם הממשלה מעוניינת היא יכולה להחיל רציפות על הצעת החוק – – – לקריאה שנייה ושלישית. החוק עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.
דב חנין (חד"ש):
אכן, אכן, אדוני, שנת 2008. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. ישיב בשם שר הפנים שר התמ"ת, השר שלום שמחון. אדוני שר התמ"ת, אני מבין שכבודו משיב במקום שר הפנים?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני השר, כנראה זה מה שיהיה. כבודו ידבר על כל מה שהוא חושב שצריך לדבר. אחרי כן יש הצעת חוק, ותשובה והצבעה במועד אחר.
מאיר שטרית (קדימה):
לפחות תן להציג אותו מחדש.
היו"ר יצחק וקנין:
כן, אני אאפשר לכבודו להציג אותו.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
חבר הכנסת חנין היה קודם? חנין, נכון?
היו"ר יצחק וקנין:
כן. חבר הכנסת דב חנין.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
דב, אנחנו בכושר?
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת דב חנין – פ/361, הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (ביטול הפקודה), התשס"ט–2009.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת אחמד טיבי. אני מבקש מסגנית השר לאה נס, אנא ממך, קחי את הטלפון הפרטי שלך – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
שכלולי הטכנולוגיה.
היו"ר יצחק וקנין:
– – מכיוון שהוא מעורר פה את כל חברי הכנסת, וזה עובר מיד ליד.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
מכיוון שהוא צהוב.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אני פשוט מציע שיסדרו לכל אחד מאתנו כאן, מתחת לשולחן, שיהיה.
היו"ר יצחק וקנין:
זה במקום הטלפון האדום. זה טלפון צהוב, במקום האדום.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – טלפון – – –
קריאות:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני השר ימשיך.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אגב, יש טלפון כזה בכל הצבעים.
קריאות:
– – –
קריאה:
בכל הצבעים.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
בכל הצבעים. אפשר להתאים אותו גם ללבוש. אפשר לנסות להתאים ללבוש. הכול פיקס.
חזרנו לדב חנין. הצעת החוק מבקשת לבטל את פקודת העיתונות בלי לקבוע הסדר חלופי. תחום העיתונות במדינת ישראל מוסדר בפקודת העיתונות ובכמה תקנות הגנה לשעת-חירום.
לפני יותר מעשור מינה שר הפנים ועדה לבדיקת התאמת החקיקה הקיימת להתפתחויות החברתיות, המשפטיות והכלכליות מאז הקמת המדינה, תוך השוואה לנעשה במדינות דמוקרטיות אחרות. הוועדה הגיעה למסקנה כי המסגרת החקיקתית הקיימת היום כוללת הסדרים שאינם עולים בקנה אחד עם היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית ויש להחליפם בהסדרים ראויים, שיהלמו את התפיסה הדמוקרטית בדבר מעמדה של העיתונות.
אתה אתי, דב? אתה נגד הדמוקרטיה, או –?
דב חנין (חד"ש):
אני בעד, אבל אתם מסכימים אתי, אז תצביעו בעד.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
לפני – – –
דב חנין (חד"ש):
כל מה שאתה אומר אומר שאני צודק.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
לא, לפני זה אמרתי שוועדת השרים הגיעה למסקנה כי המסגרת החקיקתית הקיימת היום כוללת הסדרים שאינם עולים בקנה אחד עם היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית, ויש להחליפם בהסדרים ראויים שיהלמו את התפיסה הדמוקרטית בדבר מעמדה של העיתונות.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אז הוא צודק. הוא צודק.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אז תחליט, מה אתה רוצה?
ניצן הורוביץ (מרצ):
הוא צודק.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אז אם הכול בסדר, מה אתה צריך את זה?
דב חנין (חד"ש):
אתה תומך – אז תגיד "בעד" וזהו.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
להיפך. המלצות הוועדה עוגנו בהצעת חוק העיתונות, התשס"ח, אשר הונחה על שולחן הכנסת ביום 25 במרס 2008. אגב, לא מזמן. גם אתה היית בכנסת הזאת, לדעתי. הצעת החוק הממשלתית הנ"ל מהווה מסגרת חקיקתית חלופית לפקודה, ומביאה לידי ביטוי את ההתפתחויות שחלו בתחום התקשורת במדינת ישראל. בשל פיזור הכנסת לא הושלם הליך החקיקה, וכעת אנו בוחנים את החלת הרציפות. הצעת החוק הפרטית של דב חנין מבקשת לבטל את ההסדרים הקיימים בלי להציע הסדר חלופי ותוך יצירת חלל שלטוני בתחום מהותי זה.
חבר הכנסת חנין, לא כדאי שתחכה לרציפות?
דב חנין (חד"ש):
לא.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
מה? מה, סתם אתה רוצה ליפול?
דב חנין (חד"ש):
לא. מה זה "סתם"?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
למה לך?
דב חנין (חד"ש):
אתה אומר שאני צודק – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אני עוד לא אמרתי את המשפט האחרון, אתה יודע.
דב חנין (חד"ש):
זו קריאה טרומית. נתחיל את התהליך.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אבל למה לך? יש הצעת חוק שאפשר להעלות אותה לרציפות. למה אתה צריך את הטרומית?
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני השר, יש הצעת חוק שהגשתי כשהייתי שר הפנים בממשלה הקודמת – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
זה מה שכתוב פה, זה מה שאמרתי, במרס 2008 הגיש את זה – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אני הגשתי חינם לציבור הצעה – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
שהיא בתוקף. היא נכנסת.
מאיר שטרית (קדימה):
טרומית – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
בכל מקרה, הממשלה מציעה להתנגד להצעת החוק הזאת, אלא אם כן אתה רוצה לנסות להמתין עד שיעלו לרציפות את הצעת החוק. אתה לא מעוניין. אם אתה לא מעוניין – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אני מבין, חבר הכנסת חנין, שאתה לא מסכים. יש לך אפשרות לעלות ולנמק עוד חמש דקות אם אתה רוצה. חבר הכנסת דב חנין, יש לך אפשרות אולי בכל זאת לשכנע את הממשלה להסכים. יש לך לצורך זה חמש דקות.
נסים זאב (ש"ס):
תן לו 12 דקות ונסיים את הדיון.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, יש עוד הצעת חוק של חבר הכנסת מאיר שטרית עם תשובה והצבעה במועד אחר. אדוני, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני שמעתי בקשב רב את דברי ועדת השרים לענייני חקיקה, ואכן, אומרת ועדת השרים לענייני חקיקה שפקודת העיתונות כוללת הסדרים שאינם מתאימים למדינה דמוקרטית. מה המסקנה המתחייבת? שאין מקום לפקודת עיתונות כזאת, שאיננה מתאימה למדינה דמוקרטית, בספר חוקים של מדינה שרוצה לראות את עצמה כמדינה דמוקרטית.
הממשלה מבקשת לקדם הצעות חוק אחרות, כן או לא, זה לא קשור לעניין. אני לא חושב שקידומן או אי-קידומן של הצעות חוק ממשלתיות צריך להיות איזה טריגר או מניעה להסיר מספר החוקים שלנו חוקים שכולנו מסכימים – כולנו מסכימים – שהם לא דמוקרטיים. חוק לא דמוקרטי – בואו נסיר אותו מספר החוקים. רוצים לקדם במקום זה חקיקה אחרת? אפשר להתדיין על זה, אפשר להתווכח על זה, אפשר לדון בזה.
אני חושב שהדבר הנכון הוא להעביר היום בקריאה טרומית את הצעת החוק הזאת, שמבטלת את השריד האנטי-דמוקרטי, הבעייתי, הישן, האנכרוניסטי, הלא-נכון הזה, של פקודת העיתונות.
ושוב, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו לא יכולים להמשיך להסתמך על כך שיש שופטים בירושלים. היו שופטים בירושלים, עדיין יש שופטים בירושלים, הממשלה הזאת מתכוונת לטפל גם בנושא הזה, כך שלא נסמוך על זה שיש שופטים בירושלים, לא נסמוך על פסיקות, אלא נבטל חוקים שלא צריכים להיות בספר החוקים שלנו.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. אני אאפשר לו להגיע למקום.
רבותי, הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (ביטול הפקודה), התשס"ט–2009 – רבותי, מי בעד? מי נגד?
קריאה:
מה עם חוק הצנזורה?
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 6
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 33
נמנעים – 2
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (ביטול הפקודה), התשס"ט–2009, נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
33 נגד, שישה בעד. אם כן, הצעת חוק לא נתקבלה.
קריאה:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
כן, אדוני חבר הכנסת – – –
קריאה:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
זה נרשם בפרוטוקול, אבל אני לא יכול לשנות את התוצאה, אדוני.