קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)
(פטור מארנונה למסגרות שיקום לנכי נפש), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/50/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גילאון – הצעתו היא ההצעה הראשונה, ולאחר מכן – ברכה.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, השרים, תמיד אני שמח להיצמד לחבר הכנסת חיים כץ. אני מאוד אוהב להיצמד אליו. הצעת החוק שלנו – אני רוצה רק לתת דגש באותו דבר שחבר הכנסת כץ אמר בצורה מופלאה. אני מצטרף לכך. אבל לתת למוסדות נכי נפש בקהילה – אם יש מושג של untouchable או ה"טמאים" בקרב המוגבלים, הם האנשים שהם חולי הנפש, בעוד שמשרד הרווחה – – –
קריאות:
– – –
אילן גילאון (מרצ):
חברים, סליחה. אתה מדבר מהצד, וזה מפריע לי.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, רבותי. חבר כנסת נפאע, חבר הכנסת גילאון נמצא לידך.
אילן גילאון (מרצ):
השיקום הארוך, בדרך כלל, של אנשים מוגבלים או נכים מוטל על משרד הרווחה. הנה, תחום הנפש, שהוא כאמור הטמא, הקשה ביותר מבחינת המוגבלויות ומבחינת התפיסה החברתית את המוגבלות הזאת, הוא בטיפול משרד הבריאות.
אני מודה שיש גם בחקיקה הזאת מעין – מה שפעם אמרתי לך, אדוני: זה דומה לחדר האוכל שקונה מן הפרדס את התפוזים, והוא מביא אותם לחדר האוכל ושם סוחטים את המיץ. הם קונים אחד מן השני – להעביר מכיס אחד לשני. ובכל זאת, בתנועה בין כיס אחד לכיס השני, מי שיוצא פגוע בסופו של דבר זו אותה קבוצה, במיוחד אותה קבוצה שאני מדבר עליה.
על כן ההצעה הזו גם הועלתה כמה פעמים בכנסת השש-עשרה, כמדומני, על-ידי מי שהיה בעבר שר הבריאות, נסים דהן, ועל-ידי חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב בכנסת השבע-עשרה, וחבר הכנסת לשעבר רן כהן, וחבר הכנסת לשעבר חיים אורון.
אני חושב שיש רק מן הצדק – ואני שמח שנתת לי את הזכות להיצמד לחבר הכנסת חיים כץ – להעביר את הצעת ההחלטה הזאת, אף שהיא נועדה לתקן את מה שלא היה צריך להיות מקולקל מראש. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אתה הגשת את זה עוד ב-2009, כאחת מהצעות החוק הראשונות בכנסת זאת.