קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשע"ב–2011
[הצעת חוק פ/3600/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: יש לנו כאן הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), של חבר הכנסת אילן גילאון, שאליה צמודה הצעת חוק של זהבה גלאון. יש לנו גילאון וגלאון, שניהם בהצעות נפרדות, שהן בכל זאת יכולות להיות צמודות.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, לא הצעות נפרדות – גם צמודות וגם נפרדות וגם יחד וגם תוך כדי.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה שנקרא joint and several. כל אחד בנפרד ושניהם יחד.
אילן גילאון (מרצ):
בדיוק. את האופציות – אני למדתי – –
היו"ר ראובן ריבלין:
ואתם יש לכם קווטה – – –
אילן גילאון (מרצ):
– – ברקורד הפוליטי המצומצם שלי שכדאי להשקיע באופציות. לא תמיד אנחנו יודעים באיזה, אבל כדאי להשקיע בכמה – לא לשים את כל הביצים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא על חשבון המכסה.
אילן גילאון (מרצ):
– – בסל אחד.
כעיקרון החוק מדבר על סעיף 9(ב) – זהו שמו, ומכאן אני באמת אפרט בשפה שמובנת – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רק רוצה לומר לחבר הכנסת אילן גילאון, אם אני וחבר הכנסת כץ או חברת הכנסת לאה נס היינו מגישים שתי הצעות בנפרד באותו עניין היו אומרים שיש בינינו איזה דבר לא טוב. אבל אצלכם זה טקטי, זה לא – – –
אילן גילאון (מרצ):
אני אומר לך, גם הצעת החוק הזאת, שאני כרגע מעלה, היא בשמה של חברת הכנסת גלאון וחבר הכנסת ניצן הורוביץ – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, חשבתי שאתה הגשת ב-2009.
אילן גילאון (מרצ):
– – ולמעשה כל סיעתנו, ותיכף אני אומר גם על זה משהו, אבל אני רוצה להבהיר על מה מדבר החוק. החוק מדבר על מנגנון קבוע שבו יוצמד סל הבריאות, סל התרופות, למדד עלות הבריאות במשק, שזה כולל בתוכו שכר, זה כולל בתוכו מרכיבים נוספים, כמו מדד המחירים לצרכן, זה כולל בתוכו תשומות בנייה, זה כולל בתוכו את הדברים שבהם באופן אוטומטי הסל הזה צריך לעלות. הוא איננו מביא בחשבון את התוחלת הדמוגרפית, הוא איננו מביא בחשבון התפתחות, הוא איננו מביא בחשבון עדיין תרופות חדשות שיש להכניס לתוך הסל. כלומר ההצעה, אדוני היושב-ראש, היא מינורית שבמינורית שבמינורית, היא באה למנוע עוול – למנוע את העוול, והיא אולי נותנת פרשנות טובה למה שבזמנו אמר השר בורג המנוח – פעם שאלו אותו: איזה הצעות חוק היו לך? מה עשית? אז הוא אמר: אתה לא יודע כמה דברים מנעתי. לכן הניסיון כאן הוא בהחלט למנוע את הידרדרותו של סל הבריאות.
משום שאני אוהב לעשות מצוות, אתה יודע אדוני, בסתר, ככה מבלי שיבקשו ממני, אני גם רוצה לומר מי עוד מאוד מאוד תומך בחוק שלנו, אף שהוא איננו רשום. לא הספקתי לשאול אותם, כי אלה אנשים נורא עסוקים, אבל אני אתן כמה דוגמאות. אני מביא את החוק הזה גם בשמו של חבר הכנסת ליצמן, יעקב ליצמן מיהדות התורה, שהוא סגן שר הבריאות; אני גם מביא את החוק הזה בשמו של השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ מישראל ביתנו, גם בשמו של שר החוץ, אדוני, אביגדור ליברמן, שהוא, נבצר ממנו להגיע, בשם שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, בשם שר התיירות, שאומנם לא הספקתי לדבר אתו אבל ראיתיו כאן היום, בשם השר לענייני תפוצות יולי אדלשטיין, בשם השר לשירותים באמצעות האינטרנט ושיפור השירותים מיכאל איתן, בשם השר היושב כאן, גלעד ארדן, שאומנם גם הוא לא ביקש ממני, אבל אני מביא את החוק הזה גם בשמו, בשם השר כחלון, שר הרווחה, בשם חיים כץ, יושב-ראש הוועדה, אבל זה מובן מאליו, בשמו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה – גם הוא תומך בחוק הזה, כמובן, בשמו של שר החינוך גדעון סער, בשמו של יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט.
אילן גילאון (מרצ):
– – בשמו של שר האוצר יובל שטייניץ – בשם כל אלה אני מביא כמצווה את החוק הזה, כי למעשה הוא בשם כל אלה.
אני רוצה לומר על מה אנחנו מדברים – סל הבריאות צריך להתעדכן על-ידי מנגנון קבוע של תוספת כ-2% לבסיס התקציב של הסל מדי שנה, כדי להבטיח שכלל הציבור בישראל יוכל להמשיך ליהנות מהרפואה המתקדמת ביותר בעולם. אכן ככה, ואני לא ממציא ולא אומר ולא מחדש כאן, אלה הם הדברים שאמר בנימין נתניהו בהתייחסו לחוק של ג'ומס, חיים אורון, בשנת 2009. ושר החוץ אמר: הצעד החשוב ביותר לשינוי המצב הוא תיקון החוק וקביעת נוסחה מוסכמת על הצדדים; מפלגתנו תמכה בהצעת החוק ותמשיך לתמוך – ואני מקווה שהיא תעשה את זה גם עכשיו. וגם אלי ישי, שר הפנים, אומר: מפלגת ש"ס תתמוך בעדכון קבוע של סל הבריאות כדי לסגור פערים בשירותי הבריאות ולכלול בסל – וכדומה וכדומה וכדומה, לא נלאה כאן את הציבור.
בכל אופן, אדוני היושב-ראש, ההצעה הזאת מוסכמת ומקובלת מקיר לקיר על-ידי הימין והשמאל, עשירים כעניים, ותיקים כחדשים, וכל מי שאתה רק רוצה. לכן מדד יוקר הבריאות חייב להיות מעודכן באופן קבוע כדי לעזור אפילו לכל מי שהוא שר הבריאות, כדי לא לתת את זה כל פעם למשא-ומתן מתחדש, ובכל מדינה מתוקנת הדברים האלה קורים.
אבל החשש הגדול הוא אולי, בכל זאת – לי יש חשש קטן מאוד, זאת אומרת, אני כמעט בטוח שכל אלה שדיברתי והם שהציעו את ההצעה, לא יבואו ויאמרו לנו היום שדברים שרואים מכאן לא רואים משם; כי סל הבריאות, מכל הכיוונים שאתה לא מסתכל עליו, אתה מסתכל עליו, אדוני היושב-ראש, מכיוון הצורך שאתה צריך. והיות שאנחנו נתקלים, לא עלינו, לא אחת, באנשים שזקוקים לדברים הללו – למשל אני, בחודש האחרון, מטפל במישהו שצריך את התרופה "אווסטין", במה שנקרא "שורה שנייה", והוא איננו יכול לקבל אותה, לכן הוא צריך למשכן את ביתו ואולי גם למכור אותו בסופו של דבר, כי מדובר בתרופות יקרות ביותר, שלפעמים ממוטטות באופן כלכלי משפחה שלמה.
ואני אומר שזה המועט שבמועט, משום שאדוני, עבדך הנאמן תומך בהצעת חקיקה. לו היה הדבר בידי, לו אני הייתי קובע את הדברים, ולצערי – חבל שלא, הייתי ממלא את סל התרופות עד גדותיו כדי לקיים את עקרון ביטוח הבריאות הממלכתי. כי הלוא מה שקרה כתוצאה מעקרון ביטוח הבריאות הממלכתי – שהוא עיקרון מצוין וטוב והוא בא לתת רפואה ברמה גבוהה ורפואה שוויונית לכולם; כל אחד משלם כפי יכולתו אבל מקבל את הבריאות כפי שהוא זקוק לה – מה שקורה הוא שביטוח הבריאות הממלכתי הוא דבר מצוין אבל הסל הולך ומתרוקן. איך אני יודע? אני יודע שלפני לא יותר משלושה חודשים העליתי, כבוד השרים, הצעה לבטל את המע"מ, מס הערך המוסף על תרופות, והצעתי נפלה מיניה וביה, הופלה על-ידי הקואליציה של ממשלת ישראל הנוכחית, כאשר בעצם יכול להיות שאנחנו מגדירים תרופות כלוקסוס, אדוני. לו היה הדבר בידי – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – –
אילן גילאון (מרצ):
סליחה? אני לא מבחין בין ממשלות, סגן השר. אני, בשבילי, לא מבחין בין שום ממשלות, כולן היו אותו הדבר, סל התרופות הלך כל הזמן והתרוקן.
רק אתמול למדנו שהאוכלוסייה הולכת ומזדקנת. לצורך מה לימדו אותנו באוצר את השיעור המאלף הזה? לצורך כך שנעלה את גיל הפרישה לנשים. זאת אומרת, אותם אנשים שמעלים את גיל הפרישה לנשים, ומנמקים את זה – בגלל הגירעון האקטוארי כמובן – בכך שתוחלת החיים גדלה ואנשים נהיים יותר זקנים וכתוצאה מכך גם יותר חולים, כבוד סגן השר, ואנחנו צריכים להעלות את גיל הפרישה לנשים – למה לא באותה הזדמנות גם להגדיל את סל התרופות? זאת אומרת, יד אחת אומרת להעלות את גיל הפרישה – למה היא לא אומרת גם להגדיל את סל התרופות? אלא אם כן אין לנו עניין בדבר הזה, אדוני. אבל אם אין לנו עניין בדבר הזה, אז אני הצעתי אתמול לאוצר: למה ככה? בואו נוריד את הבלו על הסיגריות? בואו נכין איזה מלחמה קטנה כדי שתוחלת החיים לא תהיה כל כך ארוכה.
אבל אין משמעות, אדוני היושב-ראש, לתוחלת החיים, אם היא לא תהיה מלווה בנושא של איכות החיים, זאת אומרת, אין לה שום משמעות. ולכן, היות שהסל שלנו הולך ומצטמצם, נעשה איזה סקר על-ידי מכון ברוקדייל, אדוני, העלות הכוללת של הביטוחים המשלימים של קופות-החולים היא 2.5 מיליארד שקלים. לא מעט כסף, זה הרבה מאוד כסף. השאלה היא אם על-ידי כך אפשר היה למלא את הסל לפחות במידה רצויה, מה שנקרא: ביטוח בריאות ממלכתי פלטינום פלוס.
סגן השר, אני קודם כול רוצה לברך אותך, אתה עשית כמה דברים. כמה דברים לא עשית, והייתי רוצה שתוסיף אותם. כנראה השירות הזה הוא בהישג יד, רק צריך לשלם עליו. איך אני יודע? עובדה שקופות-החולים מבטיחות לכל אדם גם "אווסטין" ב"שורה שנייה" וגם טיפול על-ידי ביטוח בריאות שמי שמשתתף בו זה בעיקר הפרט במדינת ישראל. ההוצאה הפרטית על בריאות במדינת ישראל היא מרקיעת שחקים, היא פי-שניים ויותר מאשר בכל מדינות ה-OECD, ואנחנו אוהבים להזכיר את השם הזה, כי זה מאוד יפה, OECD. פעם דיברנו על השבדים, עכשיו המודל החדש נוגע לעניין הזה.
ולכן לו היה הדבר בידי, אדוני סגן שר הבריאות – אתה, שהכנסת את בריאות השן, ואני בהחלט מברך אותך על כך – הייתי מבכר, כי אני יודע שבאופן סטטיסטי יותר אנשים מתים, גם במדינת ישראל, מה לעשות, אין הבדל בינינו לבין הגויים, אדוני סגן השר, מלחץ דם ומסוכרת ומסרטן ומתחלואי ההזדקנות המודרנית – הייתי מעדיף לקחת ולקצץ את הכספים האלה ממקור אחר. היות שאני תמיד גם מצביע על מקורות, אני לא אומר: תיתן גם לזה וגם לזה וגם לזה, אלא אני תמיד מצביע על מקורות, יש כמה דברים שיש לעשותם: א. בנושא של תקרות ביטוח הבריאות; ב. הייתי מעביר ממקום אחר או לוקח יותר סיכונים, נניח בביטחון.
אני אומר לך, סגן השר, ולך, היושב-ראש, מוכן לקחת סיכונים במערכת הביטחון, מוכן לקחת סיכונים מול אחמדינג'אד, ככה, כדי שנאמר את זה בהאי לישנא, מה שנקרא, ואני רוצה ללכת ולהשתפר מול המלחמה – אפילו הייתי אומר: המניעתית – שהיא יותר זולה, בלחץ דם, בסוכרת, בסרטן, בתחלואים האחרים. ואת הדברים האלה אפשר לעשות, אם נרצה.
היות שהזמן נגמר לי, רציתי לתת דוגמה אחת מצוינת כדי להזכיר שעדיין קיים אצלנו חוק בריאות אח"מים, אדוני, ובחוק בריאות האח"מים, קבוצה מאוד מצומצמת בציבור הישראלי, אנשים מאוד חשובים מקבלים מאז 1982 ביטוח בריאות מפליג, שבתוכו, רק להגיד לך, יש שם גם שיאצו וגם כל מיני טיפולים אלטרנטיביים, מה שנקרא, לרוב בושתנו. ויש אנשים אחרים, היום אני יודע שה"גליבק" נכנס אל הסל, אבל כאשר התחלתי לטפל בעניין הזה עוד בכנסת החמש-עשרה, נתקלתי במקרה של אשה אחת שהיתה זקוקה ל"גליבק" הזה – זו תרופה שהיום נמצאת בסל, אחרי הרבה מאוד מאבק בתוך הכנסת, והיא עולה רק 10,000 שקלים לחודש, אז עלתה, ונתקלתי במקרה אחד של אשה שלא יכלה לקנות את זה.
לכן הביטוח הזה צריך להיות לנגד עיני כולנו, כי כל אחד מאתנו, חס וחלילה, יכול להימצא במצב שהוא ממשכן את ביתו ומוכר את כלייתו, כמו שנקרא.
והיות שכל האנשים, מקיר לקיר, תמכו בהצעת החקיקה הזאת, ובראשם אדוני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו הצלחנו, יחד עם שר הבריאות דהיום ועם חיים אורון, הצלחנו להגדיל את סל הבריאות.
אילן גילאון (מרצ):
אני הבאתי רק הצעת חוק שאדוני הביא אותה בזמנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, אדוני ראש סיעת מרצ.
מנהלת סיעת מרצ, רונית חייקין-יעקבי, את צריכה להפנות את תשומת לבם של חברי הכנסת, שהם מאוד עסוקים, שהם לא יכולים להגיש שתי הצעות שהן בדיוק זהות האחת לשנייה, כאשר באחת מופיעים אילן גילאון, זהבה גלאון וניצן הורוביץ, והשנייה, שהיא קודמת, אני אומר, של זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, שלמה מולה, איתן כבל, דוד אזולאי ודב חנין, לשונה היא אותו הדבר. גם בהצעתו, כפי שנומקה בצורה באמת יפה על-ידי חבר הכנסת אילן גלאון, כתוב שהם הגישו את ההצעה. כי מה יהיה פה? תגיש הצעה סיעת קדימה או הליכוד, כל אחד 28, 27, הצעת חוק על-ידי כל אחד, כל ה-27 יגישו הצעות חוק נפרדות, ואז נשמע את כל ה-27 בנושא: חוק הטרללה. מה יהיה?
זהבה גלאון (מרצ):
יש לנו נסיבות מקלות.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש לכם נסיבות מקלות, אני מבין אותן, אבל הרי הוא נימק כרגע את הצעת החוק ככתבה וכלשונה, כשאת מופיעה, ואת הגשת אותה 200 הצעות לפני ההצעה הזאת. לכן יש בכך, אני מוכרח לומר, אני יודע שיש פה איזה נימוק, אבל יש כאן משום שימוש לרעה בהליכי הכנסת.