קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – חלוקת ערכות מגן), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3298/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת נחמן שי) היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו עוברים להצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – חלוקת ערכות מגן), התשע"א–2011, של חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה, אדוני, נא לעלות. עשר דקות. ולאחר מכן ישיב השר דן מרידור בשם השר להגנת העורף. בבקשה, אדוני, עשר דקות. מירי רגב (הליכוד): נחמן, סוף-סוף אישרו לנו הצעה ביחד. נחמן שי (קדימה): מה? מירי רגב (הליכוד): אישרו לנו הצעה ביחד. נחמן שי (קדימה): ברור. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני בחרתי לשוב ולהעלות היום בפני הכנסת את סוגיית ערכות המגן מתוך דאגה וחשש שאנחנו לא נערכים כפי שצריך לקראת האיום הזה. ההצעה הזאת עלתה בפעם קודמת ועשרות חברי כנסת תמכו בה. הפעם הבאתי אותה בעצמי, ואני אמשיך להביא אותה לבית הזה עד שאני אדע בוודאות שממשלת ישראל החליטה להקצות את מיליארד השקלים החסרים כדי לצייד את כלל האוכלוסייה לאפשרות שהיא תזדקק לערכות מגן. אני רוצה להסביר את המצב לפני שאני אגע בחוק עצמו, ולומר מאין אני מביא את תחושת הדחיפות הזאת. אני קורא עיתונים, זה מקור מצוין לאינפורמציה, ולפני שבעה חודשים אמר מי שהיה אז אלוף פיקוד העורף, שרק 55% מהאוכלוסייה יהיו מוכנים בעת חירום, ורק ל-55% מהאוכלוסייה יהיו ערכות מגן. אני לא מדבר על מקלטים ומרחבים מוגנים וכן הלאה, שבהם המצוקה עוד יותר גדולה. אני מדבר על המיגון האישי שכל אזרח במדינת ישראל עשוי או עלול להזדקק לו, ופיקוד העורף, אלוף פיקוד העורף דאז אומר: אנחנו יכולים לצייד – באותה נקודת זמן היו רק 31%, אבל הוא אומר: לאורך זמן, על-פי הרכישה שלנו יהיו לנו – רק לשישה מתוך עשרה אזרחים ישראלים יהיה מיגון לעת חירום. נקודה. הוא לא אומר מה שכל אחד שואל את עצמו, ומה יהיה על ארבעת האחרים? האם הם ישכבו על הרצפה ויכסו את הראש, אולי הם יאטמו אוזניים – ראיתי עכשיו שזה הפך להיות פתרון לכמה דברים, הם יאטמו אוזניים. אבל הבעיה היא שצריך לאטום איברים אחרים בגוף, אוזניים לא עוזרות במקרה הזה. את זה אומר אלוף פיקוד העורף, ואחר כך בא לכאן מי שהיה השר להגנת העורף ומסביר מה שהוא מסביר. אבל דבר אחד הוא לא אמר, הוא לא אמר מתי הממשלה תרכוש את 40% הערכות החסרות, מתי היא תורה למפעלים לייצר אותן. מדובר על ייצור שייקח זמן רב, וזה לא מעניין אף אחד. מחליפו של האלוף גולן הוא האלוף אייל אייזנברג, שלא מרבה להופיע; בעיקר הוא לא מרבה להופיע בפומבי מאז שהוא הופיע פעם אחת וכולם קפצו על הראש שלו, דבר שהוא מקובל במדינת ישראל – כשמישהו אומר את האמת מנסים לסתום לו את הפה. בהופעה באוניברסיטת תל-אביב הוא אמר – ב-6 בספטמבר 2011 אומר האלוף אייזנברג: חורף אסלאמי רדיקלי מצפה לנו. הסיכוי למלחמה עולה. אז הוא גם סיפר שרבע מהרשויות במדינת ישראל אינן מוכנות לשעת-חירום. אז אני רוצה לחזור על מה שאומר אייל אייזנברג, אפילו שהוא אולי היה מעדיף שאני לא אחזור על זה: חורף אסלאמי רדיקלי – מה לעשות? הוא צודק, החורף האסלאמי הרדיקלי הוא פה – הסיכוי למלחמה עולה. הסיכוי למלחמה עולה, אבל מה מדינת ישראל עושה? כלום. ואחר כך באה סדרת תרגילים. אני לא יודע אם תושבי מדינת ישראל ערניים לכך, אבל פיקוד העורף – בסדר גמור, לדעתי, בהחלט בתוכנית שנראית לי ארוכת טווח – מכין את העורף במדינת ישראל למלחמה. וזה נכון שנהיה מוכנים כל פעם למלחמה, ונתפלל – זה תמיד עוזר – שלא תהיה מלחמה. זה בסדר, שני הדברים האלה הם בסדר. אני בהחלט מצדד בתוכנית של פיקוד העורף, אני מניח שהממשלה מעורבת בזה, זה בסדר – יש איום, יש סכנה, יש חשש, עדיף שנהיה מוכנים מאשר שלא נהיה מוכנים. וכך אני קורא שב-27 באוקטובר יהיה ניסוי – תרגיל רחב היקף המדמה אירוע נפילת טילים כימיים בעיר חולון. בעיר חולון, טילים כימיים. זאת אומרת, גם מוכנים סוף-סוף להוציא מתוך הנרתיק הזה את המלים "טילים כימיים", ואומרים לאוכלוסייה: שימי לב, יכול מאוד להיות שייפלו על ראשך טילים כימיים. וגם זה נכון בעיני. אם אנחנו רוצים להרגיל את הציבור בארץ לאפשרות שתהיה מלחמה, ושבמלחמה הזאת יבוא לידי ביטוי שימוש בנשק לא קונבנציונלי, חשוב שגם זה יהיה. ואז, אפרופו, אומרים לנו: שימו לב, באותו יום יש הזדמנות, גם פותחים איזו תחנה לחלוקת ערכות מגן, תוכלו לבוא לקחת. אבל אני מתפלל שבתחנה הזאת תהיינה ערכות מגן לכולם, מפני שלפי התחזית הנוכחית לארבעה מתוך עשרה ישראלים אין ערכות מגן. וכך הולכת התוכנית הזאת ונמשכת. כמה ימים אחר כך, ב-2 בנובמבר, חיל האוויר מתרגל תקיפה – תרגיל תקיפה מרחוק. גם זה בסדר בעיני. טוב שחיל האוויר יתרגל, אנחנו צריכים להיות מוכנים. ונאמר: הדיבורים על תקיפה באירן גוברים, צה"ל חושף עוד תרגיל שערך לאחרונה. ואפרופו, היום ומחר ייערך תרגיל נפילת טילים באזור המרכז. זאת אומרת שהסכנה קיימת והאפשרות הזאת עומדת על סדר-היום, אבל מה אין? אין ערכות מגן לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. אני חוזר ואומר: אין ערכות מגן. ואחר כך בא עוד תרגיל אחד, באשקלון. שוב, תרגיל המדמה נפילת טיל בעיר אשקלון, ביום 16 בנובמבר. יפה, צעד נכון, טוב שאשקלון תהיה מוכנה. אבל אל תשכחו: 40% מתושבי אשקלון, אין להם ערכות מגן כדי להיות ערוכים. אחר כך, אפילו בבניין הכנסת – זה בניין חשוב, הבניין הזה שאנחנו יושבים בו – אנחנו מגלים שב-5 בדצמבר היה פה תרגיל. תרגילים בכנסת מבורכים, טוב שנהיה ערוכים לכל אפשרות. ומה נאמר: טיסן שדימה כלי טיס עמוס חומרי נפץ וחומרים כימיים. זאת אומרת, אם ייפול טיסן על הכנסת, צריך להתפלל שחברי הכנסת – אני מניח שמישהו ידאג להם, כרגיל, אבל אולי לא. אני מציע שזה יהיה פרופורציוני לאוכלוסייה, אז רק 80 מ-120 חברי הכנסת יהיו מצוידים, כל היתר יצטרכו לחפש כנראה מקלט במקומות אחרים. אני ממליץ על בית-הכנסת, נראה לי מקום מצוין, וגם שם אפשר לקבל את הטיל בתפילה – ואני אומר את זה במלוא הכנות, לא חלילה בציניות. אחר כך אני עובר, וב-7 בדצמבר יש לנו תרגיל של פיקוד העורף ברמת-גן. שימו לב, התוכנית עובדת, ופיקוד העורף עושה את העבודה שלו, ומכין את מדינת ישראל, רק דבר אחד לא עושים – לא רוכשים ערכות מגן. ואז אנחנו מגיעים גם לירושלים, ב-8 בדצמבר – ניסוי צופרים, נפילת טילים; אחר כך אנחנו מגיעים לנגב ולערבה, ב-14 בדצמבר. שוב: צפירות, נפילות, תרגילים, פינוי, בתי-חולים, כל הדברים עוברים. מה אני ביקשתי לומר בהצעת החוק שלי? אני אומר שבמלחמה הבאה ברור לכול – עכשיו גם פיקוד העורף אומר ועושה – ייפלו טילים על העורף הישראלי. בואו נקבל את זה כנקודת מוצא. תמיד נקווה שלא, אבל זה עלול בהחלט לקרות. ואם זה יקרה, מה יהיה על 40% מהאוכלוסייה? האם זו לא חובתה המוסרית של מדינת ישראל, של הממשלה, כלפי אזרחיה, להבטיח להם שאם הם נמצאים בסכנה יהיה להם המינימום, אותה ערכת מגן אישית? אני לא יודע מה העלות שלה, והיא כרגע לא מעניינת אותי, אבל היא צריכה להיות הלוא חלק מאותה היערכות למלחמה. מסתבר, כך בדקנו – המצב המשפטי הוא שהאוכלוסייה אינה אמורה לקבל על-פי חוק ערכות מגן. יפה. יש – מחלקים, אין – לא מחלקים. האם אפשר להסדיר את זה מבחינה משפטית? ולכן רצינו – ואני הבאתי את זה, אמרתי לכם, בפעם הקודמת עם קבוצת חברי כנסת, היום אני מביא את זה לבד – ואני אומר ששר הביטחון יספק לכל אזרח ערכת מגן מסוג שייקבע – אני גם לא נכנס לסוג הערכה – ללא תשלום, והערכה הזאת צריכה לתת לו הגנה בפני התקפה כימית וביולוגית, אם תגיע. זאת הבקשה שלי, זאת ההצעה שלי, אני מקווה שהכנסת תקבל אותה. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, אדוני. בבקשה, כבוד השר מרידור משיב על ההצעה, ולאחר מכן נעבור להצבעה. לאחר מכן, על-פי בקשתה של חברת הכנסת רגב – ועל פי סעיף 34(א) לתקנון הכנסת – שביקשה לתקן ולהבהיר דברים שאמרה בנושא שלה חברת הכנסת תירוש. בבקשה, אדוני. השר לענייני מודיעין דן מרידור: אדוני היושב-ראש, גבירותי ורבותי חברות הכנסת וחברי הכנסת, הנושא שאדבר עליו איננו בתחום סמכותי, אבל השר וילנאי, שהוא השר הממונה על הגנת העורף, ביקש ממני, מפני שהוא איננו נמצא כאן היום, לענות בשמו, וכך אני עושה. אינני נוהג לקרוא דברים מהכתב בכנסת, לכן לא אקרא את הנוסח של הדברים, אבל אומר את עיקריהם. חבר הכנסת שי – אפשר להגיד חברי חבר הכנסת שי, חברות של איזה 40 שנה, אם לא יותר – העלה נושא רציני מאוד לסדר-היום. אני רוצה לתקן משהו לגבי הנחות העבודה: חבר הכנסת שי הניח שבמלחמה הבאה ייפלו טילים על העורף הישראלי. זאת הנחה מאוד סבירה, אבל אין המסקנה שאנחנו מניחים שייפלו טילים כימיים. צריכים להיות מוכנים לזה, צריך להתכונן לזה, אבל זאת לא הנחת עבודה שהעולם צריך להניח שאנחנו מוכנים לקבל אותה. בשום פנים ואופן לא. מה שלא מוריד שום דבר מאחריותנו לטפל בשאלה הזאת גם בהיבט ההגנתי. ההצעה של חבר הכנסת שי היא לזרז את הממשלה לחלק ערכות מגן, מסכות, לכלל האוכלוסייה, אלא שחבר הכנסת שי מבקש שהדבר ייעשה כך שיש לנו בערך 17 יום לחלק את ערכות המגן. המועד האחרון שהוא קבע לנו הוא 1 בינואר 2012. נחמן שי (קדימה): אני מוכן להאריך את זה. השר לענייני מודיעין דן מרידור הבנתי. גם אם מאוד נרצה – הן אינן. אבל לגוף העניין אני רוצה לומר, אין מחלוקת על הצורך לחלק לכלל האוכלוסייה ערכות מגן, וגם להשלים את מבצע החלוקה. העניין הזה ברור, לפי דעתי, לכולם. נכון אמר חבר הכנסת שי, שהיום המצב הוא שיש בערך ל-60% מהאוכלוסייה ערכות מגן. אנחנו נמצאים בעיצומו של מבצע חלוקה, בפריסה תקציבית של כמה שנים. בחודשים האחרונים, לקראת סיום הפריסה התקציבית הנוכחית, כך מסר לי השר וילנאי, משרד הביטחון נמצא במגעים עם משרד האוצר כדי לבנות תוכנית לפריסה תקציבית של יתרת התקציב עד סוף שנת 2018. ברור כי אם יוקצה התקציב בפריסה תקציבית יידרש זמן גם לייצור המסכות, לרכישתן ולחלוקתן. אני רוצה להציע לחבר הכנסת שי – הנושא הזה אכן ראוי לדיון, הוא עולה הרבה כסף, הוא נושא חשוב. המקום הנכון לדון בו, בפרטים שלו, איננו המליאה, אלא ועדת החוץ והביטחון. אם חבר הכנסת שי מוכן שהנושא הזה יעבור כהצעה לסדר-היום לוועדת החוץ והביטחון, הממשלה תתמוך בהעברה לוועדת החוץ והביטחון, כי לא הייתי רוצה לעשות מה שהתבקשתי – לבקש להוריד את זה מסדר-היום. אם זה בא כהצעת חוק לא תהיה לי ברירה אלא לבקש להצביע נגד, כי זה עניין תקציבי מובהק וביטחוני מובהק, שהממשלה אחראית לו. אז – יחליט חבר הכנסת שי: אם הוא מוכן להצעתי להעביר את העניין לוועדת החוץ והביטחון כהצעה לסדר – נתמוך; אם הוא יבקש את ההצעה כפי שהיא, לחלק את המסכות עכשיו, כשהן אינן, בתוך שבועיים-שלושה – אני אציע להתנגד. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, אדוני השר. בבקשה, חבר הכנסת שי, אתה מסכים להצעת הממשלה להפוך להצעה לסדר ואז הממשלה תומכת? אם אתה מתנגד, הודיע השר מרידור שאנחנו נצביע והממשלה מתנגדת. אולי תעשה את זה מהדוכן, ואם לא – רק תודיעו לנו מה אתה רוצה, ונעבור להצבעה. שלוש דקות, אדוני. בבקשה. בוודאי אתה תקשיב לייעוץ הטוב שקיבלת מחבר הכנסת בילסקי, ואז נשמע כולנו מה הייעוץ שקיבלת ממנו. נחמן שי (קדימה): אני רואה שהאוגדות נכנסו פנימה. סורים על הגדר, השר פלד, אפשר כבר להתחיל את העבודה, אני רואה שיש מספיק חברי כנסת. מירי רגב (הליכוד): – – – להגיד את זה – – – לשעבר – – – תכבד אותו. היו"ר אופיר אקוניס: אבל אז הסורים לא היו על הגדר. מירי רגב (הליכוד): אבל הם – – – היו"ר אופיר אקוניס: בתקופת המנדט הם לא היו על הגדר. נחמן שי (קדימה): אני מבטיח שאנחנו נחזיר אותם כל פעם שהם יגיעו. זה מקובל על הקואליציה והאופוזיציה. בכל מקרה, אני רוצה לומר לך, ידידי סגן ראש הממשלה השר מרידור, רציתי רק ללבן נקודה אחת ששמעתי בדבריך: האם הכוונה היא שעד 2018 – זו השנה? זאת אומרת, בעוד שש שנים כלל האוכלוסייה תהיה מצוידת? זה נכון? השר לענייני מודיעין דן מרידור: – – – ומשרד האוצר. זה מה שאני יודע – – – נחמן שי (קדימה): אני רק – – – השר לענייני מודיעין דן מרידור: – – – השר יוסי פלד: – – – נחמן שי (קדימה): טוב. אני אקבל את הצעתו של סגן ראש הממשלה, אני חושב שנשמע בוועדה. אני רק אשמח מאוד אם נקבע מסגרת זמן, אבל זה לא בינך לביני; שהוועדה תדון בכך אצל ידידי זאב בילסקי או במליאת הוועדה, ונשמע דיווח מעודכן. אני רק דוחה מכול וכול את תאריך היעד הזה. הוא נראה לי רחוק – מעבר להרי החושך. מה? השר לענייני מודיעין דן מרידור: – – – השר יוסי פלד: – – – נחמן שי (קדימה): עד אז יהיה צורך בפחות – – – היו"ר אופיר אקוניס: אפשר יהיה למצות את הדיון בוועדה. נחמן שי (קדימה): אז אנחנו נהפוך את זה להצעה. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אני מאוד מודה לך. ובכן, ההצעה הופכת להצעה לסדר-היום. הממשלה הודיעה שהיא תומכת בהעברת הצעת החוק כהצעה לסדר-היום לדיון בוועדת חוץ וביטחון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. קריאות: – – – היו"ר אופיר אקוניס: הצעה לסדר-היום. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 42 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – חלוקת ערכות מגן), התשע"א–2011, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: בעד – 42, נגד – 3, נמנעים – אין. הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – חלוקת ערכות מגן) הפכה להצעה לסדר-היום ותידון בוועדת החוץ והביטחון.