קטע מדברי הכנסת

DOC 14,356 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 14) (עיצום כספי), התשע"ב–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/637).] (קריאה ראשונה) היו"ר אופיר אקוניס: הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 14) (עיצום כספי) – יציג את הצעת החוק שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון, ואחר כך, אם יש לנו דוברים – יש. אוקיי, נקריא אותם אחד-אחד. בבקשה, אדוני. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת להוסיף לחוק ההגבלים העסקיים כלי אכיפה מינהלי חיוני ולאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים להטיל עיצום כספי על מפירי החוק. כידוע, למערך ההגבלים העסקיים יש חשיבות מרכזית בשמירה על תחרותיות השווקים ובפיקוח על המונופולים לטובת הצרכנים והציבור הרחב. כדי להבטיח אכיפה יעילה ואפקטיבית של חוק ההגבלים העסקיים ולמנוע פגיעה בצרכנים, יש לחזק את אמצעי הפיקוח והאכיפה העומדים לרשות הממונה על ההגבלים העסקיים. לשם כך יש לאפשר לממונה להטיל עיצומים כספיים על מפירי החוק, בהליך מינהלי, כפי שאנו מציעים בתיקון החוק. המנגנון של עיצומים כספיים מינהליים כבר קיים כיום בחוקים רבים ועומד לרשות גופי פיקוח כמו הרשות לניירות ערך, המשרד להגנת הסביבה, הרשות לאיסור הלבנת ההון ומימון טרור, משרד התקשורת ואחרים. כעת אנחנו מבקשים להוסיף את הכלי החשוב הזה באכיפת חוקים כלכליים גם לחוק ההגבלים העסקיים. הצורך בעיצומים כספיים נובע מכך שכלי האכיפה הקיימים בחוק אינם נותנים מענה מספק למגוון הרחב של הפרות החוק שעמן מערך ההגבלים העסקיים מתמודד. כיום אכיפת חוק ההגבלים מבוססת על הליכים פליליים, שמתאימים לעבירות החמורות על החוק ומטבעם דורשים הליך שיפוטי מורכב, ארוך ויקר, וכלי אכיפה אזרחיים מינהליים מוגבלים, שאינם כוללים קנסות. עקב כך יש תת-אכיפה של חוק ההגבלים, ולכן גם תת-הרתעה. העיצומים הכספיים יהיו מנגנון משלים לאכיפה האזרחית-מינהלית של החוק במקרים המתאימים וישפרו את יכולת ההתמודדות של הרשות עם הפרות החוק. הצעת החוק תאפשר לממונה להטיל עיצומים בגין הפרות החוק המשמעותיות, כולל ניצול לרעה של בעל מונופולין את מעמדו בשוק באופן הפוגע בתחרות ובציבור, סירוב בלתי סביר של בעל מונופולין למכור או לקנות שירות ומוצר, וכן השתתפות בהסדר כובל, ביצוע של מיזוג בלתי חוקי ועוד. לפי הצעת החוק, הגובה המקסימלי של העיצומים נגזר מהיקף המכירות של המפר. מכיוון שחוק ההגבלים העסקיים חל הן על הגופים הכלכליים הגדולים במשק והן על עסקים קטנים, יש חשיבות רבה לכך שגובה העיצום ייקבע לפי גודלו של המפר, כך שגופים קטנים לא יהיו חשופים לעיצומים בגובה שעלול לפגוע בהם יתר על המידה מצד אחד, אך יהיה אפשר להטיל עיצומים בגובה משמעותי מספיק כדי להרתיע את הגופים הגדולים ביותר מצד שני. בהתאם – הגובה המקסימלי של עיצומים בתיקון המוצע הוא מיליון שקל, או עד 10% ממחזור המכירות השנתי של המפר בשנה שקדמה להפרה. אם המחזור גבוה מ-10 מיליון שקל בשנה, שיעור העיצומים המוצע דומה לשיעור העיצומים המינהליים על עבירות הגבלים עסקיים באירופה, שגובהו עד 10% ממחזור המכירות של המפר. נוסף על כך נקבע סכום גג לעיצומים, כך שבכל מקרה גובה העיצום לא יעלה על 30 מיליון שקל. אלה הם כמובן הסכומים המרביים. גובה העיצום שיוטל בפועל יותאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, בהתאם לנוהל שתפרסם הרשות, אשר יבהיר את אמות המידה לקביעת גובה העיצום. התיקון המוצע קובע גם הליך מוגדר להטלת העיצומים, הכולל שימוע ומסדיר ביקורת שיפוטית הן על עצם הטלת עיצום כספי והן על גובה העיצום, על-ידי הגשת ערר לבית-הדין להגבלים עסקיים. יש לציין שגם ועדת התחרות של ה-OECD, אשר בדקה את פעילות רשות ההגבלים העסקיים במסגרת הליך הקבלה של ישראל לארגון, הביעה תמיכה חד-משמעית באימוץ מנגנון עיצום כספי לתוך חוק ההגבלים העסקיים, כפי שאנו מציעים. לסיכום, אני מציע כי הכנסת תעביר בקריאה ראשונה את הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 14) (עיצום כספי), התשע"ב–2011, ותעביר אותה לוועדת הכלכלה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, אדוני. אנחנו נעבור לדיון. ראשון הדוברים – חבר הכנסת חנין ביקש לרדת. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת חסון הוא אחרון הדוברים, ונעבור להצבעה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): מה קרה? למה זה יורד? היו"ר אופיר אקוניס: יש פה היום איזה מין משחקים, משחקי גובה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): השמאל ניצח. היו"ר אופיר אקוניס: לא. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: המנגנון התהפך. היו"ר אופיר אקוניס: אה, נכון, זה מה שקרה גם לי. רגע, רגע, קודם כול, המזכיר, גם אני שמתי לב לזה, והשר, שר התעשייה והמסחר – כאשר אתה מבקש להרים אתה יורד, וכאשר אתה מבקש. אז אולי אחרי הדיון. נשאיר את זה ככה עד סוף הישיבה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): צריך להודיע לכל – – – היו"ר אופיר אקוניס: כן כן, הודענו למזכיר. גם אני שמתי לב, אדוני השר, שמשהו התרחש פה היום. אז זה בסדר עכשיו? ישראל אייכלר (יהדות התורה): כן, עכשיו זה בסדר. היו"ר אופיר אקוניס: הכי גבוה שאפשר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): כן כן, מה אני יכול לעשות? היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה, אדוני. אני אוסיף לך זמן. לא התחלנו. שלוש דקות מעכשיו. בבקשה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אנחנו 24 שעות לפני הדלקת נרות חנוכה, ואני רוצה לשתף את חברי הכנסת במה שאומר הרמב"ם: בבית שני, כשמלכי יוון גזרו גזירות על ישראל, וביטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו את הטהרות, וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלוקי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, וכו' וכו', וכשגברו ישראל על האויבים ואיבדום, כ"ה בחודש כסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש, אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונה הימים האלה, שתחילתם כ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם נרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות, להראות ולגלות את הנס. שימו לב, 180 שנה שלטו היוונים בארץ-ישראל בימי בית שני, ולא מרדו בהם בני חשמונאי. הם שילמו מסים, קיבלו את החוק, אבל עד שהגיעו לגזור גזירות שלא יעסקו בתורה, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל – אז פרץ המרד החשמונאי. אנחנו קיבלנו היום איום בתקשורת, שיושבת-ראש האופוזיציה רוצה לצאת במצעד לפידים, לפידי האש, "באנו חושך לגרש". אני רוצה, לטובת הגברת לבני – – – היו"ר אופיר אקוניס: אדוני, השאלה אם זה קשור ליאיר לפיד. ישראל אייכלר (יהדות התורה): זה מעניין. היו"ר אופיר אקוניס: שאלה מאוד מעניינת. ישראל אייכלר (יהדות התורה): כן, מעניין, שהיא רוצה לשרת את יאיר לפיד קשה לי להאמין. היו"ר אופיר אקוניס: לפיד לא, יש מצעד לפידים, וזה מאוד מזכיר משהו. רונית תירוש (קדימה): אפשר לשמוע מה הוא מציע לנו? ישראל אייכלר (יהדות התורה): כן, אני מציע לשמוע את שירו של שאול שיף, שהיה עיתונאי ב"הצופה", שכתב על העניין הזה. מי נמנע מלחולל מהומה בתקשורת על רציחתן של 40 נשים כל שנה על רקע חילול כבוד המשפחה? מי נמנע מלחולל מהומה בתקשורת על גבייה של פרמיה גבוהה ב-30% ויותר מנשים לעומת גברים על-ידי חברות הביטוח? מי נמנע מלחולל מהומה בתקשורת על פער השכר בין גברים לנשים הגדל עם הגיל למרות רמת השכלה דומה? מי נמנע מלחולל מהומה בתקשורת על פער השכר הקיים במינהל הציבורי בין גברים לנשים, פער העולה בהתמדה עד גיל 50? מי נמנע מלחולל מהומה בתקשורת על אי-שוויון בין המינים בתוך שוק העבודה לרעת הנשים ובכל המדדים? רחל אדטו (קדימה): מה זה קשור לחוק ההגבלים בכלל? ישראל אייכלר (יהדות התורה): מי נמנע מלחולל מהומה בתקשורת על כך שגברים עורכי-דין מרוויחים 19% יותר מנשים עורכות-דין? ומי נמנע מלחולל מהומה בתקשורת על שמכריחים דתיים וחרדים וסתם אזרחים להשתתף במימונם של כל מיני קשרי נישואים מעוותים? רחל אדטו (קדימה): אבל איך זה קשור להגבלים העסקיים? היו"ר אופיר אקוניס: תודה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): מי נמנע מלחולל מהומה בתקשורת על השחתת כל הערכים המוסריים בטלוויזיה בשידול נשים להתפשט תמורת סיכוי לזכות בפרס כספי? כך כותב שאול שיף, וזה עוד ארוך ארוך, והוא מסיים – ואני אסיים: ומי מחולל מהומות מלאכותיות בתקשורת על הדרת נשים שאיננה, ועל תביעה לגיטימית של חרדים להפרדה בשל צפיפות באוטובוסים דחוסים, נוכח הנתונים המדאיגים ש-80% מהנשים שנשאלו ציינו כי עברו פיגוע מיני בתחבורה הציבורית? היו"ר אופיר אקוניס: תודה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): התשובה שלו: אלה המתחסדים והצבועים, שלא דואגים לנשים אלא דואגים להילחם נגד היהודים. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: ומי שרוצה לקרוא את כל הטור – בעיתון "הצופה"? ישראל אייכלר (יהדות התורה): עיתון "הצופה" נגנז, אבל יש לו עלון נפלא בשם "בסוד שיח", אז – שאול שיף מפרסם את זה. היו"ר אופיר אקוניס: אה, שאול שיף עבד בעיתון "הצופה". ישראל אייכלר (יהדות התורה): עבד בעיתון "הצופה", כן, שאול שיף. היו"ר אופיר אקוניס: נכון, שאול שיף, אכן כך. אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת יואל חסון – בבקשה, אדוני. חבר הכנסת אריאל איבד את זכות הדיבור שלו, ואחרי חבר הכנסת חסון אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. אדוני, חמש דקות. יואל חסון (קדימה): חמש דקות? היו"ר אופיר אקוניס: שלוש דקות, אתה צודק. יואל חסון (קדימה): אמרת חמש דקות. היו"ר אופיר אקוניס: לא, לפי התקנון. טעות שלי. טעות שלי. אם תחרוג בכמה – בסדר, אבל – שלוש דקות. בבקשה. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, תסלח לי שאני אעשה כמו קודמי ולא אתייחס להצעת החוק החשובה, שאני גם אצביע בעדה – – היו"ר אופיר אקוניס: אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה בשלוש דקות. יואל חסון (קדימה): – – אלא, אדוני היושב-ראש, אני אשאל שאלה פשוטה – אדוני היושב-ראש, כדאי שתקשיב: האם צפון-קוריאה זה כאן? האם צפון-קוריאה זה כאן? היו"ר אופיר אקוניס: תשאל את דב חנין. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, אנחנו צפינו היום בטקס מרגש, נוגע ללב, חשוב, שמזכיר באמת לכולנו את האסון הנורא הזה ואת 44 האנשים שקיפחו את נפשם באסון הכרמל הידוע, אבל מה ראינו שם, אדוני היושב-ראש, לצערי, מעבר לצער הגדול שיצא שם מצד המשפחות? ראינו לראשונה, חברי חברי הכנסת, שלשכת ראש ממשלה מכתיבה למנחי הטקס – תקשיבו טוב – מכתיבה למנחי הטקס משפטי הלל ושבח לראש הממשלה, בהקשר שיבוא לנאום, אדוני היושב-ראש, בחיים דבר כזה לא היה: ראש הממשלה עשה, ראש הממשלה יזם, ראש הממשלה הוביל, האנדרטה שהוקמה בזכות פעולותיו של ראש הממשלה, ראש הממשלה הוא הראשון שעלה על המצוקה הגדולה והגיב – אותו ראש ממשלה, אגב, שבדיון המקדמי חודשיים קודם אמר שצריך סקרי דעת לפני שנחליט מה עושים עם שירותי כיבוי האש במדינת ישראל. היה כאן היום מעשה צפון-קוריאני מובהק של לשכת ראש ממשלה שאיבדה את הבושה – איבדה את הבושה – מכתיבה לקריין נוסח בדיוק כמו שמכתיבים במשטרים האפלים ביותר. זה מה שקרה היום בטקס לזכרם של הרוגי אסון הכרמל, ואם מישהו מחברי הכנסת כאן חושב שעל הדבר הזה צריך לעבור בשתיקה – צריך לדעת שהיום זה זה, ומחר זאת התקשורת, ואחר כך זה איך מנהלים את המפלגה, ואיך מנהלים את המדינה. זה ראש הממשלה – היום מנהיג צפון-קוריאה הלך לעולמו, ונולד לנו כאן מנהיג צפון-קוריאני שעלה על המנהיג שהלך לעולמו היום, בנימין נתניהו. מעשה חמור, ציני, שפל, שאין לי ספק עוד שיבדקו ויגלו וידעו, כי היום דובר ראש הממשלה סירב – סירב – להגיד מי כתב את הדברים של המנחה, והדברים האלה עוד יתגלו. רחל אדטו (קדימה): מי שילם לו? היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אני מאוד מודה לך. יואל חסון (קדימה): מי שילם, מי הכתיב, איפה נכתב הטקסט הזה. הדברים האלה יתגלו, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא נוותר, אנחנו נגלה כיצד הכתיבו כאן למנחי האירוע בדיוק את דברי השבח וההלל המזויפים הללו על ראש ממשלה – – היו"ר אופיר אקוניס: אני מודה לך. יואל חסון (קדימה): משפט אחרון, אדוני. היו"ר אופיר אקוניס: בבקשה. יואל חסון (קדימה): – – שלא רק שלא מגיעים לו דברי שבח והלל בכל נושא אסון הכרמל, אלא הוא זה שלא טיפל בזמן אמת, חודשיים קודם, שידע שהמערך הוא כושל, שידע שאי-אפשר לתת תגובה אמיתית, אבל כל מה שהוא עושה היום זה – כמו שאמרתי – משטר צפון-קוריאני מובהק. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, אדוני. אני מבקש מיושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת לוין, תקנון הכנסת מחייב אותנו – הוא מחייב – זה התקנון – לדבר לעניין. יואל חסון (קדימה): סליחה? היו"ר אופיר אקוניס: כן, אדוני, כך מחייב תקנון הכנסת. יואל חסון (קדימה): וזה לא היה לעניין, אדוני היושב-ראש? היו"ר אופיר אקוניס: זה לא היה לעניין הצעת החוק שהציג שר התעשייה והמסחר. יואל חסון (קדימה): סליחה, למה לא הערת לקודמי? היו"ר אופיר אקוניס: אתה הרווחת את המבזק שלך ב-Ynet, ועכשיו כל – – – רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): – – – היו"ר אופיר אקוניס: אתה הרווחת את המבזק שלך, עכשיו יהיה מבזק ב-Ynet, שתעביר הכתבת החרוצה, ואני מציע, אדוני – – – יואל חסון (קדימה): אתה – – – רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): אייכלר דיבר בעד – – – היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אני מציע, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת לוין, אני מציע שתקיים ישיבה בוועדת הכנסת על סנקציות שצריכות יהיו לחול על חברי כנסת שלא מדברים לעניין. זה תקנון הכנסת, מה אני יכול לעשות? רחל אדטו (קדימה): למה לאייכלר מותר? היו"ר אופיר אקוניס: גברתי, לידך יושבת יושבת-ראש הכנסת לשעבר. בתקנון – חבר הכנסת צריך לדבר לעניין. דליה איציק (קדימה): אתה קובע מה לעניין? היו"ר אופיר אקוניס: אני קובע? לא, עכשיו אנחנו גם צנזורה. יואל חסון (קדימה): אתה הצנזורה. היו"ר אופיר אקוניס: רגע, דקה אחת, עכשיו תצעקו: סתימת פיות, פאשיזם וסכנה לדמוקרטיה. בבקשה, אתן לכם דקה לצעוק את זה. מגלי והבה (קדימה): אתה לא מבין על מה אתה מדבר. היו"ר אופיר אקוניס: חבר הכנסת לוין, יושב-ראש ועדת הכנסת, אתה רוצה? בבקשה, אדוני, דקה מהצד. יואל חסון (קדימה): על מה? באיזה הקשר? היו"ר אופיר אקוניס: בהקשר שלך. יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מוכרח לומר שאנחנו צריכים להיות מאוד זהירים כשאנחנו באים להגביל דברים שחברי כנסת אומרים מעל הדוכן, בפרט ביכולת שלנו אם קיימת כזו לתחום מה שייך לעניין ומה לא שייך לעניין, והאם נאום שלם שלכאורה אין לו קשר לעניין, מישהו יאמר שהוא דווקא מספר איזה סיפור שמי שיאזין לו אולי יסיק מסקנות שנוגעות לעניין עצמו. לכן אני חושב שמצד אחד בעיני ההסדר הנכון בעניין הזה כמו בהרבה דברים אחרים הוא שאנחנו נהיה אחראים לעצמנו, כלומר, שנשתמש בחופש הזה להתבטא מעל הדוכן, אכן, עד כמה שניתן לגופו של עניין, אבל מבלי שנכתיב כללים שאחר כך היישום שלהם יהיה בעייתי עד בלתי אפשרי. היו"ר אופיר אקוניס: רק לעניין. פה במקרה הזה, למשל, מלה אחת לא היתה לעניין הזה. יואל חסון (קדימה): אל תגיד לא לעניין, אתה לא הצנזורה פה. היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. תודה. חבר הכנסת חסון, אני מאוד מודה לך. רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): אתה כשאתה עולה לדבר, אתה מראש – – – היו"ר אופיר אקוניס: תמיד תבדקי, בבקשה. את מוזמנת לבדוק, חברת הכנסת אברהם, את מוזמנת לבדוק. את העמדת אותי – – – רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): השרים מביעים פליאה על ההתנהלות שלך. היו"ר אופיר אקוניס: גברתי, אנחנו נעבור להצבעה. קריאות: – – – יואל חסון (קדימה): מי מגדיר מה זה לעניין? מי מגדיר? היו"ר אופיר אקוניס: אני אגיד לך מי מגדיר, אדוני. אני אשיב לך. ישנו נושא, אני אקריא את הנושא, שים לב: הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 14) (עיצום כספי). עכשיו אתה נתת פה נאום שלם שמלה אחת ממנו לא היתה לעניין. עכשיו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? יואל חסון (קדימה): צפון-קוריאה זה פה. חשבנו שצפון-קוריאה רחוקה. היו"ר אופיר אקוניס: עוד פעם, צפון-קוריאה זה ביטוי חדש. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, תרשה לי – – – בין הנאום של יואל חסון – – – היו"ר אופיר אקוניס: לא עכשיו. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 14) (עיצום כספי), התשע"ב–2011, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אופיר אקוניס: הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 14) (עיצום כספי): בעד – 33, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עוברת לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.