קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 105) (מערכת לדיווח ומעקב לגבי רכב של תאגיד), התשע"ב–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/424).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לנושא הבא, והאחרון בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 105) (מערכת לדיווח ומעקב לגבי רכב של תאגיד), התשע"ב–2011, של חברי הכנסת זאב בילסקי וחמד עמאר – לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת זאב בילסקי. בבקשה. עשר דקות.
זאב בילסקי (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, ידידי הטוב חבר הכנסת חמד עמאר, שחברנו יחד כדי לנסות להעביר משהו ששנים פה לא הצליחו להזיז – כפי שאת יודעת, גברתי היושבת-ראש, אחת המכות שעוברות על המדינה היא מכת תאונות הדרכים. עכשיו, יש הרבה דברים שנופלים עלינו בלי שאנחנו יכולים לעשות הרבה. חס וחלילה בפעילות מבצעית, דברים שקורים – קשה מאוד לצפות דברים כאלה, אבל לצערנו הרב, בנושא תאונות הדרכים אנחנו יודעים שכל יום שעובר אנחנו עדים להרוגים בתאונות דרכים, לפצועים, לאנשים שמבלים את שארית חייהם ב"בית לוינשטיין", או בתוצאות של אותן תאונות, וקשה מאוד לקבל את זה.
אנחנו יצאנו מנקודת הנחה, חבר הכנסת חמד עמאר ואנוכי – ואני חייב לציין את ארגון "אנשים באדום", שבאמת לקחו את הצעת החוק הזאת כפרויקט – יצאנו מנקודת הנחה שתאונות דרכים זה דבר שאפשר למנוע אותו. זה לא איזו גזירה משמים. אפשר למנוע, אפשר להיאבק, אפשר להילחם ואפשר להצליח.
אם היית שואלת אותי איך אפשר להצליח, הייתי אומר לך פשוט: היום מצבת השוטרים של משטרת ישראל זה משהו בסביבות 27,340 שוטרים. משהו כזה. אם את שואלת אותי, במדינה כמו שלנו, כדי למלא את המשימות שהמשטרה צריכה, צריך פה 50,000 שוטרים לפחות. אבל מכיוון שבתוך עמנו אנחנו חיים, ויודעים ששר האוצר בחיים לא יאפשר מצבת שוטרים שהיא נחוצה – ואז, אם היתה מצבת שוטרים היו מסתובבים בכביש אלפי שוטרים, עם אופנועים, עם אמצעים, אנשים היו מפחדים ולא מתנהגים בתרבות נהיגה כזאת כפי שאנחנו רואים כל יום. אבל מה לעשות שאין לנו כוח-האדם הזה, ולכן אנחנו יום-יום קוברים את מתינו, ואנחנו פשוט אומרים לעצמנו: למה אנחנו לא מצליחים למנוע את זה?
היום בצהריים, גברתי היושבת-ראש – יושב-ראש ועדת הכנסת, אני הצבעתי בשם כל קדימה, כל קדימה הצביעה עכשיו בשביל הצעות החוק שלך.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
כסיעת יחיד.
יריב לוין (הליכוד):
חבר הכנסת בילסקי, אם תנאם עד סוף עשר הדקות אני אוכל לעשות את אותו הדבר גם בשביל סיעת קדימה.
השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום:
רגע, הוצאת אותי מהסיעה?
יריב לוין (הליכוד):
לא לא לא, השר שלום, אני מעריך שאתה באיזו נקודה – כשעוברים את סף עשר הדקות – – –
זאב בילסקי (קדימה):
אני מעריך שהשר שלום נשאר פה בגלל חשיבות העניין, ובגלל חשיבות המציעים, ולכן, אל תיקח ממנו את הכוונות הטובות שלו.
ולכן, גברתי היושבת-ראש, אנחנו החלטנו שאפשר להיאבק בנושא הזה. ומכיוון שאין שוטרים מספיק, ואין אמצעים מספיק, ותרבות הנהיגה במדינת ישראל היא מתחת לכל ביקורת – ואגב, אבי נאור, שכולכם מכירים אותו, באמת צדיק, שהקים את "אור ירוק", כשהוא הקים את "אור ירוק" הוא כתב: "אור ירוק" ובשורה מתחת: "לשינוי תרבות הנהיגה במדינת ישראל". הוא לא כתב: למאבק בתאונות הדרכים. הוא כתב: "לשינוי תרבות הנהיגה", כי הבעיה שלנו זה תרבות הנהיגה. אדם יודע שלא יתפסו אותו, אז הוא נוסע באור אדום.
השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום:
– – – תגיד שאתה לא מדבר לנושא.
זאב בילסקי (קדימה):
אני חושב שיהיה קשה מאוד לתפוס אותי שאני אי-פעם לא דיברתי לנושא פה, במליאת הכנסת.
יריב לוין (הליכוד):
אין דבר כזה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
וגם אם כן, כל דבר שבוחר חבר כנסת הוא מספיק רלוונטי וחשוב, וזה כלי פרלמנטרי שאסור לנו לוותר עליו.
זאב בילסקי (קדימה):
תודה. ולכן, מכיוון שתרבות הנהיגה שלנו היא כזאת, שאנשים מרשים לעצמם משהו שלא היו מרשים במקומות אחרים, אנחנו צריכים עוד עין, עוד מישהו שיעזור ויראה.
ואז באנו עם ההצעה שנקראת אצל בעלי דבר "נוהל 6". זאת ההצעה שלנו. מה אומר הנוהל? שתהיה מדבקה על האוטו, אחורנית, בכל צי רכב שיש בו קצין תחבורה; על המדבקה הזאת יהיה מספר מקוצר, לא מספר ארוך – עד שאתה רואה את המספר אתה כבר עושה תאונה – מספר מקוצר, קליט, ואדם יוכל לדווח בזמן אמת. יגיד לו: עכשיו אני ראיתי אוטו מסוג זה וזה שנוסע באור אדום. זה לא למשטרה, זה לא פלילי, זה מגיע לחברה, וקצין הבטיחות של החברה מקבל את כל האינפורמציה ומעבד אותה. בסוף החודש הוא בא למנכ"ל, אומר לו: תשמע, אני רוצה להגיד לך, החברה שלנו נתנה למר כהן מכונית, בחודש אחד קיבלנו שישה דיווחים על נהיגה פרועה של מר כהן. אנחנו מצפים מהמנכ"ל שיקרא לאותו אדם ויגיד לו: אדוני, קיבלת אוטו מהחברה, שישה אנשים התלוננו על נהיגה פרועה, אני מזהיר אותך, אתה תיסע מפה באוטובוסים אם אתה תמשיך להתנהל ככה. ואז אותו אדם יודע שני דברים: א. שהחברה עוקבת אחריו; ב. שהציבור הרחב לא מאפשר לו את ההשתוללות בכבישים.
הנוהל הזה עד עכשיו היה בתקנות של משרד התחבורה, והרבה מאוד חברות, מהמתקדמות במשק, כולל צבא-הגנה לישראל, כולל חברות כמו "אמדוקס", תאגידים כמו הסוכנות היהודית – גופים גדולים מאוד אימצו את הנוהל, ואנחנו הלכנו, חבר הכנסת עמאר ואנוכי, לבדוק מה התוצאות. וראינו – למשל בצה"ל הראה לנו אדם שאחראי לזה ממש דיווחים על נהגים שבסופו של דבר הורידו אותם מהכביש. לפני התאונה, לא אחרי התאונה, כשאנחנו תופסים את הראש ואומרים "חבל על דאבדין".
גברתי היושבת-ראש, היום בצהריים אני אירחתי פה בכנסת את משפחת מלכה. משפחת מלכה איבדה את הילדה שלהם, שקראו לה אמור; ילדה בת ארבע וחצי שלפני חודש חצתה את הכביש ברחוב קיבוץ גלויות בתל-אביב, נדרסה על-ידי נהג שנסע מהר הרבה יותר ממה שהיה צריך בתנאי הדרך, פגע בה על מעבר החצייה. אחרי כמה ימים בבית-חולים היא נפטרה. אבא שלה, יחד עם חברים, הגיעו אלי היום, והם מנסים להציע חוק, לנסות לעשות משהו כדי להציל את הילדים האחרים. כולנו אנשים, אבות לילדים. אלוהים ישמור. הלוא אם אפשר לעשות דבר אחד קטן, שילד אחד – אם יכולנו להחזיר את אמור עכשיו הביתה, מה לא היינו נותנים כדי להחזיר ילדה בת ארבע וחצי למשפחת מלכה, שתקבל אותה בחזרה? הם סיפרו לי על הילדה הזאת, איך היא היתה הראשונה בגן בכל דבר, ילדה עם מאור עיניים, ילדה שהשם שלה – כשקוראים לילדה "אמור", כבר מבטא את כל האהבה שבעולם. אי-אפשר להחזיר אותה, כי לא נאבקנו, כי לא עשינו.
לכן, גברתי היושבת-ראש, אנחנו היום מגישים לקריאה ראשונה הצעת חוק שנועדה לאפשר לציבור הרחב לומר: עד כאן, אנחנו רוצים כולנו יחד להילחם באותם נהגים פראיים, אותם נהגים ששום דבר לא מפחיד אותם ולא עוצר אותם, החבר'ה הצעירים שלוקחים מכוניות ונוסעים במהירות מסחררת, ואומרים: לי זה לא יקרה, וזה בסוף קורה; ומי שלא מאמין, שיבוא אלי לרעננה, נלך ל"בית לוינשטיין" לביקור, והוא יראה איך שזה קורה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת בילסקי, עכשיו הסבו את תשומת לבי לכך שבעבר גם על הרכבים של חברי הכנסת מאחור היתה אותה מדבקה, שאומרת: אם עברתם עבירת תנועה – לדווח. מסתבר שהכנסת הורידה את אותן מדבקות מהרכבים של חברי הכנסת, אבל הפלא ופלא, אצל עובדי הכנסת נשארו המדבקות. יש לך מושג למה זה ומה המסר? אלא אם כן תגיד לי שהתלוננו חברי הכנסת שמטרידים אותם בגלל – אני לא יודעת.
זאב בילסקי (קדימה):
יש לי מושג.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – – שמי.
זאב בילסקי (קדימה):
אני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס לעניין שמי, אבל עד עכשיו, מכיוון שזה היה בתקנות, היתה פנייה ליושב-ראש הכנסת, כדי שחברי הכנסת לא ישימו את המספר. ברגע שהחוק הזה יעבור בכנסת, החוק, כפי שהוא מחייב כל אדם במדינת ישראל – אני לא ראיתי עוד חוק שחברי הכנסת לא כפופים לחוקי מדינת ישראל. ולכן אני מעריך שהטענות, שהן בהחלט כבדות משקל, למה לא לעשות את זה ברגע שהחוק עובר, הוא עובר – ואני חושב שהמסר שיוצא לכאן, ומפה כבר ראיתי, שכבר כשזה היה בתקנות, בחברות, אנשים מתקשרים, יש הרבה מאוד אנשים אכפתיים. לכן חבר הכנסת עמאר ואנוכי מביאים היום הצעת חוק, שפעם ראשונה תאפשר לציבור הרחב ליטול חלק במאבק בתאונות הדרכים – אנשים אכפתיים, אנשים שלא מוכנים לוותר, אנשים שאומרים: טוב, זה לא קרה לי – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
– – –
זאב בילסקי (קדימה):
רגע, יש לי עוד 22 שניות בלי התוספות.
לכן אני מאמין שהציבור, אותם אנשים טובים במדינת ישראל שאכפת להם ישתמשו במדבקה הזאת, הם יתקשרו. אין פה אלמנט של הלשנות, אין פה אלמנט של פלילי, אין פה אלמנט של רישום במשטרה. יש פה אחריות ציבורית, וכל נהג שנוהג ברכב שקיבל אותו מהחברה – או שהוא שייך לצי רכב, בדרך כלל 40 מכוניות – שיש לה קצין בטיחות, אותה חברה כבר תדע שיש פה נהג מסוכן.
גברתי היושב-ראש, הרבה פעמים כשבודקים תאונות אחורנית, תופסים את הראש, אומרים: איך הנהגים האלה עלו על הכביש? מי נתן להם את הרשיון? מי נתן להם לנהוג? איך זה שלא הורידו אותם? לפעמים ההורים יודעים שהילדים שלהם משתוללים, ולא עושים שום דבר, כי הם לא עומדים נגד הילד – אבא, תן לי את המפתחות, תן לי את המפתחות, תן לי את המפתחות, והאבא יודע שיכול להיות שהוא חורץ את גורלו של הילד ושל אנשים אחרים מפני שהוא נותן לו, והוא יודע. עכשיו הציבור הרחב יהיה ער לאותם נהגים משתוללים, יוכל לדווח, ואני מקווה שהנוהל הזה יפחית את תאונות הדרכים, ואם גם הצלנו נפש אחת, כאילו הצלנו עולם ומלואו. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, חבר הכנסת זאב בילסקי. להצעת החוק הזו נרשמו דוברים. חבר הכנסת חמד עמאר, שהוא גם בין המציעים, חוסך מאתנו את הזמן, אבל בהחלט אנחנו מודעים לחלקו בחוק הזה, כפי שציין חבר הכנסת בילסקי. אחרון ברשימת הדוברים הוא חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. לא נגזול ממך את זכותך הפרלמנטרית, חבר הכנסת נסים זאב.
איתן כבל (העבודה):
ביום שהוא יוותר – פעמי משיח.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אז אתה יכול לקרב את בואו של המשיח, לפי חבר הכנסת כבל. בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב, לרשותך שלוש דקות.
השר לפיתוח הנגב הגליל סילבן שלום:
כל שנה הוא הנואם בעל מספר הנאומים הגדול ביותר בכנסת.
נסים זאב (ש"ס):
זה כבר לא השנה. נער הייתי וגם זקנתי. כשיש הצעת חוק כל כך טובה, לפחות לקום ולברך את המציעים. מה רע בזה? לא אדבר, טוב? אני אומר לכם: ברוכים תהיו, יישר כוח על הצעת החוק.
אני רק חושב דבר נוסף – שהבעיה שלנו זה לא רק ברכבים עסקיים, של תאגידים, שזה, לדעתי, דבר חשוב מאוד. כשמדובר ברכבים של חברי כנסת – אגב, אני חושב שאסור שהחוק הזה יחול על חברי הכנסת, כי אני לא רוצה שידעו שאני בכלל נמצא על הכביש. מי יודע? אולי יש איזה תוכנית חיסול כנגד מישהו מסוים? שמעתם עכשיו שהעוזר של אסי אבוטבול, חיסלו אותו, זיהו אותו. בפוליטיקה אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים, לכן אני לא חושב שזה עניין, שזה יכול להשפיע עלינו. אנחנו, ברוך השם, עושים הכול כדי לנהוג בזהירות, כל אחד מרגיש את המחויבות, כי אנחנו כנציגי ציבור חייבים לשמש דוגמה אישית לכלל הציבור.
גברתי היושבת בראש, הבעיה שלנו זה האופנועים, הקטנועים, שאני רואה אותם כמתאבדים בכביש. הסיכונים שהם לוקחים, הריסק שהם לוקחים במהירות שלהם, בעקיפות שלהם, והם סומכים שאנחנו כנהגים ברכבים רואים אותם, ולפעמים כפסע בינם לבין המוות, חד-משמעית. זה צריך לעבור פה, באיזושהי צורה, זה הרבה יותר חשוב מעניין הרכבים הציבוריים, שגם זה חשוב כשלעצמו – שישימו את השילוט, ויהיה באותיות קידוש לבנה, שיזהו אותם.
אגב, זה גם לא יכול לחול על רכבים פרטיים, כפי שאתה אמרת, שצעירים נוהגים, כי אתה מדבר על רכבים ציבוריים. רכבים פרטיים – אתה לא יכול להחיל את זה, כי יש לך מיליונים של כלי רכב בכבישי ישראל. זה טוב כלפי אותה חברה ואותה הנהלה שרוצה באמת לעשות ולצמצם, כי יש לה הרכבים בצורה מוגבלת ויש לה המספרים שלה, אז היא יכולה באמת לעקוב. אבל – יישר כוח, ובאמת תחזקנה ידיכם.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
הוא חסך לנו 20 שניות.
נסים זאב (ש"ס):
אני ויתרתי על 20 השניות שלי. תראה מה זה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
הכול בסדר?
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש בפעם הבאה להאריך – – –
עינת וילף (העצמאות):
אם אפשר לשנות את כל זה – זה נורא.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
האמת שזה משהו שאנחנו כחברי כנסת שעולים לדוכן לדבר, מתייחסים לזה כאל מכשול. אנחנו נשמח להסב את תשומת לבם של – – –
נסים זאב (ש"ס):
המדרגה הזאת – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אני מסכימה. אף שעדיין לא נפלתי משם, בכל פעם שאני מגיעה למדרגה הזאת – – –
עינת וילף (העצמאות):
נסים, אם בזכותך ישנו את זה פה, עשית – – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חברים, צריך לזכור שישנם גם חברי כנסת על כיסא גלגלים, ולכן יש הרמפה. אם אפשר לסדר את זה לא על חשבון זה, נשמח מאוד; זה יחסוך מכולנו את אותה תקרית שהיתה עכשיו לנסים זאב. בכל פעם שאני מגיעה למדרגה הזאת, אני מאוד נזהרת. יכול להיות שפעם אחת בהיסח הדעת גם אני עלולה ליפול שם.
נסים זאב (ש"ס):
לא אמרתי את תפילת הדרך, לכן נפלתי. בפעם הבאה אגיד את תפילת הדרך לפני שאני עולה, אז לא אפול.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
או תכיר בזה שנשים יכולות לעשות כמה דברים במקביל – דיברת, הלכת ולא שמת לב, אז פה נשים אולי מצליחות יותר.
טוב, אם הכול בסדר, נעבור להצבעה. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 105) (מערכת לדיווח ומעקב לגבי רכב של תאגיד), התשע"ב–2011, של חברי הכנסת זאב בילסקי וחמד עמאר, קריאה ראשונה – אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 105)
(מערכת לדיווח ומעקב לגבי רכב של תאגיד), התשע"ב–2011, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו עוברים לתוצאות: בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 105) (מערכת לדיווח ומעקב לגבי רכב של תאגיד), התשע"ב–2011, עברה בקריאה ראשונה וחוזרת לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי, כ"ד בכסלו התשע"ב, 20 בדצמבר 2011, בשעה 12:00. ישיבה זו נעולה. תודה.