קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 34) (פירוט תשלומים שנתי בעסקה מתמשכת), התשע"ב–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/424).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר שלמה מולה:
אני מבקש להזמין את חבר הכנסת אורי מקלב להציג את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 34) (פירוט תשלומים שנתי בעסקה מתמשכת), התשע"ב–2011, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אורי מכלב, בבקשה, להציג את הצעת החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
מקלב, מקלב.
היו"ר שלמה מולה:
מקלב. אכן יש לנו כמה נרשמים. בבקשה. מי שרוצה לדבר ולא נרשם, הוא מוזמן. אם לא – אני סוגר את הרשימה. בבקשה, אדוני.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 34) (פירוט תשלומים שנתי בעסקה מתמשכת), התשע"ב–2011, לקריאה ראשונה.
המשמעות של הצעת החוק הזאת היא חיוב החברות שנותנות לנו שירותים מתמשכים, דהיינו שירותים קבועים, ומחייבות אותנו כל חודש בתשלום עבור הצריכה או עבור השירות שהן מספקות לנו, ונותנות חשבוניות כל חודש או חודשיים – אנחנו מבקשים שבסוף כל שנת כספים ישלחו לנו אותן חברות חשבון מרוכז, שבו יופיע ריכוז כל התשלומים שאנחנו שילמנו או שאנחנו חויבנו בהם באותה שנת כספים; שבסופו של דבר אנחנו נקבל את כל התשלום הזה בדף אחד. דהיינו, חברות כמו "בזק", או תאגידי המים, חברת החשמל, חברות הסלולר, ביטוחים שונים, שירותים שונים שאנחנו מקבלים, שירותי תרבות של חוגים שאנחנו משלמים עליהם כל חודש בחודשו, החברות "הוט" ו-yes, אפילו מנוי לעיתון שאנחנו משלמים כל חודש. בסופו של דבר, בסופה של שנה נקבל ריכוז של כל התשלומים האלה.
ויש בעניין הזה, בהצעת החוק הזאת, שלוש תועלות. התועלת הראשונה זה הריכוז של כל התשלומים. במקום לקבל 12 חשבוניות, אנחנו נקבל חשבונית אחת. לפעמים החשבוניות המלאות הן כמה עמודים. כאן נקבל בעמוד אחד ריכוז של כל החיובים האלה. זה חיסכון במקום, זה גם תועלתי יותר, זה מופיע – הוא זמין יותר. אנשים שרוצים לבדוק רואים מה יש להם.
ולא זו אף זו, התועלת השנייה היא ההשוואות. כל צרכן יוכל להשוות את הצריכה שלו במשך השנה. האם הוא צרך יותר מדי, האם התשלום היה מופרז מאוד? מה זה אומר לגבי החודש הקודם? מה זה אומר לתקופות של קיץ, תקופה של חורף? הוא יכול להשכיל ולנהל את כל ההוצאות שלו, ואת החשבונות שהוא מקבל, והצריכה שלו, בצורה הרבה יותר מושכלת, הרבה יותר תחת שליטה.
ולא רק שהוא יכול באותה שנה לעשות את הסיכום, הוא יכול גם לעשות את הסיכום על שנים עברו. הרבה יותר קל כשיש לך חשבון מפורט אחד של שנה אחת – והוא, בסופו של דבר, רואה גם מה קרה בשנה שעברה באותה תקופה, איך אני צרכתי; או מה זה אומר לגבי, אני ממעט, אני מרבה להשתמש, אני מרבה לצרוך, ועוד ועוד דברים שהם לא רק – קודם דיברנו על תועלת לצרכן, זה גם הגנת הצרכן.
והדבר השלישי שבא לידי ביטוי בהצעת החוק הזאת, זה גם האפשרות לראות אם אתה נשארת חייב בחיוב שלך; דהיינו חשבון שלא שולם. לצד החשבונות שיופיעו בטור החיובים, יופיע גם טור של התשלומים. במידה שהחסרת, או שלטענת העוסק, החברה או התאגיד, לא שילמת, לא שולם אותו החשבון, אתה תראה את זה כבר בסוף השנה. ואנחנו לא נגיע למצב, כפי שהרבה פעמים קורה, שצרכנים מקבלים לאחר כמה שנים חיובים על כך שבשנת – לפני חמש שנים, לפני ארבע שנים לא שילמת את החשבון הזה, ויש לך ריביות והצמדות ועורכי-דין. אדם בסוף השנה יראה. אם מופיע בחשבון – יש פירוט החשבון והחיוב לא מופיע, אז הוא ידע באמת ללכת לברר ולעסוק בזה.
אנחנו ביקשנו שזה יהיה תוך 45 ימים מסוף השנה, מסוף שנת הכספים – החברות יצטרכו לשלוח לנו את הפירוטים ואת הסיכומים. כמובן, יהיו סיכומים גם על החיובים וגם על התשלומים. אם החוק הזה יחוקק עוד בשנת 2011, וזאת התקווה, או שהחוק הזה יחול גם על 2011, וזאת המטרה שלנו – על 2011 ניתן 90 יום, שלושה חודשים, כדי שיספיקו להיערך יותר.
לקראת הדיון בקריאה שנייה וקריאה שלישית הועלו כמה דברים שאנחנו נרצה באמת להעביר אותם ולדון בהם. אחד, מה קורה בתשלומים שהם קבועים? דהיינו, אתה מנוי על עיתון והתשלום הוא קבוע, האם גם הם יצטרכו לשלוח לנו בסוף השנה? לטענת הגופים האלה, זה מיותר. זה תשלום קבוע, בשביל מה צריך פירוט? לטענתנו, לא ברור שזה מיותר, משתי סיבות. קודם כול, אדם שמשלם כל חודש 120 ש"ח או 130 ש"ח, שלקראת סוף השנה יראה שבשנה זה 1,500 ש"ח. לפעמים הוא מקבל תובנה אחרת, הוא מקבל היבט אחר. הוא רואה כמה זה עולה לו שנתית. יש הרבה דברים שהתועלת בהם היא כשרואים את העלות השנתית, היא יותר מהתועלת החודשית. אבל לא זו אף זו. מה קורה אם אני הפסקתי את המינוי על העיתון – כדוגמה אנחנו מביאים – ואני לא יכולתי לעקוב או לא עקבתי בדיוק אם המשיכו להוריד לי אף שהפסקתי. כשאני מקבל את זה במרוכז, אני אומר: אני הפסקתי ביוני, איך זה חייבו אותי על יולי ואוגוסט? זה נותן בקרה הרבה יותר רחבה – ואנחנו פתוחים לשמוע גם על מה שפנו אלינו.
והדבר השני שיהיה גם לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית, זה החשיבה והרצון שלנו, שהדף הזה, החשבון הזה, המפורט, יהווה גם כן אסמכתה אם אתה חייב או לא חייב. דהיינו, אם לא יופיע פירוט של חיוב, לא יוכלו בשנה אחר כך לבקש ממך: תשמע, אתה עוד חייב על השנה הזאת. הסיכום יהיה בעצם פירוט וגם אסמכתה על תשלום ועל אי-תשלום.
הצעת החוק הזו נקראת חוק הגנת הצרכן. אנחנו חושבים שזה אחד החוקים – אנחנו משתדלים, עם חברי – בשרשרת חוקים, שמגיע לא כתובנות שלנו, כרעיונות שלנו, אלא זה מגיע מהציבור, ואנחנו שמחים שבאמת אנחנו יכולים להביא את זה לידי קידום, ואנחנו מקדמים את הצעת החוק הזו.
להצעת החוק הזו יש כמה שותפים: חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת יריב לוין, חבר הכנסת כרמל שאמה. תודה מיוחדת ליושב-ראש הוועדה, שהוא אחד מהיוזמים, חבר הכנסת כרמל שאמה, שנותן לה קדימות. הגענו עד הלום, עד הקריאה הראשונה. אני אבקש באמת מהחברים לאשר את זה בקריאה ראשונה. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני. להצעת החוק הזו יש כמה נרשמים; יש גם כאלה שאינם. ישראל אייכלר איננו, אורי אריאל איננו, יעקב כץ איננו. ואכן, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה – בבקשה, אדוני. ואחריו – חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני. אדוני, לרשותך שלוש דקות. בבקשה, אדוני.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אדוני היושב-ראש, תודה, מכובדי השר, ראשית אני רוצה לברך את חבר הכנסת מקלב וקבוצת חברים שיזמו את הצעת החוק. יישר כוח. זה אחד מהתפקידים הייעודיים שלנו, לדאוג לאזרח, במקרה הזה לצרכן, ולנסות להכניס תרבות צריכה לחברה הישראלית.
אני מאוד מסכים עם המציעים, שבראשם חבר הכנסת מקלב, שהחשבון הריכוזי יאפשר לאזרח, לצרכן במקרה זה – רק ייתן לו את האפשרות לראות את ההתנהלות הצרכנית שלו כהתנהלות מסודרת, וכך צריך להיות. אין יותר טוב מהעיתוי הזה בחברה הישראלית, לפערים הגדולים, לעלויות משק הבית, למה שקורה לנו בחברה הישראלית, ואני לא צריך לומר יותר מזה, אדוני היושב-ראש. אל תדאג, אני עוקב אחרי הזמן.
היו"ר שלמה מולה:
לא, לא, לא. אתה בסדר. לא, לא – – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אני עכשיו שם את עצמי במקומך, בכיסא שלך.
אני רוצה לומר לך שהבנקים הודו באופן ברור שהם מתקיימים ממשק הבית שלנו. לא מהטייקונים; לא מהעשירים; לא מהחברות; לא מהעסקים הגדולים – מהעסקים הבינוניים והקטנים ומהאזרחים שמנהלים משק בית. ואנחנו זקוקים לתרבות צרכנית נכונה וטובה ומושכלת יותר מאשר כל אחד אחר.
לכן, אני חוזר ואומר, חבר הכנסת מקלב, שההשוואה הצרכנית לניהול צורכי המשק באופן מושכל, שיכולה להבטיח לנו הצעת החוק שלכם – יישר כוח לך ולחברים, ואנחנו נתמוך בהצעת החוק הזאת, והלוואי שכנסת ישראל, יהיו בסדר-יומה הרבה חוקים שמקורם בדאגה לאזרח ולצרכן. זה יהיה יותר טוב מחוקים אחרים שהצטיינה בהם הממשלה הזאת, לצערי הרב, ואני לא רוצה להיכנס לאפיקים פוליטיים. כולם יודעים, כולל סגן שר החוץ, שיודע בוודאות למה אני מתכוון. תודה רבה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת יריב לוין, יושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה, אדוני. גם אחד היוזמים של הצעת החוק.
קריאה:
גאלב, מה זה – – –
היו"ר שלמה מולה:
כל עוד אתה מציע הצעות חוק חיוביות, אז – בבקשה, אדוני.
היו"ר שלמה מולה:
ואחריו אנחנו פשוט עוברים להצבעה.
יריב לוין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, האמת, אדוני היושב-ראש, הצעות החוק שלי הן באמת חיוביות. לא תמיד כולם רואים את החיוב במבט ראשון, אבל אני בטוח שהתהליך, התנועה הזאת החיובית, מכאן לשם, תתקדם ותגיע בסוף ליעדה.
היו"ר שלמה מולה:
מאה אחוז.
יריב לוין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כול להודות לחברי חבר הכנסת אורי מקלב, שזה לא החוק הראשון שהוא בעצם מוביל והציע לי להצטרף אליו, ולא החוק הצרכני הראשון שלו. רוב החוקים האלה הם תולדה של כהונתו כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור ושל פניות של אזרחים שהגיעו. אני חושב שהצעות החוק האלה הן ההוכחה שהקשר הישיר בינינו, כחברי הכנסת, לבין הציבור, הוא דבר אפשרי שמניב פירות. ובאמת, זו הזדמנות נוספת להזמין את הציבור לפנות גם באופן אישי לחברי הכנסת וגם באופן כללי, דרך הוועדה לפניות הציבור, להעלות בעיות, להעלות הצעות. אני חושב שחובתנו לטפל בדברים האלה, ואכן, לא אחת הדברים מסתייעים, והצעת החוק החשובה הזאת היא דוגמה מובהקת.
אני חושב שאנחנו נמצאים בתהליך חשוב ונכון של חקיקה צרכנית רחבת היקף וחוצת מחנות כאן בבניין הזה; חקיקה שיש בה דגשים לא רק בהיבטים שנראים לכאורה לגמרי ברורים של מחירים ודברים מהסוג הזה, אלא גם חקיקה שנועדה להגביר את הידע ואת המודעות של הצרכן להוצאות שהוא מוציא, לשימוש שהוא עושה בכסף, מתוך הבנה שחלק מניהול נכון של משק בית זה גם הכרה וידיעה מה הן ההכנסות שישנן וכיצד אתה יכול לנתב בצורה נכונה יותר את ההוצאות.
אני חושב שכאשר אדם מקבל אחת לשנה פירוט מסודר של כל התשלומים שהוא הוציא באופן שוטף, פתאום הוא מגלה שאותם 100 שקלים ועוד 100 שקלים הם למעלה מ-1,000 שקלים בכל שנה, ואותן שלוש, ארבע או חמש הוצאות הן כבר ביחד 5,000 או 6,000 שקל באותה שנה. והנה הוא מגיע למצב שמשכורת חודשית לפעמים מונחת בפניו על השולחן, והוא – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – –
יריב לוין (הליכוד):
– – יכול במצב הזה באמת לנהל את ענייניו ולקבל החלטות בצורה הרבה יותר מושכלת. אני חושב שהדבר הזה בסוף ישפיע כמובן גם על המחירים, כי הרי ברור שכאשר המודעות הצרכנית לתשלום היא יותר גבוהה, כך גם המוטיבציה של אותו עוסק או מספק שירות להוריד מחיר כדי לזכות שהצרכנים באמת יבואו וירכשו את שירותיו, גדלה.
לכן, בעיני הצעת החוק הזאת היא באמת הצעה שמצד אחד היא פשוטה מאוד, בוודאי ללא שום עלויות למדינה, אלמנטרית, ומן הצד השני יש בה בהחלט כדי לסייע.
אני חושב שיש בה היבט נוסף שאותו אנחנו נצטרך לחדד בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, והוא הרצון גם לחסוך את התופעה הזאת שכולנו מכירים של תיקים על גבי תיקים עם חשבונות וחשבוניות שנצברים לאורך זמן. אני חושב שברגע שהמסמך הזה יהווה לא רק כלי יידוע, אלא הוא גם יהווה ראיה ברורה לתשלומים ששולמו, ואולי אפילו במידת האפשר גם לחיובים ולמצב החשבון נכון למועד המשלוח – הדבר הזה חוסך, מאפשר לאותו צרכן לדעת ולשמור בקלות את התיעוד לגבי כל התשלומים שהוא שילם לאורך זמן, וכמובן גם יסייע אחר כך בידו בכל מקרה של מחלוקת בינו לבין נותן השירות, שמטבע הדברים נמצא בעמדת יתרון, כי הוא שמנהל את ההתחשבנות ומפיק את הניירת.
לכן, אני רוצה, שוב, לבקש את תמיכת הכנסת בהצעה הזאת ולקוות שיעלה בידינו להשלים אותה עוד במהלך החודש הזה, כדי שהיא כבר תחול על התשלומים ששולמו בשנת 2011. תודה.
היו"ר שלמה מולה:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אנחנו עוברים להצבעה, רק נחכה עד שאדוני יגיע למושבו.
אני מבקש, אנא, ההצבעה בבקשה. החלה ההצבעה, כן.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 34) (פירוט תשלומים שנתי בעסקה מתמשכת), התשע"ב–2011, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר שלמה מולה:
אם כן, בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 34) (פירוט תשלומים שנתי בעסקה מתמשכת), התשע"ב–2011, של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי כנסת, עברה בקריאה ראשונה. היא תחזור לוועדת הכלכלה להמשך דיון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית.