קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 126) (הסדרת שמירה, אבטחה וסדר ציבורי), התשע"ב–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/640).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו עוברים להצעת החוק האחרונה העומדת על סדר-היום, והיא הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 126) (הסדרת שמירה, אבטחה וסדר ציבורי), התשע"ב–2011, לקריאה ראשונה. חוק זה הונח על שולחן הכנסת אתמול. טרם עברו 48 שעות, אבל ועדת הכנסת שחררה אותו מחובת הנחה, בין השאר בגלל שהעיריות מחויבות בחוק זה עד סוף החודש, ולכן ועדת הכנסת החליטה הבוקר לפטור את הצעת החוק מחובת הנחה, ואנחנו יכולים לקיים פה את הדיון.
אני מזמין את כבוד השר אדלשטיין לבוא ולהציג את החוק. אם יהיו מתדיינים, ודאי ניתן להם לדבר, ולאחר מכן נצביע בקריאה ראשונה על הצעת החוק, לתועלת כל אותן ערים אשר עושות היום שימוש באותן יחידות אשר מביאות רק סדר ורווחה למועצות המקומיות. בבקשה, אדוני השר.
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג מטעם הממשלה את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 126) (הסדרת שמירה, אבטחה וסדר ציבורי), התשע"ב–2011. יש כמה תיקונים בסעיפים 1, 2, 3 ו-4 לחוק הקיים, וברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אפרט.
סעיף 1 – מטרת התיקון המוצע היא לעגן בחקיקה באופן מפורש, בסעיף 249(33) המוצע לפקודת העיריות, את סמכותה של רשות מקומית לפעול ולהסדיר בתחומה עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי. התיקון האמור נדרש, בין היתר, כדי להסיר את הספק שהועלה בפסק-דינו של בית-המשפט העליון בבג"ץ 7186/06, מלינובסקי נגד ראש עיריית חולון ואח', בנוגע לגדר סמכויותיה של רשות מקומית בתחומים האמורים, בהתאם לסעיף 249(29) לפקודת העיריות.
למותר לציין שסמכויות אלה אינן באות להחליף את סמכויות המשטרה אלא להתקיים לצדן במסגרת הדין.
בהתאם לתיקון המוצע, סמכויות הרשות המקומית בענייני השמירה, האבטחה והסדר הציבורי יהיו כפופות לכללים שייקבעו בידי שר הפנים יחד עם השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים.
ביום כ"ט באדר ב' התשע"א, 4 באפריל 2011, פורסם חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א–2011 – להלן: הוראת השעה. בהוראת השעה, שתוקפה עד יום ה' בטבת התשע"ב, 31 בדצמבר 2011, נקבעה סמכותה של רשות מקומית להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו שר הפנים והשר לביטחון פנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים. עוד נקבע בהוראת השעה, כי בחוק עזר בעניין זה לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על הסכום שקבע שר הפנים.
מאחר שסמכותה של רשות מקומית כאמור נקבעה בהוראת שעה, יש צורך בתיקון החקיקה וקביעת הסדר של קבע שיסדיר את סמכויות הרשויות המקומיות בעניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 249 לפקודת העיריות ולהוסיף בו את פסקה (33), שלפיה עירייה תהיה מוסמכת להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה ולפעול בעניינים אלה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו השר – במקרה זה, שר הפנים בוודאי – והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים.
סעיף 2 – פקודת המועצות המקומיות מכילה הוראות שונות מתוך פקודת העיריות; גם על מועצות מקומיות. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 24א לפקודת המועצות המקומיות, ולהחיל את ההסדר שבסעיף 249(33) המוצע לפקודת העיריות, בדבר הסמכויות בעניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי, גם על מועצות מקומיות.
סעיף 3 – מאחר שתוקפה של הוראת השעה הוא עד יום ה' בטבת התשע"ב, 31 בדצמבר 2011, מוצע שתחילתו של התיקון המוצע תהיה ביום ו' בטבת התשע"ב, 1 בינואר 2012 – להלן: יום התחילה, עם פקיעת תוקפה של הוראת השעה.
סעיף 4 – מוצע לקבוע הוראת מעבר לתקופה של שנתיים מיום התחילה, שבמהלכן יוכלו הרשויות המקומיות להמשיך לגבות אגרות והיטלים בעד שירותי שמירה, אבטחה וסדר ציבורי, שנקבעו בחוקי עזר לפני יום התחילה, זאת כדי לאפשר בחינה מחדש של חוקי העזר, בהתאם לנושאים, לתנאים ולסייגים שייקבעו בידי שר הפנים והשר לביטחון פנים בהסכמת שר המשפטים, ותיקונם של חוקי העזר לפי הצורך.
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך מאוד, ומבקש מהבית להעביר את הצעת החוק הזאת בקריאה הראשונה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשר אדלשטיין בשם שר הפנים, אשר הציג בפנינו את החוק, אשר הוא חשוב לאותן עיריות אשר פועלות על-פי תנאי החוק המוצע, כפי שעשו זאת בתקופה הקודמת וכפי שהן מבקשות לעשות זאת בתקופה שמ-1 בינואר בשנה זו, בהוראת מעבר לשנתיים.
אני רוצה לציין גם שהשר ציין שנושא זה בא בהסכמה עם המשטרה, שרואה בכך בהחלט תרומה לסדר הציבורי וליכולת לעזור לחברה בתוך המערכת העירונית או המקומית.
אני מזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת זאב נסים. אחריו – שלמה מולה, ולאחר מכן ביקש גם חבר הכנסת בן-ארי, והוספנו אותו. מי שרוצה לדבר, שיאמר לי עכשיו, כי אני מתכוון בעוד דקה לסגור את הרשימה. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שלמה המלך אומר: "אמר עצל, שחל בדרך, ארי בין הרחֹבות". העצל אומר את זה כדי להתחמק מאחריות, מעדיף לשכב במיטה ואומר: יש לי בעיה להגיע לאיזשהו יעד כדי ללמוד או כדי לעשות משהו שמועיל בחיים או לקדם אותי בחיים, כי אני חושש ממה שהולך לקרות בדרכי לעבודה או לבית-הספר. אבל אני אומר לכם: זה כבר לא העצל. אנחנו רואים את העולם התחתון משתלט על חיינו יום-יום. הרציחות פה – אנחנו מעבר למערב הפרוע. אתמול, אני יודע, במקרה איזה יד ימינו של יוסי אבוטבול, אחד בשם איציק גפן, אני יודע, ולא משנה, אז באים על אופנוע ויורים בו למוות. אז אומרים: טוב. חיסלו עוד אחד מעולם הפשע.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אתמול זה היה?
נסים זאב (ש"ס):
אתמול, כן. אז אני אומר לכם, רבותי: אני לא יודע אם זה ייתן פתרון או מענה שהמשטרה העירונית, כפי שאנחנו בעצם פה מציעים – אולי לסדר הציבורי. אולי אם יש איזו אשה שרוצה לשבת באוטובוס ורוצה לשבת קדימה או אחורה, אולי אותה משטרה תתערב לעשות סדר ציבורי. אבל זה לא נותן באמת פתרונות ומענים לפשיעה הגואה במדינת ישראל. ממש אוי לנו שכך עלתה בימינו. חד-משמעית אני אומר את זה, כי זה קטסטרופה, והחברה פה קורסת. אדוני היושב-ראש, אני אומר לך שיש מקומות שפעם היה עונג רב להיות שם והיו מרגישים ביטחון. היום אפילו במסעדות הכי פשוטות חוששים. אם אתה כבר גר ליד איזה מישהו שקשור לעולם התחתון, כבר החיים הם בסכנה.
לעצם העניין, אני רוצה להעיר. נכון שזה מ-1 בינואר 2012 לתקופה של שנתיים, ואני רואה בזה חשיבות גדולה, אדוני היושב-ראש, אבל שיהיה ברור: כשבאים היום וקובעים קודם כול הלכה למעשה, ואומרים ששר הפנים הוא יקבע את העלויות שכל אחד ואחד ישלם אגרה עבור השמירה הזאת – שזה לא איזה משהו שניתן כפריווילגיה לתושבי השכונה. התושבים צריכים לשלם, חד-משמעית. זה בדיוק כמו איסוף אשפה.
קריאה:
– – –
נסים זאב (ש"ס):
ממש ככה. תקרא את החוק ואתה תראה. זה בדיוק ככה. יש כאן עלויות. רק מה? אומרים שהרשות המקומית לא תקבע את העלויות; מי שיקבע את העלויות ואת הסכומים זה השר לביטחון פנים יחד – שר הפנים בתיאום עם השר לביטחון פנים. זה מקובל עלי. אבל אני מבקש שיהיה ברור שזה לא יהיה סכום שבאמת יכביד על התושבים ושזה יהיה כחלק מהאגרה. אנחנו יודעים איך זה מתחיל. זה מתחיל כאילו כבקשה שבאה מצד האזרחים, ובסופו של דבר אם האזרח לא משלם, האגרה הזאת נכפית עליו, וזה נהפך להיות חלק מהתביעות המשפטיות שאנחנו רגילים אליהן בנושא ארנונה ומים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה. חבר הכנסת בן-ארי אחריו, ויסיים חבר הכנסת מאיר שטרית.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה על ההזדמנות לעלות ולדבר. צריך להגיד ביושר שהצעת החוק הזאת היא עוד מס עקיף על אזרח במדינה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל תמורת שירותים טובים.
שלמה מולה (קדימה):
שנייה. תמורת שירותים טובים – יש הרבה שירותים. גם ארנונה זה עוד מס. גם החשמל שאנחנו צורכים – אנחנו מקבלים, וזה גם סוג של מס. אפשר לדבר על זה שתשלומי רשות השידור זה גם מס. אדוני היושב-ראש, יש לי בעיה עם מסים עקיפים. זה מס עקיף, וצריך לקרוא לילד בשמו.
אין ספק שהמלחמה בעבריינות והסדר הציבורי – הדברים האלה הם חלק מהשירות שהאזרח צריך לקבל. אין ספק בכלל. השאלה היא, האם המסים האלה צריכים ליפול על האזרח? למה? אני, למשל, תומך בהצעה להקים משטרה עירונית. אם אתה מקים משטרה עירונית, אתה יודע שאתה מתקצב, ואתה מוריד את התקציבים אולי מהמשרד לביטחון הפנים ועוד משרדים אחרים. אתה מעגן ככה – זה לא נופל על האזרח, העלויות האלה לא נופלות על האזרח.
יש רשויות שאין להן אגרת שמירה, יש רשויות שיש להן. בדרך כלל, אדוני היושב-ראש, מי שיש להן חברות שמירה הן דווקא עיריות חזקות יחסית, לא החלשות. ואז אין לך שם בכל זאת מנגנון של פטור מתשלום לאדם שאין לו. זאת אומרת, זה מס עקיף, ישיר לכולם, ללא מנגנון של הפחתת מסים, כמו שלמשל יש אפילו בארנונה.
אני מודה, הסיעה שלי קיבלה החלטה לתמוך בהצעת החוק, ואני לא אתנגד לחוק. אבל אני אומר לך שאחרי המחאות הציבוריות שהיו לנו בקיץ, לבוא להטיל עוד גזירה על הציבור, זה באמת לא ראוי ולא נכון.
אני רוצה לומר לך, מחר אנחנו הולכים לדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אדוני היושב-ראש, על אגרה נוספת על האזרח. כל מי שיפנה לבית-משפט בכתובים יצטרך לשלם אגרה של 100 שקל. תשלום. זאת אומרת, תחשוב כמה זה עולה. למשל, אני רוצה לקחת את הדוגמה אולי הבעייתית ביותר.
היו"ר ראובן ריבלין:
דבריך – – –
שלמה מולה (קדימה):
רגע – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מולה, אני אתן לך, אני אתן לך. אני רוצה להיפך, לפתח. דבריך משכנעים ביותר. יחד עם זה, האזרח משווע למצב שבו יהיה סדר. המשטרה, לצערנו הרב, בגלל סדר העדיפויות בתקציב המדינה, לא יכולה לתת את אותה עזרה אשר הרשויות התארגנו בעצמן. נכון, אנחנו קבענו בזמנו – נדמה לי ששר הפנים היה אז השר שטרית – אנחנו קבענו בזמנו לתקופה מוגבלת. אנחנו היום רק יכולים להפסיק, ואז התוצאה תהיה שהמשטרה לא תוכל לפעול, ואותן העיריות – דרך אגב, אותן עיריות אינן דווקא מהעיריות היותר חזקות במדינה. אלה עיריות שבלי האבטחה הזאת – ואני ביקרתי אצלן – לא יוכלו לקיים. זאת אומרת, הדבר הוא לטובת האזרחים בצורה חד-משמעית.
דרך אגב, נדמה לי שהחברה החזקה בכל עיר ועיר תומכת בחברה החלשה, משום שהחברה החלשה בלאו הכי לא יכולה לשלם את האגרה הזאת.
שלמה מולה (קדימה):
לא, אדוני. אני חוזר, אין ספק שהשירות הוא נחוץ, אין ספק.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה הבעיה. לכן, אנחנו – – –
שלמה מולה (קדימה):
אין ספק שהשירות הוא ראוי. אני אומר שאפילו צריך לשדרג אותו, אפילו להגיע למצב של משטרה עירונית, אבל בצורה הרבה יותר ממוסדת. אבל כרגע, במצב הקיים, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, זה מס נוסף.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
שלמה מולה (קדימה):
מחר, אני התחלתי לומר, הולכים לדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט על מס עקיף נוסף שמשרד המשפטים יטיל על האזרחים. כל מי שפונה בכתובים לבית-משפט, כולל אשה שהיא אשה מוכה שרוצה להגיש בקשה לצו הרחקה – לצו הרחקה – יצטרך לשלם 100 שקל. אנחנו היינו עדים להעלאת מחירי החשמל ב-18%. זאת אומרת, מה שקורה בזמן האחרון, אדוני היושב-ראש, ביודעין או לא ביודעין, יש העלאת מסים עקיפים. אפילו ועדת-טרכטנברג תקפה את העניין הזה. היתה מחאה ציבורית. אני לא חושב שזה ראוי להביא מס עקיף, יהיו אשר יהיו סיבותיו, תהיה אשר תהיה הנחיצות להטיל מסים נוספים.
לכן, אני אמרתי בהתחלה, אנחנו לא נוכל להתנגד, כי יש לנו החלטת סיעה לא להתנגד, אבל אני חושב שהמסים האלה הם מסים עקיפים מאוד בעייתיים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת מולה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול בדברים של המנחה באירוע לזכרם של הנספים נאמרו דברים כמו: הראשון שזיהה את השרפה. שרפה. רבותי, לא צריך להיות גאון גדול כדי לזהות שרפה. כשהשרפה כבר בוערת זה מאוחר מדי בדרך כלל לבוא ולתקן, כי השרפה כבר בוערת. תפקיד של מנהיגות הוא לזהות מראש את השרפה שעומדת לפרוץ, וראשית, למנוע אותה בכלל. ראשית, למנוע בכלל, שלא ייווצר מצב שנגיע לאן שהגענו לפני שנה.
אבל אני לא מדבר על שרפה שכבר שרפה, לצערנו ולדאבוננו ולכאב לבנו. אני מדבר על שרפה שרובצת לפתחנו. אני מדבר, אדוני היושב-ראש, שוב על בעיית המסתננים. ראש העיר חולדאי לפני שבועיים ימים פתאום התעורר מרבצו. אני יודע מראשי ערים אחרות – – –
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מותר לו. הוא אמר: אשר לחוק, אני אדבר. אבל מותר לו. הוא יכול. אדוני יתייחס גם לחוק, רק פשוט – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני מדבר בדיוק בעניין של החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
או, הנה, אתה רואה?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
בדיוק. אני בדרך כלל לא מתחייב לדבר בעניין של החוק, אבל פה בדיוק אני מדבר בעניין של החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
מצוין. אם כך, אני רגוע.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
פתאום התעורר מרבצו. גם, התופעה הזאת של עבריינות וכן הלאה, זה תופעה שצריך להיות מוכן אליה מראש. אבל אני תיכף אדבר על עבריינות שכבר רואים את ניצניה, אבל פשוט לא רושמים. אם לא רושמים זה לא נכנס לסטטיסטיקה של הטרדות, של איומים, של גנבות. לא נרשם. אין פשיעה של מסתננים. אבל נשים קשישות בתל-אביב, בדרום תל-אביב, לא מעזות לצאת מביתן וללכת אל השוק כי יעבור מסתנן רעב. והוא רעב, מה לעשות? הוא חייב 3,000 דולר לאנשים ששילמו עבורו לעבור את כל הדרך שהוא עובר בשובה ונחת, בלי שום איומים. בשובה ונחת.
סיפרה פה חברת הכנסת אורית זוארץ שהיא פגשה ב"סהרונים" מסתנן שגורש מהארץ בחזרה לסודן, ותוך ארבעה ימים מאז שהוא עלה מכאן למטוס, הוא היה בחזרה ב"סהרונים". חברת הכנסת אורית זוארץ.
הפיתוי, אדוני היושב-ראש, הוא פיתוי עצום. אבל התוצאה היא מה? התוצאה היא שחצי מתל-אביב – חצי אני מגזים, אבל חלקים רחבים מתל-אביב היום הם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בעיקר באזורים החלשים של תל-אביב.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
בעיקר באזורים החלשים של תל-אביב. – – – הם לא רק "יודנריין". באים אלי אנשים ואומרים: אני היחיד שנשארתי בבניין, אני היחידה. זאת לא הבעיה, הבעיה היא האיום להיכנס. אם אומר לי קצין בילוש, מפקד יחידת הבילוש במרחב יפתח, אומר לי: בן-ארי, שלא תעז להיכנס לתחנה המרכזית לבד. מה זה? אתה אומר לי? אני גדלתי שם עם האופניים, אני הסתובבתי שם. אתה אומר לי לא להיכנס לעיר שבה אני גדלתי? לאן הגענו? לאן צריך להגיע? למצב של צרפת, שרחובות שלמים עולים באש? של אנגליה של לפני כשנה? לאן אנחנו צריכים להגיע כדי שנתעורר? איזה מסים אז יוטלו עלינו כדי לפתור את הבעיה הזאת? רבותי, זו שרפה, זו שרפה שעדיין אנחנו לא רואים את הלהבות שלה, אבל היא כבר נדלקה, ובתל-אביב מרגישים אותה.
ואני אסיים, אדוני היושב-ראש, בדבר קטן כדי להסביר את המחדל. עכשיו ראיתי מכתב שהגיע אלי מהעוזר של השר לביטחון הפנים על תלונה שלי על אולם אירועים שנפתח ברחוב שיבת ציון. שים לב לאבסורד, רחוב שיבת ציון כולו מסתננים. שיבת אפריקה יהיה שם.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, יכולים רק שלוש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אז אני אסיים, ממש משפט אחרון. אחרי תלונות של בעלי הבית במקום פתחו שם אולם אירועים, ללא הכשר, ללא הסדר. ממש לא חוקי לחלוטין. טלפונים שנטרקו במשטרה. לאחר שעשיתי שם הפגנה, והביאו לשם בילוש, ולאחר תלונות נוספות, סוף-סוף התבשרתי שהמשטרה עשתה את המוטל עליה וסגרה את המקום. אז איך אומרים? שאפו. אבל זה היה צריך להיות הרבה מראש, בלי התלונות שלי, בלי התלונות של בעלי המקום, אלא לעשות סדר. יש לכם מנדט. השרפה כבר בוערת. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בן-ארי, רק לא הבנו אם אתה בעד החוק או נגד החוק.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני תמיד בעד החוק, בטח חוק של – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, תודה רבה. תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת מאיר שטרית – בבקשה, אדוני, אחרון הדוברים.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מוכן לומר שאני בהחלט ער לסוגיה ולבעיה שקיימת בתוך הרשויות המקומיות, אבל אני לא אוהב את החוק הזה. אני לא אוהב את החוק הזה, כי הוא באמת מטיל עומס נוסף על התושבים, שלא בצדק, לדעתי, והוא בעיקר כלי שרת וישמש בידי עיריות שיכולות להרשות לעצמן לגבות אגרת שמירה, בעוד היישובים החלשים, שבקושי משלמים משכורת, שם לא תהיה שמירה ולא יהיה כלום.
השמירה שעליה מדובר היא גם לא שמירה על בתי אזרחים, שיש אליהם פריצות, לצערי, כל שני וחמישי, עשרות ומאות פריצות בכל עיר, והמשטרה ידה כנראה חלשה על העבריינים הללו; כשמדובר פה על שמירה, זה בדרך כלל – ראיתי איך משתמשים בזה בזמנו באזור ראשון-לציון, שיש לה אגרת שמירה. זה בעיקר באזור התעשייה, באזור הבילויים בלילה; וגם זה חשוב, שתהיה בלילה נוחות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
גם עוזרים לאנשים שהם בודדים.
מאיר שטרית (קדימה):
ודאי, לאבטחה של ילדים וכן הלאה, יש בזה היגיון. ממה נפשך? אם העירייה חושבת שצריך לעשות פעולות קהילתיות וטיפול קהילתי בבודדים, יש לה זכות ואפשרות להגדיל את המסים העירוניים שלה, את הארנונה הכללית, ולכסות עם זה את ההוצאות האלה. לייחד אגרת שמירה, ליצור מין קבוצה קטנה במקומות שיש להם יכולת – זה מאוד בעייתי בעיני.
לא רק זאת, אדוני היושב-ראש, אלא יש בעיה נוספת: בגלל החולשה של המשטרה נוצר מצב שבו יישובים אחדים, לצערי, הקימו שער בכניסה ליישוב, עם שומר 24 שעות, שסוגר את הכניסה ליישוב, ובודקים כל מי שנכנס, בלילה. מוקמות עכשיו שכונות שלמות שסגורות לחלוטין בפני זרים, עם שמירה מלאה. התושבים באותן שכונות משלמים כמובן דמי ניהול, או מה שנקרא, ואז כמובן בשכונה הזאת אין גנבות ואין פריצות, כי עומדים בשער אנשים שבודקים; כל רכב שנכנס ויוצא בודקים אותו. אבל מתחיל לקום בעצם מצב של שכונות נפרדות, כל אחד בד' האמות שלו, כאשר בו בזמן אחרים חיים בהפקרות.
אני אומר לממשלה: יש צורך בהגדלת כוחה של המשטרה? יש. תוסיפו לה תקציב.
היו"ר ראובן ריבלין:
הלוואי.
מאיר שטרית (קדימה):
תנו לה אפשרות לגייס יותר אנשים, תנו לה תקציב, שתפעיל יותר שוטרים, יותר אנשים ברחובות.
אני גם רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, המשטרה יכולה לפעול אחרת. הרי גם בתקציב המשטרה – שאותו אני מכיר היטב, כי טיפלתי בו מכמה זוויות – אין שום חובה במשטרה להעסיק כל פקידה במשטרה בתור שוטרת, ששכרה משתנה בצורה מדהימה לעומת פקידה אזרחית. אין שום דבר שפקידה אזרחית לא יכולה לעשות כפקידה במשטרה, והיא לא חייבת להיות שוטרת. אתה יכול לחסוך הרבה מאוד כסף בשינוי של האכלוס של עובדי המשטרה, להשתמש בו אחרת בתוך המשטרה.
הדבר היותר חשוב, זה מגדיל, אני אומר בצער, למרות שאני אוהב את הרעיון – אם הייתי ראש עיר, הייתי מאוד רוצה שתהיה לי אפשרות לעשות שמירה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הבעיה היא שכבר היחידות פועלות – –
מאיר שטרית (קדימה):
בדיוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – ואנחנו נותנים להן ארכה.
מאיר שטרית (קדימה):
אני ער לזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ייתכן מאוד, כפי שהשר אמר, שבעוד שנתיים כבר לא – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אני ער לזה. אני ער לזה, לכן אני חושב שאולי מאחר שהקריאה הראשונה ניצבת, כאילו עשיית חוק שתפתח את הדלת לכולם, יכול להיות שמה שצריך לעשות בתיקון לקראת הקריאה השנייה והשלישית בחוק הזה, זה לגרום לכך שבתיקון אכן יאפשרו את המשך קיומן של היחידות הללו שקיימות היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
ולא לאפשר – – –
מאיר שטרית (קדימה):
אבל לא לאפשר חדשים. לפחות את זה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט.
מאיר שטרית (קדימה):
– – – חצי נחמה, כי אז אתה מרחיב את זה על כל הארץ. נדמה לי שאת זה עדיין אפשר לתקן בקריאה הראשונה, בעיקר חברי ועדת הפנים, ולתת, איך אומרים? זה יוצא שבע וזה יוצא לא חסר. כי אחרת אתה יוצר מצב שאתה פותח דלת שיכולה לשמש בידי קבוצות רבות של אנשים, לאו דווקא למטרה הראויה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. כבוד השר לא רוצה להשיב, למרות שהיו פה בהחלט שאלות מאוד רציניות. מה שהציע השר שטרית, שבהכנה לקריאה שנייה ושלישית ניתן את דעתנו להגבלת החוק. בהחלט הדברים ראויים לדיון.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה של הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 126) (הסדרת שמירה, אבטחה וסדר ציבורי), התשע"ב–2011. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. בבקשה. נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – 2
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 126)
(הסדרת שמירה, אבטחה וסדר ציבורי), התשע"ב–2011, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שישה בעד, שניים נגד, אין נמנעים, יש נוכחים ולא משתתפים – שניים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הפנים על מנת להכינה לקריאה שנייה ושלישית, תוך שימת לב להערות שהעירו חבר הכנסת מולה וחבר הכנסת מאיר שטרית. תודה רבה.
תם סדר-היום – – –
נסים זאב (ש"ס):
מה עם ההערות שלי?
היו"ר ראובן ריבלין:
ההערות שלך בוודאי יילקחו בחשבון.
קריאה:
ההערות שלך כבר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל אדוני תמך, אדוני תמך, הם התנגדו. אני אמרתי: מתוך תקווה שבקריאה שנייה ושלישית אנחנו נוכל להגיע להסכמה מלאה.
ובכן, רבותי, הערב נר ראשון של חנוכה, חנוכה שמח. מחר אנחנו נקיים ישיבה מוקדמת, בבוקר, שתוגבל גם לכמה שעות, על מנת לאפשר להדליק נר שני של חנוכה בחברת המשפחות. תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, מחר, כ"ה בכסלו התשע"ב.
מאיר שטרית (קדימה):
אדוני היושב-ראש, לפני שאתה נועל את הישיבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, כן.
מאיר שטרית (קדימה):
לכבוד חנוכה, אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, אם תרשה לי, שני משפטים לכבוד חנוכה. היום אנחנו מדליקים את הנר הראשון של חג החנוכה, ואנשים אולי לא ערים לזה, אבל לפני 2,500 שנה היתה מעצמה עולמית, כמו ארצות-הברית של היום – יוון – שרצתה ליוון את היהודים, לגרום ליהודים להתייוון. החליטה ואמרה: מי שלא יתייוון, הם יוציאו אותו להורג, ואנשים נכנעו; זה כמו שארצות-הברית הולכת נגד איזו מדינה קטנטונת. וקמה קבוצת אנשים קטנה מאוד, לא רציונלית, ממש לא הגיונית, ואמרה: מה זאת אומרת להתייוון? אנחנו לא נתייוון, אנחנו נילחם במעצמה הגדולה הזאת, בארצות-הברית של אז, באתונה, ביוון. ולהפתעת כולם, יצאו למלחמה הזאת והצליחו לגבור עליהם, והצליחו לטהר את המקדש ולחגוג את החנוכה. והיוונים, אותם אלה שרצו לייוון אותנו, נעלמו מהשטח, אבל אלה שלא התייוונו נשארו עד היום הזה במדינת ישראל.
אני חושב שעם ישראל זקוק, וכבר חזינו כמה פעמים במהלך הדורות, תמיד זה קבוצת אנשים קטנה, שהיא מאוד מאמינה, לא הגיונית, לא רציונלית, אבל עם אמונה חזקה, כדי שהשרשרת היהודית תמשיך להתקיים. חזינו את זה אז, בתקופת המכבים, חזינו את זה כשבן-גוריון היה פה ראש היהודים בארץ והחליט להקים את המדינה על אף הנסיבות הנתונות, כשבמצב של היום מי יודע אם היו מעזים לקבל החלטה כזאת. תמיד אנחנו זקוקים לקבוצת אנשים שיש לה האומץ, אפילו לפעמים אי-הרציונליות, שתוביל, תחליט ותשמור על השרשרת היהודית.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. הרי האמונה היא שהחזיקה אותנו במשך שנים ואלפי שנים. רבותי, תודה רבה, יישר כוח לחבר הכנסת מאיר שטרית.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ה בכסלו התשע"ב, 21 בדצמבר 2011 למניינם, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.