קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – סירוס ועיקור כלבים), התשע"ב–2011
[הצעת חוק פ/3630/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעת החוק הבאה. הואיל והצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת המשרתים בשירות לאומי), התשס"ט–2009, לא תידון היום, אנחנו עוברים להצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – סירוס ועיקור כלבים), של חבר הכנסת איתן כבל, שקיבל פטור מחובת הנחה. בבקשה, חבר הכנסת כבל. תשיב שרת החקלאות – – –
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
ופיתוח הכפר.
היו"ר ראובן ריבלין:
ופיתוח הכפר, זה ברור.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
כי אולי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נדמה לי שהסמכות שלה היא כשרת החקלאות.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
למרות – – –
איתן כבל (העבודה):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי, חברי הכנסת, בפתח דברי אני באמת רוצה להודות לך, גברתי השרה, ובאמת אני אומר את זה – מכניסתך, מבלי לעלוב בחברי שלום שמחון, אני חושב שבעולם החי יש שמחה הרבה יותר גדולה מאשר קודם. עוד בטרם היית שרה היית ידידה נאמנה, ועסקת המון בזכויות בעלי-החיים, וגם כשרה את ממשיכה ונותנת לנו כתף חמה, ובאמת אני אומר לך את זה, אני חושב שאת מקבלת את זה בזכות מלאה ולא לחינם; גם ביום זכויות בעלי-החיים את תהיי אורחת הכבוד שלנו כי את לוקחת את הדברים באופן הנכון.
אני, ברשותכם, ביקשתי לעלות ולומר כאן כמה דברים כדי להבהיר לגבי הצעת החוק הזו. אני קורא גם אינטרנט, ואתם יודעים איך זה, יש אנשים שמרוב שהם אוהבים את בעלי-החיים, ואני אוהב מאוד בעלי-חיים, בוודאי, יעיד יושב-ראש הכנסת, שחלק לא קטן מסיפוריו קשורים לכלבו סטפן ז"ל, בוודאי, אבל אני רוצה לומר את זה כך: החוק הזה בעצם בא לנסות להתמודד עם בעיה מאוד מאוד גדולה, ואנחנו מקווים שעם הצעת החוק הזו, אם היא תתקיים, אולי נצליח. כשאנחנו מדברים על סירוס ועיקור של כלבים, זה בא מתוך אהבה גדולה לבעלי החיים, חבר הכנסת דודו רותם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כן, אני יודע.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אני בטוח שאתה יודע.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
מה הקשר בין רותם לצער בעלי-חיים? מה הקשר?
איתן כבל (העבודה):
קודם כול, אני מוכרח להגן עליו, חבר הכנסת טיבי.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני כל הזמן – – –
איתן כבל (העבודה):
חבר הכנסת טיבי – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אין לו שום ערכים הומניים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. ההודעה נשמעה.
איתן כבל (העבודה):
חבר הכנסת טיבי, אני מוכרח לומר לך – בסדר, אני רואה, אתם בטח תיאמתם את זה קודם – אבל אני יכול לומר לך שחבר הכנסת דודו רותם לפני פחות משנה הוביל שינויי תקנות מאוד משמעותיים בכל הנוגע לצער בעלי-חיים, ואני באמת מודה לו על כך. אולי הוא עשה את זה תחת השפעה, כדורים או משהו, אבל עשה, צריך להגיד תודה.
ואני רוצה לומר את זה כך כדי להבהיר כמה דברים, אדוני השר להגנת הסביבה – עוד ידיד גדול של זכויות בעלי-החיים – ואני אומר את זה כך: אנחנו מודעים לכל השאלות הנובעות מן החוק. החוק אמור לטפל באופן מסודר, מתוזמן, שלא נמצא את עצמנו, כפי שלצערי קורה היום, שאלפי כלבים מומתים מדי שנה – בצער, בייסורים – אלפי כלבים חווים התעללות קשה מאוד מאוד. שלא נפתח עכשיו את הדיון סביב נושא האכיפה, סביב הנושא של בתי-המשפט – איזה עונשים, אם בכלל, הם משיתים על המתעללים. הצעת החוק הזו באה לנסות ולהתמודד בכך שעיקור וסירוס יסדרו את המצב, כך שכמה שפחות כלבים יסתובבו וייחשפו להרג וייחשפו להתעללות.
אני מודע לשאלות ההלכתיות, חברי חברי הכנסת הדתיים, ונתמודד אתן, בעזרת השם. איך אומרים, אם התמודדנו עם דברים אחרים, חבר הכנסת חברי וקנין, אני בטוח שגם בזה נדע להתמודד, ואני יודע שיש גדולי הלכה שבעניינים שנוגעים לצער בעלי-חיים אמרו את דברם יותר מפעם אחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כבל, אני רק רוצה לשאול אותך, כי אם סטפן היה חי, אני הייתי משלם את 700 השקל, זה אני מודיע לך כבר. האם אין צער בעלי-חיים בכך שאתה נוטל מבעל-חיים את זכותו המלאה לכל מה שהבורא נתן לו?
איתן כבל (העבודה):
אז אני אגיד לך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא הייתי מעלה על דעתי להעניש את סטפן, כי אני הייתי אומר לו – – –
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני שמרתי עליו כמובן. הוא היה רוצה לברוח מהבית, אני מוכרח לומר.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – – את היושב-ראש מדמיין את עצמו בסיטואציה – – –
איתן כבל (העבודה):
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני הייתי משלם את 700 השקל.
איתן כבל (העבודה):
אדוני היושב-ראש, בוא אני אומר לך. פה אני אעשה גילוי נאות. הכלב שלי – לא סטפן – שוגי שמו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
גם טוב.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
זיכרונו לברכה.
איתן כבל (העבודה):
לא, לא, חס וחלילה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. יאריך ימים.
איתן כבל (העבודה):
כבר עשינו, שייבדל לחיים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
עד 17.
איתן כבל (העבודה):
ייבדל לחיים ארוכים, שוגי. אני יכול לומר לך – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
איתן כבל (העבודה):
– – לפני שקיבלנו את ההחלטה, אדוני היושב-ראש, היה ויכוח לא קל בבית – האם לסרס אותו.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
הם לא ישנו כל הלילה, הם דיברו על זה – – –
איתן כבל (העבודה):
אני יכול לומר לך, ואני אענה לך, אינני יודע מהו צער בעלי-חיים יותר גדול מאשר כשאתה מונע מכלבך לעשות את מה שאצלו בטבע.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
איתן כבל (העבודה):
אז בוא, אני לא רוצה עכשיו להפוך את זה לדיון שיוצא מהמגדר, מהתחום, ולהפוך את זה לאיזה סוג של שיח שהוא קצת על גבול הבדיחה, כיוון שאתה לא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נהפוך הוא, זה לא בדיחה.
איתן כבל (העבודה):
נהפוך הוא.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם בשם צער בעלי-חיים אתה לא גורם צער גדול לבעל-חיים?
איתן כבל (העבודה):
אז אני אומר לך שלמשרד החקלאות בכלל יש תוכנית, שהלוואי והלוואי שיום אחד – זה אני אומר, לפני שיגיע המשיח, בעזרת השם, נקווה לפניו – התוכנית הגדולה שמתכננת השרה אורית נוקד לכל הטיפול הגדול בנושא עיקורים וסירוסים, והלוואי שזה יגיע.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
– – – כסף – – –
איתן כבל (העבודה):
זה עניין של כסף. להיפך. כל ארגוני זכויות בעלי-החיים יודעים, מבינים.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
והרופאים הווטרינרים.
איתן כבל (העבודה):
והרופאים הווטרינרים. וכולם תמימי דעים שזה לא עניין של מה בכך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם כך, למה 700 שקל?
איתן כבל (העבודה):
לא. רגע. יפה.
היו"ר ראובן ריבלין:
צריך לחייב בסירוס.
איתן כבל (העבודה):
לא, שנייה, ברשותך. הרי בסוף צריך שתהיה מידתיות. גם 700 שקל, כבר הסכמתי שהאגרה תהיה יותר נמוכה – –
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
– – –
איתן כבל (העבודה):
– – אלא מאי? מה העניין? אנחנו רצינו בסך הכול לייצר אצל האנשים יותר רצון, כי מה העניין, ממה נפשך – כמו שאצלנו אומרים בישיבה – אמרנו כך: היום, מדי שנה, אזרח שמחזיק בבעל-חיים צריך לבוא ולשלם את האגרה. אמרנו: מי שיסרס או יעקר, האגרה שלו תופחת באופן משמעותי. זאת אומרת, אתה מוצא כאן את האיזון, שבו, מצד אחד, גם אם אתה משלם על העיקור או הסירוס, אתה בעצם בתוך שנתיים כבר החזרת לעצמך את ההוצאה הזו. יש כאן איזה איזון פנימי.
ולעומת זאת – ואני אומר את זה כאן – חשוב, אדוני היושב-ראש, חשוב, חברי הכנסת, חשוב שאלה שמאזינים לנו, צופים בנו, ידעו שלאהוב בעל-חיים זה לא רק את בעל-החיים שאצלך בבית או בחצר. לאהוב בעל-חיים זה לאהוב את כל אלה שבאלפיהם מסתובבים ברחובות – אני לא התייחסתי אליך, דודו רותם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא, אצלך זה "ואהבת לרעך כמוך".
איתן כבל (העבודה):
דודו, לא התייחסתי אליך.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אצלך זה "ואהבת לרעך כמוך".
איתן כבל (העבודה):
לא התכוונתי אליך, דודו, למה אתה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני יודע שלא התכוונת – – –
איתן כבל (העבודה):
דודו, לא התכוונתי אליך. זה לא בסדר שאתה נכנס לעניין.
לגופו של עניין, אדוני היושב-ראש, השאלות שעולות כאן, שגם בפני מונחות – בנוגע לאלה שמגדלים לשם הולדת ולדות נוספים, גורים נוספים, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
איתן כבל (העבודה):
יש שאלות לא פשוטות. נתמודד אתן בשום שכל, מתוך כוונה כנה למצוא, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני השר, את נקודת האיזון. אני מודה לכם על התמיכה. רק דברים טובים קורים בכנסת הזאת עם זכויות בעלי-החיים, בואו נמשיך עם זה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת כבל. גברתי השרה.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
קודם נשמע מה הממשלה אומרת.
איתן כבל (העבודה):
אם אפשר, ברשותך, עד שתגיע השרה, להודות ל"צער בעלי-חיים", שיזמו והובילו את החוק. גם תודה צריך לומר להם. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. בבקשה, כבוד השרה, ואם הממשלה תסכים, תעמוד הזכות לחבר הכנסת אלדד להביע את התנגדותו.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו מבקשת לשנות את סכום אגרת הרישוי המוטלת על בעלי כלבים, כך שבעלי כלבים שכלביהם לא עוקרו או סורסו ישלמו אגרה שנתית בסכום גבוה יותר מבעלי כלבים מעוקרים או מסורסים.
הצעת החוק למעשה יוצרת תמריץ לעיקור וסירוס של הכלבים, וכתוצאה מכך לצמצום תופעת הכלבים המשוטטים, תופעה שהפכה לבעיה קשה במדינת ישראל. מטרת ההצעה גם לצמצם את סבלם של הכלבים המשוטטים, לאפשר לרשויות להתמודד טוב יותר עם מחלות שמתפרצות מפעם לפעם, וכמובן להפחית את הנטל הכספי הכבד המוטל כיום על המדינה, שנאמד במיליוני שקלים, לצורך טיפול בתופעה.
צמצום הילודה הטבעית של כלבים באמצעות ניתוח, סירוס או עיקור, זו הדרך היעילה, ההומנית והטובה ביותר לפתרון בעיית ריבוי הכלבים חסרי הבית. לניתוח הזה יש גם יתרונות בולטים נוספים, כמו שמירה על בריאות הכלבים, מניעת מחלות ומניעת התנהגות תוקפנית של כלבים.
לכן, הממשלה תומכת בהצעת החוק, בכפוף לתיאומי נוסח עם המשרדים הרלוונטיים, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לחברי חבר הכנסת כבל, שנושא רווחת בעלי-החיים קרוב ללבו, והנושא הזה שוב מצא ביטוי בעבודתו הפרלמנטרית.
כפי שגם נאמר על-ידי חבר הכנסת כבל, בדיונים, כשהנושא יגיע לוועדה, יבואו לידי ביטוי גם כל הנושאים – אם הקשורים להלכה או להבעת עמדות אחרות נוספות – ואני מניחה שנוכל סוף-סוף לצאת לדרך חדשה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אם כך, חבר הכנסת כבל, אתה מסכים להתניית השרה.
איתן כבל (העבודה):
מסכים, כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
לכן, יש הסכמת ממשלה. חבר הכנסת אלדד, אתה יכול להתנגד מעל הבמה. חמש דקות – בבקשה, אדוני.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
תודה, אדוני היושב-ראש, גברתי ורבותי השרים, חברי הכנסת, מעבר להרגשת האי-נוחות שלי שהכנסת עוסקת כמעט באופן אובססיבי בשבועות האחרונים בציפורניים של חתולים וצינוריות זרע של כלבים, ומעבר לנקודה שהעלית, אדוני היושב-ראש, שהיא הבעיה של מצווה הבאה בעבירה – כלומר, יכול להיות שיש תועלת לציבור מהפחתת הילודה של הכלבים, אבל השאלה אם בשם צער בעלי-חיים מותר לצער אותם עוד יותר. "צער בעלי-חיים" הורגת הרבה מאוד כלבים בשם צער בעלי-חיים, היא רוצה לסרס אותם בשם צער בעלי-חיים. השאלה, מה הגבול. אני גם נזכרתי, באמת להבדיל אלף אלפי הבדלות, ששמענו שהאדם ה-7 מיליארד נולד ושעוד מעט ייגמרו הקרקעות החקלאיות בעולם ולא יהיה אוכל לכולם. אנה נגיע?
אבל אני רוצה להעלות נקודה אחת, שהיא נקודה מאוד בעייתית בחוק, מעבר לעניין ההלכתי, חברי איתן כבל. אני חושש שאם תוסיף 700 שקלים לאגרת רישוי, תגיע למצב שאנשים רבים יעדיפו להחזיק כלב בלי רישוי, ולכן גם בלי חיסונים, כי העלות תכריע נגד הליכה לרשויות. ילד רוצה להחזיק כלב ואין לו הסכום הזה, והוא לא מוכן לסרס את הכלב שלו, הוא לא יעלה על דעתו שיסרסו לו את הכלב – – –
איתן כבל (העבודה):
אבל האגרה יורדת.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
האגרה לא תרד. היא לא תהיה מינוס 500 שקלים.
איתן כבל (העבודה):
לא נכון. קודם כול, הסכמנו שזה כבר לא יהיה 700 אלא יהיה 300.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
– – –
איתן כבל (העבודה):
ואמרנו עוד דבר – – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
כמה היום האגרה לכלב לשנה?
איתן כבל (העבודה):
אני לא זוכר – – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
200 שקלים בערך.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
100 שקלים.
איתן כבל (העבודה):
אבל הוא – – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אתה לא יכול להוסיף לו 300 שקלים או 700 שקלים או 500 שקלים.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד:
זה 100.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
100. האגרה היום היא 100.
איתן כבל (העבודה):
לא, זה ירד – – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
ההוספה תהיה רק 100 שקלים. בשביל 100 שקלים יהיו אנשים שיסכימו ללכת ולסרס ולעקר, אבל פה אתה לא נותן להם תמריץ לשלם את מחיר הניתוח. אתה התכוונת ש-700 שקלים גם יכסו לו מחיר הניתוח, ולכן היה רציונל בסכום הזה.
איתן כבל (העבודה):
אחרי זה נדבר.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי):
אני חושש שאם ננסה לממן להם את כספי הניתוח – הסירוס או העיקור – על-ידי הפחתה יחסית בתשלום האגרה על הכלב, הרבה אנשים יירתעו מללכת לרשויות לקבל רישוי ולחסן את הכלב, ונזק הציבור יהיה יותר גדול מהתועלת הצפויה מהחוק. ואם נצמצם את הרווח השולי של מי שיבוא לחסן ויקבל הנחה, לא יהיה בכך תמריץ כדי לסרס או לעקר את הכלב, משום שברור, לי לפחות, שאם כל ההבדל יהיה 100 שקלים, מעט אנשים ירצו לעשות את זה, כי זה לא יכסה להם את עלות הניתוח. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. תודה רבה. רבותי, אני מחכה עד שחבר הכנסת אלדד יחזור למקומו, ואנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת איתן כבל בנושא – הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – סירוס ועיקור כלבים), התשע"ב–2011.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 28
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 2
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – סירוס ועיקור כלבים),
התשע"ב–2011, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
28 בעד, שניים נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת – חבר הכנסת כבל, לאיזו ועדה?
איתן כבל (העבודה):
אני חושב – לוועדת הכלכלה, אם איני טועה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ועדת הכלכלה?
איתן כבל (העבודה):
אני לא בטוח, אני חושב. או חינוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
לוועדת החינוך כדי להכינה – אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, מה הוועדה?
איתן כבל (העבודה):
חינוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה היה החוק הקודם?
קריאה:
חינוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
חינוך. לוועדת החינוך, כדי להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה, רבותי.