קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מימון הריסת מבנה על חשבון המדינה), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3451/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מימון הריסת מבנה על חשבון המדינה), של חבר הכנסת מוחמד ברכה וחברים אחרים.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק באה לעשות צדק מינימלי. זה לא הצדק כולו, כי מדובר על מצב שאנשים בונים בית במקום שיש בו תוכניות מפורטות או תוכניות מוצעות, שתקועות בוועדות התכנון במשך שנים רבות, במשך תקופה ארוכה, והאנשים נמצאים בין שמים וארץ, ואחרי שמתקבלת החלטה להרוס, או לסלק, או להסיר – או כל הביטויים האלה – אז גם האנשים, בעלי הבית, שסבלו מהסחבת הביורוקרטית וסובלים בגלל אי-דיון בזמן אמת בוועדות התכנון והבנייה, מחויבים לשלם את דמי ההריסה או את הוצאות ההריסה והסילוק. זה נשמע מצב אבסורדי.
המדינה ורשויותיה אחראיות לעובדה שאין אישור של תוכניות בנייה, אין אישור בוועדות להרחבת שטחי בנייה, אין אישור של תוכניות מפורטות במשך תקופות ארוכות, והאנשים לא יכולים להפסיק לחיות, לא יכולים פתאום להתאדות ולהגיד: טוב, אנחנו נחכה עד שתיאות ועדת התכנון המחוזית, המקומית, מה שלא יהיה, הארצית, ותאשר את התוכניות המוצעות.
ההצעה הזאת גם באה בעקבות הדיבוק שאחז בכמה חברי כנסת מהימין לייצר מדיניות של להרוס ולהרוס – כשמדובר בבתים של ערבים להרוס, וכן להרוס, ואחר כך להרוס, ואחר כך באים עם ההמצאות הנשגבות והגאוניות שמי שהורסים את ביתו צריך עוד לשלם את הכסף בגין ההריסה. זה נשמע מצב אבסורדי, לא אנושי. המדינה היא שאחראית לאספקת תשתית לדיור, לקיום, של האזרחים, ואם המדינה בעצמה אינה מאפשרת את התשתית הזאת ואינה מקיימת את חובתה לגבי אישור תוכניות, ואז לאפשר חיים זורמים, חיים סדירים, חיים נורמליים, שאנשים מתחתנים, מקימים משפחה, בונים בית או קונים דירה וכו' וכו', אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזה המינימום שבמינימום.
הדברים בהצעת החוק ברורים מאוד – מדובר על מקומות שבמשך שנתיים יש תוכניות להרחבת שטח שיפוט לבנייה או שנתיים שיש תוכניות מפורטות שמופקדות בוועדות, ואף אחד לא מתייחס אליהן, לא מקדם אותן ולא מסיים את הדיון בהן, ולא מאשר אותן. אז לא ייתכן שהאזרח גם יידרש לשלם בעד ההריסה של הבית שהוקם במקום שהוא היה אמור להיות מאושר.
לכן אני מקווה שחברי הכנסת יתמכו בהצעת החוק. אני מקווה שהממשלה – אין לי הרבה אשליות, חוקים על כלבים הולכים צ'יק-צ'ק, החוקים על ערבים זה כנראה קצת יותר קשה, אבל בכל זאת אני פונה לכל חברי הכנסת לתמוך בערך הבסיסי שקיים בהצעת החוק, והוא: אם תוכניות תקועות בוועדות התכנון, כשבאים להרוס, לפחות לא לחייב את האנשים בדמי ההריסה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. השר ארדן ישיב בשם הממשלה במקום שר הפנים. השאלה היא לאו דווקא של תכנון ובנייה, ואתה צודק, זו שאלה של חוק ומשפט.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מצטער, קודם כול, לשמוע את ההקבלה שעשה חבר הכנסת ברכה. אין שום קשר בין הדברים ואין שום קשר בין תוכן החוקים. התוכן של חבר הכנסת כבל בכלל עסק גם כן בסוג של – כפי שאתה הצבעת – הכבדה כספית על אזרחים שלא יעקרו-יסרסו את בעל-החיים שברשותם, אז אין שום מקום לכרוך באותו משפט – ואני לא רוצה אפילו לחזור על הדברים שאמר חבר הכנסת ברכה.
ועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק, אם כי אני אומר ביושר שיש בהחלט מצוקה, שאני – ואני חושב שחברי הממשלה מודעים לה, לגבי אישור תוכניות מפורטות. זה בעיקר בולט במגזר הלא-יהודי, דרך אגב, לא רק באזורים של יישובים ערביים, גם ביישובים דרוזיים; אבל, אדוני היושב-ראש, זה קיים גם באוכלוסייה היהודית. יש ביורוקרטיה ותוכניות שתקועות הרבה מאוד שנים ויוצרות ביקושי יתר מול ההיצע בתחום הדיור גם אצל האוכלוסייה היהודית, ואי-אפשר לבוא ולהגיד, כשמדברים על שוויון: אז אנחנו נתיר במקום אחד מה שאנחנו לא מתירים במקום אחר. כי צריך להבין מה המשמעות של הצעת חוק כזאת. המשמעות שלה – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
הצעת החוק תקפה לכל האזרחים.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
זו בדיוק הבעיה. אתה הרי מבין, חבר הכנסת ברכה, שאנחנו לא יכולים, כי זה בעצם אומר שמי שיעשה דין לעצמו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני חושב שהשר ארדן שמשיב בשם הממשלה, משיב בשם שר המשפטים ולא בשם שר הפנים, כי השאלה היא לא שאלה של משרד הפנים. למשל, אתה יכול לבקש לתקן את חוק התכנון והבנייה לאמור: לא יימשך דיון בנושא תוכנית מיתאר כזאת או אחרת יותר משלוש שנים. אז הוא היה צריך להשיב. פה, עניין של חוקתיות, עניין חוקתי. אתה נותן מעמד חוקי לדבר שאתה אומר שהוא בלתי חוקי בעליל, מי שבונה בלי רשיון. יש זעקה שיכולה להיות זעקה חברתית, זעקה לאומית, זעקה קיפוחית, אבל – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
מדובר על תשלום דמי הריסה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
התשלום נובע מאי-חוקיות, אי-אפשר להטיל אותו על מישהו.
מוחמד ברכה (חד"ש):
על אי-חוקיות שנובעת מרשלנות של רשויות המדינה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
חבר הכנסת ברכה, אני באמת רוצה להגיד משהו קונסטרוקטיבי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
היה פעם קיוסק ברמת-גן, כבוד השר, אני פשוט רוצה לעמוד ממש לטובתך, בתקופה שאתה היית עוד באשקלון. ברמת-גן היה אדם שעמד באמצע הכביש, כדי להרוס לו את הבניין היו צריכים להביא חמישה גדודים והיה צריך להרוס אותו, הוא הפר חוק – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
זו דוגמה לא טובה, כי אני מדבר על בית שהוקם בהתאם לתכנון, לא באמצע הרחוב. אני אסכים שיקימו משהו באמצע הרחוב?
היו"ר ראובן ריבלין:
בהתאם להצעת התוכנית, תוכנית בניין ערים.
מוחמד ברכה (חד"ש):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תאמר, הצעה כזאת צריך להגיש במסגרת של חוק התכנון והבנייה, לבוא ולומר: אי-אפשר לדון בזה יותר משלוש שנים. זאת בעיה. הבעיה פה היא בעיה חוקתית מהמדרגה הראשונה. אדוני השר, בבקשה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אני מבין היטב היטב את הבעיה שמעלה חבר הכנסת ברכה, ואני מודע לכך שקיימות בעיות כאלה בכל רחבי המדינה. זה לא בגלל דווקא – יכול להיות שחבר הכנסת ברכה יחלוק עלי: הוא יגיד בוודאי, שבאזורים מסוימים עושים דווקא ולא מקדמים תוכניות, ואני יכול להגיד שיש הרבה אזורים שזה בגלל מחסור בתקנים או בכוח-אדם או בגלל התנגדויות של שכנים. הרי מה אומר חבר הכנסת ברכה? לא אושרו תוכניות מוצעות להרחבת שטחי הבנייה או לא אושרו תוכניות מפורטות המופקדות בוועדה. קודם כול, זה שתוכנית מפורטת הופקדה בוועדה, עדיין אין חוק שאומר שבהכרח אותה תוכנית גם תתאשר. יכול להיות שיבוא שכן או יבוא מישהו ויגיד: אם יאשרו את ההרחבה הזאת לא תהיה פה מספיק חנייה או לא יהיו מספיק גני-ילדים, ולכן הוא ישכנע את הוועדה לא לאשר את זה.
עכשיו, מה אומר חבר הכנסת ברכה: אנשים שלא חיכו, כעסו, היו מתוסכלים, והרחיבו את ביתם בניגוד לחוק ובניגוד לכך שאין עדיין תב"ע בנושא הזה או אין זכויות, אם המדינה תממש את החוק ותאכוף, מה שלא מספיק קורה במחוזותינו, אז העלות תהיה על המדינה. זה פשוט לומר, לתת שכר למי שעבר על החוק.
אם חבר הכנסת ברכה היה מציע, כפי שאתה אמרת, אדוני היושב-ראש, וכפי שראש הממשלה מחפש כל הזמן איך ליזום שינויי חקיקה שיחייבו את משרד הפנים ואת הוועדות לקבל הכרעות בזמנים הרבה יותר קצרים – ויש היום כבר כאלו כללים, כמו בתחום של שינוי תב"ע נקודתי, שכשמפרסמים, אם אין התנגדויות, אז בתוך 60 יום התוכנית, לדוגמה, מתאשרת וכן הלאה. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, ולכנסת, שאם ההצעות יבואו בכיוון הזה, אני בטוח שוועדת השרים תשקול אותן בחיוב, בלב פתוח ונפש חפצה.
אבל לבוא ולומר שאנשים – וזה לא משנה כרגע יהודים או ערבים, התסכול הזה אני בטוח שקיים הרבה מאוד בארץ – שהפירו את החוק ובנו בניגוד לחוק, מי שיישא בעלויות של תיקון ההפרה זו ממשלת ישראל, וכדי לממן את זה נקצץ בתקציבי הבריאות או הרווחה, אני חושב שזה מרחיק לכת, ולכן ועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת ברכה, אם אדוני רוצה להשיב – לא רוצה. השר ישב ואנחנו נעבור להצבעה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה רוצה להשיב? אם אתה רוצה להשיב, זכותך המלאה. אם לא, אנחנו הולכים להצבעה. אתה מסכים להצעה לסדר-היום? בהחלט. בהחלט רצוי לדון בהצעה לסדר-היום. בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, היות שהשר לא שלל את התשתית של הלוגיקה מאחורי הצעת החוק, אלא אמר שיש מקום – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הלוגיקה המיתארית – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
כן, כן. אני כמובן הייתי רוצה שהצעת החוק הזאת תאושר, אני גם מעוניין בדיון אמיתי שילבן את הסוגיה הזאת, גם בהיבטים התכנוניים ובהיבטים של האצת תוכניות לבנייה, במיוחד לאחר המחאה ששטפה את הארץ מצפון ועד דרום. אני חושב שכאן הכנסת תעשה שירות לתנועת המחאה ולאזרחים שמחפשים דיור אם היא תיתן את דעתה גם לסחבת ולביורוקרטיה הבלתי נסבלת שקיימת בוועדות התכנון והבנייה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לכן אתה מסכים להצעת השר – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
אם השר יציע, אני אסכים כמובן.
היו"ר ראובן ריבלין:
השר הציע להעביר את זה לדיון כהצעה לסדר-היום בוועדת הפנים, דיון שיכלול את כל הנושאים והבעיות הקשורות בתוכניות המיתאר התלויות ועומדות. לכן אנחנו נצביע על הצעת החוק כהצעה לסדר-היום ולא כהצעת חוק.
מי בעד נושא חוק התכנון והבנייה – להעביר אותו לוועדת הפנים של הכנסת? מי בעד, מי נגד, מי נמנע? מי בעד להעביר לוועדת הפנים כהצעה לסדר-היום?
השר זאב בנימין בגין:
הממשלה מסכימה?
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, כן, הממשלה מסכימה, כהצעה לסדר-היום.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 55
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להפוך את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מימון הריסת מבנה על חשבון המדינה), התשע"א–2011, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, הצעת החוק תעבור כהצעה לסדר-היום לדיון בוועדת הפנים של הכנסת, ברוב של 55 חברי כנסת, באין מתנגדים ובאין נמנעים. תודה רבה לחברים.