קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (עילה לפירוק חברה), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/2927/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לחבר הכנסת יעקב כץ, הלוא הוא כצל'ה, שיבוא ויביא בפנינו את הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (עילה לפירוק חברה), התשע"א–2011. בבקשה, אדוני.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, כנסת נכבדה, הצעת החוק לתיקון פקודת החברות מדברת על כך – החוק אומר היום כך: חברה בישראל התחייבה בחוזה כי לא תפעל או תרכוש מוצרים או שירותים או תספק מוצרים או שירותים בשטח שעליו חלים המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל, לרבות באזור כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007. דברי ההסבר: אישור להקמת חברה בישראל ניתן תוך בחינת הצרכים הציבוריים של המדינה ובעיקר צורכי אזרחיה. כאשר חברה פועלת בניגוד – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, נא לשבת. שר המשפטים, השר לשעבר אדרי, השרה לעתיד רגב, נא לשבת. חבר הכנסת כץ מבקש את יומו בכנסת. זכותו לומר את דבריו בהרחבה ובשקט.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כאשר חברה פועלת בניגוד לבסיס שעליו היא קיימת, רשאי בית-המשפט להורות על פירוקה בשל חשש מפגיעה באמות מידה מקובלות. התחייבות חברה לא לקנות, לא לספק מוצרים או שירותים או לא לפעול בארץ או בחלקים ממנה, מהווה פגיעה באזרחי המדינה. לא ראוי שהמדינה תאשר לחברה כזו להמשיך לפעול, ולכן מוצע לקבוע עילה נוספת לפירוק חברה, ולפיה במקרה שבו חברה התחייבה בחוזה כי לא תרכוש, תספק מוצרים או שירותים או לא תפעל בישראל או בחלקים מסוימים של המדינה, בית-המשפט – ולא הכנסת ולא ועדת הפנים ולא שום ועדה אחרת – בית-המשפט יהיה רשאי – לא מוכרח, יהיה נתון לשיקול דעתו – לפרק את החברה. מלבד מניעת זכויות מחברה שלא מכבדת את זכויות כל אזרחי המדינה, יש בהצעה זו כדי להרתיע חברות חוץ מלהטיל חרם כנגד מדינת ישראל, כנגד ישראל.
אני רוצה לומר לחברי הכנסת שחתומים על החוק, קודם כול מציעי החוק – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מה פירוש, על-ידי בית המשפט? אילו קריטריונים? יהיה שופט שיאמר – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, זו הצעה לחוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת הצהרה נגד החרמות.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
ואנחנו בוועדות נסייג את זה ונגדיר את הדברים, ונביא את הדברים לידי גמר. הלוא כבוד היושב-ראש יודע שזה חוק ציוני, זה חוק לאומי, זה חוק בריא, שבא לומר: עם ישראל, שסבל כל כך הרבה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש אנשים שמאמינים כל כך בציונות, שלא צריכים את החוק.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
חתומים על החוק הזה, מלבד העומד בפניך פה, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, חבר הכנסת אמנון כהן, חבר הכנסת דוד אזולאי, חבר הכנסת ציון פיניאן, חבר הכנסת אריה אלדד, חברת הכנסת מירי רגב, חבר הכנסת נסים זאב וחבר הכנסת הרב מנחם אליעזר מוזס – גם הוא חתום.
היו"ר ראובן ריבלין:
אסור לו. גם אם הוא רוצה, הוא לא יכול להיות חתום, כי הוא סגן שר.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
חברת הכנסת מרינה סולודקין, איך היתה מתנהגת אם היתה שומעת היום ברוסיה, המקום שהיא באה ממנו ועלתה לארץ הקודש, שמחרימים יהודים מפני שהם יהודים? מה היא היתה דורשת שיעשו עם חברה שמחרימה יהודים? איך היה נוהג יואל חסון, שמשפחתו באה מתוניס, איך היה נוהג בתוניס, אם היו מחרימים יהודים רק מפני שהם יהודים? יוסי פלד מבלגיה, וחבר הכנסת דודו רותם מגרמניה, שהחרימו יהודים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא כי הם יהודים אלא כי הם גרים בג'רבה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
או כי הם גרים בפרנקפורט, וכל חברי הכנסת האחרים.
אני בא לכנסת עם חוק ציוני, ולא פלא שכל כך הרבה חתמו – החתמתי את זה מהר, אז חתמו רק שבעה, שמונה, אבל הם עמדו בתור, יכולתי להחתים את כל חברי הכנסת, כי זה חוק לאומי, בריא, ציוני, שיוצא נגד חרמות.
אדוני היושב-ראש, עם ישראל, שרי המכובדים, יושב לפנינו גם ראש הממשלה, ואני שמח שהוא יושב, סבל מחרמות כל חייו. איך יעלה על הדעת שאנחנו במדינת ישראל נתיר לחברה לפעול, כשהיא חותמת מראש – על הקמת עיר ביהודה ושומרון; כן, יהודה ושומרון, ארץ-ישראל, ארץ-ישראל שלנו לכולי עלמא. גם יושבת-ראש האופוזיציה, שמדברת ואומרת שהיא בעד שתי מדינות לשני עמים, אומרת: אני לא חלוקה על הזכות שלנו על ארץ-ישראל. אדוני היושב-ראש, ארץ-ישראל היא שלנו. להסכים לכך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מי שמחרים אותך, תחרים אותו. זה מידות רבי הלל. כאשר אתה אומר, אתה אומר – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
זה בגלות.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – לבן-אדם, אני אוסר עליך לחשוב בדרך שאתה טועה. אבל הוא רוצה לטעות. אתה מבין?
השר מיכאל איתן:
כתוב: הבא להחרימך – השכם להחרימו.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני לא אמרתי את זה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא צריך חוק בשביל זה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
השר מיכאל איתן, כשאתה תעלה לדבר, אתה תגיד את הדברים בגדר: הבא להחרימך – השכם להחרימו.
היו"ר ראובן ריבלין:
השר משיב. אתה משיב?
השר מיכאל איתן:
– – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
מה שאומר היושב-ראש, תחרים בחזרה, זה בגלות. זה בגרמניה. זה באמריקה. תפרסם מודעה ב"ניו יורק טיימס" שחברה מחרימה יהודים שגרים בפלאטבוש ואנחנו קוראים להחרים. זה בגלות. בארץ-ישראל, במדינת ישראל, לא יעלה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
דרך אגב, אם מחרימים יהודים, יש חוק נגד דיסקרימינציה – לא בנושא שאתה בא ואומר, של להחרים את החברה. זה יכול להיות פרק אחר.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, מכובדי ראש הממשלה, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק פה אומרת בסך הכול שלא יעלה על הדעת, אחרי שחזרנו, אלפיים שנה, מחרמות, מרציחות ומהשפלות, שפה במדינת ישראל חברה שתלך ותחתום על בנייה של עיר, התנאי לחתימה יהיה שלא בונים בירושלים – שלא בונים בירושלים, שהיא תחת ריבונות ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
נבנה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
איך יכול להיות שחברה כזאת תוכל להמשיך להתקיים במדינת ישראל, כשהתנאי שלה הוא: אני לא בונה בירושלים ליהודים? זה דבר שלא יעלה על הדעת.
לכן אין לי ספק שמרינה, יואל, השר אדרי לשעבר – חברת הכנסת דליה איציק, שגם הוריה ומשפחתה הגיעו ממקומות שבהם החרימו יהודים, לא תיתן יד להחרים יישובים יהודיים או יהודים שגרים בירושלים או ביהודה ושומרון.
אדוני ראש הממשלה, צריך לזכור עוד נקודה אחת. מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת מולה, אתה באת ממקום שהחרימו יהודים, שרצחו יהודים. איך אפשר לתת יד לחברות שמחרימות יהודים בארץ-ישראל? איך יכול להיות שאתה תצביע נגד החוק הזה?
שלמה מולה (קדימה):
האמת היא, אני מוכרח לומר לך: אני לא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. הוא לא שאל אותך.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
זו שאלה רטורית.
היו"ר ראובן ריבלין:
זו שאלה רטורית. הוא לא ביקש תשובה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני יודע שחבר הכנסת מולה תמיד אתי בכל עניין.
אבל אני רוצה לומר לאדוני היושב-ראש – אני רוצה לספר לכם, חברי חברי הכנסת. עוד כמה דקות. יש לי עשר דקות?
היו"ר ראובן ריבלין:
עוד שתי דקות ו-20 שניות.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
שתי דקות ו-20 שניות. אני רוצה לספר למכובדי ראש הממשלה ולחברי השרים: כולם יודעים את המספרים. יש היום כ-700,000 יהודים שמתגוררים בשטחים ששוחררו, חבר הכנסת בילסקי, במלחמת ששת הימים. 700,000 יהודים. כן ירבו. כ-400,000 יהודים, השר הרשקוביץ, ביהודה ושומרון, ויש עוד 25,000 יהודים ברמת-הגולן ועוד כ-275,000, כן ירבו, בשכונות ירושלים. עכשיו ראש הממשלה התיר לבנות עוד כ-1,000 יחידות בהר-חומה, בפסגת זאב, באפרת ובמקומות אחרים, וזה גדל ב-6% בשנה. להעלות על הדעת ש-700,000 יהודים, חבר הכנסת מולה, 700,000 יהודים – פי כמה זה ממספר היהודים שהגיעו מאתיופיה?
שלמה מולה (קדימה):
כן ירבו.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן. כן ירבו. 700,000 יהודים מוחרמים, רק בגלל היותם יהודים, על-ידי חברות ישראליות שבגלל בצע כסף מוכנות להחרים יהודים. אילן, חבר הכנסת גילאון, אתה נגד חרמות. איך אתה יכול לתת יד לחברה שתמשיך להתקיים, אם היא מחרימה יהודים?
לכן אין לי ספק שפה יחברו כל חברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, והיושב-ראש, כמנצח גדול, ינחה אותם, ואני יודע שראש הממשלה פה להצביע בעד החוק, על מנת שחברה כזו תועמד ותיבחן בבית-משפט אם היא רשאית להמשיך להתקיים כחברה ישראלית אם לאו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת כץ. אדוני שר המשפטים יעלה ויבוא ויביע את עמדת הממשלה.
שר המשפטים יעקב נאמן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (עילה לפירוק חברה), התשע"א–2011, של חבר הכנסת יעקב דב כץ – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא שומעים.
שר המשפטים יעקב נאמן:
– – מבקשת לתקן את פקודת החברות, ולקבוע כי התחייבותה של חברה בחוזה שלא לפעול בישראל או שלא לרכוש או לספק מוצרים או שירותים משטח ישראל או לשטח כאמור, לפי העניין, תהווה עילה לפירוקה של החברה בידי בית-המשפט.
למרות הדברים הציוניים של חבר הכנסת כץ, לצערי הרב אנו נאלצים להתנגד להצעת החוק, ואני אסביר את הטעמים: 1. רשימת העילות הקבועה בסעיף 257 לפקודת החברות לפירוקה של חברה מצומצמת, ואיננה כוללת עילות ערכיות כלשהן. עילת הפירוק מטעמי צדק ויושר הינה העילה היחידה שבמסגרתה ניתן לבחון, לכאורה, את מהות פעילותה של החברה. בית-המשפט פירש עילה זו בצמצום, כאשר לעניין מהות פעילותה של החברה העלה בית-משפט את האפשרות שתפורק חברה שהוקמה למטרה לא חוקית, אם כי לפי מיטב ידיעתנו, ועד כמה שאני עסקתי בדיני תאגידים כמרצה באוניברסיטה – לא מצאתי פירוק שכזה.
2. סיבה שנייה – לאור היותה של זכות ההתאגדות זכות יסוד במשפט, אין מקום, לגישתנו, לאפשר פירוקה של חברה מטעמים ערכיים בלבד. יש לציין כי אף פעולה בלתי חוקית של חברה, כשלעצמה, לא הוכרה בפסיקה כעילה לפירוק, אלא, כאמור, רק כאשר מטרת ההתאגדות הינה בלתי חוקית, וגם זאת במסגרת עילת הסל של צדק ויושר.
3. אני רוצה לציין כי גם פירוקה של החברה עלול לפגוע בצדדים נוספים, שהם צדדים שאינם קשורים לדברים שדיבר עליהם חבר הכנסת כץ, כגון עובדי החברה – פגיעה בעובדי החברה – נושי החברה או גורמים אחרים אשר תלויים בחברה, אשר אין להם כל קשר או השפעה על ההתקשרות האמורה.
אני רוצה להדגיש שהצעת החוק של חבר הכנסת כץ עלתה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה ביום כ"ה באייר תשע"א, 29 במאי 2011, ושם הוחלט להתנגד להצעה. על החלטת הוועדה הגיש שר המדע והטכנולוגיה ערר. בדיון נוסף שקיימנו בוועדה ביום ח' בתמוז תשע"א, 10 ביולי 2011, הוחלט פעם נוספת, מהטעמים שהדגשתי, להתנגד להצעת החוק ולדחות את הערר.
הבעיות שהעלה חבר הכנסת כץ בנימוקו להצעת החוק, אין לפתור אותן בדרך של פירוק חברה, אלא יש להתמודד אתן בדרך אחרת, שגם היא דורשת דיון בנושא הזה.
אני מבקש מחברי הכנסת לא לתקן את פקודת החברות בתיקון שאין אפשרות לחיות אתו במערכת המשפטית הקיימת כיום במדינת ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת כץ יעלה ויבוא. לרשותו חמש דקות, נכון? שלוש דקות. בבקשה, אדוני. כל זמן שתדבר לעניין, אנחנו נאפשר לך.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני, ברשותכם, ברשות היושב-ראש ואדוני השר, כיוון שבאמת על ההצעה הזאת חתומים רבים מחברי הכנסת, ועכשיו אני קיבלתי כמה בקשות גם מהחתומים וגם מחברי כנסת אחרים, בייחוד אחרי – כבוד השר נאמן, אחרי שכבודו אמר שצריך לדון על העניין אולי בדרך אחרת, ולא בתיקון החוק – אני מאוד רוצה שכבוד השר נאמן יקשיב לי – אני מקבל את הצעתו ואני הופך את זה להצעה לסדר-היום. אני מבקש שזה יידון בוועדת הכלכלה, ואנחנו נדון בדבר הזה בכובד ראש עם כל חברי הכנסת החתומים, איך לגרום לכך שבעתיד חברות ישראליות, בתוך מסגרת החוק, לא תחרמנה יהודים בארץ-ישראל בגלל העובדה שהם יהודים. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז מה, אדוני מבקש שזה יהיה הצעה לסדר-היום?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
באיזו ועדה?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
בוועדת הכלכלה. ואני מבקש מכל חברי הכנסת להצביע בעד ההצעה לסדר-היום ולהראות שאנחנו נגד חרמות של יהודים בארץ-ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר. הממשלה מודיעה שהיא מסכימה להצעה לסדר-היום, שנושא החרמות ונושא פירוק חברות בגלל חרמות או כל דרך אחרת לטפל בחרמות יעבור לדיון כהצעה לסדר-היום בוועדת הכלכלה של הכנסת. לכן אנחנו מצביעים על הצעתו של חבר הכנסת כץ, יעקב כץ, הלוא הוא כצל'ה, כהצעה לסדר-היום.
נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הממשלה תומכת בהעברת הנושא לדיון בוועדה לא כהצעת חוק אלא כהצעה לסדר-היום.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 45
נגד – 13
נמנעים – אין
ההצעה להפוך את הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (עילה לפירוק חברה), התשע"א–2011, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
45 בעד, 13 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהנושא יועבר כהצעה לסדר-היום לדיון בוועדת הכלכלה. תודה רבה.