קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מתן שירות טלפוני חינם בגופים ציבוריים, התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3107/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יואל חסון)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק מתן שירות טלפוני חינם בגופים ציבוריים. חבר הכנסת יואל חסון – בבקשה, אדוני. ישיב כבוד השר מיכאל איתן, שהוא השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי. בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, יש חוקים שאתה מגיש אותם ואתה בטוח שהם יעברו בקלילות. אתה בטוח שברגע שתציע אותם, יגידו לך: איך לא חשבנו על זה? רעיון מעולה, תודה לך, חבר הכנסת חסון, על שחשבת על הרעיון. והחוק הזה הוא בעיני חוק כזה – חוק שמתאים, אגב, לטכנולוגיה של היום, מתאים לעידן השירותי העולמי החדש; חוק פשוט שמדבר על זה שאזרחי מדינת ישראל, כאשר הם יבואו ויבקשו להתקשר למשרד ממשלתי, לגוף ממשלתי כזה או אחר, ליחידת סמך – – –
רוני בר-און (קדימה):
לא לחברי כנסת.
יואל חסון (קדימה):
לא לחברי כנסת. – – – ליחידת סמך, לכל מיני גופים כאלה, עלות השיחה עבורם תהיה אפס. מדינת ישראל תספוג את העלות של השיחה הזאת.
עכשיו, על פניו, מדברים על נגישות לציבור, מדברים על פתיחות, מדברים על זה שמפתחים את האינטרנט ורוצים שהכול יהיה פתוח ונגיש. את הדבר הכי פשוט, שזה אפילו קצת ארכאי, של שיחות טלפון, מדינת ישראל לא מוכנה לקחת על עצמה ולשאת על עצמה את העלות של השיחה של האזרחים שרוצים לקבל שירות.
עכשיו אני אומר לכם, חברי חברי הכנסת: תראו, יכול להיות, אדוני היושב-ראש החדש, שיש בממשלה הזאת מה שנקרא "איפה ואיפה". יכול להיות – ולא שאני איזה פרנואיד או משהו כזה – אבל יכול להיות שאם הצעת החוק הזאת היתה באה מאיש קואליציה, יכול להיות שדווקא היו תומכים בה. יכול להיות, וגם יכול להיות שלא.
אז בהנחה שאני שם את הטיעון הזה בצד, חברי חברי הכנסת, ואני מקבל את העמדה של הממשלה שהממשלה פעלה פה באופן ענייני, רק באופן ענייני, אז אני מנסה לבדוק את טיעוני הממשלה. מה אמרה הממשלה? אני רוצה שתשימו לזה לב, חברי חברי הכנסת, מה אמרה הממשלה בהקשר של החוק שלי? מה היא אמרה בוועדת השרים?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
שמה שאתה חושב, זה לא – – –
יואל חסון (קדימה):
אז לא, היא לא אמרה את זה. היא אמרה: אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי. יש כאן עלות תקציבית רחבה, נרחבת, גדולה; עלות כלכלית כזאת שעלולה להעמיד בסכנה את היציבות הכלכלית של מדינת ישראל. ככה אמרו בוועדת שרים. אמרו בוועדת השרים שהחוק הזה הוא חוק גדול מדי, מקיף מדי, מורכב מדי, כזה שהמדינה לא מסוגלת להתמודד אתו.
אז אני עשיתי שיעורי בית, אדוני היושב-ראש, ובדקתי: האם אני כזה חסר אחריות? האם אני כזה חסר רגישות לתקציב המדינה ומגיש הצעות חוק כאלה שעלולות להפיל כלכלית את מדינת ישראל? פרופסור ברוורמן, תקשיב טוב למספרים, אתה טוב בזה. אז הלכתי לבדוק מה יקרה לדוגמה, אם בשעת השיא – חברי חברי הכנסת, שימו לב – אם בשעת השיא יתקשרו במהלך שנה 10 מיליון דקות. 10 מיליון דקות בשנה. אדוני שר האוצר, אני אומנם מוטרד מאוד מהממשלה שלכם ומהמדיניות שלכם, אבל אם אתה בא ואומר לי כאן שמיליון ו-100,000 שקלים מסכנים את היציבות שלכם ואת היציבות הכלכלית של מדינת ישראל, אנחנו כנראה צריכים להיות הרבה יותר מודאגים ממה שהיינו. מיליון ו-100,000 שקלים, אדוני שר האוצר? זה המחיר – זה המחיר כדי לתת לאזרחים נגישות אמיתית לשירותי הממשלה, למשרדי הממשלה.
עכשיו, אני אומר לכם, חברי השרים, אם קשה לכם שאיש אופוזיציה מגיש את זה, אם קשה לכם שתיתנו פה קרדיט לאיש אופוזיציה, הנה, אני מודיע: מוותר על כל קרדיט. אל תיתנו לי את זה, בסדר? תבטיחו עכשיו שבשבוע הבא אתם מביאים את זה כהצעה ממשלתית ואני לא מעלה את החוק הזה יותר בחיים. מיליון ו-100,000 שקלים מונעים מכם לתת לאזרחים שירות אמיתי? על זה אתם מתקטננים? זה המחשבה שלכם? כך אתם עובדים? אדוני השר לשירותי הממשלה, אם אני מגדיר את שמך נכון, אני לא יודע – איך השם שלך?
קריאה:
שיפור השירות לאזרח.
השר מיכאל איתן:
טוב שם משמן טוב.
יואל חסון (קדימה):
שיפור השירות לאזרח. שיפור השירות לאזרח, אדוני השר. אתה אחראי לשיפור השירות לאזרח. אתה, אני משער, אני לא יודע, אני מאמין שאתה אולי תומך בחוק הזה, וחושב שהוא נכון, במסגרת הרפורמות שאתה רוצה לקדם, לנגישות לציבור. האם יעלה בדעתך, אדוני השר, שיוזמה כל כך חשובה נחסמת – כזאת שעולה רק מיליון ו-100,000 שקלים – נחסמת בגלל טיעון שהיא עולה הרבה כסף? האם זה הגיוני?
שר האוצר, אני קורא לך, אתה שומע את הדברים – מוכן לתת לך גם את הצעת החוק. אני אומר לכם כאן, מעל לבימה: אני מבטיח לקדם את זה בתיאום עם הממשלה; להסכים עם הממשלה לאיזה יחידות סמך כן ולאיזה יחידות סמך לא, איזה משרדי ממשלה כן ואיזה משרדי ממשלה לא. נכון, לא כל משרד ממשלתי צריך נגישות באותה מידה. אני מוכן להגיע, אבל עוד פעם – במקסימום, 10 מיליון דקות בשנה, מיליון ו-100,000 שקלים, זה הסיפור. זה הסיפור, חברים, על זה אתם מתקטננים עם אזרחי מדינת ישראל?
מצד אחד הממשלה הזאת נדיבה, רוצה לתת לנו פטור ממכס למי שקונה באינטרנט ב-1,200 שקלים. ממש נדיבות יוצאת דופן, נדיבות יוצאת דופן, למי שיש כסף לקנות ב-1,200 שקלים באינטרנט, ומי שבכלל יש לו נגישות לדברים האלה. אבל מי האנשים – מי האנשים שישתמשו ב-10 מיליון דקות? מי האנשים? זה האנשים שצריכים שירות מהממשלה, זה החלשים, זה המבוגרים, זה הצעירים, זה העולים החדשים, זה המיעוטים, הם צריכים את הממשלה יותר מכולם, והם, בדרך כלל, אין להם גם כסף לשלם 1,200 שקל לקניות באינטרנט. אז באמת, ממשלת ישראל, דחילק, דחילק, מה קרה? לתת את השירות הזה? לתת את השירות המינימלי הזה לציבור? מיליון ו-100,000 שקלים, בזה ממשלת ישראל לא תעמוד? עד כדי כך דרדרתם את הכלכלה הישראלית? עד כדי כך? אתם לא מסוגלים לעמוד במיליון ו-100,000 שקלים?
לכן, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת היא חשובה, היא הצעת חוק צרכנית, היא הצעת חוק שירותית, היא הצעת חוק שמיטיבה עם האזרח, ועולה סכום בטל שבטל שבבטלים, ואין שום סיבה, אדוני שר האוצר ואדוני השר איתן, אין שום סיבה שלא תעלו לכאן ותציעו לתמוך בהצעה הזאת. ואני אומר עוד פעם, אני מוכן לתאם את כל מהלכי החקיקה מול הממשלה ובתיאום עם הממשלה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יואל חסון. ישיב השר מיכאל איתן.
השר מיכאל איתן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אכן, כשר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור לא יכולתי להתנגד להצעה, אבל בוועדת השרים הרוב החליט לדחות את ההצעה, ואני כן יכול לעמוד כאן וגם להסביר את הנימוקים כבדי המשקל שאומרים – גם להצעה של מיליון שקל – לא.
נתחיל, דבר ראשון, בחישוב. אם אנחנו מדברים בהצעה גורפת שמדברת על כל משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך, לרבות רשויות מקומיות, מועצות מקומיות, תאגידים, חברה ממשלתית וכו' וכו', החישוב שלך, אני יכול לומר לך כבר, הוא לא נכון. זה לא רק תשלום עבור השיחה, זה מחייב גם היערכות של מי שבגלל זה, אם תהיה הגברה, ייענה. וכאן אנחנו מתחילים להגיע – – –
יואל חסון (קדימה):
מה החישוב שלך? מה החישוב שלך, אדוני השר?
השר מיכאל איתן:
חבר הכנסת חסון, תן לי, שנייה, אולי גם אני – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת חסון, אתה תוכל – חבר הכנסת חסון, יואל, יש לך אפשרות לעלות אחרי כן – עוד שלוש דקות, אז תקשיב לתשובה של השר.
השר מיכאל איתן:
אני, ברצון – ברצון – קצת להצביע על ממדי הבעיה ולקחת את זה קצת בקלות, הבעיה שלנו היא – – –
היו"ר יצחק וקנין:
השר בגין והשר מרידור, קולכם נשמע עד כאן.
השר מיכאל איתן:
הבעיה שלנו, חבר הכנסת חסון, היא הרבה יותר קשה. היא לא בעובדה ששיחת טלפון עולה, לפי חשבונך של שקל או 10 אגורות לשיחה – לדקה. הבעיה שלנו – א. שלא עונים לטלפונים. שבכלל לא עונים. זה גם לא עולה כסף כשלא עונים. ב. התשובות שאפשר לקבל בטלפון והמידע שאנחנו צריכים לתת בטלפון, והדבר הזה כרוך בעלויות גדולות, ואנחנו נערכים לכך.
פנה אלי שר הפנים ושר האוצר לשעבר, ככה, תוך כדי הדברים שלך, רוני בר-און, ואמר לי – תשמע, צריך לתת – הכיוון הוא לא טלפונים, הכיוון הוא ללכת לאינטרנט. ואני יכול לומר לך, חבר הכנסת חסון – – –
אורית זוארץ (קדימה):
חצי מאזרחי מדינת ישראל אין להם – – –
רוני בר-און (קדימה):
– – – שירות מעל לדוכן, over the counter – – – לדוגמה, שירות בטלפון ושירות באינטרנט.
השר מיכאל איתן:
אז זה מבורך. ואני רוצה גם לומר משהו, עוד פעם, מתוך ראייה של מרכזי טלפון, של מענים במקומות אחרים בעולם, שכבר נמצאים במצב יותר מתקדם מאשר אנחנו, המגמה היום היא להעביר כמה שאפשר יותר לכיוון האינטרנט, ולמה? אתה יכול להבין את זה בצורה פשוטה – משום שכאשר אתה יודע לתת מידע אינטראקטיבי, שאדם יכול למצוא את מבוקשו באינטרנט, לא עומד מאחורי זה גורם אנושי, אתה לא משלם שכר. כל שיחת טלפון לכל מרכז מענה קולי – צריך לעמוד מישהו, לענות, וזה עולה לך פי כמה וכמה. אלא מה? אלא מה? אלא מה? יש לנו אוכלוסיות – – –
יואל חסון (קדימה):
– – – אוטומטים שעדיין עובדים, שאתה מקיש את המספרים, ואתה יכול להיות על הקו עשר דקות, ושירותים אוטומטיים – – –
רוני בר-און (קדימה):
– – –
השר מיכאל איתן:
אז אני תיכף אתן לך – אני אגיד לך מה הרעיונות שלנו בכיוון שאתה מדבר עליו.
יואל חסון (קדימה):
בינתיים הציבור משלם.
השר מיכאל איתן:
כן, בינתיים הציבור משלם, ובינתיים הציבור אינו מקבל את השירות הראוי לו, ואנחנו כעת מקדמים מהלכים כדי לייצר מענה לאזרחים בנקודת מפגש אחת לאזרח, שהוא יוכל לפנות גם בטלפון, כי יש אוכלוסיות שלא משתמשות עדיין באינטרנט; זה דבר שיחלוף מן העולם, אבל בשנים הקרובות זה עוד קיים, וצריך להתחשב בו. אותה נקודת מפגש לאזרח תהיה גם באינטרנט, למי שיכול, ומובן שיהיה אפשר לפנות גם בפקס.
אנחנו, אבל – וזה מה שאני מנסה לומר לך – רוצים להגיע למתן פתרון, ויכול להיות שכאשר אנחנו נפעיל את המערכת של אותו נמל, של נקודת המפגש של האזרח, אנחנו נוכל להביא לכך שגם הפנייה תהיה ללא תשלום.
יואל חסון (קדימה):
מתי זה יקרה?
השר מיכאל איתן:
על המלה "מתי" אני לא כשיר להשיב, אבל אנחנו עובדים על זה. אנחנו עובדים על זה, יוצאים מכרזים כבר בימים הקרובים, כדי לצאת לאפיון, אנחנו שוכרים אנשים כדי להכין את ה- database למידע על כלל שירותי הממשלה, וכדי לנסות לצמצם את הדור הזה ואת הצורך במענה הטלפוני עד כמה שאפשר.
אבל כאשר נפתח את המרכז הזה אנחנו יכולים – ואני בהחלט אציע, חבר הכנסת חסון – שזה יעודד אנשים גם לפנות, כדי שהפנייה שלהם תהיה ללא תשלום, כמו שיש בשירותים מסחריים רבים, הנושא של 1-800.
אני יכול לומר לך שלגבי השירות הכולל לאזרח יש לנו באמת התחלה של פעולות. אני לא שבע רצון ממה שאנחנו עושים, אפשר לעשות יותר, צריך לעשות יותר, ואפשר, אפשר לעשות יותר. הבעיה שלנו היא שהנושא הזה לא נמצא בסדר העדיפויות הנאות של ממשלות ישראל, והממשלה הנוכחית לפחות התחילה בכך שהיא אמרה: בואו נקצה גם תקציבים – האוצר הקצה לנושא הזה כמה עשרות מיליוני שקלים כדי שנוכל להתחיל להניע את הפעילות. כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים בשלבים שונים בפעילויות שונות, אני מקווה שזה גם יקרום עור וגידים ואנחנו נוכל להצביע על הישגים בקרוב.
זה מתנהל לאט מדי. יש לנו מציאות של עשרות שנים שבה הקהל, קהל הלקוחות של הממשלה, הוא בבחינת קהל שבוי, הוא קהל שאין לו ברירה. אנחנו חיים בחברה צרכנית, בחברה שבה שירות הופך להיות דבר משמעותי מאוד, כי ההבדלים הטכנולוגיים בין מוצרים לפעמים הם לא כל כך גדולים, ואנשים קונים מוצר מסוים לא בהכרח בגלל התכונות של המוצר הזה אלא בגלל טיב השירות שהם יכולים לקבל כאשר הם רוכשים את המוצר וגם כאשר הם משתמשים בו. אבל לגבי הצריכה של שירותי הממשלה הדברים האלה לא קיימים, אין תחרות, אין קהל שיכול לבחור את מי שייתן לו את השירות. השירות הממשלתי ניתן על-ידי הממשלה, ואין אפשרויות אחרות לאזרח.
ובכל אופן, ההתקדמות היא כזאת, שהטכנולוגיה החדשה נותנת אפשרויות – התהליך של הגלובליזציה, המצב שבו כל פקיד בממשלה הוא גם אזרח וגם צרכן בחברה צרכנית, ומתפתחות אמות מידה לגבי מה שהוא רוצה כצרכן, ולפי זה הוא גם מרגיש שהוא צריך לתת את השירות, ויש היום תופעה שבהרבה מאוד משרדי ממשלה – מתוך המשרדים, ביוזמות של פקידים, ביוזמות של אנשי הרשות המבצעת – מתפתחות יוזמות חדשות, מתוך כוונה להקל על האזרחים.
אני מקווה מאוד שהשינויים האלה, שמתחילים מלמטה ונפגשים ביוזמות שאנחנו מנסים לבצע מלמעלה, באמת יניבו את הפירות שעליהם אנחנו מדברים, כי בסופו של דבר המאטריה שעליה אתה והצעת החוק שלך מדברים, ומה שאני מדבר – זה מתן שירות לאזרח.
הרבה פעמים אנחנו קוראים לעצמנו נבחרי ציבור, משרתי הציבור, אבל בסוף כשהציבור בא לקבל את השירות – לא משנה כרגע מפקיד כזה או מפקיד אחר, מנבחר כזה או מנבחר כזה או מנבחר כזה, הרבה פעמים הציבור לא מרגיש שאנחנו המשרתים שלו, הוא מרגיש הפוך, שהוא משרת שלנו.
ולכן אנחנו עושים – מנסים לייצר – במיוחד על רקע הפלטפורמות החדשות שהטכנולוגיה יכולה לספק – מערכת יחסים שבה שירותי הממשל יימסרו לאזרח בתנאים הנוחים ביותר, ולא תמיד האזרח יהיה מי שנמצא באיזה מצב של ספק מול לקוח, ומישהו שצריך רק לתת לו שירות, אלא הרבה מאוד פעמים אנחנו נמצאים במצבים שהאזרחים יכולים להיות חלק ממפתחי השירותים. בעידן של טכנולוגיית המידע, בעידן של היכולות, האזרח יכול, וקבוצות אזרחים, גם למטרות פרטיות וגם למטרות מסחריות, לא צריך לשלול את זה, יכולים להגיע למצבים שפיתוח השירות לציבור נעשה בהשתתפות הציבור.
ויש לכך הרבה מאוד דוגמאות. אולי אני יכול את אחת הדוגמאות להביא – אני בטוח שיש לך על – – –
רוני בר-און (קדימה):
– – –
השר מיכאל איתן:
אני מצדי מחכה רק להוראה, אני לא – – –
רוני בר-און (קדימה):
– – – 12:00, למה 13:00 – – –
השר מיכאל איתן:
אני מקווה שאלקין לא בוחן את היכולת שלי לשבור את השיא, אז – – –
רונית תירוש (קדימה):
– – – ממשלה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת אלקין, אתה מחזיק לנו את מיקי איתן יותר מדי זמן.
השר מיכאל איתן:
בכל מקרה, אני רוצה לתת דוגמה יפה, שבעיני היא מרתקת, של יצירת שירותים לציבור על-ידי אזרחים וגורמים פרטיים. יש לך בטח Waze על האייפון שלך, נכון?
קריאה:
– – –
השר מיכאל איתן:
ה-Waze, מה הוא עושה? מווסת את התנועה. אתה – אני, כשאני יוצא בדרך מהבית לכנסת, אני פותח את ה-Waze לראות איזה מסלול הכי נוח. מה זה עושה? זה חוסך מיליונים רבים למשק, משום שאנשים יודעים להגיע בדרך היותר-נוחה, דרך כבישים פחות פקוקים, למחוז חפצם. זה חוסך – זה פחות שעות נוכחות על הכביש, זה חוסך שעות עבודה, זה דבר פנטסטי. זה שירות קלאסי לציבור. מה פעם עשו? היו עומדים שוטרי תנועה ומכוונים את התנועה – –
היו"ר יצחק וקנין:
השר איתן. השר איתן – –
השר מיכאל איתן:
– – היום הכול מתבצע דרך – – –
היו"ר יצחק וקנין:
– – אני הבנתי שהוא סימן לך כבר שאתה יכול לסיים.
השר מיכאל איתן:
אני מקבל הוראות רק מפי הגבורה בעצמה.
היו"ר יצחק וקנין:
כן, כן.
שי חרמש (קדימה):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
רק מפי הגבורה, זה בסדר.
השר מיכאל איתן:
אני אסיים בכך שאנחנו רוצים לראות בציבור לא רק מי שמקבל שירות, אלא גם מי שעובד אתנו לפתח שירותים נוספים.
ולהצעה שלך, אני מתחייב בפניך שכאשר אנחנו נתקדם עם הקמת מרכזי המענה – המרכזים של הממשלה – אני אשב אתך ונחפש דרך שהפנייה למרכז מענה, לאותו נמל, לנקודת המפגש, תהיה ללא תשלום. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר מיכאל איתן. חבר הכנסת יואל חסון, יש לך שלוש דקות לנסות לשכנע את חברי הממשלה.
רוני בר-און (קדימה):
לנסות להקדים את אלקין.
היו"ר יצחק וקנין:
זה קצת קשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה שאנחנו בונים רכבות, אדוני השר, ויש לנו חלומות על רכבת קלה בתל-אביב ורכבות פה ורכבות שם, אנחנו לא מפסיקים לתחזק את האוטובוסים, נכון? אנחנו לא מפסיקים לעודד אנשים להשתמש באוטובוסים ובתחבורה הציבורית, ונכון שנורא היינו רוצים שיהיו פחות אוטובוסים ויותר רכבות. אז כך גם שיחות הטלפון. נכון שבעולם האידיאלי הנושא של שיחות טלפון היה צריך להיגמר מן העולם; גם אי-אפשר להבין מזה שום דבר. אבל עדיין יש. עדיין יש, עדיין אנשים משתמשים בשירות הזה, עדיין זה כמעט הפתרון היחיד כדי להגיע לנגישות לממשלה – ואגב, לא רק בשיחה עם איש חי מהעבר השני של הקו, אלא הרבה פעמים זה שירותים אוטומטיים: חייג 1, חייג 3, תכניס את תעודת הזהות, תכניס את כל התשלומים שמשלמים, כל הדברים שאנחנו מכירים.
ואתה יודע, אדוני השר, אתה באמת תיארת פה תיאור מרשים של פעילות באמת מרשימה, מורכבת, הלוואי שתזכה בכהונתך להשלים אותה ולהפעיל אותה, אני יותר מאשמח, אבל דבר פשוט, שהוא הרבה יותר קל, אתם מערימים על זה קשיים, אתם לא מקדמים את זה.
בינתיים – ואם אתה שואל אותי, אדוני השר, ואני מנחש, אני לא יודע – אני מנחש שלא קל לך מול האוצר, אני מנחש שלא קל לך מול הממשלה כולה, שיש הרבה רפורמות שאתה מנסה לקדם ואתה לא מצליח, ואני בטוח שלא קל לך שם, בתוך נבכי הדמוקרטיה. דווקא הצעת חוק כזאת, אם היתה – אם אתה היית נותן לה תמיכה, לפחות במסגרת טרומית – –
השר מיכאל איתן:
– – –
יואל חסון (קדימה):
– – היית נלחם על זה בוועדת השרים – היתה דווקא מקדמת את הרפורמות שאתה רוצה להעביר, את הרפורמות של הנגישות לציבור, את הרפורמות האלה, המשמעותיות, שאתה רוצה לעשות בשירות הציבורי.
ולכן אני אומר, אני מאוד מצטער שהצעת החוק הזאת לא נתמכת על-ידי הממשלה, ואני מקווה מאוד שבסוף – כי אני יודע שבסוף התהליך – בסוף התהליך – אזרחי מדינת ישראל יקבלו שיחת חינם כשהם יתקשרו לקבל שירות ממשלתי.
השר מיכאל איתן:
רק לא שיחות של מס הכנסה.
יואל חסון (קדימה):
זה יקרה בסוף, זה יקרה בסוף, כי אין לזה ברירה, כי לשם העולם הולך. רוב העולם כבר שם, וגם ישראל. אתם, כמו כל דבר, הממשלה הזאת, קולטים דברים באיחור, לוקח לכם זמן להבין, אתם לא באמת יודעים לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון, בגלל זה הכול תקוע, גם החוק הזה עכשיו תקוע, גם השירות לאזרח עכשיו נתקע, כמו שדברים אחרים שהממשלה הזאת, לצערי, תוקעת, ותוקעת את מדינת ישראל כולה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יואל חסון.
אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מתן שירות טלפוני חינם בגופים ציבוריים, התשע"א–2011. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 30
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק מתן שירות טלפוני חינם בגופים ציבוריים, התשע"א–2011, נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
39 נגד, 30 בעד. אם כן, הצעת החוק לא נתקבלה.