קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון – מימון הוצאות בגין בדיקות מעבדה), התשע"א–2011 [הצעת חוק פ/3433/18; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרינה סולודקין) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו עוברים להצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון – מימון הוצאות בגין בדיקות מעבדה), התשע"א–2011, של חברת הכנסת מרינה סולודקין. ישיב שר המשפטים, השר יעקב נאמן. עשר דקות לרשותך, חברת הכנסת סולודקין. קריאה: – – – היו"ר יצחק וקנין: כן, כן. על הצעת החוק הזאת יש הצבעה, רבותי. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מטרת הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון – מימון הוצאות בגין בדיקות מעבדה) היא לסדר בחקיקה ראשית את נושא מימון בדיקות מעבדה לחשודים שלא מסוגלים לממן אותן בכוחות עצמם. נכון להיום, על-פי חוק הסניגוריה הציבורית, אזרח שאין לו אפשרות לממן שכר טרחה של עורך-דין שייצג אותו בהליך הפלילי יכול לקבל ייצוג כזה על חשבון המדינה. אך ניסיון לא רק של ישראל, אלא גם של מדינות דמוקרטיות אחרות, מוכיח שהחלטת בית-המשפט אם להרשיע או לזכות אזרח שנאשם בביצוע עבירה פלילית, תלויה במידה רבה בתוצאות של בדיקות פורנזיות, כגון טביעות אצבעות, בדיקות DNA ובדיקות בליסטיות. אומנם היום סניגוריה ציבורית יכולה לאשר במקרים מסוימים מימון הוצאות בגין בדיקות מעבדה לחשוד המיוצג על-ידה, אך הנושא סודר רק בנהלים ובתקנות. אני משוכנעת שחשוב מאוד לסדר אותו בחקיקה הראשית, וזאת מהסיבות הבאות: 1. האוכלוסייה המיוצגת על-ידי הסניגוריה הציבורית היא אוכלוסייה חלשה, שלעתים קרובות אינה מודעת לזכויות שלה ולכן מתקשה לממש אותן. אם הנושא של מימון הוצאות בגין בדיקות פורנזיות יסודר בחקיקה הראשית, הדבר יסייע לאוכלוסייה זאת להבין את זכויותיה טוב יותר ולממש אותן. 2. התיקון המוצע חשוב מאוד לנוכח הפרקטיקה הקיימת, לצערי הרב, במערכת אכיפת החוק הישראלית, שלצערי הרב מתבססת בעיקר על הוצאת הודאה מן החשוד ולא על תוצאות של בדיקת הראיות הפיזיות שנאספו בזירת הפשע. כתוצאה מכך אנו עדים במקרים רבים להפרה בוטה של עקרון חזקת החפות, העיקרון החשוב ביותר במערכת אכיפת החוק בכל מדינה דמוקרטית. אי-אפשר לבסס את עקרון חזקת החפות בלי שמערכת אכיפת החוק שלנו תשנה את שיטת העבודה שלה. רק מערכת המתבססת על תוצאות בדיקות פורנזיות יכולה באמת לשמור על עקרון חזקת החפות ולפעול בצורה יעילה להביא לדין ולהעניש פושעים אמיתיים, בלי לפגוע בחפים מפשע. לא מזמן קראתי בעיתון שנעצר אחד – אני הכרתי את המקרה שלו לפני עשר שנים. הוא קיבל כמעט מאסר עולם בגלל הריגה של הבן הנכה שלו, אבל אחרי שמונה שנים ההורים שלו, הורים עולים, היו מסוגלים לממן את בדיקות המעבדה באנגליה. ואתם יודעים? אחרי שמונה שנים הבן-אדם יצא מהכלא מפני שלא היה אשם. אז מה שאני אומרת לכם – שאם הצעת החוק שלי תאושר על-ידי הכנסת ותהפוך לחוק, זה יעלה את רמת המודעות של האזרח לזכויות במהלך החקירה. האזרחים ידרשו לבצע בדיקות של הראיות הפיזיות, וכתוצאה מכך יתקשו החוקרים לעבוד בשיטה הישנה – הוצאת הודאה מן החשוד – ויצטרכו יותר ויותר להתבסס על איסוף וניתוח של הראיות הפיזיות, כפי שזה צריך להיות במדינה דמוקרטית ומודרנית כמו במדינת ישראל. לצערי הרב החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה, הקובעת את עמדות הממשלה לגבי הצעות החוק הפרטיות, להתנגד להצעת החוק הזאת ולשמור בכך את המצב הקיים. אני מבקשת, חברי הכנסת, בכל זאת להצביע בעד החוק שלי. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. ישיב שר המשפטים, השר יעקב נאמן. שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שהגישה חברת הכנסת הנכבדה מרינה סולודקין מבקשת להסמיך את הסניגוריה הציבורית לאשר מימון הוצאות בדיקות מעבדה הדרושות לצורך ניהול הייצוג המשפטי של אדם המיוצג על-ידה. אני רוצה להדגיש לחברי הכנסת: כבר היום מאפשרים חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, והתקנות שהוצאו מכוחו, לסניגורים לפנות למומחים מטעמה, וכן קובעים מנגנון תשלום מדורג למומחים בהתאם לנסיבות העניין. זה המצב המשפטי הקיים כבר היום. מלבד ההוראות הכלליות הקבועות בחוק הסניגוריה הציבורית באשר לייצוג לקוחות, קיימת לעניין זה הוראה ספציפית בסעיף 11(א)(5) לחוק הסניגוריה הציבורית, המסמיך סניגור ציבורי מחוזי – "למתן אישור להוצאות הדרושות לצורך ניהול הייצוג המשפטי לרבות תשלום שכר מומחה או חוקר". בנוסף, חברי הכנסת הנכבדים, תקנה 7(2) לתקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1996, עוסקות בתשלום הוצאות מומחים במפורש. לדברי הסניגוריה הציבורית, שמקובלים גם עלינו, מבחינת הפרשנות הסבירה, ההפניה למומחים כבר כוללת בחובה ביצוע בדיקות מעבדה, וכן כל בדיקה אחרת הנדרשת בנסיבות העניין. כך נעשה הדבר גם הלכה למעשה, ואילו במקרים חריגים, כאשר תעריפי התשלום שנקבעו בתקנות אינם מספיקים לביצוע הבדיקות הנדרשות, העניין מטופל מול משרד המשפטים, המפעיל בקרה מטעמו ומאפשר מימון מיוחד לביצוע הבדיקות. לפיכך, חברי הכנסת הנכבדים, הצעת החוק מיותרת, ולא רק שהיא מיותרת – היא גם עלולה להטיל בספק את הפרשנות הקיימת כיום בקשר לסמכות האמורה. אני רוצה להדגיש בפניכם, חברי הכנסת, שבדקנו את העניין גם עם הסניגוריה הציבורית, והסניגוריה הציבורית מתנגדת להצעה. לפיכך, הממשלה מתנגדת להצעת החוק, כי הצעת החוק הזאת מיותרת ואין בה צורך. אני מבקש מחברי הכנסת, באמת בהזדמנות זו – אני מקדיש את כל יום השישי לעבור על עשרות הצעות חוק פרטיות, שחלק גדול מהן הן הצעות חוק שאין בהן צורך. למה להטריד את הכנסת? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: רוצה תוספת שכר? שר החינוך גדעון סער: פשוט, אתה מבקש שיפסיקו להטריד אותך בדבר הזה של הצעות חוק. שר המשפטים יעקב נאמן: לא. יום שישי כולו מוקדש להכנה – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: – – – שר המשפטים יעקב נאמן: שר השיכון, אני נשארתי בחור ישיבה, והכלל הוא שלפני כל שיעור צריך להתכונן וללמוד מה הולך לקרות בשיעור. כך, אני לומד בכל יום שישי כל הצעת חוק כדי לראות אם יש בה צורך. יש בפנינו בוועדת השרים לחקיקה עשרות הצעות חוק, ואני מבקש מחברי הכנסת, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה, לבחון לפני שמגישים הצעת חוק אם יש בה צורך. במקרה שלפנינו, חברי הכנסת הנכבדים, הסניגוריה הציבורית עצמה אומרת: יש לי היום כל הכלים, אני לא צריכה את הדבר הזה. אז למה להגיש הצעת חוק ולהטריח את חברי הכנסת בחוקים שאין בהם צורך? היו"ר יצחק וקנין: מה אתה רוצה שחברי הכנסת יעשו, לא יגישו הצעות חוק? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: זו העבודה שלהם. היו"ר יצחק וקנין: אני מבין את מה שהשר אומר, אבל חלק מהתפקיד של חברי הכנסת זה למלא את המכסה שלהם בחלק מהדברים. שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני היושב-ראש, בהחלט אני חושב שחברי הכנסת – – – שר התיירות סטס מיסז'ניקוב: – – – להפסיק להגיש הצעות חוק. היו"ר יצחק וקנין: הוא לא חבר כנסת, אז יותר קל לו להגיד את מה שהוא אומר. שר האוצר יובל שטייניץ: – – – יש הגבלה. שר המשפטים יעקב נאמן: כדי שהדבר יהיה ברור, אני בעד הצעות חוק שחברי – – – היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אנחנו אלופים בהצעות חוק, זה ידוע. זה בית-חרושת להצעות חוק. שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה שדברי יתפרשו שלא כהלכה. אני בעד הצעות חוק של חברי כנסת. אני בהחלט חושב שלא תמיד הממשלה מצליחה לעמוד על הבעיות העיקריות. אבל אני נגד הצעות חוק של חברי כנסת, בין מהקואליציה ובין מהאופוזיציה, כשיש להן פתרון בחקיקה הקיימת. למה להעמיס על ספר החוקים ולמה להעמיס על חברי הכנסת, שהם עמוסים בלאו הכי, הצעות חוק שאין בהן כל חידוש והן אינן מוסיפות דבר כדי להוסיף אותן לספר החוקים? לפיכך, בהתאם להמלצת הסניגוריה הציבורית, אנחנו מתנגדים להצעת החוק, כי יש פתרון לנושא כבר בחקיקה הקיימת. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר המשפטים, השר יעקב נאמן. חברת הכנסת סולודקין, יש לך שלוש דקות לנסות עדיין לשכנע את שר המשפטים ואת הממשלה. מרינה סולודקין (קדימה): חברי חברי הכנסת, חפים מפשע יושבים בבתי-כלא. אחר כך, אחרי הרבה שנים של ישיבה בכלא, עושים בדיקות בבריטניה או במקומות אחרים, והנה יצאו מבתי-כלא זכאים. מי הם הזכאים האלה? עולים, ואני לא מדברת על עולים מברית-המועצות – עולים ומיעוטים. כן, נכון, בתקנות יש דבר כזה שהסניגוריה הציבורית יכולה להשתמש בבדיקות מעבדה. אבל זה רק רצון. רוצים – משתמשים; לא רוצים – לא משתמשים. הרבה ביורוקרטיה. סניגור ציבורי מחוזי צריך לתת את ההסכמה שלו לבדיקות מעבדה. ואם יש לו דעות קדומות? ואם הוא בטוח שהוא יודע את הכול? מה שאני אומרת לכם, שזו סדרת חוקים שאני מציגה כל מושב לתמיכה בחזקת החפות, משום שבארץ פגענו קשה מאוד בעיקרון הכי חשוב של הדמוקרטיה. ובגלל זה אני חושבת שהחוק שלי לא מיותר – זה חוק שמפריע להכניס חפים מפשע לכלא. תודה היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון – מימון הוצאות בגין בדיקות מעבדה), התשע"א–2011, של חברת הכנסת מרינה סולודקין – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 36 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון – מימון הוצאות בגין בדיקות מעבדה), התשע"א–2011, נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, הצעת החוק לא נתקבלה.