קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק איסור הפליה במוסדות חינוך (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011
[הצעת חוק פ/3301/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אברהם מיכאלי)
היו"ר יצחק וקנין:
הצעת חוק איסור הפליה במוסדות חינוך (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. תשובה והצבעה במועד אחר. זאת הצעת החוק האחרונה. חבר הכנסת דנון, יואיל כבודו להחליף אותי.
היו"ר דני דנון:
בבקשה, אדוני, חבר הכנסת מיכאלי.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, אני מעלה את הצעת החוק לאחר המתנה ממושכת. כמעט חצי שנה החוק הזה כבר מונח על שולחן הכנסת, והתבקשתי להעלות אותו כל פעם מחדש. שבוע אחרי שבוע. אני אמרתי, לא להעלות את החוק הזה, כי בעצם הבעיה לצערנו קיימת – הבעיה קיימת כבר הרבה מאוד שנים, ואותם המוסדות שאמורים היו לטפל בפתרון הבעיה, בפתרון האפליה, קיבלו הרבה מאוד מסרים והרבה מאוד רמיזות שהדבר הזה לא יימשך.
אני צריך לציין את שר החינוך הנוכחי, שמאז הוא בתפקיד והדברים הובאו לידיעתו – הובאו לא רק כנתון סתמי אלא עם הוכחות שאכן מדובר פה באפליה פסולה – שר החינוך לקח את זה על עצמו והוא מטפל בסוגיה הזאת באופן נמרץ. אני חייב גם לומר שיש כבר תוצאות. אני משבח אותו על כך שהרבה מאוד מוסדות שסירבו בעבר, היום כבר הבינו שהדבר הזה לא יכול להימשך, גם על-פי החוק הקיים היום ועל-פי הסנקציות שהחוק הקיים נותן למשרד החינוך ולשר החינוך לפעול נגד אותם "מוסדות סרבניים", אני קורא להם. התוצאות מעידות על כך שלחץ של משרד שאמון על ביצוע החוק עוזר ומסייע בפתרון הבעיה. עם זאת, אפילו בשבועיים האחרונים לפני קידום החוק הזה, אנחנו בקשר מתמיד עם שר החינוך כדי לפתור גם את אותן בעיות שאפילו נמצאות עדיין בבירור והן גבוליות. שר החינוך מבין כמה הדבר הזה רגיש היום.
חברי חברי הכנסת, שנבין, מדובר פה בקבוצת בנות שהמספר שלהן היום קטן, וברוך השם, לחלק מהבנות כבר נמצא סידור ונמצא להן בית-ספר הולם. הבנות האלה יושבות כבר מפתיחת שנת הלימודים בבית. הבנות האלה, יחד עם הוריהן, סובלות ובוכות; וטלפונים אין-ספור לכל אנשי הציבור שנמצאים פה ונמצאים גם מחוץ לכנסת כדי שנוכל לסייע להן או נפתור את הבעיה. אנחנו יום-יום לוחצים שהבעיה הזאת תיפתר, והבנות האלה לא תשבנה בבית. כי לא רק שזה חוק חינוך חובה – מדובר פה במוסדות שמשרד החינוך נתן להם רשיון להפעיל את בתי-הספר האלה במסגרת שמוכרת על-ידי משרד החינוך כמסגרת לגיטימית. ולא יכול להיות שכל מנהל מוסד או כל מנהל עמותה שקיבל רשות להפעיל את בית-הספר ינהג לפי רצונו, ינהג לפי איך שנראה לו לשבץ תלמידות אצלו.
כאשר האפליה היא על רקע של אפליה פסולה, לא יעלה על הדעת שמישהו ייתן לו לנהל את בית-הספר הזה ולהמשיך להחזיק ברשיון מטעם מדינת ישראל, ותקציבי מדינה שמקבלים שם – והדבר הזה עוד יימשך. לכן, אין ספק שעל-פי הכלים הקיימים, היה מספיק כוח למשרד החינוך בשנים קודמות, ולצערנו, משום מה לא הפעילו אותו. אבל אמרתי שוב, מכיוון שאנחנו רואים פה מגמה חיובית וברוכה של שר החינוך להמשיך בקו הזה, והבעיות, חלק גדול מהן כבר נפתרו, ויש עוד חלק מהבנות שאנחנו טוענים שצריך לבדוק את השיבוץ שלהן, האם הן שובצו בצורה ראויה, או שבסוף גם השיבוץ הזה נעשה באלתור כזה או אחר או בלחץ כזה או אחר של אותם מנהלי מוסדות על ועדות שיבוץ שהוקמו ברשויות שונות.
נכון שהחוק שלי מחמיר את הסנקציות נגד אותם מנהלי מוסדות, ונותן לשר החינוך סמכויות רחבות יותר להפעיל את הכלים – – –
יואל חסון (קדימה):
חבר הכנסת מיכאלי, איך זה יכול להיות שאתה, יושב-ראש סיעת ש"ס – הצעת חוק כל כך חשובה לא זוכה קודם כול לתמיכת הסיעה שלך, וב. הקואליציה שלך? איך זה יכול להיות? הרי כל הבית היה מצביע בעד הצעת חוק כזאת.
קריאה:
הוא לא בקומבינה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
חבר הכנסת חסון, האמן לי שכשאנחנו נביא את זה להצבעה, אז כולם יתמכו.
יואל חסון (קדימה):
אז תביאו.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אנחנו, כפי שהיינו בקואליציה כשאתה היית יושב-ראש הקואליציה – אף פעם לא באנו בכוחנות. באנו בדיבור. באנו בהבנות. באנו בהבנות.
זאב אלקין (הליכוד):
גם זה לא בטוח.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
חברה הכנסת אלקין, גם בתקופת חבר הכנסת חסון השיטה היתה קודם כול לשבת ולדבר, ואנחנו כל הזמן מנסים בהבנה.
יואל חסון (קדימה):
מזכירים לי, חבר הכנסת מיכאלי, שגם בנושא הדיור הבטחתם לנו שתביאו את ההצעה, וגם אותה לא הבאתם עד עכשיו.
קריאה:
לא, עד עכשיו לא הבאתם.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
ועדת שרים ביום ראשון האחרון דחתה את זה.
יואל חסון (קדימה):
אז זה מה שאני אומר: דחתה את זה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אבל זה שוועדת שרים דוחה משהו עדיין לא אומר שאנחנו מוותרים. אני מבטיח לך, אתה תשמע בשבוע הקרוב שחוק הדיור הציבורי שלנו יחזור לדיון. אתה תשמע את זה.
יואל חסון (קדימה):
להצבעה, לא לדיון. להצבעה. כי גם זה דיון עכשיו.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
חבר הכנסת חסון, האמן לי, אתה – אני לא צריך ללמד אותך – – –
היו"ר דני דנון:
זה נראה לי מהזמן שלך. אם אתה נהנה מהדיאלוג, אני אאפשר.
יואל חסון (קדימה):
בסדר גמור, הוא נהנה מזה. למה אתה מפריע, היושב-ראש?
היו"ר דני דנון:
אז סליחה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אני, פשוט מאוד – שלא נעשה פה – – –
היו"ר דני דנון:
– – – שלא תבקש אחרי זה תוספות, כי אני אצטרך לקזז ממך, חבר הכנסת חסון.
יואל חסון (קדימה):
גם אם הוא יבקש, לא נראה לי שמישהו ממהר פה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מכיוון שחבר הכנסת חסון הוא איש מנוסה בדרכי קידום החקיקה, אתה יודע הרי שלפעמים דברים שבהתחלה אומרים לא, זה עדיין לא אומר שאנחנו מתקפלים וחוזרים בנו. חוק הדיור הציבורי – חבר הכנסת אמנון כהן הניח אותו ביום ראשון האחרון בוועדת שרים לחקיקה. ועדת שרים לחקיקה דחתה את זה. לא הפילה את זה – דחתה את זה. אנחנו כרגע מנהלים מגעים עם השרים הנוגעים בדבר מתי זה יחזור לדיון ולהצבעה פה.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע פה לגבי החוק שלי, לנוכח התופעות החוזרות ונשנות שלצערנו קרו לאחרונה במערכת החינוך ובאותם מוסדות סרבניים שהתמידו בדבר הזה – ושר החינוך יעיד על כך שהאמצעים שהוא נאלץ להפעיל נגדם לא היו אמצעים קלים גם בשבילו. כי לא לצורך זה שר החינוך אמור לבוא ולהתנהל מול אותם מנהלים שבעצם אמורים לקיים את החוק. אבל מכיוון שבשנה הזאת ובקדנציה של שר החינוך יש התקדמות רבה וגדולה, גם דוח מבקר המדינה שיצא בסוגיה הזאת – ודוח מבקר המדינה מתח ביקורת גדולה – משרד החינוך לקח את העניין לטיפולו, וגם לנוכח הלחצים שלנו – ואני לא מתבייש לומר – על שר החינוך להפעיל את האמצעים, גם הקיימים – ואנחנו, לצורך הפעלת לחץ נוסף, מבקשים לקדם את החקיקה שלנו כדי שאותם מנהלי מוסדות יבינו שהדברים האלה נקבעו בחקיקה, והם לא יכולים להתחמק מהחובה שמוטלת עליהם, מהחובה גם החוקית, גם החינוכית וגם המצפונית.
איך הם יכולים לסרב לקבל בת אליהם לבית-הספר, כאשר הנתונים שלה מתאימים לבית-הספר ויש לה כל היכולת להשתלב שם וללמוד בבית-הספר? ולכן, אנחנו בכך בעצם מנסים להכריז באופן גלוי שהדבר הזה, כבר לא נעבור עליו ולא ניתן שאותה אפליה שנעשתה – ואני מקווה שהיא כבר מגיעה כמעט לסיומה והיא תיפסק לגמרי – ולכן הכלים יהיו כנראה עוד יותר חמורים, והסנקציות נגד אותם מנהלים יהיו חמורות הרבה יותר ממה שיש כרגע בחוק הקיים. אנחנו מנסים להפיל את האחריות גם על מנהל המוסד וגם על מנהל העמותה שמפעילה את אותו מוסד, וגם מחזקים את השר בסוגיה הזאת של שלילת רשיון. אני יודע שיש היום גם חוק חינוך, שהוא בעצם חוק חינוך חובה, שמטיל או נותן לשר סמכות להפסיק תקציבים כאלה או אחרים לבית-ספר סרבני שלא מקבל תלמידות בצורה שוויונית.
אחרי הכול, המטרה שלנו זאת לא החקיקה, אדוני היושב-ראש. המטרה שלנו היא לבוא ולהצביע על הדבר כבעיה שכבר אי-אפשר לדחות אותה, אי-אפשר פשוט מאוד להתאפק ולהגיד: עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט. ולכן, כל יום שעובר הבנות האלה יושבות בבית; כל יום שעובר הבנות האלה בוכות וההורים שלהם בוכים יחד אתן, כי הילדה שלהם לא יכולה ללכת לבית-הספר. לכן, אנחנו היום הסכמנו, בתיאום עם שר החינוך – השר רוצה בימים הקרובים, בשבוע הקרוב, לשבת ולבחון כל אפשרות של קידום העניין החוקי כדי שאותם מנהלים יבינו שאנחנו רציניים בעניין הזה ואנחנו מתקדמים בעניין הזה, ואני מקווה שבעזרת השם, שכשנגיע לתשובה של השר והצבעה, אז יהיו לנו תשובות הרבה יותר ברורות. תודה.
היו"ר דני דנון:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאלי. תם פרק החקיקה.